עמק 18.08.23

עירא חי את הנהיגה בשטח. הוא אהב את הרעש של המנוע" חודש עבר מאז איבדה מאיה אבני מהיישוב נורית שבגלבוע את בעלה, עירא ז"ל, מבכירי נהגי מרוצי השטח בישראל, והיא עדיין מתקשה לעכל את האירוע עכשיו היא מספרת איך הם הכירו ועל האהבה ‰ שנפל עליה כמו רעם ביום בהיר שלו לרכבי שטח, משחזרת את אירועי היום הגורלי שבו נהרג בתאונה עצמית ולא מתחרטת על אורח החיים בו בחרו: "קיבלנו החלטה שאנחנו חיים את החיים. איפה שאפשר לחיות, אנחנו חיים" אלמנתו של נהג מרוצי השטח הידוע מדברת לראשונה:

שנה נפטר רועי, אח של עירא, 13 לפני ממחלת הסרטן. הוא היה איש שחי את החיים, התגורר באמסטרדם והיה בעלים של חברת הפקת מסיבות בינלאומיות. "עירא העריך אותו על זה שהוא רדף אחרי החלומות שלו. כשהוא נפטר קי־ בלנו החלטה שאנחנו חיים את החיים. איפה שאפשר לחיות, אנחנו חיים. טיולים, חברים, מסיבות. לא התעצלנו. נכנסנו לרכב ונסענו". את יכולה רגע להגדיר את הקשר של עירא לעולם המוטורי? "זה היה החיים שלו. אם יש לזה ארבעה גלגלים, שני גלגלים או גלגל אחד, ממש לא משנה, ומנוע הוא על זה. הבן שלנו רוכב כבר מגיל ארבע, ועירא כל הזמן אמר שאם הוא היה מתחיל בגיל קטן הוא היה במקום אחר היום. הוא חי את הנהיגה בשטח. יש מישהו שאוהב לרקוד ואחר לנגן. עירא אהב את הרעש של המנוע. אני ידעתי שזה מסוכן וגם עירא ידע, והוא איתגר את עצמו עד הקצה. עד הפחד". דיברת איתו על זה? ביקשת ממנו להרגיע? "כי סמכתי עליו. שאלו אותי תמיד אם אני מפחדת, ועניתי 'מה זה יעזור'. היו לי רק שני תנאים: האחד, ציוד מיגון מ־א' עד ת', והשני – בלי אופנועי כביש. זה היה קו אדום מהסיבה הפשוטה, שבשטח זה היה הוא והאופנוע. אמרתי לו: 'תעשה שטויות או תהיה אידיוט, זה שלך. על הכביש אני לא יודעת מי האידיוט שיבוא מולך'. ולכן, לאופנוע כביש לא הייתי מוכנה". זה נכון להגיד שלא היה לו פחד? "הוא לא פחד. ברגע שהוא התיישב ברכב, הם הפכו ליצור אחד. לישות אחת". גם אחרי שנולדו הילדים לא ביקשת "לא". למה?

על ההיכרות שלהם, "יום אחד ביקשתי מחבר משותף שיכיר לי מישהו. הקטע שגם הוא וגם חבר אחר, בלי שתיאמו בי־ ניהם, חשבו שצריך להכיר לי את עירא. אחרי כמה ימים הוא התקשר ושאל אם אפשר להיפגש. עניתי לו שרק בשעה שש אחזור הביתה, הייתי אז סטודנטית שעובדת בשתי עבודות, אבל עירא חיכה מחוץ לבית שלי כבר בשעה חמש וחצי. כשהגעתי הוא סיפר לי על חבר שלו עמית, שפתח בית ספר לנפחות בשרונה, ושאל אם ארצה לנסוע לראות. עניתי לו 'בטח'. נסענו לשרונה וזה היה למעשה מפגש של ארוחת בשרים על האש עם חברים ומפה זה התגלגל". אחרי כשנה וחצי של חברות הם נישאו ועם הזמן נולדו להם שתי בנות ובן, היום . הם גרו עשר שנים 12 ו־ 9 , 4 בגילים ברמת צבי ולפני שבע שנים וחצי רכשו שטח פרטי לבניית בית ביישוב החדש , חודש 2020 נורית, אליו עברו בפברואר מאיה הכירה את עירא כשהוא כבר היה עמוק בתוך העולם המוטורי. "מהיום שהכרנו החיים היו סביב נסיעות עם ג'יפים בשטח, עבודה במוסך בגבע על רכבים והשתתפות בתחרויות. היו לפ־ חות ארבע תחרויות בכל שנה, שברובן הוא ניצח. אחרי כל תחרות היה צריך לשפץ מחדש את הרכב, כי הוא היה שובר אותו בתחרות. אלה היו רכבי שטח שהם בנו במוסך. ככה נראו החיים שלו. אני לא יכולה לספור את כמות האופנועים שהוא החליף. עירא היה קונה אופנוע, רוכב עליו ואחרי זמן מה היה ממצה אותו, מוכר וקונה אחר". לפני שפרצה מגפת הקורונה. "חי את השטח"

