מודיעין 19.08.22

בורשטיין. ארגנטינאי אבל לא מצא את

עצמו בכדורגל צילום: חורחה | נובומינסקי

לפני יום שלושה חודשים , כשרוב האנשים בגיל 73 הולדתו ה־ הזה נחים על זרי הדפנה, יוצאים לפ ־ נסיה ומבלים את זמנם בין הקאנטרי הקרוב לביתם לשמירה על הנכדים, חורחה בורשטיין ממשיך לעמוד על הפרקט עם המשרוקית בפיו ולאמן את הדור הבא. בורשטיין הוא אחד מהמאמנים המו ־ ו � שנה בע 13 כרים באיזור ועובד כבר צמה מודיעין. העונה הוא מאמן בא ־ קדמיה של המועדון, שחקנים מכיתה ז' ועד י"ב - במטרה להכשיר אותם לרמות הגבוהות. לחץ לא מוצדק "בעוצמה אני מרגיש חופשי, נושם את הכדורסל שאני רוצה ופועל בס ־ ביבה שמאמינה שמה שיותר חשוב מהניצחון זה לבנות את השחקן", הסביר בורשטיין. "הילדים יודעים שעוצמה מודיעין זו מסגרת רצינית. רוב הילדים באים ליהנות, אבל יחד עם זאת גם ללמוד ולשחק כדורסל". ליהנות או לנצח? "ה'אני מאמין' הספורטיבי שלי: ילד חייב ליהנות מהספורט! הורים רבים רוצים שהילדים שלהם יהיו כוכבים, והם מכניסים את הילדים לענף ספו ־ רט, במטרה לראות אותם תוך זמן קצר בטלוויזיה. דווקא במודיעין עד עכשיו לא הרגשתי את זה. הורים לפעמים שוכחים שהילד הוא ילד. כמו שלמ ־ בוגרים שלא נהנים ממה שהם עושים, זה לא שווה כלום, הילד צריך קודם כל ליהנות מהספורט שבו הוא עוסק". "כיוון שתחרויותמתחילות בגיל מאד צעיר, כבר בגיל תשע או עשר, מדובר בלחץ על הילדים, הן מצד ההורים והן מצד המאמנים. זה כך כמעט בכל העו ־ לם, זה לחץ לא מוצדק. אני שואף שיהיו יותר אימונים ופחות משחקים, בלי לחץ של התוצאה. המקום היחיד שעבד אחרת בעולם היה יוגוסלביה. ביקרתי שם אחרי התקופה הקומוניסטית בשנת , ושם התחרויות ומשחקי הליגה 1998 התחילו רק בכיתה ח'. עד אז, המאמ ־ נים יכלו לאמן את הילד בלי לחץ של מנהלים או הורים, כשמדי פעם נערכו משחקים ידידותיים, בהם הילדים יכלו ליהנות מהמשחק ולא מהתוצאה". בורשטיין, בטח כבר הבנתם לפי השם, נולד בכלל בארגנטינה. אנשים לבש 70 אולי לא יודעים, אבל בשנות ה־ חורחה את המדים התכולים־לבנים של נבחרת ארגנטינה, וזכה להיכלל בר ־ שימה מכובדת שעשתה זאת. כן, יחד עם שמות מוכרים יותר מהתקופה האחרונה כמו מאנו ג'ינובילי, לואיס סקולה ואנדראס נוצ'יוני. "בתקופה שאני שיחקתי, הכדורסל לא היה כל כך מפותח", שחזר חורחה. "למרות שאהבתי כדורגל, לא הייתי מוצא את עצמי שם. היו לי נתונים טו ־ בים להיות כדורסלן והלכתי על זה", הוא צוחק. "במקביל, עבדתי בבנק. הרי הקימו ליגת כדורסל באמת 1987 רק ב־

