עמק 27.10.23

רק בימים אלה מתחיל אדי סולו להבין את הנס הגדול שקרה לאחותו ברברה לוינסון ובני משפחתה באותה באוקטובר ‰ אחרי שביקר אותה הוא מספר איך הם שרדו שעות בתוך ממ"ד כשמחבלי 7־ שבת שחורה ה החמאס מסתובבים בחוץ, על ההתמודדות עם ממדי האסון שנפל עליהם ועל הכעס שיש כלפי המדינה "אני מרגיש בפנים שעברתי שואה" משפחתו של אדי סולו מקיבוץ יזרעאל ניצלה מהטבח בכפר עזה:

מדינה במלחמה

דניאל דדון

סולו עם אחותו ברברה | לוינסון בימים אחרים צילום: פרטי

שלושה שבועות אחרי הטבח הנו־ רא שביצעו מחבלי חמאס ביישובי העוטף וכל הזמן מתבררים עוד ועוד

סיפורים על ממדי האסון. קיבוץ כפר עזה היה אחד מהקיבוצים שספגו את האסון הכי כבד. מבין חברי הקיבוץ הקטן, 84 על פי ההערכות נפש, נרצחו על ידי 700 שמונה בסך הכל כ המחבלים. כמה מהם עדיין נעדרים וחלקם נמצאים בשבי החמאס בעזה. לצד סיפורי הז־ וועות שהולכים ונערמים, היו לא מעט מחב־ רי הקיבוץ שבדרך נס ניצלו מהתקפת המח־ בלים, כמו בני משפחתו של אדי סולו מקיבוץ יזרעאל: אחותו ברברה לוינסון ובעלה רלף; אחיינו, אלון ואשתו ושלושת ילדיהם ומיכל, אחייניתו שהייתה לבדה בדירה ללא טלפון שעות. כולם הצליחו 20 או חשמל במשך להינצל מהמתקפה האכזרית של המחבלים. "כל בני משפחת לוינסון גיבורים, איכשהו המחבלים לא נכנסו לבתים שלהם ובנס כולם יצאו בחיים", אמר סולו, "הם רק שואלים את עצמם כל אחד עם רגשי האשמה שלו, למה דווקא הם ניצלו ואיך זה קרה. הבית שלהם קרוב לכניסה לקיבוץ ומשום מה באזור הזה המחבלים לא ניסו להיכנס לבתים. אפילו האוטו שלהם לא נפגע. זה נס". "יש התקפת מחבלים" סולו משחזר עכשיו את אותו בוקר של 6:30- באוקטובר. "ב 7 השבת השחורה ב בבוקר התקשר אלינו ידיד מאשקלון לשאול מה נשמע, לא הבנתי למה הוא שואל עד שאמרו לנו לפתוח את הטלוויזיה ואז קיב־ לנו את שוק חיינו", סיפר סולו, "התקשרתי לאחותי והיא לחשה שהיא לא יכולה לדבר, היא אמרה שיש התקפת מחבלים והיא ובע־ לה צריכים להיכנס לממ"ד ואין לה קליטה כי הדלת סגורה. מאותו רגע נכנסנו לחרדה מאוד גדולה. מדי פעם אני או אחותי הש־ נייה מגן נר, הצלחנו להשיג אותה. מדי כמה דקות היא פתחה את דלת הממ"ד כדי להשיג קליטה והודיעה לנו מה שלומה, היא הייתה חייבת קליטה בטלפון שלה כי רק כך היא שמרה על קשר עם אנשים אחרים בקיבוץ ועם המוקד שלהם במשך כל אותן שעות". היא שמעה את המחבלים? "כמובן. היו יריות בהתחלה והם היו בטו־ חים שהיריות הם של צה"ל שנכנס לתמו־ נה. אחותי חשבה שזו חולייה אחת של כמה מחבלים בודדים וזה יעבור בקרוב, אבל לאט-לאט בכל פעם שהיא פתחה את הדלת וקיבלה את ההודעות והקריאות לעזרה מה־ חברים שלהם ומהמוקד היא ראתה את הת־ מונה המלאה". גם אחיינו של סולו, אלון לוינסון, אשתו ושלושת ילדיהם היו נצורים במשך שעות בביתם בקיבוץ, וגם אחייניתו מיכל שה־

