מודיעין 04.05.22

עם החברים לשירות. במרכז המפקד אורי בינמו ז"ל

"המועדון שהקמתי הוא מקום שמקבל כל אחד, לא משנה אם הוא בכושר או לא. אני פה עבור כל מי שרוצה להרגיש טוב עם עצמו"

גם מתמודדי נפש, לא בהכרח כאלה שפגיעתם היא תוצאה של טראומה מאירוע הקשור לשירות הצבאי. "יש אצלי מתאמנים עם נכויות שו ־ נות, ואני רואה שהם עוברים חוויה טובה, וזה מרגש אותי מאוד", אומר זיכרמן. כמה מהמתאמנים הגיעו אליך בעק ־ בות היכרות עם המקרה האישי שלך? "האמת שהרוב, והם לא בהכרח נפגעי פוסט־טראומה, אלא אנשים שרוצים לחוות משהו אחר, ואני שמח שאני, עם הרקע שלי והדברים שלמדתי, מצליח לעזור להם". מה הכי משמעותי בעיניך מבחינת העשייה שלך? "עצם זה שאני עוזר לאנשים, שמי ־ שהו שמגיע לאימון או סתם נפגש איתי, ופתאום עובר תהליך של שינוי, ומבין שאפשר לשנות את החיים בכל רגע. אני מאמין שבכל מצב אנשים יכולים לעשות משהו למען עצמם כדי לשפר את חייהם. לתפיסתי, אם אדם מרגיש משהו כרגע, והוא לא רוצה לה ־ רגיש אותו, הוא יכול להרגיש אחרת בעוד שעה או בעוד שבוע ‑ להיות חזק הרבה יותר". למרות החוויה הקשה שעברת, אתה אדם אופטימי? "אני משתדל להיות, אבל אני לא בטוח בכלל שאני כזה. לפני הפציעה לא הייתי בן אדם אופטימי, זה משהו שהתפתח אצלי לאחרונה, וגם זה לא בא לי בקלות, אני עובד קשה בשביל זה, אבל אני מאמין שאני בדרך הנכונה. ז � האימון הגופני, הע סוק בספורט והע י רה לאחרים הרימו אותי ממש, זו הצלה". יום העצמאות "ביום הזיכרון קשה לי באופן טבעי", אומר זיכרמן לקראת התאריך שמ ־ סמל את האובדן הפרטי שלו והאובדן הלאומי, "וביום העצמאות התחושה מעט משתנה, ולמרות כל הקושי שאני מרגיש בימים האלה, אני שמח שיש לנו מדינה, וכשאני מסתכל על הצדדים החיוביים, אם אפשר לקרוא לזה כך, היתה לי הזכות להגן על המדינה. "פרט לכך, יום העצמאות מסמל חופש וחירות, ומבחינה אישית אני חווה חי ־ רות אחרי שנים של הסתגרות וסבל, ואני גורם לאחרים להתקרב לעצמאות שלהם, אז כמובן שזה משמח".

בתקופת השיקום

ניצל בנס כדקה לאחר הפיצוץ הגיעו אל זיכר ־ מן שני חובשים ששהו בקרבת המחסום והעניקו לו טיפול ראשוני. "הם כיבו את האש שהייתה לי ברגליים, גררו אותי אל מאחורי הרכב והחלו בטיפול דחוף באמצעות חוסמי עורקים, בידיעה שה ־ מצב שלי חמור", הוא משחזר. "אחד מהם נעמד מעל הראש שלי ואמר לי: 'זיכרמן, אתה לא ישן, כי אם תישן לא תתעורר', אז הכרחתי את עצמי להישאר ער". למזלו הרב, באותו הזמן התקיים באיזור תרגיל צבאי גדול, ומסוק שהשתתף בת ־ רגיל הגיע לזירת הפיגוע בתוך דקות. "הנס לא היה רק בזה שהיה מסוק בגי ־ זרה, אלא שהחובש במסוק שם לב שאני מאבד דם והורה לטייס שהתכוון לטוס לתל השומר, מרחק של רבע שעה מה ־ מקום, שיטוס להלל יפה בחדרה, חמש דקות מטול כרם", מספר זיכרמן. "ההח ־ לטה הזו הצילה לי כנראה את החיים, כי הגעתי לטיפול עשר דקות מוקדם יותר". הקריסה הנפשית רגע לפני נחיתת המסוק בבית החולים מאבד זיכרמן את הכרתו. הוא מועבר לטיפול בחדר הטראומה, שם הוא מקבל מנות דם, ועוד עשר מנות פלזמה, 18 ומצבו מוגדר אנוש. בערב נר שמיני של חנוכה, דבר לו מייחס זיכרמן משמעות

