עמק 15.04.22
ה אקילוב ידעה כבר מגיל קטן שהיא רוצה להצחיק מרינ , לפני שש 32 ולהיות סטנדאפיסטית ‰ אלא שרק בגיל צי שנים, היא העזה להגשים את החלום ולעלות על וח ‰ בימים אלו היא יוצאת עם מופע יחיד שאיתו היא במות רחבי הארץ כשהכול היא עושה מקיבוץ גבת, הרחק רצה ב סצנה התל אביבית ‰ רגע לפני הפריצה הגדולה היא מלב ה חות על הבית הבוכרי שבו גדלה, על הבעל האשכנזי מספרת לנו בדי לעמק וגם מה היא חושבת על הומור נשי ‰ "זו הזיה ש'גרר' אותה שהמחשבה שנשים לא מצחיקות עוד קיימת בכלל" קורעת מצחוק
דנ יאל דדו ן / / צילום: אלעד גרשג ורן
יום אחד, בתקופת הילדות, אחד מהאחים של מרינה אקילוב מקיבוץ גבת הביא הביתה קלטת וידאו של מופע סטנדאפ של אדי מרפי והיה כתוב שהיא מכילה גסויות. "ההורים שלי והאחים שלי אמרו לי 'את לא יכולה לצפות, זה לא לילדים'", היא נזכרת, "לא הכרתי אז את התופעה הזו של הסטנדאפ, אז התג ל נבתי לראות את הקלטת בלי שאף אחד יידע. לא הבנתי חלק גדול מהבדיחות, אבל ראיתי שבן אדם עומד ומצחיק קהל ומאז נדלקתי על זה ואמרתי שזה מה שאני רוצה לעשות". מאז אקילוב היא סטנדאפיסטית במ ל שרה מלאה. רק לפני שש וחצי שנים, - 'לייט בלומר' אם 32 כשהיתה בת תרצו - היא הגשימה את החלום, עלתה על במה בפעם הראשונה והחליטה לע ל שות את מה שהיא הכי אוהבת - להצחיק אנשים. אחרי תקופת הרצה שבה בדקה את הבדיחות שלה, התנסתה בכמה במות פתוחות והופיעה בהופעות סגורות, לפני חודש החליטה לצאת עם מופע יחיד איתו היא רצה בכל הארץ, כשאת הכול היא עושה מקיבוץ קטן בעמק יזר ל עאל - רחוק מאוד מהסצנה התל אביבית - ומכאן, היא מקווה, לכבוש את הקהל. להגשים את החלום ל � ), נשואה ואם לשניים, נו 39 אקילוב ) דה וגדלה בירושלים. מגיל קטן, כאמור, החלום שלה היה לעלות על הבמה ולה ל צחיק אנשים. "תמיד הייתי עושה הצגות בבית והייתי הקומיקאית הקטנה במש ל פחה", היא מספרת, "חלמתי על תחום המשחק ובעיקר לעשות סטנדאפ". עברה לתל אביב והתחילה 22 בגיל לבסס את חייה בעיר הגדולה כשהחלום
למה את כל כך רוצה להצ ־ חיק אנשים?
עדיין נשאר במגירה. "עבדתי במשרד פרסום כמפיקה וכקופירייטרית והמש ל כתי לחלום ולא כל כך ידעתי מאיפה מתחילים. לא היה לי מושג איך נכנסים לעולם הסטנדאפ". שנים לאחר מכן כשהיתה בת 10 רק , נשואה וכבר אם לילד, התחילה 32 להגשים את חלומה ולהופיע בבמות פתוחות של סטנדאפ. "הייתי לייט- בלומרית. יכול להיות שזה היה קשור לזה שברגע שהיה לי בן זוג וגם התבגר ל תי הרגשתי יותר שלמה עם עצמי ושאני בטוחה ומוכנה. גדלתי בבית בוכרי שלא התנגד שאעסוק בדברים האלה, אבל אין מה לעשות, חינוך סובייטי זה לא חינוך שמעודד אמנויות במה. ההורים שלי לא עודדו את זה אף פעם כך שעם השנים מחלום זה הפך להיות פנטזיה".
