מודיעין 10.3.23

מריאנה שקרוב מנהלת סיעוד: "בסוף היום אני יודעת שקבלתי את הפידבק הכי חשוב, עזרתי למישהו" 1991 מריאנה שקרוב, ילידת ברית המועצות, עלתה בשנת , גרה ברמלה. 55 נכדים, בת 3- , סבתא ל 3+ לישראל, נשואה שנה ברפואה ראשונית בכללית, מנהלת סיעוד 20 עוסקת מזה במרפאת רמלה דרום בשיתוף עם מריאנה שקרוב

האחות שירין אבו ריאש מקלה כל יום על סבלם של אנשים: "זה חלום ילדות שלי" , במקום מכפר קאסם וגרה 42 שירין אבו ריאש (בדיר), בת כיום ברמלה, נשואה לסלים אמא לאברהים וזינה, עובדת כמנהלת סיעוד (אחות אחראית) מרפאת האורן לוד של שירותי בריאות כללית. אחות מוסמכת עם תואר ראשון במנהל מערכות בריאות, מדריכה קלינית, בעלת קורס על בסיסי ברפואה ראשונית. "בילדותי אושפזתי הרבה בבתי חולים ואז החלטתי שאעסוק בתחום הזה כדי לעזור לאנשים"

"הייתי צריכהלהוכיחלעצמישאני כן יכולהלהיות אחותטובהמאשרסתםרופאה. כשהתקבלתי לבית ספר לסיעוד אמרתי שאני רוצה להיות אחותאחרת, אחותאיכותית, שלמטופל יהיה מענה, עם גב ,עזרה ותמיכה. כך אני ממשיכה להוביל את זה במקום שבו אני עובדת כרגע". ממה את הכי נהנית בעבודה שלך? "אני נהנית מזה שכמה שאני עובדת לחוץ וקשה, בסוף היום אני יודעת שקיבלתי את הפידבק הכי חשוב - שעשיתי משהו, עזרתי למישהו. יש לי סיפוק מהעבודה שלי, אפילו שהיא מאוד קשה. עכשיו אני מתעסקת גם בתחום פריון שלקחתי לעצמי, לעזור לאנשים , כמו שכתוב בתורה ‘פרו ivf ללא טיפולי רבו בהנאה’ להביא ילדים לעולם. אני תמיד אחוז מילה טובה, 70 אומרת: אחותטובה זה אחוז סכין”. 10- אחוז טבע ו 20 מה את לומדת מהמפגשים עם המטופלים? "מכל אחד ואחת אני לוקחתמשהו. אני קודם כל רואה בכל אדם את הנקודה הספציפית שלו. אחד מספיק לו רקמבט, השני מספיק לו סיפור ליום שלם. כל אחד הוא שונה, אז בטוח שכל קשר בינינו גם בונה אותי איכשהו. אני נעזרתמאוד בצוות, אני מאוד אוהבת את העבודה שלי כי אני חלקמצוות, זה משפחה. זו מרפאה לא פשוטה, אבל כל אחד מאיתנו נותן חיוך". הי ית ממליצה לצעירים וצעירות שמתלבטים להיכנס לתחום שלך? "בדיוק עכשיו אני מתעסקת בהדרכה של אחים ואחיות חדשים שנכנסים לדרך. אצלי מאוד חשוב שאדם העוסק ברפואה יהיה אנושי. אני מעריכה אנשים עם ראש גדול, מוטיבציה ונתינה. אני דוגלת במשפט: תטפל באדם כפי שהיית רוצה שיטפלו בך. במיוחד הייתי ממליצה לעבוד בכללית, כי פה אני מרגישה בטוח. העתיד שלי בטוח, גם מבחינת ביטוחמקצועי ושכר. יש הרבה דברים טובים”. כיצד את משלבת את חיי המשפחה עםהמקצועשלך? "המשפחה מאוד תומכת בי, הם יודעים שהעבודה שלי מאוד חשובה לי. גם בביתשלי יש את אותם כללים כמו בעבודה - עצמאות, אחריות, תמיכה ועזרה הדדית. אני מאוד גאה בהם. בעזרתם אני מספיקה לשלב את הכל, גם עבודה וגם בית". במה את הכי גאה בעבודה שלך? "אני חושבת שהשגתי את כל מה שרציתי. הוכחתי לעצמי ולסביבהשאני כן יכולה להיות חלומות: חלום אחד שעדיין לא 3 "יש לי התגשם - אני רוצה לחזור לבית הספר שבו גדלתי במדינת טג'יקיסטן, לבקר בתור אורחת מישראל. חלום השני הוא שאני רוצה להוציא דיסק עם שירים שלי. אני פעם זכיתי בתחרות אחות מזמרת. יש לי גם הרבה שירים. חלום שלישי - שעם ישראל יסתדר בינו לבין עצמו, ואז כל העולם יסתדר איתנו”. אחות טובה, אני במקום הנכון". לסיום, מה החלומות שלך?

