עמק 29.04.22

צילום: באדיבות המשפחה

יוסף (ז'וסקה) בליץ ז"ל שנה לפני מותו

"החלטתי לכתוב את הספר בסגנון מדעי ולא סיפורי כדי שבעתיד היסטוריונים ישראלים יוכלו כנקודת מוצא להשתמש בספר הזה. בספר אני שואל שאלות ומציג בעיות ללא מענה. באותו שלב הבנו שהוא נפתח ומוכן לספר את סיפורו" היסטוריוניים שירצו לעסוק בזה בעתיד, הספר נמצא וקיים" "שמנו לב שהנכדים שלו, שיצאו למסעות לפולין עם השומר הצעיר, היו באים אליו ושואלים אותו שאלות על השואה ופתאום ראינו שהוא מוכן לענות וסיפר פרטים שאנחנו הילדים לא ידענו עליהם. אם יהיו מדענים

אלן בליץ. "מעט מאוד ספרים"

מדוע הוצנעה שואת בלגיה? "ההיסטוריונית חנה יבלונקה מצאה אגודות 421 היו בישראל 1949 שבשנת של קהילות שונות מפולין של שורדי שואה שהגיעו לישראל והקימו אגודות של ניצולים. זה כבש הכול ומילא את כל החלל כך שזה לא נתן מקום לדברים אחרים. במשפט אייכמן יש אמירה חד משמעית של יבלונקה שהשואה במערב אירופה לא הועלתה במשפט אייכמן. יש שני עדים מבלגיה שהיו אמורים להעיד ולא הביאו אותם, אחר כך זה המשיך בקו הזה. רוב ההיסטוריונים היו בני שורדים מאותם האזורים בפולין. בישראל לא היתה כוונה מיוחדת להצניע את השואה בבלגיה ובמערב אירופה, אבל זו היתה התוצאה המעשית. ביד ושם ובבית לו ־ חמי הגטאות מנסים קצת לתקן ולדבר על השואה בארצות אחרות, אבל זה לא מפצה כי אין מספיק ספרות היסטורית וצריך לשנות את זה". מה אתה רוצה שיקרה עם הספר? "אני מורה ואני מאמין שמרצים, מו ־ רים, סטודנטים ותלמידים צריכים לק ־ רוא את הספר הזה כי אין משהו אחר בנמצא. אני רואה את מיקומו בספריות, בבתי ספר ובאוניברסיטאות וגם במוס ־ דות הזיכרון ברחבי ישראל. שאדם שיר ־ צה לעיין לא יבוא ויגיד שהוא חיפש על השואה בבלגיה ולא היה כלום. אני רוצה שתהיה לו אלטרנטיבה והוא יוכל בצורה רצינית ובדוקה לקרוא על האירועים".

ממניעים ציוניים גרידא". הוא עלה היישר לקיבוץ הסוללים, שירת בחיל השריון ולאחר השירות יצא ללימודי חינוך והיסטוריה בסמינר אור ־ השנים האחרונות הוא משמש 36 נים. ב- שנים הוא 4 כמורה לכיתות יסוד. לפני יצא לחופשה ללא תשלום כדי להתפ ־ נות לכתוב את ספרו 'השואה שהוצנעה 70 – בלגיה כמשל'. "כשאבא שלי היה בן הוא התחיל קצת להיפתח ולספר על מה שהוא עבר בשואה, אז עלה לי רעיון לפ ־ נות לארכיון של מוזיאון מחנה אושוויץ ולשאול אם יש להם מסמכים על האסיר לשעבר יוסף בליץ והם אמרו לי שכן. הם שלחו לי ארבעה מסמכים שזה נדיר מאוד כי רוב הארכיון הושמד בזמן פינוי המח ־ נה. בשלב השני הסתבר שממשלת בלגיה פתחה ארכיון של משטרת הזרים. הם היו מפוקחים בבלגיה מיום הגעתם והיתה שם גם תמונה וקיבלנו רשות להוציא מסמכים שאפשר היה לצלם 100 משם והצטבר אצלי חומר מעניין עליו. בדקתי איזו ספרות קיימת על השואה בבלגיה ושמתי לב שבשתי השפות הרשמיות של ספרים ובעברית יש מעט 85 המדינה יש מאוד ספרים. מה שיש הוא רק כמה ספרי זיכרונות וספר אחד על חסידי אומות העולם של 'יד ושם' שכתוב באנגלית וספר נוסף של סיכום כנס שנערך בבר־ אילן על השואה בבלגיה שיצא בשנת וגם הוא כתוב באנגלית". 1998 בליץ החליט למלא את החוסר הזה

