עמק עפולה נצרת 14.07.23

נטע סמדר, שמלמדת בתיכון כדורי, הובילה פרויקט במקום פסטורלי בשווייץ שבמסגרתו צעירים ישראלים, פלסטינים, אירים ושווייצרים הרסו ביחד חומה שנבנתה בטבע ובנו אותה מחדש כדי להכיר טוב יותר זה את זה ‰ אחרי החזרה לארץ היא מספרת עד כמה מפגשים כאלה מקרבים בין העמים הישראלים והפלסטינים מציגים: מופע החומה מורה לאמנות מאלון הגליל הובילה פרויקט לקידום השלום:

אובייקטיבית, לשמוע רק את הסיפור שלו בלי לחוות מה שקורה שם. יש בזה משהו הרבה יותר מאפשר ואתה מבין שבסוף אנחנו אנשים עם אותן בעיות, אותם קונפליקטים וקשיים. החבר'ה שלי ציינו באופן מיוחד שהם הרגישו הרבה יותר דומים ויותר חיבור לפלסטינים מאשר לשווייצרים ולאירים". כי המנטליות דומה? "כן, כי אנחנו והפלסטינים מגיעים מתרח בויות לא רחוקות. המאפיינים של התרבות, בחום, בהבעת רגשות ואפילו בשפה ובמאכח לים דומים. יש משהו גם בשהות המשותפת שמוריד המון חומות. החלום שלי שהפרויקט יתרחב וייפתח לעוד קבוצות גיל, ואולי זה יהיה השלב הבא של הפרויקטים האלה". החומה היא סמל אוליבר שנייטר אשתון, שווייצרי שנשוי לישראלית, הקים את הפרויקט לפני עשור בתקופה שבה התגורר בישראל. "הייתה לי כבר אז עמותה שעושה פרויקטים בטבע, ואז התחברתי לחבר שבונה חומות וטרסות במקצועו", מספר שנייטר. "אמרנו שאולי זה נושא יפה לעשות פרויקט של משלחות יהודים ופלסטינים שמשפצים חומות כאלה בהרים בשווייץ, אבל יחד עם אלמנט חינוח . כבר אז עבדתי 2013 כי. עשינו פיילוט ב־ עם חבר שלי מאירלנד שעושה פרויקטים דומים, הוא הביא אירים ואני שווייצרים מכל האזורים במדינה: הצרפתי, האיטלקי והגרמני, וגם קבוצה של ישראלים ופלסח טינים". אתה רוצה לשבור את החומות ולבנות אותן מחדש? "כן, לבנות את החומות שהן חלק מהתרבות ולשבור את החומות שמפרידות. החומה זה סמל שאפשר לעבוד אתו. החומה עצמה היא משהו ניטרלי, אבל זה גם תלוי בפרספקטיח בה שלך, באיזה צד של החומה אתה עומד. בשביל אחד זה יכול להיות משהו שמשרה ביטחון, ובשביל השני זה יכול להיות דיכוי. החומות שאנחנו בונים בשווייץ בהרים נקח ראות חומות ביטחון, אבל בלי קטע פוליטי. בונים אותן כדי להפריד בין שדות שונים וכדי שלא יפלו". אחרי עשר שנים, אתה מרגיש שהצלחת לעשות שינוי ולהביא בשורה? "כן, אנחנו מאוד מצליחים. המטרה שלנו אף פעם לא הייתה לפתור את המצב והקונח פליקט הפוליטי. אנחנו רוצים להביא קבוח צות מרקע שונה ביחד, ולנו חשוב קודם כל שידברו אחד עם השני, שישמעו את הנרטיב השני ושיבינו שזה לא המקום היחיד בעולם שבו סכסוכים כאלה קיימים. יש חומות כמו בארץ שהן מאוד פיזיות עם בטון חזק, אבל יש גם גבולות או חומות בלתי נראים אבל עדיין קיימים כמו בשווייץ, שם אין כל כך קשר בין הצרפתים השווייצרים לגרמנים השווייצרים, התרבות, המנטליות והשפה שונות".

