עמק 15.11.24

שבו היא מופיעה במיגונית בנחל 2023 עוז? "בוודאי. ראיתי אותו בטלגרם יומיים באוקטובר. רואים בסרטון את 7 אחרי ה עדי עם הטלפון. זה היה מפחיד לראות את הסרטון וגם מזעזע. זה להבין שהילדה , שומעת יריות ומחבלים 19 הזאת, רק בת ועדי שלי מעולם לא חשבה שתעבור דבר כזה. אני לא יכולה לתאר מה עבר לה בראש כשהיא ידעה שיש מחבלים דקה ממנה. כמה פחדה ומה חשבה שיהיה. זה מזעזע". למדתם משהו מהסרטון על הרגעים האחרונים שלה? "בהתחלה חשבנו שהיא הייתה במיגו־ נית, אבל כשהיה חשד לחדירת מחבלים היא הוקפצה לחמ"ל כדי לתפעל את האירוע. אחרי כמה חודשים נודע לנו שהיא לקחה את תפקיד המפקדת עד הסוף. כשהיא הייתה בחמ"ל היא כל הזמן דאגה לחיילות שלה שבמיגונית. היא שמה את עצמה בצד ודאגה רק להן. עדי הייתה גיבורה. דמות של אישה ושל מפ־ קדת שידעה איך לתפקד במצבים כאלה. אני גאה בה מאוד". משפחה מדהימה יותר משנה חלפה מאז נפרדה מחבר־ תה הכי טובה ותמיר מחפשת כל הזמן איך להנציח אותה. "הוצאנו מדבקות עם תמונה של עדי ועם המשפט: 'תהיה קרן האור במקומות חשוכים' כי המשפט הזה מתאר אותה. היא פשוט הייתה קרן אור. יש המון פעילויות שעושות המשפחות של התצפיתניות. שבוע שעבר היה פס־ טיבל 'שעת תה' לזכרן בגבעת ברנר". איפה היא הכי חסרה לך היום? "בלעדיה זה קשה. אני מרגישה שלמ־ דתי לחיות מחדש בשנה האחרונה. לאבד מישהו כל כך קרוב זה קשה, במיוחד שזו עדי. היא הייתה אדם לא מהעולם הזה. מלאכית שנשלחה. היא הצילה אותי כל כך הרבה פעמים בחיי. היא הייתה חברה מושלמת. לא הייתי צריכה יותר. החוסר הוא ענקי. אני מרגישה כאילו לקחו לי צלע מהגוף, שכל החיים שלי התנפצו לי. אני מנסה ללמוד מחדש איך להיות ומה להיות. בכל החלטה שלי אני שואלת את עצמי מה עדי הייתה אומרת. אני מבק־ שת ממנה המון: 'תני לי סימן. אני צריכה אותך'. אני מרגישה שהיא מלווה אותי. אני יודעת שהיא לא תעזוב אותי". איך הקשר עם המשפחה שלה? "המשפחה של עדי מדהימה. אני לא יכולה לתאר מה הם עוברים ואיך זה לאבד בת ואחות. זה מזעזע לאבד ילד. זה נורא. אמא ואבא של עדי הם הגיבו־ רים שלי. הדרך שהם מתמודדים, דואגים לילדים ומצליחים לחיות ולנשום זה לא מובן מאליו בכלל. כל ההערכה שלי אליהם. אני אוהבת אותם. הם המשפחה השנייה שלי". תגשימי את החלום המשותף שהיה לכן לכבוש את עולם הבמה? עדיין חו־ למת לככב במחזות זמר? "החלום בהחלט עדיין קיים, אבל הע־ תיד עוד לפניי. אצטרך לחיות ולראות".

