עמק 25.03.22

שנכנס הקהל זו היתה חגיגה גדולה מאוד של זמר עברי משובח. הקהל היה שר בה ־ תלהבות רבה את השירים והשתתף עם האמנים. לפעמים האווירה היתה הרבה יותר חגיגית מהאולם עצמו והיה לי כיף גדול להופיע שם. אני מקווה שעוד נחזור להופיע בו". הזמרת והשחקנית מירי אלוני הופיעה בפסטיבל פעמיים בשנים האחרונות בער ־ בי מחווה שנערכו לשיריהם של יורם טה ־ רלב ויענקל'ה רוטבליט. "האווירה באולם היתה נהדרת; אני מאוד אהבתי להופיע שם, זו הייתה חוויה", סיפרה אלוני, "זה אחד מהאולמות הענקיים שיש בארץ, הוא מכיל אלפי אנשים והקהל שהגיע לפסטי ־ בל היה נפלא. זה תענוג להופיע בפני קהל איש הכי איכותיים 2,500 גדול וכשיש לך שיש, בשביל אמן כמוני זה תענוג גדול. גם ההפקה תמיד היתה יוצאת מגדר הרגיל". גאווה מקומית אחרי שלוש שנים שהאולם סגור להופעות קשה להעריך מה יהיה עתידו. מצד אחד כדי לשדרג אותו דרושה השקעה כספית עצומה, סכום שאין לקיבוץ, ומצד שני יש כאלה שבכלל היו מעדיפים לה ־ שאירו כפי שהוא היום, לשמר את האותנ ־ טיות שלו ואת מה שהוא מייצג. מי שהיטיב להסביר את הקסם של האולם הוא תא"ל במיל' אבי בניהו, חובב מושבע של זמר עברי שהגיע מדי שנה לפסטיבל עין גב. "היופי שבאולם זה העובדה שמנ ־ שבת בו ריח של היסטוריה וכל מה שיש בתוכו", אמר בניהו, היום יועץ אסטרט ־ גי, "הוא הוקם לפני קום המדינה והיה לו את החן שלו. הכיסאות ישנים מעץ וברגע שהכיסא לא מרופד אתה לא הולך לישון ומקשיב לבמה וזה דבר מאוד חשוב. גם לא היה באולם מיזוג אוויר; הוא פשוט ארבעה קירות בלי מיזוג אוויר ובלי כיסאות מרו ־ פדים, אני חושב שזה המקום היחיד בארץ שהכיסאות נשארו בו ככה. אני לא יודע אם הקיבוץ לא רצה להשקיע או שהוא רצה לשמור על החן של המקום. זה גם אולם ענק, אין הרבה כאלה בארץ חוץ מהיכל התרבות. היופי היה תמיד בפסטיבל עין גב שהיו מגיעים אליו קיבוצניקים ועירוניים, דתיים וחילוניים, פוליטיקאים ופשוטי עם ורבי אלופים וטוראים ושרים יחד שירה עברית". הדייג מנחם לב, חבר קיבוץ עין גב, חושב שצריך לשמר ולשפץ את האולם בגלל המורשת העשירה שספוגה בקירותיו ול ־ פתוח אותו מחדש. "האולם הזה היה אחד האולמות המקורים הגדולים הראשונים בארץ ובזכות חברי הקיבוץ הראשונים התחילו להתקיים בו פסטיבלים וקונצר ־ ", אומר לב, "חייבים 50 טים מאז שנות ה- לשקם ולשמר אותו לטובת כל תושבי עמק הירדן ומדינת ישראל. האולם מביא גאווה לתושבי הקיבוץ ולכל האזור. אני מקווה שראש מועצת עמק הירדן ביחד עם מפעל הפיס ישקמו את האולם הזה וישמרו את הזיכרון שלו כי פה אצלנו בפריפריה אין מקומות ישיבה. 2,540 עוד אולם כזה עם אני חושב שכולם צריכים להרים קול זעקה ביחד עם ראש המועצה ושוחרי המוזי ־ קה בארץ לשקם את האולם שהיה נקודת תיירות לבני ישראל בפסח ובחגים". אצלן מסכמת: "לא התאימו את האולם לשנים המודרניות כי זה פונקציה של כס ־ פים שעין גב לא יכולה לעמוד בהם. מנגד היום עצוב מאוד לראות ככה את האולם".