בשיתוף עם שירין אבו ריאש

שירין אבו ריאש עובדת שנים כאחות 23 כבר שנים 14 מוסמכת, מתוכן במוסד לאנשים עם צרכים מיוחדים. בזמן הזה היא הספיקה להציל חיים ולטפל באנשים במסירות ובמקצועיות. איך הגעת לתחום? שנים כאחות מוסמכת 14 "עבדתי במשך במוסד לאנשים עם צרכים מיוחדים אחרי שילדתי 2014 ופסיכיאטריה, בשנת את בני הראשון התחלתי קריירה חדשה בשירותי בריאות כלליתמחוז מרכז. ההורים שלי תמכו ועודדו אותי ללמוד אחות. תמיד חלמת להיות בתפקיד שלך? "זה חלום ילדות שלי. כשהייתי ילדה הייתי בצד השני. הייתי חולה ומתאשפזת, במחלקהשהייתי מבקרת בה היתה אחות בשם נורית, מאוד אהבתי אותה והיא אהבה אותי. תמיד הייתה מקבלת אותי בחיבוק חם ונשיקות, בגללה אהבתי מאוד לבקר במחלקה ולא הייתי פוחדת. "בגללה אני רציתי לעסוק בתחום, היא היתה לי מודל. רציתי להוסיף למערכת הבריאות עוד אחות שדואגת למטופלים ועוטפת אותם בחום ואהבה. לצערי, יש לא מעט אנשים שעוסקים בתחום בלי אמפתיה, אשר משפיעים באופן שלילי על המטופל ומשפחתו שזקוקים לעזרה. בעיניי, כל מטופל ולא משנה מי הוא ואיזו אישיות יש לו, אם הוא בצד השני (החולה) הוא זקוק לאמפתיה, תמיכה, עידוד וקבלת טיפול נאות. ממה את הכי נהנית בעבודה שלך? "אני נהנית כל בוקר מעצם זה שאני יוצאת לעבודה ויודעתשאני היום הולכת להקל על עוד סבל של אנשים. אני נהנית מאוד אחרי שאני מקבלת מטופל אשר היה סובל או לא מבין ואני הצלחתי להקל עליו או לתת לו הסבר אשר גרם לו להבין והקל עליו. "מטופלים ואנשיםהם עולם במלואו, למדתי להיות עוד יותר סבלנית ולהקשיב עד הסוף. למדתי כל יום מחדש להיות רגישה למטופל, להבין את הכאב או התסכול שלו. יש לא מעט אנשים שהותירו בי רושם חיובי. אנשים מעריכים אנשים מכבדים ללא הבדל דת גזע ומין. תחום הסיעוד הוא תחום ענק, השמיים הם הגבול. הדבר המיוחד בו הוא שזה מקצוע אנושי אשר דורש הרבה משאבים מבן אדם שעוסק בו. זה תחוםשדורש אמפתיה, אסרטיביות, להיות רגיש למטופלים ולדעתשאתה עוסק

