עמק 19.04.24

שלה לחיות, היא נאחזה בציפורניים כדי לחיות. אני מהמקום שלי עשיתי את מה שצריך לעשות. גם אם הייתי צריכה לחזור על זה הייתי חוזרת על זה כי זו הילדה שלי. אני מסבירה לאנשים שלא יכולתי לחשוב ולעשות אחרת. אני שמחה ושלמה עם זה. אני יודעת שנתתי לה את כל כולי. הייתי קונה לה את המגבות הכי רכות, את הבגדים הכי יפים והמצעים הכי נעימים. תמיד היה לה ריח של בושם וקרמים. מבחי נתי אני יודעת שניסיתי ועשיתי הכל כדי שיהיה לה הכי טוב במצב שהיא נמצאה בו. יש לי את הרוגע הזה שאני יודעת שלא ויתרתי עליה ולא ויתרתי עלינו". יש בך כעס על אלוהים? על מישהו? "לא. אני זוכרת שאמרתי לאלוהים תודה שהילדה הזו בידיים שלי ולא במשפחה אחרת כי אני לא יודעת איך היו מטפלים בה. תמיד שאלו אותי אם אין לי כעס על חברת רמדיה, אמרתי שאני לא כועסת כי מבחינתי לכעוס זה אנרגיות לא טובות ואני לא מוכנה להכניס אותם אלי הביתה. הבית שלי היה כל הזמן בית שמח. נועה תמיד הייתה במרכז הבית. כל מי שבא אמ רתי לו שאצלנו לא בוכים בבית. אני עושה גם הרצאות ומספרת את הסיפור שלי בבתי ספר ובתיכונים ובכל מיני מקומות שמזמינים אותי". למה זה חשוב לך? "חשוב לי קודם שישמעו את הסיפור, שיכירו את נועה, שיידעו מה התינוקות האלה עברו ולהעביר להם קצת מאבקת הקסמים שנועה השאירה פה והכי חשוב - כמה חשוב לתת לאחרים".

בימים אלה מלווה צור שש משפחות לילדים מונשמים. "אני מלווה את ההורים מבית החולים לבית ונמצאת איתם כמה שהם צריכים. ההורים בהלם בהתחלה. אתה רואה את הילד שלך מונשם, אתה נבהל. אתה רואה את המ כונות מצפצפות, אתה לא יודע איפה להתחיל. אז קודם כל אני מרגיעה אותם ואומרת להם שאני איתם יד ביד. שעות איתכם. 24 אני אומרת להם אני אם אתם צריכים אותי גם בלילה תרי מו טלפון ואני באה". הצגת את עצמך? "כן, הם ידעו מי אני. הסברתי להם שזה בסדר ומבהיל בהתחלה אבל לאט לאט הם ילמדו את זה. אני איתם יד ביד ולא עוזבת אותם. אני אפילו עוז רת להם למצוא עובדת זרה". למה הרגשת שאת חייבת לעשות את ההתנדבות הזו? "זה עושה לי טוב. אני יודעת איך לטפל בילד מונשם. אני כל כך מרח מת על ההורים האלה, הם יוצאים משם מבולבלים ולא מבינים .אני הייתי במקום הזה וזה חשוב לי. בבית חולים יודעים שאם הם צריכים הם מפנים אותם אליי. אני עושה את זה בלב שלם ובשמחה". גם אחרי שנועה נפטרה היה חשוב לך להמשיך? "במיוחד. אמרתי שאני לא מפסי קה את זה אלא להיפך. אלו הדברים שגם עוזרים לי להתגבר. אני רואה את הילדים האלה ואני נזכרת בנועה. אלו ילדים מלאכים. זה כאילו מחזיר אותי אחורה, אבל להיפך זה מחזק אותי".

עם התמונה של נועה ז"ל. מנציחה אותה

שנועה הייתה צמח, מונשמת ולא דיב רה, היא נתנה הרבה בחיים שלה. היא תרמה את השיער שלה ארבע פעמים לחולי סרטן. היה לה שיער מדהים. אם נועה שהיא ילדה שלא זזה ולא מדברת הצליחה לתרום לחברה, מי אנחנו שלא נתרום. אם כל אחד יתרום מעט ממה שהוא יכול אנחנו נהיה חברה הרבה יותר טובה ואיכותית". יש לך תחושה של ניצחון אחרי מה שעברת? "המנצחת היחידה זו נועה. היא חיה שנה כנגד כל הסיכויים. הרופאים 15 אמרו לי שהיא שברה את כל התאוריות הרפואיות שלהם. זו נועה עם הרצון

נועה ניצחה הסיפור האישי המפעים של צור הוא מעורר השראה ומעניק חוזק וכוח לאותם הורים שהחיים פתאום את גרו אותם. "נועה הייתה המורה שלי לחיים", היא אומרה בגאווה, "היא לימדה אותי מה זה להכיר את השו נה. מה זה לתת. לפני זה לא היה לי מושג בכל מה שקשור לחינוך המיוחד. אם הייתי רואה ילד על כיסא גלילים הייתי מתרחקת. עד היום יש אנשים שמתרחקים, אבל אני לא שופטת כי אנשים נרתעים מחוסר ידיעה. למרות

"נועה לימדה אותי להכיר את השונה"

בס"ד , יקרים ותושבים תושבות

. כולנו עבור מאתגרים היו בפרט האחרונים החודשים ושבעת , בכלל האחרונה השנה שפרצה ' ברזל חרבות ' במלחמת נלחמים הביטחון כוחות כל עם יחד ובנותינו בנינו מיטב ואנו העיר ובני מבנות 9 איבדנו ברעים ובאירוע במלחמה . באוקטובר השבעה אירועי לאחר . המשפחות את מחבקים . משמעותיים בתחומים רבים להישגים ולהגיע לשגשג , להתפתח המשיכה יקנעם האחרונה בשנה . ובאחריות באהבה לכולנו היקרה יקנעם את להוביל נמשיך ושהחטופים ישראל עם לכל אמיתית חירות עם פסח יהיה הזה והחג ייתן מי החירות חג בוא עם . במהרה לביתם ישובו והחטופות הביטחון כוחות וכל ל " צה וחיילות חיילי על לשמירה , המדינה לשלום תפילה נושא אני

. הפצועים כל של ולהחלמתם לכם ולכל משפחותיכם נאחל: . ובראשונה בראש איתנה בריאות . לשגרה מהירה וחזרה אמיתית חירות של חג

. ושלום ביטחון של חג . ואחווה אהבה של חג

חג פסח כשר ושמח פרס רומן העיר ראש העיר ונבחרי נבחרות העירייה ועובדי עובדות

. והתחדשות צמיחה של חג

. הנאות והמון שמחה , אושר של חג . וביחד יחד של חג . וקהילתית משפחתית , אישית ופריחה לבלוב עימו יביא והחג ייתן מי

8

19.4.2024 ˆ ידיעות העמק