עמק 23.05.25

מדינות, 15 יבשות 3 ק"מ 23,000־ ו באופניים לפני שלוש שנים יצא עדן ריבוי מקיבוץ חנתון למסע עכשיו, כשהוא ‰ מסביב לעולם ברכיבה על אופניים בחופשת מולדת קצרה, הוא עוצר רגע כדי לספר איך הכול התחיל, משתף בחוויות הטובות והמלחיצות שעבר באירופה, ארה"ב ואוסטרליה וגם מציב את מדינות 100־ היעד שסימן לעצמו: לדווש ב

אדי גל

מקיבוץ חנתון, 25 בן עדן ריבוי, רוכב על אופניים מאז שהוא זוכר את עצמו. אבא שלו פאול, רוכב אופנים מושבע עד מ � ל 5-6 היום, היה גורר אותו עוד מגיל סלולי רכיבה שונים ומשונים, כמו מנהמ רות הכרמל, למשל. אבל הגילוי של ריבוי, שהחיים על האופניים הם הדבר בשבילו, הגיע ברגע אחד בעת שירומ תו הצבאי כשיצא, איך לא, לסיבוב על אופניים מסביב לבסיס בו שירת. השבוע, בין מסע למסע ברחבי העולם, נזכר עדן באותו רגע: "זה קרה בשבת, יצאתי לסיבוב ופתאום הגעתי למקום פשוט קסום. שטח גדול עם שקט מטומ רף. מיד הבנתי שללא האופניים לא הייתי מגיע לשם. באותו רגע הרגשתי חופש עילאי, חופש כפי שלא הרגשמ תי מעולם עד אז וזה עוד היה בשירות הצבאי. באותו רגע החלטתי שאני רוצה עדן גדל בעמק יזרעאל, בן בכור לפאול ואלינה. רקע ספורטיבי היה דבר מובן מעמ ליו בביתו: אביו, מורה ומרצה לטכנאות שיניים הוא רוכב אופניים מקצועני, אימו מורה לפילטיס, אחותו הקטנה אמה היא שחיינית מחוננת ואחותו האמצעית שלי היא מאמנת כושר. עדן למד בויצו נהלל ובאותה תקופה הייתה לו רק אהבה אחת - כדורסל: "שיחקתי בקבוצה של עמק יזרעאל והכדורסל היה הכל בשבילי. קם בחמש בבוקר וזורק לסל, בערב ובלילה זורק לסל. זה היה הדבר היחיד שהיה לי בראש. אבל בשלב מסוים הבנתי שאני צריך לוותר על החלום כי לא הייתי מספיק גבוה כדי להגשים אותו". ריבוי שירת בצבא, איך לא, כמדריך כושר ובשלב מסוים אביו אמר לו לקחת אופניים לבסיס ולנצל כל זמן פנוי לרכיבה. ריבוי: "אבא היה לוקח אותי מגיל צעיר לרכב על . היינו נוסעים לנשר, 7-8 אופנים, מגיל ליגור, כל מיני מסלולים. פעם חשב שנמ עבור את מנהרות הכרמל, אבל לא ממש נתנו לנו. תמיד רכבתי אבל אחרי אותו רגע קסום בצבא, זה הפך לדבר מאוד משמ מעותי". עם שחרורן מצה"ל חשב ריבוי לצאת לטיול של חודש בעולם ואז ללכת ללמוד בווינגייט. אבל אז פרצה הקורונה והכל השתנה. כל העולם היה סגור ובלית ברירה הוא החליט לתור את הארץ. הוא נסע עד קיבוץ דן ומשם יצא למסע רגלי לאורך ו � ק"מ, ח 1,000 שביל ישראל עד אילת. דשיים של הליכה. "הדבר העיקרי שלממ דתי במהלך התקופה הזו הייתה כי אנשים מאוד רוצים לעזור למישהו שמטייל לבד", סיפר, "אנשים ממש רוצים לעזור ולשתף סיפורים. גם למדתי עד כמה העולם קטן. הייתי בדרך לקיבוץ קטורה בדרום, סחוט וגמור. החלטתי לנסות לתפוס טרמפ. שעה וחצי אף אחד לא עצר עד שמישהו בגילי פחות או יותר אסף אותי. בנסיעה הוא שאל: 'מאיפה ארתה בארץ?' ועניתי: 'חנתון'. והא מיד השיב שהוא למד במכינה שבקיבוץ. להסתובב בעולם". עולם קטן

הוא אמר שאהב לשחק כדורסל והיה אחד מהיישוב, עדן שמו, ששיחק איתו הרבה. מיד אמרתי לו: 'אחי, עדן זה אני'. עולם קטן". תקרית בקפריסין לאחר שהגיע לאילת, ביום גשום עם קשת בענן, החליט ריבוי שהיעד הבא הוא אירופה. את הטיול הראשון הוא עשה עם אביו, פאול. השניים נסעו לברלין ומשם 3,500 יצאו לטיול דרומה, לכיוון אתונה. ק"מ של רכיבה. בבודפשט פאול חזר לארץ מסיבה מאוד פרוזאית: המקרר בבית התקמ לקל והוא היה אמור לטפל בזה. ריבוי סיים את המסע שכלל טיפוס על האולימפוס. "החוויה הכי משמעותית הייתה שככל שנמ עים דרומה, המדינות יותר עניות והאנשים יותר מסבירי פנים", סיפר, "הם יותר חמים ומוכנים לארח. שואלים את עצמם מי זה האידיוט הזה שמסתובב לבד על האופניים וישר מזמינים. בסוף הייתה לי עוד הרפמ תקה. תפסתי טרמפ על יאכטה מיוון לקמ פריסין. בדרך לא הייתה רוח והזמינו לנו חילוץ. כשיצאתי מיוון לא החתמתי דרכון כי חשבתי שיוון קפריסין זה אותו הדבר. כשהגענו לבסוף לקפריסין, האשימו את בעלי היאכטה שניסו להבריח פליט, אותי. היו כמה שעות לא נעימות כי חששתי שיחמ תימו לי את הדרכון בחותמת שחורה ונגמר החלום לטייל בעולם. בסוף התחלפה שם משמרת ושוטר אמר לי אתה אידיוט אבל קח חותמת וסע מפה".

נקודת הסיום במסע בניו זילנד )Bluff(

23.5.2025 ˆ ידיעות העמק 26