"אח שלה התקשר אלי ואמר לי בטלפון שתי מילים: 'עדי מתה'. כשראיתי שהוא צילצל אלי, עוד לפני שעניתי לו, הבנתי. הרגשתי שהלב שלי התנפץ. אמרתי לו שאני באה. ניתקתי אותו והתחלתי מכאב. בכי של צרחות. בחיים שלי לא הרגשתי כאב כזה" לצרוח. צרחתי

סמ"ר עדי לנדמן ז"ל ושי תמיר. "עדי הייתה | " גיבורה צילום: פרטי

ניסיתי להיות בשביל המשפחה. פתאום אחרי השבעה הייתי קצת לבד ואז הבנתי שאין. שזהו זה. שלא אראה אותה יותר ולא אשמע אותה יותר. אחרי השבעה זה התחיל להיות אמיתי". הימים חולפים ומה קורה איתך? "אין בנאדם שמכיר אותי יותר מעשר דקות ולא שמע על עדי. אני ממש מנסה להשמיע את הסיפור שלה כל הזמן. כמה שזה לא היה צריך להיות הסוף שלה וכמה היה לה להוכיח בחיים האלה. לקחו לה את החיים בגלל שלא הקשיבו לילדות האלה. הן לא סתם בתצפית. לא סתם שמו אותן שם. כואב שלא הקשיבו להן. עדי יכלה לשבת איתי היום אם רק היו מקשיבים להן. זה מתסכל. הדבר היחידי שהיו צריכים לעשות היה להקשיב להן. עדי אמרה לי שחם בגזרה ושהמחבלים מתקרבים לגדר. למרות שהיא לא הייתה שם הרבה זמן היא הבינה מהר שמשהו קורה". באוקטובר 7 ראית את הסרטון מה־

תמונות של עדי ושאלנו אם מישהו שמע או ראה או דיבר איתה. במשך כל יום שבת היא לא ענתה ופה התחלנו להבין שהמצב לא טוב". בבית משפחת לנדמן ביקנעם עילית התקבצה המשפחה והחברים כדי להבין איפה עדי. הוקם סוג של חמ"ל שהתק־ שר לכל מי שרק היה אפשר כדי לקבל תשובות. אלו היו ימים נוראיים של חוסר וודאות. "במשך כל השבוע הראשון שאחרי באוקטובר לא ידענו מה עם עדי. 7 ה־ הייתי אצלם בבית מהבוקר עד הערב. לא הצלחתי לישון בלילה. לא יכולתי לאכול. הייתה לי תחושה שאני מת־ חילה לאבד את הנפש התאומה שלי. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. רציתי לשתף אותה וכל הזמן התפללתי שי־ חזירו לי אותה. רציתי להאמין שהיא מתחבאת והיא עוד מעט תחזור. בשלב מסוים גם עלתה האפשרות שאולי היא חטופה".

עיניים נפוחות ביום שבת, כשבוע אחרי המתקפה, הגיע הצבא להורים של 01:30 בשעה לנדמן ז"ל לבשר להם את הנורא מכל. "אח שלה התקשר אלי ואמר לי בטלפון שתי מילים: 'עדי מתה'. כשראיתי שהוא צלצל אלי, עוד לפני שעניתי לו, הבנתי. הרגשתי שהלב שלי התנפץ. אמרתי לו שאני באה. ניתקתי את השיחה והתחלתי לצרוח. צרחתי מכאב. בכי של צרחות. בחיים שלי לא הרגשתי כאב כזה. ההורים שלי התעוררו והיו איתי. עדי הייתה בת בית אצלנו. בשבילם זה היה כמו לאבד בת. הלכנו לבית של עדי וזה היה קשה. היה מורכב. הרבה מאותו לילה אני לא זוכרת. העיניים שלי היו נפוחות מבכי. הבנתי שלא אשמע אותה יותר ושלא אצחק יותר כמו שצחקתי. אבדה נפש כל כך טהורה בעולם הזה. זה כואב". מתי עיכלת שעדי ז"ל לא תחזור? "אחרי השבעה. בשבעה אתה עטוף וגם

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חיפה 26 כתובתנו: בעלי המלאכה 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' טל orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

7

ידיעות העמק ˆ 15.11.2024