צילומים: פרטי | חברי המשלחת

מישהו וסיפור של מישהו". חלק מהסמינר שנערך בשווייץ כלל הריסה משותפת של חומה שנבנתה בטבע ובנייתה מחדש. "החומה שבנינו קיימת כמה מאות שנים על רכס הר לפני מצוק. התפקיד של החומה הזו הוא לשמור על בני האדם שמטיילים והבקר שמסתובב בשטח, שלא יפלו מעבר לצוק. זו חומה שמגינה ולא מפרידה. הצעירים נפגשים עם אנשי מקצוע שמסבירים להם איך לבנות בצורה מסורח תית ומלווים את כל הפרויקט. השלב הראח שון הוא להגיע לחומה ולפרק אותה ואחר כך בונים מחדש". החיבור הישראלי פלסטיני אבל עדיין חומה מעצם טבעה היא משהו שמפריד. "נכון, ואז יש דיונים לגבי חומות, האם זה חשוב ועוזר. לפעמים זה עושה שלום. למשל, בכל יום בחמישה ימים האלה של העבודה המשותפת, כל אחת מהמדינות מעבירה ערב תרבות שקשור אליה. היא מסבירה את הסיפור של המדינה שלה, את הדגל ואת הקונפליקט במדינה. באותו ערב מכינים מאכלים שאופייניים לתרבות, וכל תרבות חושפת בפני התרבויות האחרות את הסיפור של המדינה שלה". אלו חברויות נוצרו בין המשתתפים? "החבר'ה מישראל שהגיעו איתי אמרו לי שזו הפעם הראשונה שהם יושבים ביחד עם חבר'ה בגילם מהרשות הפלסטינית, מדבח רים ושומעים את הסיפור שלהם בלי ריבים. זה היה מדהים לראות את זה. פעם ראשונה שהם ישנים ביחד, אוכלים ביחד ושומעים את המנהגים שלהם". עד כמה זה באמת מגשר? "כשאתה מגיע למקום כזה ניטרלי בשח ווייץ, כאילו מפרידים אותך מהסיפור שלך - מהמקום שבו אתה נמצא בעימות, ומאפשרים לך להכיר את האחר בצורה

דניאל דדון

בשבוע שעבר יצאה משלחת מיוחדת של צעירים מישראל והרח שות הפלסטינית לשווייץ וביחד

הם בנו חומה למען השלום. רכזת הפרויקט, Building Walls – Breaking שנקרא ח � , היא נטע סמדר מאלון הגליל, מ Walls נכת ומורה לאמנות ועיצוב בתיכון כדורי יותר מעשור ומעצבת גרפית במקצועה. היא הצטרפה אליו בעקבות בקשתו של אוליבר שנייטר אשתון משווייץ, שמקיים את הפח רויקט זו השנה העשירית בישראל, אירלנד ושווייץ, ומטרתו לחבר בין התרבויות השוח נות באזורים שיש בהם קונפליקט תוך כדי חיבור לטבע. במסגרת הפרויקט הייחודי, מגיעים משלח נ � לסמינר ש 25 ־ 18 חות של צעירים בגילים משך שבוע ימים במרכזים שהוקמו בישראל, שווייץ ואירלנד. בישראל מתקיים הסמינר בקיבוץ לוטן בערבה. המשלחת לשווייץ כללה ארבעה צעירים מאירלנד, ארבעה שווייצרים, ארבעה ישראלים וארבעה פלח סטינים – שניים מהם ערביי ישראל ושניים תושבי חברון. כרכזת הפרויקט בישראל איתרה סמדר מבין המועמדים את הצעירים שהשתתפו במשלחת. "התפקיד שלי היה למצוא חבר'ה צעירים שטבע ועבודה בטבע זה משהו שהם יכולים להתחבר אליו, כי זה לא טיול פינוק, ושהם גם מספיק פתוחים לשמוע סיפורים של אנשים מהצד השני שחולקים איתנו את הארץ. הבחירה של האנשים לא תלויה פוח ליטית, באותה מידה יכולתי להביא מישהו שהדעות שלו הן נגד". איך איתרת את האנשים? "אני מחנכת שנים ומכירה הרבה בני נוער. חלקם ילדים של חברים וחלק הגיעו דרך פרסום הסמינר ברשתות החברתיות. היה לי חשוב לבחור חבר'ה רציניים שמבינים שזה שבוע של עבודה, של פתיחות ושל מפגש ושל סיפור. שמתעניינים בנושא של להכיר

נטע סמדר ואחת המשתתפות

בונים את החומה

"כשאתה מגיע למקום כזה ניטרלי בשווייץ , כאילו מפרידים אותך מהסיפור שלך - מהמקום שבו אתה נמצא בעימות, ומאפשרים לך להכיר את האחר בצורה אובייקטיבית"

22

14.7.2023 ˆ ידיעות העמק