עמק 25.07.25

- מוגש מטעם מרכז רפואי העמק -

במהלך העשורים האחרונים, תוחלת החיים בישראל צמחה וכיום אצל גברים - אך השאלה 82 בקרב נשים ו- 85 היא עומדת על המרכזית היא כיצד אפשר לשמור על איכות החיים לאורך השנים. “הזדקנות היא תהליך”, אומר ד”ר חאלד שלבי, מנהל היחידה הגריאטרית בבית חולים העמק ומומחה לרפואה גריאטרית. “זה לא משהו שקורה פתאום. צריך לתכנן אותו. כמו שאנחנו מתכננים משכנתא או פרישה - צריך לתכנן גם איך נזדקן”. ד”ר שלבי מדגיש כי התכנון כולל שינוי אורח חיים, תזונה מותאמת, חיזוק הקשרים החברתיים, והיערכות סביבתית ותפקודית. “עם מתקשים לעלות 15% , כ־ 65-74 הגיל, עולה התלות בסביבה. בגיל במדרגות - וככל שהגיל עולה, המספרים עולים. אנחנו צריכים להקדים תרופה למכה”. פתיחת היחידה לגריאטריה במרכז הרפואי העמק בתחילת השנה מסמנת שינוי תפיסתי. “בנינו מאפס יחידה עצמאית ופעילה”, מספר ד”ר שלבי. “יש עשייה רבה, פרוטוקולים מסודרים, גיוס כוח אדם ומודעות הולכת וגוברת בקרב הצוותים לייעוץ בתחום הגריאטרי”. היחידה שמה דגש על בניית צוות רב־תחומי, ליווי אישי, והובלה של שיח רפואי-ערכי סביב מטופלים מבוגרים ומצבים סיעודיים או מורכבים. “מאז הקמת היחידה, כמות הייעוצים הגריאטריים לאנשי הצוות הרפואיים עולה כל הזמן כי הצוותים מבינים את הערך ואת החשיבות והם פונים אליי לגבי מטופלים מבוגרים”. "גריאטריה זה העתיד", אומר ד"ר חאלד שלבי, מומחה לרפואה פנימית וגריאטרית ומנהל היחידה החדשה לגריאטריה במרכז הרפואי העמק. היחידה מציעה ייעוץ לצוותים הרפואיים, פרוטוקולים לזיהוי מטופלים עם צרכים ייחודיים, פרויקט הולכה במחלקות ומידע חשוב למשפחות. "אנחנו חיים יותר, אבל לא בטוח שחיים יותר טוב. התפקיד של הגריאטריה הוא לדאוג ל'יותר טוב'" לחיים טובים יותר, בכל גיל״ בשורה משמעותית לאזור הצפון: יחידה גריאטרית חדשה במרכז הרפואי העמק ״הגריאטריה היא לא סוף הדרך - היא הזדמנות