"היו פה הרבה חוויות בגלל שהמבנה ישן. הגג היה דולף אז כשירד גשם טפטפו מים על הקהל. היתה הופעה שעל גידי גוב ירד גשם. היו הופעות שציפורים נכנסו באמצע ועפו מצד לצד" "חייבים לשקם ולשמר אותו לטובת כל תושבי עמק הירדן ומדינת ישראל. האולם מביא גאווה לתושבי הקיבוץ ולכל האזור. אני מקווה שראש מועצת עמק הירדן ביחד עם מפעל הפיס ישקמו את האולם הזה וישמרו את הזיכרון שלו"

נדם

חוויה בלתי רגילה אחת הלהקות שהכי מזוהות עם הזמר העברי היא הגבעטרון מקיבוץ גבע, שהופיעה לא מעט פעמים לאורך השנים באולם. חברת הלהקה אמירה ידין מספ ־ רת על החוויה המיוחדת להופיע במקום: "אהבתי מאוד להופיע שם. זו חוויה מע ־ ניינת ומרגשת כי האולם מאוד מיוחד. הוא אולם מאוד גדול ותמיד היה מלא מפה לפה. האולם אמנם מאוד ישן, אבל זה לא הפריע לאווירה החגיגית שהיתה שם בכל הופעה כזו. הקהל מכיר את כל השירים של הגבעטרון והיה שר ביחד איתנו; הגבע ־ טרון מתרומם מזה שהקהל שר, זה מעלה אותנו לגבהים מבחינת השירה וההנאה. זו היתה חוויה גם בשבילנו כזמרים וגם בש ־ ביל הקהל שבא לשם. הופענו שם כל כך הרבה פעמים עם הרבה אמנים שאני כבר לא זוכרת את שמם. הופענו גם בפני אנ ־ שים מכובדים כמו האחראים על היישובים ושרים למיניהם שישבו בשורות הראשו ־ נות באולם. אני לא יודעת איך הפסטיבל יהיה השנה כשהוא יהיה בחוץ, לפעמים זה מוריד מגודל החוויה". הרבה מאוד זמרות וזמרים הופיעו באולם המיתולוגי כמו גידי גוב, ששי קשת, אבי טולדנו, חווה אלברשטיין, רבקה זוהר ועוד רבים אחרים. הזמר אריק סיני, מהכוכבים הגדולים של , הופיע פעמיים באולם בשנים 80 שנות ה- האחרונות. הערב הראשון שבו הופיע הוק ־ דש לשיריו של יורם טהרלב ז"ל, שהלך לאחרונה לעולמו. "היה שם קסם באוויר

שירי עם רוסיים. "כבר עברו שנים מאז שהופעתי בפסטיבל אבל הזיכרון הראשון שעולה לי הוא שלמרות הגודל והרוחב איש, היתה בו סוג 3,000 שלו ושהיו בקהל של אינטימיות וחום", מתאר בערגה יובל, "זה לא היה מקום מרוחק. כשעמדתי על הבמה הרגשתי כאילו הקהל יושב ממש על הבמה. זו היתה חוויה בלתי רגילה. האולם הזה היה קודש והסמל של פסטיבל עין גב עשרות שנים. זה לא אולם קונצרטים מרו ־ חק, זה אולם שבאים לשיר בו ובאים להיות חלק אינטגרלי מההופעה". הזמר דודו זכאי שהופיע פעמים רבות בפסטיבל ויופיע גם השנה, מספר על האווירה המיוחדת ששררה באולם. "האולם היה מיושן ולא נראה הכי טוב אבל ברגע

אפילו בלי לעלות לבמה", נזכר סיני, "היה משהו מאוד צבעוני במקום הזה - הוא ישן ועמוס בחוויות מוזיקליות. היה נהדר להופיע שם והקהל היה נפלא תמיד. זה מקום נפלא להופיע בו ומלא באהבה. היתה שם אחווה של לוחמים. האולם ישן עם כי ־ סאות עץ ישנים, כל מי שזז מהקהל היו שומעים את העץ שחורק ובכל זאת אנשים באו, זה כמו מסורת קטנה. לא רואים שם צעירים מאוד אבל חוץ מקהל צעיר יש קהל גדול שצמא לסוג הזה של ההופעות". חנן יובל הופיע פעמיים בפסטיבל עין גב לפני לא מעט שנים. בפעם הראשו ־ נה הופיע כחלק מההרכב 'החברים של בני' יחד עם ישראל גוריון וצמד הפרב ־ רים ופעם נוספת הנחה וגם שר בערב של

| האולם מבחוץ צילום: יוסי וקנין

35 ידיעות העמק ˆ 25.3.2022