"אף אחד לא מדבר עכשיו על להתכונן לחזור. זה לא השלב הזה. הם כולם אומרים אותו דבר: כל עוד שהחמאס יהיה שם על הגדר שלהם, אין להם למה לחזור'"

אדי סולו. "כל בני משפחת לוינסון צילום: | " גיבורים נחום סגל

היא עובדת סוציאלית במקצועה והיא תומ־ כת בכל החברים שלה ששכלו ילדים ונכדים ובני זוג. כשהייתי אצלה היא כל הזמן הייתה עסוקה בשיחות לחברים שלה שזקוקים לת־ מיכה ומילה טובה. אני חושב שזה מה שעוזר לה להתמודד". בקיבוץ יזרעאל, שרבים מחבריו הם קרובי משפחה של חברי קיבוצי העוטף, גם מרגי־ שים את האסון הכבד. חברי הקיבוץ מארחים רבים מתושבי העוטף וכעת מכשירים די־ רות נוספות לקליטת המפונים. "אני מרגיש בפנים שעברתי שואה. אף אחד לא מדבר עכשיו על להתכונן לחזור. זה לא השלב הזה. הם כולם אומרים אותו דבר: כל עוד שהחמאס יהיה שם על הגדר שלהם, אין להם למה לחזור'. אני שואל את עצמי אם הייתי במקומם של האחיינים שלי שצריכים עכ־ שיו לגדל ילדים שעברו טראומה אם הייתי חוזר לשם". יש בהם כעס על הצבא והמדינה שהפ־ קירו אותם? "הם מרגישים כעס מאוד גדול על זה שלקחו לכיתת הכוננות את הנשקים. לא שאלתי אותם מה הם חושבים על זה שלקח לצה"ל כל כך הרבה זמן. היום כבר מתחיל להתברר למה כי הרבה נהרגו בבסיסים. כל התפיסה של כולם וגם של מערכת הביטחון הייתה שבמקרה הכי גרוע ייכנסו כמה חו־ ליות בודדות ואנחנו יכולים עליהם וזה לא מה שקרה. עכשיו זו רק תחילת המלחמה וזה לא סוף פסוק, אנחנו לא יודעים מה הולך להיות ביהודה ושומרון ובלבנון ואם זו רק ההתחלה, אבל עכשיו כולנו מוכנים".

קיבוץ כפר עזה צילום: | אחרי הטבח גיל נחושתן

פחה מתניידים בין אילת ושפיים איפה שכל החברים שלהם יושבים שבעה". "המציאות מתחילה להכות" לדברי סולו רק בימים אלה מתחילים ניצולי כפר עזה לעכל את האסון. "כולם שם עכשיו מתחילים להתפרק", אמר סולו בכאב, "בהתחלה הם החזיקו מעמד, אבל עכשיו המציאות מתחילה להכות. כולם בקיבוץ כמו משפחה אחת גדולה. אתמול אחיין שלי השתתף בלוויה של חבר טוב שלו ואמא שלו מנחל עוז שנקברו בכפר מונש. הוא היה בן בית אצלם ועכשיו מצאו את הגופות שלהם. כל אחד עם הטראומה האישית שלו וזה רק הולך ומתרבה. ביקרתי את אחותי ברברה שבוע שעבר בתל אביב.

תגוררה בדירה אחרת בקיבוץ. "אחיינית שלי שכרה דירה קטנה ב'נעורים', היה לה ממ"ד, אבל לאחר כמה רגעים הייתה הפסקת חשמל והיא לא יכלה להטעין את הטלפון שלה. לקראת הצהריים נותק הקשר איתה והיא הייתה בחושך שעות ארוכות". רק לפנות בוקר של יום ראשון הצליח כוח צה"ל להיכנס לקיבוץ, להרוג את המחב־ לים ולקחת את הניצולים למקום מבטחים. בבוקר לבית של אחותי. 4 "הצבא הגיע ב היא תחקרה אותם כדי להיות בטוחה שהם באמת חיילי צה"ל ורק אז פתחה להם את הדלת. שעתיים לאחר מכן החיילים הצלי־ חו לחלץ את אחיינית שלי מיכל והעבירו אותה לממ"ד אחר עם כמה צעירים אחרים והשאירו כמה חיילים לשמור עליהם שם. את האחיינית שלי שלחו לשפיים ואת שאר בני המשפחה למלון באילת ומאז בני המש־

12

27.10.2023 ˆ ידיעות העמק