עמק 28.6.24

תרבות

/ דניאל דדון /

צילומים: הראל סלוצקי

סלוצקי בסטודיו שלה

נעמה סלוצקי והציור 'מודה אני'

גמה, יש לי ציור שנקרא מסע בזמן. היה לי איזה חלום, התעוררתי ממנו וניגשתי לצייר אותו. הפרשנות שלו היא דרכה של הנשמה בין העולמות. אני מגיעה לנושאים האלה דרך דברים שקורים לי ביום-יום. בדרך כלל זה כמה ימים מאוד אינטנסיביים, כל פעם לראות את הציור בצבע אחר, עד שהחוט האנרגטי נעלם ואז אני יודעת שהציור נגמר. זה כמו שקט אחרי הסערה". מה את רוצה שיקרה עם הציורים שלך? "כל צייר וכל אמן מן הסתם רוצה שאנשים יכירו אותו. אני למשל מוכרת את הציורים שלי, אני לא אוספת אותם. אני עושה את זה מהרצון להשפיע וזה בדיוק מה שאני רוצה שיקרה איתם, שימשיכו להתגלגל הלאה, שיהיו בעוד תערוכות וימשיכו להגיע לעוד בתים". המגרש הביתי הפתיחה החגיגית של התערוכה תתקיים ביולי בבית גבריאל ועתידה להמשיך 4 ב ולהציג במקומות שונים ברחבי הארץ. "זו פעם שנייה שאני מציגה בבית גבריאל. זה המגרש הביתי שלי", אמרה סלוצקי, "אוצרי התערוכה מדהימים. הייתי בלא מעט תערו־ כות והם האוצרים הכי מקסימים שפגשתי עד עכשיו". למועד הנבחר של פתיחת התערוכה – יום העצמאות של ארצות הברית, יש משמעות סמלית מסוימת. "למאיר אריאל היה משפט מאוד חזק שאמר בשיר ירדנו לירוחם 'הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם מתרבות המערב'. הוא תמיד אמר שאנחנו יותר מדי עם הלשון הארוכה בתרבות המערב מצד אחד ואנחנו לא מחוברים לעצמנו מצד שני", הוסיף הראל סלוצקי, "הוא על-זמני וגם קצת נבואי. הוא כתב דברים על מפלגות שמפלגות ועל הקרע. הוא חזה את הקרע וחזה את החורבן. חית הברזל מחזירה אותנו לח־ זון דניאל עם המגדלים שהביא לאסון בבל. אנחנו חווים היום שוב פעם את בבל במובן מסוים".

ציירת הנשמה נעמה סלוצקי מקיבוץ דגניה ב' היא אחת האמניות לרגל ‰ פורצות הדרך שפועלות היום בעמק הירדן השתתפותה בתערוכה לזכרו של היוצר מאיר אריאל בבית גבריאל, בה היא מציגה ציור בשם 'מודה אני', היא מספרת לראשונה על האמנות שלה, על הטכניקה הייחודית שפיתחה ועל החיבור למשורר האגדי

