עמק 17.12.21

יעקב גוזובסקי. קם בארבע וחצי בבוקר להאכיל את צילומים: | הפרות יוסי וקנין

כלי מטבח מלפני קום המדינה

היישוב חוגג השנה וחשוב 80 שיהיה משהו שישמר את ההיסטוריה שלו. במשך הרבה שנים רציתי להקים דבר כזה במושב ולא הצלחתי. בסוף אשתי נועה אמרה לי 'קח את היוזמה לבד' ועשיתי הכל בעצמי ועל חשבוני. השקעתי באוסף הזה עשרות אלפי שקלים"

מתעד את ההיסטוריה

פרסם הייתי אצלו בבית". איזה פריט היית רוצה שיהיה באוסף ואין לך אותו עדיין? "אני צריך לראות כדי לדעת מה אני רוצה. אין לי תוכנית סדורה בראש. כשא ־ ני הולך לשוק הפשפשים אני הולך שם לאיבוד". לא מפסיק לעבוד הכניסה למקום בחינם. הוא עשה את זה מתוך כבוד ואהבה ועם הרבה נשמה

לאבא שלי ולכן הקדשתי את האוסף לזכר שנה ואבי 15 הוריי - אמי שנפטרה לפני שנה". 21 שנפטר לפני אתה סוג של היסטוריון. "הרבה לפני שהתחלתי לאסוף פריטים התחלתי קודם לתעד את ההיסטוריה ואת הזיכרונות של המושב בווידאו ובתמונות. את כל התמונות שתלויות על הקיר של המושב אני צילמתי. יש לי אלפי תמונות. הייתי הצלם הלא רשמי של המושב. כל אירוע במושב מתועד". איך אתה מתחזק את המקום? "אשתי נועה עוזרת לי לנקות. אני גם עובד פה וזה עושה לי טוב לנשמה". איך אתה משיג את המוצגים? "אני יכול לראות פריט באינטרנט שמוצע למכירה ביפו ואני אומר לאשתי 'עכשיו נוסעים ליפו'. אצלי אין מחר. את רוב הפריטים קניתי, חלק מהדברים אני מקבל. מדי פעם באים אנשים שמו ־ סיפים לי פריטים לאוסף. למשל את מנורת הנפט שתלויה על הקיר הבאתי ממישהו מזיכרון יעקב. שעה אחרי שהוא

ולכן אינו מוכן לגבות תשלום, אפילו לא סמלי. "ברגע שדבר כזה הופך למסחרי הוא מאבד מהקסם שלו", הוא מבהיר. המקום נפתח רשמית ביום ההולדת שלו ומאז הגיעו אליו גני הילדים 73 ה- של המושב, תושבים מהאזור וחברים. "לא פרסמתי. הידיעה על המקום עברה מפה לאוזן", הוא אומר, "בחנוכה הגיעו לכאן גני הילדים והדליקו חנוכייה וזה היה רגע מרגש מאוד". לצד העיסוק במוזיאון ממשיך גוזוב ־ סקי לעבוד ברפת. הוא לא מוותר על העבודה החקלאית, למרות שכבר מזמן חצה את גיל הפנסיה. "היום שלי מת ־ בבוקר. אני זה שמכין 04:30 חיל בשעה אוכל לפרות ומנקה את החצר", הוא אומר בגאווה, "אחר הצהריים אני מא ־ כיל את העגלים הקטנים. עבודה היא סם החיים. אבא שלי עבד עד כמה ימים לפני שנפטר". ההורים שלך היו גאים בך על המוזיאון הזה? "אני מאמין שכן".

קשה שלא להתרשם מהאהבה של גו ־ זובסקי למוזיאון שהקים ובעיקר מהכבוד שהוא רוכש לעבר. קשה גם שלא להתאהב באיש עם הקול המחוספס, החיוך התמידי וחיתוך הדיבור שממקד את האוזן ומדבר בלהט על ציונות, אהבת הארץ והאדמה. כדי להגיע לאוסף פריטים מרשים כל כך גוזובסקי עבד קשה. הוא לא עשה חש ־ שנה לקח לי 15 בון לזמן וגם לא לכסף. " לצבור את הכמות הזו. יש פה מאות מוצ ־ גים. אני טיפוס שלא זורק כלום, הכל אני שומר. יש לי מלחמות עם אשתי והילדים, אבל זה לא עוזר". לאיזה פריט אתה הכי מחובר? "הכלים של אבא שלי. המקרר והכיור. כל מה שקשור למשפחה. גדלתי על מקרר הקרח הזה. אני מספר לנכדים שלי שהיו מביאים למושב קרח מעפולה פעם בכמה שבועות. היו עוטפים אותו במגבת ולמטה היו מחלחלים המים הקרים. אני מתגעגע

אוסף מצלמות

37 ידיעות העמק ˆ 17.12.2021