עמק 25.04.25

מהשיקום לחופה

צילום: פרטי | ראש העיר רונן פלוט מבקר את מרצ'נקוב בבית החולים

הזמנה לעצרת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה שתתקיים באמפיתאטרון עירוני 19:30 | 29.4.25 | שלישי א׳ באייר תשפ״ה

טון, לנחות עליו ישירות. שנה ושלושה חודשים אחרי ומרצ'נקוב חי כל הזמן את אותו רגע קשה: "אני בהכרה עם כאבי תופת ולא רואה. אין כמעט חלק בגוף שלא נמחץ או לא נפגע. היו לי שברים בראש, ברגליים, שברים בארובת העין, צלעות שבורות ודימום בראש. מה שכן, אני יכול להוליד ילדים גם אחרי הפציעה הקשה הזו. זה לא נפגע. החברים שלי קפצו לנסות לחלץ אותי כדי שלא אמות מדימום בריאות ושלא איחנק למוות. ניסו להרים את ההאמר, אבל לא הצליחו. לבסוף מישהו חשב לדחוף את ההאמר עם רכב אחר ולהוציא אותי בו זמ־ נית. זה הצליח, אבל בגלל המכנסיים שלי הם לא ידעו שהרגל שלי שבורה ומשכו אותי בחלק השבור. אני רק רציתי לקבל כבר משכי כאבים כי זה כאב תופת. לבסוף חילצו אותי". נהג ההאמר נפצע בברך וסבל גם הוא מכאבי תופת בעוד ששני הלו־ חמים האחרים נפצעו באורח קל. מרצ'נקוב הועלה על מסוק ופונה לבית החולים שערי צדק בירושלים, למרות שזה לא היה בית החולים הקרוב ביותר למקום הפציעה. אבל זה כנראה היה המזל שלו כיוון שבית החולים מתמחה בפגיעות בעיניים וזה מה שמרצ'נקוב היה צריך יותר מכל. בשל הדימום היה חשש לאיבוד ראיה בעין אחת, אבל המומחים שם מאותו היום החל מרצ'נקוב מסלול שיקום ארוך שכלל בין השאר לא ניתוחים. למרבה המזל 8 פחות מ הדימום המוחי וגם השברים בגו־ לגולת נעלמו תוך זמן קצר. היום המכשול העיקרי הוא הרגל שנמחצה ויש בה בעיה של ניקוז נוזלים. הוא לובש גרב מיוחדת ועובר תרגילים ייחודים לטפל בבעיה הזו אבל בכל 70% מקרה, תפקוד הרגל היא כ לעומת המצב לפני הפציעה. במהלך השיקום הקשה והכואב, עם מכשולים ואתגרים אין סופיים, ליוו הצליחו להציל לו את העין. יכל לכרוע ברך

את מרצ'נקוב שתי הנשים בחייו: אימו טטיאנה וחברתו ולריה. ודי מהר הוא הבין שהאהבה ממבט רא־ שון שחש כלפי ולריה צריכה להיות ממומשת, עד הסוף. "בשיקום ראיתי כמה ולריה חשו־ בה לי ואמרתי לעצמי שברגע שאני אוכל לקום על הרגליים ולכרוע ברך, אני מציע לה", סיפר, "זה מה שהיה וזה הצליח. כשהברך יכלה לכרוע זה קרה. אמרתי לעצמי שרק מאלוהים, משמיים, נפלה עלי אישה כזו מיוחדת. הצעתי והיא אמרה כן. האמת, שלא היו לה הרבה ברירות כי זה קרה בבלון פורח, עם כתובות ענק באוויר. מה יכלה לעשות? לקפוץ מהבלון?". בזמן שמרצ'נקוב שכב פצוע במ־ חלקת טיפול נמרץ בבית החולים ביקר אותו ראש העיר רונן פלוט, שאיחל לו החלמה מהירה וגם הב־ טיח לו שבתוך שנה הוא יתחתן והוא גם יבוא לרקוד בחתונה שלו. לפני שבוע הגיע מרצ'נקוב לעירייה ונתן לפלוט הזמנה לחתונה שלו עם ול־ ריה. פלוט היה מאושר מאוד וחזר על ההבטחה להגיע לחתונה וגם לרקוד. איפה אתה רואה אותך ואת ול־ ריה עוד עשר שנים? "דבר ראשון אנחנו נשאר לגור בנוף הגליל, בעזרת השם. אני אהיה פיזיותרפיסט אחרי סטאג' של חמש שנים לפחות וולריה תהיה באמצע לימודים לתואר ברפואה. ומינימום ילד אחד, בעזרת השם". ומה עם המדינה שחוגגת עכשיו שנים? 77 "אני מאחל לנו כעם להמשיך להיות מלוכדים ולא רק בימים כאלה אלה כל ימות השנה. שתהיה בינינו אחדות, אחווה ואהבה". שלא אמות מדימום בריאות ושלא איחנק למוות" "החברים שלי קפצו לנסות לחלץ אותי כדי

בתום העצרת הקהל מוזמן לבית ״יד לבנים״ לשיר לזכרם עם ד"ר זהר פורשיאן

הכסאות ליד הבמה שמורים למשפחות השכולות ובני משפחותיהם בלבד.

עלייה לקברי החללים לבית הקברות הצבאי יום הזיכרון 10:30 | 30.4.25 | רביעי ב׳ באייר תשפ״ה

עלייה לקברו של לוחם האש אורי סמנדייב ז״ל בבית העלמין 12:15 בשעה

עלייה לקברה של הדס יונגרייס ז״ל בבית העלמין 11:45 בשעה

נא להופיע בלבוש צנוע וכיסוי ראש

8

25.4.2025 ˆ ידיעות העמק