מודיעין 23.12.22

קלופר עם נמר בדרום אפריקה, והיום

"החיים מורכבים מאור וחושך". | יוליה קלופר צילומים: אלבום פרטי

התאונה מרוצה מהחוויה יוצאת הדופן, ניסתה קלופר לחזור לשגרה רגועה, אלא שאז, מספר חודשים בלבד לאחר חזרתה מא ־ פריקה, היא נקלעה למשבר אישי נוסף. "חודשים ספורים אחרי שחזרתי הייתה לי תאונת דרכים קשה. נכנסה בי משאית ופגעה בי קשה מאוד", היא מספרת. "הרכב שלי הסתובב כמה פעמים, ונפג ־ עתי בצורה שהצריכה ממני החלמה של מספר חודשים. "הבנתי שוב שאני בתקופה קשה. הת ־ חלתי טיפולים אישיים וזוגיים, ונכנסתי לתהליך לא פשוט של מסע אל עצמי". התהליך שעברה הוביל אותה להכרה בחשיבות החיבור בין הגוף והנפש, בעיקר אצל אנשים שחוו טראומות קשות אחת אחרי השנייה, בפרק זמן קצר יחסית. "בשלב מסוים הייתי חלק מתוכנית של תרפיה קבוצתית, והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, לטפל באחרים", מספרת קלופר, "ידעתי שזו הדרך שלי לפתוח

עיר יוהנסבורג. "זה מקום לטיפול בחיות בר, שטח פרטי עצום שמתנדבים מגיעים אליו מכל העולם, והכל ממומן על ידי איש אחד שמפעיל את החווה, ויש שם המון חיות פצועות", מסבירה קלופר. ומה עשית שם? "הגעתי לשם ומיד התחלתי בעבו ־ דה כדי להתחבר לחיות. טיפלנו בבעלי החיים השונים, סייענו בתחזוקת המקום, שיחקנו עם הטיגריסים והאריות, ועזרנו להוציא אותם מהכלובים שלהם אל הש ־ טחים הפתוחים. "בתהליך הלימוד של הטיפול בטורפים חוויתי דברים מדהימים, למשל להריץ טיגריסים בוגרים במתקן משחקים, כשא ־ ני מחזיקה מוט ובקצהו חתיכת בשר. זו הייתה חוויה מדהימה, הרגשתי הכי בבית, לא היה לי שום חשש או פחד. "אני מניחה שהיו לא מעט אנשים שח ־ שבו שזה דבר מסוכן, אבל אני לא ראיתי את זה ככה, ואני לא ממש יודעת או זוכרת מאיפה התפתחה אצלי האהבה לחתולים וטורפים. אולי התנועתיות שלהם והיופי המדהים שלהם הם אלה שמשכו אותי. "קיבלתי המון אהבה מהחיות וחזרתי לישראל אחרי כמה שבועות, עם תחושה שהגשמתי את החלום הזה, הרגשתי שה ־ צלחתי לעשות משהו שחשבתי שלעולם לא אצליח".

"באותה תקופה לא רציתי ילדים. לא הצלחתי להתחבר לזה, לכל מה שקשור ל'דור ההמשך', והיו כמובן גם סיבות אגואיסטיות", היא מתוודה. "תוך כדי טיפול הבנתי שלא הייתה לי ילדות טובה, ואמנם לא היכו אותי, אלא קיבלו אותי כמו שאני, אבל לא נתנו לי מקום להת ־ בטא, עשו ממני פסלון עץ למרות שאני בכלל עשויה מחול. חייתי גם בצל אחי הבעייתי, כשאני הייתי צריכה להיות הטובה". לאחר חודשים של טיפול, מצאה קלו ־ פר את מה שהיא קוראת לו "השלמות הפנימית שלי", והחליטה להביא ילדים לעולם. "יש לנו שני ילדים, אינדיה הבכורה, בת ארבע, וסביתר מאיר, בן שנה וחצי, ואלה שמות שהילדים בחרו כשהיו עובר שלי, ואני רק 'שידרתי' אותם החוצה", היא מספרת. "אחרי הלידה חוויתי תה ־ ליך קבלה של הילדים, עבדתי על החיבור אליהם, וגם זה לא היה פשוט עבורי. כולם היו בטרפת, כי אינדיה היתה נכדה ראשונה לכולם, ואני לא הבנתי על מה מדובר, ולקח לי כמה חודשים להבין שאני בדיכאון אחרי לידה, ושוב עברתי תהליך של ביקורת עצמית ותה ־ ליך החלמה. "בדיכאון אחרי הלידה כבר טיפלתי בעצמי, הודות לדברים שלמדתי במשך

היה לי נורא קשה, ואז הבנתי שאני רוצה לעשות משהו אחר, להתנתק מהמציאות". הנסיעה לאפריקה מספר שנים לפני אותו אירוע, שהתה קלופר, חובבת בעלי חיים וטבע, במקסי ־ קו, שם לקחה חלק במבצע מיוחד להצלת צבים, ולאחר מות אחיה עלה בה רעיון להתחבר שוב לאהבתה הגדולה, אלא שה ־ פעם היה מדובר במשהו מעט יותר נועז. "דווקא באותה תקופה קשה ומבלבלת חזרתי אל חלום הילדות שלי להיות מא ־ לפת אריות, והחלטתי שזה הזמן לנסוע לאפריקה, לגעת בבעלי החיים האלה, ידעתי שזה תהליך שעשוי להיות מרפא עבורי", היא נזכרת. ההחלטה על הנסיעה לאפריקה, לעזוב את כל מה שסביבה, כולל את בעלה עידן, לו נישאה כמה חודשים לפני מות אחיה, הייתה לא פשוטה, אבל קלופר התעקשה. "ניסיתי לשכנע את בעלי לנסוע איתי. הוא לא הסכים, ואמרתי לו שאני נוסעת לבד, ובסופו של דבר, על אף כל המורכ ־ בות, זה מה שקרה", היא מספרת. "עזבתי את הכל בבת אחת, דווקא כשהיה נראה שדברים מסתדרים: את החיים שלי, את העבודה הטובה, ואת בעלי, ונסעתי". המקום אליו הגיעה קלופר היה בית מחסה לחיות בר, הממוקם לא רחוק מה ־

ולפצח את תיבת הפנדורה שלי". הלידה, והדיכאון

רגע לפני שחשבה שהיא יוצאת לדרך חדשה, שלמה יותר, הבינה קלופר כי עליה להתמודד עם סוגיה נוספת: ההורות.

11

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 23.12.2022