"אני צוחקת על זה שהיום אחרי שלוש שנים אני יכולה להגיד שקיבוץ זה מקום מהמם לחיות בו - אם אתה סיעודי. אני מדברת הרבה על זה שבעלי כל הזמן מנסה לשכנע אותי שעשינו את הצעד הנכון"
"אני עושה סטנדאפ ממקום של שליחות. זה היה החלום שלי מאז שאני זוכרת את עצמי. לעמוד על במה ולהצחיק אנשים זה רגע שאין שני לו. כשאני מדברת על זה שגדלתי בבית בוכרי ושההורים שלי היו עולים חד ל שים, יש בי איזו גאווה קטנה על זה שכנגד כל הסיכויים, אני בכל זאת עומדת על במה ומספרת את זה. "אני זוכרת רגע אחד שניגשה אליי בחורה צעירה מהקהל ואמרה לי 'תק ל שיבי, את השראה'. פתאום הבנתי 'וואו, אני יכולה להשפיע על אנשים, איזה מדהים זה, איזה כוח יש לזה'. לא תיארתי לעצמי בהתחלה כמה כוח יש לסטנדאפ". החיים בקיבוץ הבדיחות במופע שלה סובבות בעיקר סביב חייה כבת לעדה הבוכרית ובעיקר על החיים שלה בקיבוץ. "אני מספרת על מה זה לגדול בבית בוכרי ועל זה שאני נשואה לקיבוצניק שבעקבותיו עברתי לגור בקיבוץ", היא מתארת, "אני מדברת גם על זוגיות וילדים אבל החלקים המשמעותיים שלי במופע היום בנויים סביב הקיבוץ. אני בונה קריירה של סטנדאפיסטית בצורה משוגעת - מקיבוץ בעמק יזרעאל, זה לא מובן מאליו. פתאום מצאתי את עצמי מגדלת את הילדים שלי בקיבוץ, אבל אני מנה ל לת קריירה שלחלוטין הסצנה שלה היא במרכז", היא אומרת.
עד כמה זה קשה כשכל הסצנה במ ־ רכז? "זה הסיפור העיקרי פה. לפני שלוש שנים כשעזבנו את המרכז ובנינו את ביתנו בקיבוץ, בכלל לא ידעתי שיש כזה דבר שאנשים בונים לעצמם בית. 18 אני צוחקת על זה במופע שעד גיל חשבתי שלבעל הבית של ההורים שלי קוראים עמי דר. כשבעלי אמר לי באחד הדייטים הראשונים שהוא רוצה לבנות בית, לא כל כך הבנתי למה הוא מתכוון. אמרתי 'מה, הוא כאילו מתכנן לבנות לעצמו בית עץ?'. שכרנו דירה בגב ל עתיים כל השנים ונולד לנו שם ילד. באיזשהו שלב רציתי לעבור לדירה יותר גדולה ובעלי כל הזמן אמר לי, אנ ל חנו עוד מעט הולכים לבנות את הבית. הוא קיבוצניק במקור, חבר קיבוץ גבת. זה הקיבוץ שבו הוא גדל". יש לך בדיחות על הקיבוץ ועל העמק במופע? "ברור. קודם כל אני צוחקת על זה שהיום אחרי שלוש שנים אני יכולה להגיד שקיבוץ זה מקום מהמם לחיות בו - אם אתה סיעודי. אני מדברת הרבה על זה שבעלי כל הזמן מנסה לשכנע אותי שעשינו את הצעד הנכון. הוא אומר לי
אקילוב בהופעה. "תמיד ראו בי מסמר צילום: אוהד פליק | " הערב
46
15.4.2022 ˆ ידיעות העמק
Made with FlippingBook flipbook maker