בכנרת מתעוררת בבית גבריאל רוחו של מאיר אריאל ז"ל, בזכות תערוכה ייחודית ומרגשת בשם 'ערגונות', בה מוצ־ גים כתביו, ציוריו והגיגיו כשלצידם יצי־ רות ייחודיות של אמנים ואומניות מתחו־ מים שונים. האמנית נעמה סלוצקי מקיבוץ דגניה ב' מציגה בתערוכה זו את יצירתה 'מודה אני' לכבודו של המשורר והפזמונאי האגדי. סלוצקי, נשואה לאיש הרדיו הראל סלוצקי, היא אמנית רב תחומית - ציירת וצורפת - שנחשבת לאחת היוצרות המובי־ לות באזור הכנרת. נמצא בפנים סלוצקי, בת הקיבוץ, מציירת מאז מאז ילדותה. בשנים האחרונות היא פיתחה טכ־ ניקה ייחודית אותה היא מכנה 'ציור נשמה'. "כשגרתי שנה בוונקובר שבקנדה, פגשתי שם שמאן אינדיאני שאמר לי שאם הייתי חיה בשבט אינדיאני, הייתי ציירת נשמות", הסבירה, "ציירת נשמות היא אחת שרואה מעבר ויודעת להוריד את הדברים ל'כאן ועכשיו'. זה התפקיד שלי אם הייתי חיה בשבט אינדיאני. מפה לקחתי את השם הזה ומכאן נולדה הטכניקה שאיתה אני מציירת. אני לא מציירת נופים ופרחים, אלא דברים של נושא מסוים שמבעבע בתוכי. הנושא עצמו מניע אותי דרך האנרגיה". תערוכת 'ערגונות', שאצרו איציק כוכבי ורונית חלפון, מהווה עבור סלוצקי הזד־ מנות לבטא את ההוקרה שהיא חשה כלפי מאיר אריאל ז"ל, באמצעות יצירת אמנות מיוחדת שיצרה במיוחד עבור התערוכה. 1.5 "בחרתי את 'מודה אני', ציור בגודל מטר. התלבטתי בין כמה שירים של 1.5 על מאיר אריאל ובחרתי אותו כי אני חושבת שצריך להודות על מה שיש, על הטובה ועל

הרעה ועל כל מה שהוא מדבר בתוך השיר ושגם אני התחברתי אליו". הציור 'מודה אני' משלב קליגרפיה עדי־ נה של מילות השיר בתוך יצירה חזותית מרהיבה. "אני מאוד אוהבת לכתוב, אותיות זה משהו שאני מאוד אוהבת. אחד הדברים שמייחדים את העבודות שלי בצורפות היא טכניקה מאוד מיוחדת ולא כמו היום שה־ כול בלייזר וצריבה. בציורים שלי גם אם לא רואים את האותיות, זה תמיד נמצא שם בפנים. העולם נברא באותיות, לכל אות יש כוח וכשאני מכניסה אותן פנימה לתוך ציור, אוטומטית האדם שרואה את הציור מקבל את האותיות ומושפע מהן". כמו ספר ההיכרות האישית של סלוצקי עם מאיר אריאל לא נבעה רק מהערצתה לשיריו, אלא גם מקשריה האישיים עם משפחתו ודרך בעלה הראל שראיין אותו לא פעם במהלך הקריירה הרדיופונית שלו. "פעם ראשונה שאני מציירת אותו", אמרה סלוצקי, "הת־ חברתי לשיריו כבר מזמן, בבית הילדים

גדלים על מאיר אריאל, מאוד אוהבים את השירים שלו בחייו וגם אחרי מותו". בימים אלה מסיימת סלוצקי את עבודתה על הציור 'חיית הברזל' שמבוסס על שיר נוסף של אריאל. "עד עכשיו לא נגעתי בקטע של לצייר או ליצור דרך מאיר אריאל. אחרי שעשיתי את 'מודה אני' הרגשתי שאני חייבת ליצור עוד. זה שיגע אותי. בימים הקרובים אסיים גם את היצירה הזאת". איזה עוד עבודות את עושה? "יש לי לא מעט עבודות, מלא ציורי נשמה. בדרך כלל אני אוהבת לצייר ציורים גדולים עם המון פרטים. אני מציירת נושא שבא אלי ומבקש שאצייר אותו. הציורים שלי הם כמו ספר. כמו דף על דף, שכבה של צבע ועליה עוד שכבה ושכבה. כל שכבה מלאה במידע ופרטים. הציורים ממש תלת ממדיים. מה שמיוחד בהם שאתה יכול לראות אותם כל פעם מחדש ולגלות עוד ועוד מידע". מאיפה את שואבת את ההשראה לציורים שלך? "זו לא השראה. זה משהו בתוכי, נושא שתוך כדי החיים אני מגיעה אליו. אני כולי בתוך זה, אני מתחילה ללמוד על אותו נושא. לדו־

18

28.6.2024 ˆ ידיעות העמק