מודיעין 05.08.22

מחליפים חוויות על הספינה

של יואב הילד שלי הקטן". כשהוא פונה לחיילת שירז, אמר לה האב: "את זיהית וקלטת מיד את הסיטואציה וגי ־ לית כלפיו חמלה ואהדה שהן לא מוב ־ נות מאליהן". לאחר החוויה המכוננת, איתן, שחלם לצאת לים ביאכטה, יודע שהוא לא ירצה לשרת בחיל הים כשיהיה גדול. "אני אהיה בגולני", הוא קובע בנח ־ רצות. איתי, שאמור להתגייס בעוד כשנתיים, עונה בלי להתבלבל: "אני רוצה להיות בשייטת. גם החוויה הקשה הזו לא תמנע ממני לסמן מט ־ רות שקשורות לים". "הבנו מה זאת אהבה" מאז אותו ערב גורלי ועד עכשיו, הם אומנם לא נפגשו פנים מול פנים אך הילדים שמרו על קשר עם החיילים ומתכתבים איתם באינסטגרם. "אחרי האירוע הזה הבנו את המשמעות של המילה 'אהבה'", אומר ברדוגו. "אם זו אהבה של הקדוש ברוך הוא או אהבה בין בני אדם". לאחר האירוע ניגש ברדוגו לבית הכנסת ואמר את ברכת "הגומל" והמ ־ שפחה ערכה סעודת הודיה. כעת הם נמצאים בעיצומן של ההכנות לקראת חגיגת בר המצווה של איתן שתיערך בחודש הבא. בני המשפחה כבר יוד ־ עים מי יהיו אורחי הכבוד שלהם. "אני אדאג להביא אתכם בהסעה לאולם", אמר ברדוגו לקירשון וחייליו. "אדאג לכם לשולחן ותהיו אורחי הכבוד שלנו. זה יהיה לנו לכבוד ויגרום לערב להיות מיוחד". מפקד הצוות ענה לו במבוכה: "אנ ־ חנו נמצאים כל הזמן בפעילות מבצ ־ עית בים. זה כבר לא תלוי בנו, אבל נשמח להיות באירוע של איתן". לקראת סוף המפגש עלו כולם על סירת הצרעה שהובילה אותם אל החוף, הפעם כשהם יבשים ומאושרים. "אומרים שחזרה לים יכולה להיות טראומתית אבל העלייה לסירה הזו נותנת לי השראה ותקווה כי בזכותה ניצלנו", אמר ברדוגו. ברדוגו מקווה שהמשטרה תפתח בחקירת האירוע ותבדוק בין היתר את התנהלותו של בעל היאכטה. "אני רוצה להאמין שהמשטרה תעשה את העבודה שלה ותבדוק מה קרה שם", אומר ברדוגו. "למה למשל לא היו חגורות הצלה ביאכטה?". מהמשטרה נמסר בתגובה: "הטיפול נמשך בידי רשות הספנות / מנהל כלי שיט קטנים". ¿

מבטו. "לא קיבלנו נ.צ, פשוט יצאנו עם הכלי כדי לחפש אותם. התחלנו להאיר במים בסיוע פצצות תאורה ופנסים עד שהגענו אליהם. העלינו אותם לסירה וכך זה נגמר". מה עבר לכם בראש כשקיבלתם את הקריאה? "באותם רגעים אנחנו פועלים בעי ־ קר באופן מקצועי. יוצאים לשטח, סורקים באמצעות פנסים ופשוט מח ־ פשים. זה הכל". איך זיהיתם את בני המשפחה? "הילדים הדליקו את הפנסים של הסמארטפון ולאחר שהבחנו בהם ביצענו להם כריזות והם ענו לנו. באותם רגעים פחות דיברנו ובעיקר העלינו אותם אחד אחד לסירה שלנו. כשראינו שהם במצב סביר התחלנו לשוט לחוף ומשם כבר כל הכוחות הרפואיים טיפלו בהם ולקחו אותם לבית החולים". ברדוגו מוסיף: "אני זוכר את הרג ־ עים הראשונים שהחיילים אמרו לי 'אל תדאג, אנחנו רואים אותך'. הם הוציאו אותנו מהר מאוד". איך הייתה ההרגשה אחרי שכולם עלו לסירה? ברדוגו: "הייתה לנו אנחת רווחה והרגשתי שקיבלנו את החיים שלנו במתנה. בימים שאחרי האירוע הת ־ חלנו לקבל פרופורציות חדשות על החיים. בבוקר אתה יכול לריב על עסקה בעבודה שלא יצאה לפועל, אבל הכל מתגמד אחרי שאתה חווה את הנס הזה". קירשון: "באותם רגעים בעיקר עשינו מה שצריך, אתה יותר עושה ופחות חושב. בהמשך ברור שיש תחו ־ שת סיפוק, גאווה וגם אושר". החיילת שירז פרידמן שהייתה בצ ־ וות הוסיפה: "אין אושר וסיפוק טוב מהצלת חיים. כשהילד הקטן ביקש לאכול חטיפים זה שימח אותי מאוד כי הבנתי שהוא בסדר וחזר לשגרה". גם רועי בוסי שהשתתף במבצע ההצ ־ לה התרגש מאוד: "לכולנו היה כיף שעשינו את המשימה כמו שצריך". ברדוגו התרגש במיוחד מהאמפתיה והחמלה שהפגינו כלפיהם החיילים במהלך החילוץ. "החיילים האלו באמת התנהגו כמו מלאכים", הוא אומר ופו ־ נה אליהם: "אתם אומנם צעירים, אבל התנהגתם בבגרות ובמקצועיות. אני זוכר את האנושיות שהפגנתם כל ־ פינו ושהצלחתם לראות את המצוקה "אין סיפוק גדול יותר"

"הצלתם את החיים שלנו"

5.8.2022 ˆ ידיעות מודיעין, איילון 28