רבה, הוא מתעורר, ומפתיע את רופאיו. במהלך השנה וחצי הבאות יעבור עש ־ רות ניתוחים, טיפולים, ויצרוך תרופות רבות, עד שיצליח להתאושש מעט. אולם ההתאוששות הפיזית, לה התפללו בני משפחתו, הביאה איתה שקיעה מנטאלית. "בתקופת האשפוז והטיפול התייחסו אליי כמו גיבור. הייתי מוקף באנשים", הוא מספר, "והכל השתנה דווקא ברגע בו לכאורה הייתי אמור להיות מאושר, בטיול שעשיתי עם חבר בחו"ל. דווקא אז, כשאני אמור להיות רחוק ושקט, נכ ־ נסתי לדכאונות קשים, שבהתחלה הת ־ עלמתי מהם, אבל זה לא עזב אותי גם כשחזרתי לארץ". גלגל ההצלה המצב הפסיכולוגי המורכב שאליו נקלע גרם לו להתבודד, והוא כמעט שלא יצא מהבית במשך שלוש שנים. "לא דיברתי ולא שיתפתי, הייתה לי הרגשה נוראית של בושה, של אפסיות, מעבר להתקפי החרדה והדכאונות, והת ־ חלתי בטיפול קונבציונלי של תרופות ושיחות, אבל הפנמתי שזה לא מספיק", הוא משחזר. "פסיכיאטר שפגשתי בשלב מסוים הסביר לי שאני 'חי לא חי', שהש ־ תקמתי פיזית, אבל נפשית אני מפורק". בסופו של תהליך ממושך של חיפוש עצמי, שנמשך מספר שנים, הגיע זיכר ־ מן אל אימוני הספורט, שם גילה עולם

חדש, מקום בו נעלמות צרות היומיום. "הבנתי שאימוני קרוספיט, אימונים עצימים או כל אימון אחר, פשוט עושים לי טוב, ואז גם גיליתי שזה הדבר שהכי עוזר לי להתמודד עם הפוסט־טראומה מהפיגוע", מספר זיכרמן. "ברגע שה ־ בנתי שזה זה, וראיתי שזה מאזן אותי מבחינה נפשית, בחרתי ללכת בדרך של אימון". אימוני הכושר, במקביל להרצאות שהעביר על סיפור חייו, שסייעו לו גם כן לפרוק מתחים, הפכו בשנה שעברה לעיסוקו הרשמי. "המועדון שהקמתי הוא מקום שמקבל כל אחד, לא משנה אם הוא בכושר או לא. אני פה עבור כל מי שרוצה להרגיש טוב עם עצמו", אומר זיכרמן, ומסביר: "אני מאמין שבאמצעות אימון גופ ־ ני אפשר להתמודד עם הכל, בטח עם פוסט־טראומה". לדברי זיכרמן, לא רק הפעילות הגו ־ פנית תורמת לשיפור מצב רוחו של המתאמן, אלא גם קבוצת האימון שלו. "כשאתה חלק מקהילה שמבינה ומכי ־ לה, ועל הדרך מחזקת אותך, פיזית ונ ־ פשית, זה דבר נפלא", הוא אומר. לעזור לאחרים בשנה האחרונה החל זיכרמן לאמן קבוצה של בעלי מגבלות שונות, כמו

17

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 4.5.2022