ולכתוב ספר מקיף בעברית על תקופת השואה בבלגיה. "זה כבר בער בי. החל ־ טתי לכתוב את הספר בסגנון מדעי ולא סיפורי כדי שבעתיד היסטוריונים יש ־ ראלים יוכלו כנקודת מוצא להשתמש בספר הזה. בספר אני שואל שאלות ומציג בעיות ללא מענה. אני נותן בסיס מאוד רחב של ביבליוגרפיה ולוח זמנים ואירו ־ עים של כל ימי המלחמה בפירוט. מי שרוצה להיכנס לעובי הקורה ורוצה לח ־ קור, עומד לרשותו הספר שלי. אם יהיו מדענים היסטוריוניים שירצו לעסוק בזה בעתיד, הספר נמצא וקיים. באופן כללי חקר השואה במערב אירופה מאוד הוצ ־ נע בישראל לעומת חקר השואה במזרח אירופה ובמיוחד בפולין וברוסיה". למען הדורות הבאים הספר נוגע גם בנושאים עדינים שהס ־ פרות ההיסטורית הצניעה ונמנעה עד כה לעסוק בהם ובליץ החליט כי הוא חושף אותם. "זה לא התפקיד שלי לשפוט אנ ־ שים, אבל ציינתי את העובדות שהיו לפי דעתי וכל אחד שיקרא יחווה דעה. לדוג ־ מה, מלשינים יהודיים שהיו בשירות הג ־ סטאפו בבלגיה; יש היסטוריונים בלגים שנוהגים לא לחשוף את זהותם וכתבו את שמותיהם רק בראשי תיבות ואני כתב ־ תי את שמם המלא, אני לא מרגיש שאני צריך לתת פריבילגיה מיוחדת לאנשים שבגדו בעמם והסגירו יהודים".

אתה עצמך ביקרת באושוויץ? 2010 "אבא שלי הלך לעולמו בשנת בערב ליל הסדר. הוא נפטר באנטוורפן והובא למנוחות פה בקיבוץ הסוללים. בתקופה שבין הלוויה לבין גילוי המצבה הצטרפתי לקבוצה יחד עם אשתי ונסעתי לפולין בפעם הראשונה. הלכתי לבקר את העיירה שהוא נולד בה, צאנז בגלי ־ ציה. כשהייתי באושוויץ ובבירקנאו, אס ־ פתי ארבע אבנים קטנות לזכר ההורים שלו ושתי אחיותיו שנספו בשואה ושמתי אותם אחר כך על קברו. שמותיהם של הוריו ושתי אחיותיו חקוקים גם על המצ ־ בה שלו, זה מה שהוא ביקש". איך היתה החוויה שלך באושוויץ? "אנחנו משפחת בליץ אגוזים קשים; אנחנו לא מתרפסים בפומבי, אבל זה היה ביקור מאוד רגשי. בשביל שיהיה רגשי לא חייב לבכות בכי עם דמעות". אין מספיק ספרות ) נולד באנטוורפן 65 אלן בליץ ( בבלגיה. הוא התחנך בבית ספר יהודי בעיר מהגן עד י"ב והתנדב בתנועת נוער עלה לישראל. "אני 18 ציונית. בגיל שייך לקבוצת האזרחים שמספר תעודת . זו קבוצה 1235 הזהות שלהם מתחיל ב- של עולים חדשים מארצות המערב בש ־ . זו עלייה שלא מדברים 80 וה- 70 נות ה- עליה של עולים שבאו ממדינות מפות ־ חות ברמת חיים יותר גבוהה מישראל,

9

ידיעות העמק ˆ 29.4.2022