לדבריו, שליש מהמטופלים המאושפזים במרכז הרפואי הם מעל גיל , ובחלק מהמחלקות הנתון אף גבוה מכך. “זו מגמה דמוגרפית 65 כללית. בקופת חולים כללית, לדוגמה, שיעור המבוטחים המבוגרים , ואנחנו צריכים להיערך 65 מהם מעל גיל 14% - הוא הגבוה ביותר לשיפור איכות החיים שלהם ולהפחתת הצורך באשפוז”. תזוזה שגרתית בתור יעד והתמודדות על מצב בלבולי חריף “אנחנו יודעים שכשמבוגר שוכב במיטה לאורך זמן, השרירים מתנוונים, ואז קשה יותר לשקם אותו. זה מעגל בעייתי - כי ככל שאתה פחות זז, זה מעלה את הסיכון להידרדרות תפקודית”, מסביר ד”ר שלבי. פרויקט ‘הולכה במחלקות’ נועד לתת מענה ישיר לבעיה הזו. מדובר ביוזמה לאומית של משרד הבריאות, כשהעמק היה החלוץ שזיהה את הצורך בהולכת מבוגרים במהלך ימי האשפוז. “כל מטופל מעל צריך פשוט לקום וללכת, לצעוד במחלקה בזמן שהוא 65 גיל מאושפז, מידי יום. אחיות, מתנדבות, בנות שירות - כולם שותפים ומסייעים להוליך את המטופלים. זה נותן למטופל תחושה שהוא לא לבד, שמישהו רואה אותו, ומשפיע גם על שאר הצוות”. “מדובר לא רק בשיפור פיזי, אלא גם ברווחה נפשית. ברגע שאתה יוצא מהחדר, זז במסדרון, יש לך תחושת שליטה. זה מחזק מאוד את המטופלים”. תופעה נוספת שנפוצה בגיל המבוגר היא מצב בלבולי חריף חווים 65 מהמאושפזים מעל גיל 20% (דליריום), במיוחד באשפוז. “ בלבול חריף. זה קורה גם בלי דמנציה. למשל במצב של שבר או זיהום - הגוף נכנס למצב של בלבול”, מסביר ד”ר שלבי. המטרה של היחידה לגריאטריה, אומר ד”ר שלבי, היא לא רק לטפל במצבי מצוקה, אלא למנוע אותם. “כשאנחנו מזהים מראש את המטופלים בסיכון, בונים עבורם תכנית מותאמת, מדריכים את המשפחה, משנים טיפול תרופתי - אפשר למנוע הידרדרות ולשחרר לשיקום בזמן”. חשיבות הבחירה במטפלים עיקריים שאינם בני משפחה, וטיפים להזדקנות מיטבית בכל הנוגע לאחריות של בני המשפחה הקרובים בתור מטפלים עיקריים במבוגרים הנזקקים לעזרה, ד”ר שלבי אומר כי “המעבר מלהיות בן משפחה למטפל עיקרי - אינו תמיד טבעי או נכון. אנחנו רואים את זה שוב ושוב - אישה מטפלת בבעלה מסביב

לשעון - זה מטשטש גבולות. במקרים האלו יש מעורבות רגשית, וקשה לקבל החלטות אובייקטיביות”. לדבריו, המשפחה צריכה להיות חלק מהטיפול - אבל לא במקום אנשי מקצוע. “ההמלצה שלי למשפחות היא לבנות מערך ולחלק תפקידים. לוודא שהטיפול לא נופל על בן משפחה אחד כל הזמן - אחרת גם הוא יקרוס”. באשר לטיפים להזדקנות מיטבית, התשובה של ד"ר שלבי ברורה: . ההמלצה של ארגון 90 ו־ 80 "פעילות גופנית – זה הבסיס. גם בגיל דקות של פעילות בינונית בשבוע, שני 150 הבריאות העולמי היא אימוני כוח ושלושה אימוני שיווי משקל. הכול כמובן תוך ליווי מתאים ובהתאם ליכולות האישיות – אבל אלו הדברים שעושים את ההבדל". עם זאת, הוא מדגיש שלא רק הגוף צריך תנועה – אלא גם הנפש: "אחד האתגרים הגדולים בגיל המבוגר הוא תחושת הבדידות, שמובילה במקרים רבים לירידה בתפקוד, דיכאון ולעיתים גם לפגיעה פיזית. לכן, חשוב לא פחות לשמר חיים חברתיים פעילים – לשוחח עם בני משפחה, להשתתף בפעילויות קהילתיות, להיפגש עם חברים, לקחת חלק בפעילויות התנדבות או במועדונים מקומיים. פגישות, משחקים, טיולים משותפים – כל אלו הם לא רק תוספות לחיים, אלא ממש תנאי לאיכות חיים. אנחנו מדגישים בכל עת כי השתלבות בקהילה תורם מאוד לבריאות הנפשית והפיזית כאחד, ומקטין משמעותית את הסיכון לבדידות, ירידה קוגניטיבית ותלות בזולת". לסיכום, אומר ד”ר שלבי, “גריאטריה עוסקת בסוף החיים - אבל לא פחות מכך, עוסקת בחיים עצמם. יש לנו כלים, יש תובנות, ואנחנו כאן כדי לשפר את איכות החיים - לא משנה באיזה גיל”.

29 ידיעות העמק ˆ 25.7.2025