מריאנה שקרוב בכלל הייתה פסנתרנית, מלחינה וזמרת, אבל כשהיא החלה לעסוק בתחום שעוזר לאנשים היא התאהבה בזה והמטופלים בהחלט נהנים משירותיה. איך הגעת לתחום הזה? "לתחום הזה הגעתי ב'פרינציפ'. ההורים שלי רצו שאלמד רפואה, ואני לא רציתי דווקא להיות רופאה או אחות. הייתי צריכה להיות דור רביעי מיילדת כמו סבתא רבתא .סבתא ואמא שלי .בסוף כנראה גם אני אגיע לזה. עסקתי בכלל באמנות. אני פסנתרנית, 5 מגיל מלחינה, זמרת". למה לא נשארת בתחום האמנות שאת עוסקת בו משחר ילדותך? "עזבתי כי כשהגעתי לארץ נשלחתי ללמוד בסמינר לוינסקי, כדי ללמד ילדים שירה מכיתות א' עד ג'. הבעיה שלא למדתי את השירים בעצמי מהילדות ולא יכולתי לשקר להם. לאחר פסיכומטרי, כשקיבלתי ציון די גבוה, אמרו לי 'לכי תלמדי רפואה'. בסופו של דבר שובסירבתי ללמודתחום רפואי, סיימתי בית ספר למלונאות בהצלחה והתקבלתי לעבודה למחלקת יולדות באסף הרופא -שמיר. "את דמות האחות לא כל כך אהבתי לפני שהתחלתי לעסוק בזה, חשבתי שהם אנשים קרים ורובוטים. יום אחד מטופלת ביקשה עזרה, ואז אמרתי לצוות 'תנו לי כדור נגד כאבים שאני אתן לה'. לא אשכח שאחת האחיות אמרהשהיא כן יכולה למלא תפקידי בתור מנהלת משק, אבל אני אף פעם לא אוכל להיות אחות. פגעו באגו שלי ורציתי להוכיח שאני כן אהיה אחות ואבצע את תפקידי על הצד הטוב ביותר. ואז נרשמתי לביתספר לאחיות באסף הרופא והתקבלתי ללימודים להסבה מקצועית". שתפי אותנו באירוע שהשפיע עלייך בתחילת הדרך.

במקצוע עם אנשים, עם רגש. חשוב לא לעבוד כרובוט. האם היית ממליצה לצעירים לעסוק במקצוע שלך? "זה תחום שנותן סיפוק למי מחפש את זה. כן ממליצה בחום ואהבה לצעירים ללמוד את התחום, בתנאי שיהיו בעלי רגש אמפתיה ואהבת הזולת להיות בן אדם ללא הבדל דת גזע ומין". איך את משלבת את העבודה עם חיי המשפחה שלך? אני עובדת משרה מלאה במרפאה בעיר לוד, אוהבת את האנשים. כמו כן אני עובדת במשרה מלאה כאמא ובת זוג, הילדים שלי אברהים וזינה הם העולם שלי. אני ובעלי מגדלים את הילדים, מנסים לתת להם הכל בלי להחסיר כלום. אני מגדלת על ערכים וכבוד לזולת. לקבל את השונה, כל שונה, בחברה בלי להסתכל עליו כזר ושונה. אני מבשלת כל יום לפני שאני הולכת לעבודה, מבשלת לבעלי ולילדים כל מה שהם אוהבים. אוהבת אוכל בית, מחנכת אותם להיות בני אדם. אני עובדת מאוד קשה לגדל ילדים שיועילו לחברה. במה את גאה בעבודה שלך? "אני גאה להיותי אחות שמקלה בסבל של אנשים. זה עולם ומלואו עבורי. אני גאהשהיה לי אדם צעיר אשר הגיע אלי ויכולתי להיות שותפה פעילה בהצלת חייו בזמן שהלב שלו הפסיק לעבוד. אני אישה מאוד רגישה ועדינה מבפנים, למרות שלפעמים נראית אחרת. אני נראית רגועה מאוד, מאופקת, חדורת מטרה ולא נלחצת בזמן אמת. אבא שלי, זכרנו לברכה, היה מאוד גאה בי. אני כל יום וכל דקה רואה אותו מולי ומספרת מה אני עושה. אני יודעת כמה הוא שמח בשבילי וגאה בי. הוא גידל אותי להיות אישה עם ערכים, היה איש צנוע מאוד ומכבד. אני גאה להיות בת לאיש הזה".

26

10.3.2023 ˆ ידיעות מודיעין, איילון