עמק 17.11.23

רותם דושי ז"ל. אהב | את שלמה ארצי צילומים: באדיבות המשפחה

"לא יכולתי לצאת ביום ראשון לעבודה, אמרתי עד שאני לא שומע ממנו משהו אני לא רגוע. הייתה לי תחושה רעה. כשדפקו בדלת לא הייתי בטוח אם אני שומע דפיח קות ואז צלצלו בפעמון. שמתי על עצמי חולצה וירדתי במדרגות. הסתכלתי בעיח נית, ראיתי שני קצינים ופרמדיק ואז כבר הבנתי. אמרתי להם שהם טעו בבית, אבל הם ישר חיבקו אותי ואמרו לי שאני אאשר להם שאני ירון דושי וזו לא טעות". ליהנות מהחיים "רותם היה השמחה של הבית, הוא היה מוכר בכל העמק, בכל מקום שהוא הגיע הוא נגע באנשים", ספד האב, "שמחת החיים שלו הייתה מדבקת, תוך דקה הוא היה מתחבר לאנשים. הוא היה חביב על כולם ואי אפשר היה לכעוס עליו. הוא היה מצחיק, קונדסון ועושה מתיחות. הוא היה בן בית אצל המח"ט. יום אחד הוא לקח את הדרגות שלו, שם עליו 'אלוף משנה דושי' וצילם את עצמו בסרטון שרץ בכל החח טיבה והגיע עד למח"ט. המח"ט סיפר לי שהוא ראה את הסרטון והתפקע מצחוק. במקום לשפוט אותו ולתת לו ריתוק הוא פשוט צחק, אי אפשר היה לכעוס עליו, היה לו חיוך שהיה ממיס את כולם". כמה הוא רצה להיות לוחם בצנחנים? "זו הייתה הגאווה שלו להיות לוחם. הוא תמיד היה ראשון בכל דבר. ראשון לחתור למגע, ראשון בכל דבר בחבורה. החבורה שלו הייתה כל כך מיוחדת והוא היה הדבק שלהם והיה עושה להם שמח במסיבות ובח מפגשים". מה הוא רצה לעשות אחרי הצבא? "ליהנות מהחיים. זה מה שהוא אמר לחח ברים שלו. לכל אחד היתה את התוכנית שלו והוא אמר להם: 'אני רוצה ליהנות שנה הוא נהנה וזה לא הספיק, 20 מהחיים'. שנה אנחנו נהנינו ממנו וזה גם לא 20 ו- הספיק. רותם היה אוהד שרוף של מכבי תל אביב. ללוויה הגיע שחקן הקבוצה גבי קניקובסקי ולשבעה הגיע דור פרץ שאותו הוא אהב מאוד. רותם הגיע כמעט לכל משחק של מכבי תל אביב. בכל פעם שיכל ללכת למשחקים הוא היה מבקש מהמח"ט להשתחרר". איך אתם מתמודדים בימים האלה? "המשפחה לא מרפה מאיתנו, אבל יש את הרגעים שאני לבד ואני מרוסק. משרד הביטחון תומך בנו ועושה לנו שיחות, אבל מה שאבא מרגיש בלב זה אחרת ממה שאח חרים חושבים. שלמה ארצי ומרים פרץ היו בשבעה. מאז שאני זוכר את עצמי כילד אהבנו את שלמה ארצי. את רותם לקחתי להופעה שלו בקיסריה. הוא היה 3-4 בגיל שר שירים של שלמה ארצי לחברה שלו". איך אתה מצליח להתנחם בתוך האבל הזה? מה מעודד אותך? "החברים שלו מנסים בכל הזדמנות להנציח ולהזכיר אותו. הם מקדישים לו שירים ב'גלגלצ' ובהופעות. ישי ריבו הקח דיש לו את השיר 'הלב שלי נקרע לשח ניים'. לאשתי והילדים קשה מאוד, כל אחד בצורה כזו או אחרת. הילדה הולכת יום כן יום לא לבית הספר. הבן הגדול חזר ליום-יומיים לעבודה. נגמר החודש ועכח שיו הבוקס בבטן. עכשיו זה באמת מתחיל לחלחל יותר עמוק". חשבתם על דרך להנציח אותו? "חושבים כל הזמן. בשמשית שהוא יישוב מאוד עוטף רוצים לעשות פינה לזכרו. רוצים להנציח אותו גם במד"א כי הוא התנדב במד"א".

דניאל דדון

יותר מחודש חלף מאז נפל סמ"ר רותם דושי ז"ל משמשית, בקרב בכפר עזה ביום הראשון למלח

"לאשתי והילדים קשה מאוד, כל אחד בצורה כזו או אחרת. הילדה הולכת יום כן יום לא לבית הספר. הבן הגדול חזר ליום יומיים לעבודה. נגמר החודש ועכשיו הבוקס בבטן. עכשיו זה באמת כשדפקו בדלת לא הייתי בטוח אם אני שומע דפיקות ואז צלצלו בפעמון. שמתי על עצמי במדרגות. הסתכלתי בעינית, ראיתי שני קצינים ופרמדיק ואז כבר להם שהם טעו בבית, אבל הם ישר חיבקו אותי" חולצה וירדתי הבנתי. אמרתי

באוקטובר וההורים 7 חמה ב השכולים ירון ודברת ושני אחיו איתי והדר עדיין לא מעכלים. "מאוד קשה לנו להתרומם", אמר השבוע האב השכול ירון, "מיום ליום זה הולך ונהיה יותר קשה. יש ימים שאני רוב היום במיטה זרוק ויש ימים שאני קצת יותר מנסה להרים את הראש". חיבוק ונשיקה