/ יוסי וקנין /

)47 שעירא אבני ז"ל ( חודש אחרי מהיישוב נורית שבגלבוע, מבכירי נהגי מרוצי השטח בישראל, נהרג בתאונה עצמית בשדה ליד צומת יששכר, אשתו ) מנסה להבין איך החיים ייראו 42 מאיה ( עכשיו בלעדיו. בימים היא מוקפת בחב־ רים טובים, אך בלילות היא לבד, מנסה לעכל את האובדן ואת האירוע שנפל עליה כמו רעם ביום בהיר ולהתמודד עם המציאות שהשתנה, כשמעכשיו היא צריכה לגדל לבד את שלושת ילדיהם. אבני ז"ל הוא אגדה בענף המוטורי בי־ שראל ומותו הפתאומי יצר גל של הלם וכאב. הוא היה רוכב שטח פנומן, עילוי, שהשתתף בעשרות תחרויות בארץ וב־ עולם ותמיד סיים אותן במקומות הרא־ שונים. הוא חי את השטח, היה מכור לרוח שהצליפה בפניו ולרעש מנוע מתאמץ, נשם את האדמה והיה שם נרדף לאנרגיות חיוביות, חבר אמת, שמחת חיים, אדר־ נלין מטורף ולקיחת היכולות של רכב השטח עד הקצה, ללא פחד וללא חשש. שמו הלך לפניו לא רק כרוכב גאוני, אלא גם כמי שהכיר בעל פה את הצד המכני של כל סוגי הרכב - מהבו־ רג הראשון ועד האחרון. יכולת אישית ייחודית שסייעה למשרד ראש הממשלה לפתח רכב שטח מבצעי חדש. את מאיה, שנולדה וגדלה ביישוב הקהילתי ספיר בערבה והגיעה לא־ זור כדי ללמוד במכללת עמק יזרעאל, הכיר עירא, בן קיבוץ מבוא חמה שברמת הגולן שעבר לגור בגלבוע, במהלך שנת . "הסתובבנו תמיד באותם חוגי 2007 חברים אבל לא נפגשנו", היא מספרת

"זה היה החיים שלו. אם יש לזה ארבעה גלגלים, שני גלגלים או גלגל אחד, ממש לא משנה, ומנוע הוא על זה. הבן שלנו רוכב כבר מגיל ארבע, ועירא כל הזמן אמר שאם הוא היה מתחיל בגיל קטן הוא היה במקום אחר היום"

עירא אבני ז"ל. היה | עילוי בנהיגת שטח צילום: פרטי

ממנו להוריד רגל מהגז? "אני יותר מפחדת מהכבישים. הרבה יותר מפחיד אותי שמחר לבת שלי יהיה רישיון נהיגה, מאשר מזה שהבן שלי רוכב על אופנוע בשטח". "יכולות פנומנליות" לפני מספר חודשים רכש אבני רכב טויוטה נדיר, יחיד מסוגו בארץ, והוא הפך לפרויקט שלו בתקופה האחרונה. "עירא תמיד היה חייב להתעסק באיזה פרויקט והרכב הזה היה הפרויקט שלו בחודשים האחרונים", סיפרה, "הוא עבד עליו, לסדר את הקבינה ואת החלונות. הוא היה אומר לי: 'מאיה, את לא מבי־ נה, אין עוד רכב כזה בארץ. יש אחד כזה והוא אצלי'. הוא היה חוזר מיום עבודה ומיד הולך לעבוד על הרכב. כל הזמן הוא

26

18.8.2023 ˆ ידיעות העמק