ל � נחת במודיעין עם אשתו והי 2006 ב־ דים ובשנים האחרונות הוא מאמן את הדור הבא של עוצמה מודיעין. "יש לי הרבה מזל עם האנשים שפגשתי והיכרתי. גם מבחינה מקצועית היה לי הרבה מזל", מודה בורשטיין. "בפגי ־ שה הראשונה שלי עם הנהלת עוצמה מודיעין, הסברתי איך אני תופס את הכדורסל לילדים, מבחינת תהליכים ויחסים, וכמה חשוב לי לעבוד במקום שבו מבינים את זה. לשמחתי, אמרו לי שזו בדיוק הדרך שלהם, ומאז אני חלק מהמועדון". הפרויקט בו מדריך בורשטיין לא קשור לקבוצות ליגה, אלא לילדים שרוצים לשחק כדורסל, ולאו דווקא חולמים להיות דני אבדיה או ים מדר הבאים. "הרעיון להציע במודיעין חוגי כדורסל עד סוף התיכון התחיל לפני כתשע שנים", הוא מסביר. "אז היו רק חוגים מגיל הגן ועד כיתה ו'. פתחנו קבוצה אחת לכיתות ז' עד ח' וזה התגלגל. ראינו שיש כל כך הרבה ילדים שרוצים, שפתחנו עוד קבוצה. כיוון שהייתה הצלחה, בשנה לאחר מכן פתחנו גם קבוצה לכיתות ט' עד י', וכשהילדים גדלו ורצו להמשיך, הם בקשו שנוסיף עוד שכבות. היל ־ דים ממש נהנים מהמסגרת וממשיכים ממש עד הגיוס". בורשטיין מוסיף: "היו אצלנו ילדים שהם שחקנים ממש טובים, שמאוד התקדמו ואז עברו לקבוצת ליגה של עוצמה מודיעין, אבל יש גם שח ־ קנים מאוד טובים, שלא רוצים את המחויבות הכבדה של קבוצת ליגה. אחרי כמה אימונים, הם כולם מבינים שאצלנו באים לשחק וגם ליהנות. הם מגיעים מכל חלקי העיר, מכל בתי הספר, דתיים וחילוניים. הם נפגשים פעמיים בשבוע לאימון עם מאמן מו ־ סמך, מתקדמים בכדורסל, פוגשים חברים ונהנים". הנכדים בכדורגל בורשטיין הוא אמנם מאמן הכדורסל הוותיק ביותר מקרב מאמני עוצמה מודיעין, אבל צעיר ברוחו ומקיים קשר נפלא עם הדור הצעיר, כאילו אין עשורים רבים שמפרידים ביניהם. "מאמן משפיע על חיי שחקן - לטוב ולרע. זכיתי לקבל משחקן אחד טלפון והוא אמר לי שהתעקשות שלי איתו לחזור לשחק בשעת משבר הצילה לו את החיים, והוא לא יודע איפה היה היום ללא ההתערבות שלי", הוא מספר בגאווה. ומה לגבי היורשים, אתם שואלים? "אשתי שיחקה כדורסל בארגנטינה והבנים שלנו גם כידררו את הכדור הכתום. למרבה האירוניה, מבחינת הנכדים שלי, התפוח נפל רחוק מהעץ. כל הארבעה הלכו לשחק כדורגל, למרות שהם גבוהים, והגדול כבר מ'). מבחינתי, 1.94 כמעט בגובה שלי ( הם חופשיים לבחור, ולא ניסיתי לש ־ כנע אותם. זכותם".

ספורט

כ ד ו ר ס ל / ר ע נ ן ו י י ס

יד האלוהים של עוצמה מודיעין הוא לא דייגו מראדונה, אבל עבור שחקני הכדורסל בעיר העתיד הוא האיששכולם נושאים לעברו עיניים ‰ חורחה בורשטיין, שעלה 14־ , פותח את עונתו ה 1985־ מארגנטינה ב כמאמן בעוצמה ומסביר למה הוא לא תולה את : "פה אני מרגיש חופשי, 72 המשרוקית גם בגיל פועל בסביבה שמאמינה שמה שיותר חשוב מניצחון זה לבנות את השחקן"

"כיון שתחרויות מתחילות בגיל מאוד צעיר, כבר בגיל תשע או עשר, מדובר בלחץ על הילדים. אני שואף שיהיו יותר אימונים ופחות משחקים. המקום היחיד שעבד אחרת בעולם היה יוגוסלביה, ביקרתי שם אחרי התקופה הקומוניסטית, ושם התחרויות ומשחקי הליגה התחילו רק בכיתה ח'"

דש. המשפחה הגיעה לקיבוץ מסילות ("חברה סגורה של ארגנטינאים") ושם החל בורשטיין את חילחול הענף גם בישראל. מהקיבוץ עבר לאמן את אס"א ירו ־ שלים, משם לגילה, נווה יעקב, מעלה החמישה, רמות וכמובן גם פסגת זאב.

מקצוענית בארגנטינה. שלוש שנים לפני כן תליתי את הנעליים". לישראל הגיע לראשונה למשח ־ , אבל חמש שנים 1985 קי המכביה ב־ לאחר מכן ("בזמן המונדיאל") ארז את האשה ושלושת הילדים מבואנוס איירס ועשה, כיהודי כשר, עלייה לארץ הקו ־

36

19.8.2022 ˆ ידיעות מודיעין, איילון