מדינה במלחמה

ח � של הצנ 890 רותם ז"ל, לוחם בגדוד נים, שירת בחפ"ק של מפקד החטיבה. הוא בבוקר 8 הוזעק למלחמה ביום שבת בשעה ויצא מייד להילחם במחבלים שחדרו ליח בבוקר 8 שראל לשטח עוטף עזה. "בשעה העירו אותו ואמרו לו שמחפשים אותו מהצבא", משחזר ירון את אירועי אותו דקות הוא כבר היה על מדים, 7 בוקר, "תוך עם נשק וביקש שאקפיץ אותו לאליקים. עדי, החברה שלו מרמת גן, ישנה אצלו והתעוררה עם בכי ולא רצתה לעזוב אותו. היא רצתה לבוא איתנו ובסוף הוא אמר לה תישארי, אבא שלי ייקח אותי". הנסיעה הקצרה לאליקים הייתה בדיח עבד המפגש האחרון בין האב לבנו. עד היום ירון מלקה את עצמו על כך שלא היה עם בנו יותר באותם רגעים. "הורדתי אותו באליקים ונתתי לו חיבוק ונשיקה. אני כועס על עצמי למה לא חיבקתי אותו יותר לפני שנפרדנו. למה לא עיכבתי אותו. אבל הוא כל כך רצה להגיע. הוא אמר: 'אבא, מחכים לי'. אמרתי לו תשתה קפה, אבל הוא אמר אין זמן. שם על עצמו מדים, נשק, תיק ויצאנו לדרך. הוא אמר שיש בלגן בדרום. המח"ט וגם הסמח"ט התקשרו אליו בדרך. הוא אמר שלא נגיד לעדי החברה שלו שהוא יורד לדרום כי הוא לא רצה להלחיץ אותה". באותם רגעים ממדי האירוע בדרום עדיין לא התבררו ורק בדרך חזרה לבית הבין ירון כי משהו לא רגיל קורה. "כשח חזרתי ראיתי בצמתים עוד ועוד חיילים . בדרך 2 ואז הבנתי שזה מלחמת יום כיפור חזור רותם עוד ענה לי בהודעה שהוא אוסף חייל ושהם חוזרים למח"ט. הוא ביקש שנח שמור על עדי ושלא נגיד לה שהוא יצא לדרום. אחרי זה הוא כבר לא הגיב". רק בימים האחרונים מתחילים להתברר סיפורי הגבורה של דושי ז"ל, שחתר למגע והצליח לחסל חלק מהמחבלים. "כשרותם הגיע לשדרות, הוא וחייל שהיה אתו נתקח לו בהרבה רוכבי אופניים הרוגים. הם ירדו לסייע ולנסות להציל אותם ואז הם נתקלו במחבלים, חטפו מכת אש והשיבו אש בחח זרה. אחרי זה הם קיבלו קריאה בקשר שיש ילדים ואזרחים חטופים בכפר עזה וצריח כים אותם דחוף. אז הם נסעו לכפר עזה. גם בדרך לקיבוץ ירו עליהם, אבל הם לא נפגעו". תחושה רעה בכפר עזה המשיך רותם ז"ל להילחם באומץ רב והספיק להציל רבים מחבח ריו ומתושבי הקיבוץ הנצורים עד שנפל בקרב. "החברים שלו סיפרו שהוא היה חדור מטרה וחתר למגע. הוא זיהה מחבל שבא לזרוק רימון וצעק להם 'רימון משח

"אני כועס על עצמי למה לא חיבקתי אותו יותר לפני שנפרדנו" באוקטובר: 7־ אביו של סמ"ר רותם דושי ז"ל משמשית שנפל ב ירון דושי הסיע את בנו בבוקר השבת השחורה לאליקים ולא ידע שזו תהיה הפעם האחרונה שיראה אותו ‰ חודש אחרי הוא משחזר את הרגעים האחרונים איתו, מספר איך בנו רץ ראשון בקרב בכפר עזה כדי להציל ילדים ואזרחים, על אהבתו הגדולה למכבי תל אביב, על שמחת החיים שאפיינה אותו ועל החלום שכבר לא יגשים

. "להודעה האחרונה 10:45 בשעה ששלחתי לו כבר לא הייתה תגובה", מספר ש � שלחתי שוב הודעה וח 12 האב, "בשעה בתי שאולי הוא עסוק ולכן הוא לא עונה. במוצאי שבת הבטן כבר התחילה להתהח פך. לא ידענו מה קורה, הבנו שלקחו להם את הטלפונים וחשבנו שהוא בחיים. לא ציפיתי לנורא מכל". ורבע בלילה קיבלה 1 ביום שני בשעה משפחתו את ההודעה על נפילתו בקרב.

מאל'. הוא אפילו פגע במחבל שזרק את הרימון והצליח להוריד אותו. הם המשיכו להסתער והתקרבו ממש עד הבתים. כנח ראה שמאחת הסוכות שהיו שם מחבלים הפתיעו אותם. הייתה מכת אש רצינית ורותם וקצין שהיה איתם בכוח נפלו. הוא היה גיבור. לא עניין אותו כלום רק לחתור למגע. הוא לא פחד מכלום. הוא רק רצה להציל ילדים ואזרחים". הקשר עם רותם ז"ל נותק ביום שבת

מתחיל לחלחל יותר עמוק"

באוקטובר 7־ משפחת דושי לפני ה

14

17.11.2023 ˆ ידיעות העמק