מודיעין 07.10.22

"יושבים בשולחן השבת ומדברים על מד"א". עידן ויאיר בן שלוש

עידן: "אני קצת 'משוגע' - מה שנקרא מתנדב במינון גבוה. מבצע כשתי משמרות בשבוע, ובסופי שבוע, מחמישי עד ראשון, אני נהג כונן שיוצא לקריאות, אני נותן עד 40־ כ שעות 50 בחודש"

החזן. יצאתי כדי לקבל את הקריאה, ויאיר ואני רצנו יחד ישר אל האמבו ־ לנס שחנה לא רחוק משם". "כימיה מטורפת" על אף הדמיון הפיזי ביניהם, מספרים עידן ויאיר כי רוב התושבים שהם מע ־ ניקים להם סיוע, אינם מבינים את פשר הקשר ביניהם. "לאור העובדה שאנחנו קצת דומים, יש כאלה ששואלים אם אנחנו אבא ובן", מספר עידן, "והאמת היא שברוב המקרים יש סקרנות שנובעת אולי מאופי הקשר בינינו. "יכול להיות שהמטופלים ובני המ ־ שפחות שלהם מרגישים שאנחנו בני משפחה, למרות שלא תמיד בטוחים אם אנחנו אבא ובן, כי זה באמת די נדיר". יאיר, שאחראי במידה רבה על הציוות המיוחד, מקווה לפעול לצד אביו במשך שנים ארוכות. "מתחילת ההתנדבות שלי במד"א רציתי את זה", מספר יאיר, "בעיקר כי זכרתי את הסיפורים של אבא על הימים שהוא היה חובש בצבא. נורא רציתי שנעשה את זה יחד". "חוץ מהכיף והאקשן, יש בינינו כי ־ מיה מטורפת שבאה מהבית, והמשמ ־ רות המשותפות הן המשמרות שאנחנו הכי מרוצים בהן. תכל'ס זה זמן האיכות שאנחנו הכי נהנים ממנו".

חנו יוצאים וחוזרים ברגע שאנחנו מע ־ בירים את הטיפול לניידת הקבועה", מספר עידן. קריאה באמצע התפילה "השבועיים האחרונים היו עמוסים למדי", אומר עידן, "אבל לרגע לא ויתרנו. תמיד היינו מוכנים, עם האצ ־ בע על הדופק. "בשבת לפני שבועיים יצאנו לאר ־ בעה פינויים במהלך סוף שבוע אחד, ולמרות זאת עשינו את זה באהבה. "באחד המקרים יאיר היה מחוץ לבית, ומיד כשהתקבלה הקריאה יצרתי איתו קשר, כי לצורך ההתנדבות יאיר מחזיק מכשיר נייד מיוחד שפתוח בשבת. הוא היה במפגש עם חברים. אספתי אותו במהירות לטיפול במ ־ קרה, וכמובן שהוא היה מוכן, כמו תמיד". אירוע נוסף הזכור לשניים הוא קריאת חירום לה נענה עידן בעודו משמש כחזן בבית הכנסת של הקהילה אליה משתייכת המשפחה. "הייתי חזן בתפילת שחרית של אותו בוקר שבת, וברגע שאני מתחיל בקריאת קדיש ראשון אני מרגיש את הטלפון הנייד רוטט לי בכיס", משח ־ זר עידן. "סימנתי לגבאי בית הכנסת שיש לי טלפון ואני חייב לרדת מבמת

על התחושות שליוו אותם בסיום הטיפול בקשיש מספר יאיר: "זה היה מקרה ששנינו יצאנו ממנו, הסתכלנו אחד על השני, ואמרנו שזה היה שווה את הכל, את התפילה שעזבנו. זה נגע לשנינו בלב, זה לא מקרה רגיל, לא בכל פעם נותנים מענה פיזי ומענה רגשי". מחזק את הקשר אירועים מסוג זה, מודה עידן, מחזקים מאוד את הקשר שלו עם יאיר. "העבודה שלי עם יאיר היא חיבור מטורף בינינו. לא היו בינינו הרבה דב ־ רים משותפים עד ההתנדבות במד"א, ופתאום יש לנו המון דברים לדבר עליהם", אומר האב. "אנחנו יושבים בשולחן השבת ומדברים על מד"א, והמשפחה נותנת לנו גיבוי, ויש לנו כל מה שצריך מהבית, כי להיות כונן קהילתי זה לא פשוט. "יש כל מיני מקרים, בעיקר בסופי שבוע, וכל אירוע שונה מהאחר, מסיוע לקשישים ועד להיות מוקפצים באמצע קידוש לטפל בשני נערים שיכורים". על אף ה"פגיעה" בשגרת החיים, הם נלהבים מאוד לדבריהם לצאת יחד לאירועים, ויודעים כי שאר בני המש ־ פחה תומכים בהם. "יש מקרים שמתרחשים בעיתוי לא נוח, אבל תמיד אנחנו יוצאים לשטח, והמשפחה יודעת שברוב הפעמים אנ ־

את הטיפול לעובדי ומתנדבי המשמרת בתחנה, ואז חוזרים לעניינינו בבית". בזכות המיזם יכולים עידן ויאיר לצאת יחד לקריאות חירום, דבר שלא מתאפשר במינון גבוה במסגרת ההתנדבות השגר ־ תית בתחנה, בגלל העובדה שיש מגבלה על כמות משמרות ההתנדבות של מתנ ־ דבי הנוער. "האמבולנס אצלנו כמעט בכל סוף שבוע, אז יוצא לי וליאיר לצאת לאירועים יחד ולתת מענה לתושבי העיר. זה בהחלט דבר יוצא דופן", אומר עידן. "מענה פיזי ורגשי" במהלך המשמרות המשותפות צוברים השניים חוויות שונות, למשל זו שיאיר מספר עליה: "לפני כמה שבועות היינו בבית, ונקראנו לאירוע של הצלת חיי אדם. הגענו אל קשיש שנפל בבית שלו ושכב על הרצפה, והיה שם כמה שעות, וכשהגענו הוא עוד היה שרוע על הר ־ צפה. עזרנו לו לקום, להתלבש, ניקינו אותו, ומצאנו את עצמנו נותנים לו טי ־ פול שהוא מעבר לעזרה הראשונית הר ־ פואית. בסופו של דבר היינו שם עבורו, ולמזלנו זה הסתיים בזה. "הפעילות שלנו היא לא תמיד פעי ־ לות הירואית", מוסיף עידן, "ויש לא מעט מקרים שאנחנו שם כדי לסייע בהעברה להמשך טיפול, או בכל דבר אחר שנדרש".

11

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 7.10.2022