מודיעין 24.06.22

"הלוק הזה הפך להיות הסמל שלי. אור ואפלה. החלטתי שבא לי לבוא לרימון עם לוק מיוחד. הלכתי לספר ואמרתי לו תעשה מה שבא לך, הוא השתגע וצבע לי את השיער בשחור ולבן"

"החלטתי שאני מסיימת את החיים שלי באותו ערב, לא בערך. לא אולי. מתאבדת". קינן

שהצ'קים עבור שכר הלימוד חזרו. "היא אמרה שאם אני לא משלמת אין לי למה להגיע יותר לבית הספר וזה שבר אותי. יצאתי לחצר. עישנתי סיג י ריה והחלטתי שאני מסיימת את החיים שלי באותו ערב, לא בערך. לא אולי. מתאבדת. אבל רגע לפני שעשיתי את זה שלחתי ליהודה עדר הודעה נואשת לעזרה. הוא התקשר אלי מיד ואמר לי להגיע לפגישה אליו למחרת. הוא סידר לי מלגה ולמעשה הציל אותי. אם לא יהודה לא הייתי פה היום". יהודה עדר מספר השבוע על התל י מידה אבימור: "מדובר באחת הדמויות המרתקות ביותר שפגשתי. ופגשתי לא מעט אנשים. היא תופעה – היא כשרון נדיר ואומנית אינדי מדהימה. ידעתי שהיא הייתה במצוקה, חשתי את המצוקה שלה. אני מאמין שהיא תצליח. יש לה חתיכת דרך והיא כנ י ראה לא תהיה קלה אבל אומן טוב מלמד אותך משהו על החיים דרך שי י ריו ואבימור היא לגמרי כזו. מגיע לה שהעולם ישמע אותה ואני מאחל לה המון בהצלחה". "אמא מטפלת בנו יפה אווירון לפה של דב לי אין תאבון אני רוצה טיול והוא רוצה לישון את כל החורף הוא מספר לי שבחוץ מפחיד שלא אשאיר אותו לבד איך יעזור לי לאהוב את אלוהים אני לא רוצה לקחת כדור לא רוצה כדור" (מתוך השיר "דב")

"השיא של התחתית היה ביום בו פיטרו אותי מחנות שעבדתי בה בדי י זנגוף סנטר, שלושה ימים בלבד אחרי שנכנסתי לעבודה. הייתי רעבה ומאוד רזה, היה לי בלאגן עם בעל הדירה ולא היה לי כסף לאוכל. חזרתי ברגל בוכה לפלורנטין והתפללתי שמישהו ירגיש שאני רעבה ויציע לי אוכל. כשהגעתי לדירה מיד 'הרחתי' ולאחר מכן התק י פלתי מכאבי בטן של רעב על הרצפה. בכיתי את עצמי עד אמצע הלילה". אותו ערב בו חוותה רעב ההישרדו י תי היווה עבורה נקודת מפנה. "לישון ברחוב תמיד יכולתי, אבל כשאין אוכל אין חיים. זה בסיסי. זה שינה לי את התפיסה. לאחר מכן נכנסתי לזוגיות עם אישה שעזרה לי להשתקם והבינה את המקומות הנמוכים שלי. כל פעם שרציתי להשתמש בסמים היא הייתה מאיימת שגם היא תתחיל להשתמש וזה מנע ממני ליפול. אנחנו לא בקשר היום, אבל היא הצילה אותי אז ותמיד תהיה לה פינה חמה בלב שלי", היא אומרת בחיוך. השיקום התקדם לעבר מקום המפ י לט שידעה שלעולם לא יאכזב אותה י � קינן נרשמה לר 22 - המוזיקה. בגיל מון, למרות החובות הכבדים של אלפי השקלים. "אמרתי לעצמי: או מוזיקה או למות. התקבלתי באודישן והת י חלתי ללמוד. הייתי מאושרת. יהודה עדר (נשיא רימון – ל.ו) הוא אדם שלא הרבה מתחברים אליו אבל עבורי הוא היה אבא. מהרגע הראשון הרגשתי שהוא רואה אותי, מוזיקלית ואישית. הרגשתי שיש לי עם מי לדבר". אבל אחרי חודש וחצי של אושר עי י לאי, המזכירה התקשרה והודיעה לה

אחרי רימון היא כבר צעדה במסלול החלה לעבוד על 27 די בטוח. בגיל אלבום הבכורה עם המפיק ניר שלמה, אבל הייתה לה עוד משוכה גבוהה אחת לעבור לאחר שהכירה גבר בטינדר. הכרות הרסנית עבורה. "אחרי שיצאנו כמה פעמים הוא אמר לי שהוא טס לא י רצות הברית ושהוא רוצה שאבוא איתו לנהל חוות וויד. הרגשתי כמו סינדר י לה שמצאה את האביר על הסוס הלבן וטסתי איתו. התחלתי לעבוד בחווה הזו שהוא ניהל אבל אז גיליתי שהוא התחזה ושיקר לגבי המון פרטים. אחרי שבועיים שם התחלתי להשתגע. איב י דתי את שפיותי. התחילו לי פרנויות והייתי חייבת סיוע, מלבד הציפרלקס שהתחלתי לקחת. חזרתי לישראל, ישר לאמא שלי שקיבלה אותי בזרו י עות פתוחות וטיפלה בי אחרי הנתק הארוך שהיה בינינו. החזרה ארצה הפכה לריפוי של מערכת היחסים עם ההורים". את נקייה כבר שש שנים. יש עוד חשש ליפול לסמים ולרחוב? "זה לא יקרה. היו לי פחדים לחזור אבל עכשיו הם נעלמו. החיים שלי חזרו ויש לי ערך לחיים, אני לא רוצה לקלקל אותם. גם אלכוהול אני לא שותה, אפילו לא יין של קידוש. אין מצב שאני חוזרת אחורה. היום טוב לי. יש לי בן זוג מהמם, אנחנו גרים בפלורנטין ואימצנו כלב. אני עובדת כברמנית והחיים מחייכים אליי. אני במקום הכי טוב שהייתי בחיים. אני לומדת סאונד הילינג וחולמת לטפל בצורה רוחנית באנשים שזקוקים לעז י רה. הרבה אנשים מתקשרים להתייעץ איתי בזכות חוכמת הרחוב שלי".

ברחובות בלי להבין איפה הם נמצאים ואני נבהלת מכמה קרובה הייתי למצב הזה. מזל שהתפכחתי". ומה היה הקשר עם המשפחה בת ־ קופת ההרואין? "הייתי בקשר בעיקר עם הסבתא שלי בלוד. הייתה לה מדיניות של דלת פתוחה. בלי שאלות. רק תבואי. הייתי ישנה אצלה הרבה ומנסה להיגמל בכו י חות עצמי. לפעמים ישנתי אצל חברים אקראיים, לפעמים בחדרי מדרגות וב י גינות ציבוריות. היה קר ומפחיד. אני מניחה שבחלומות הכי גרועים שלהם ההורים שלי לא תיארו שאהפוך למ י כורה לסמים קשים". "תמיד יישאר לי ספסל ברחוב, שלוששנים של חישובים, ועוד לא נסגר החוב, שנתיים מאז החלטתי לעצור את הנפילה, שנה אחת לקח לי לרצות לחזור להתחלה" (מתוך השיר "עשר") לצבא היא לא התגייסה בגלל מחלת הצליאק בה היא מאובחנת ורכבת הש י דים סביב הסמים המשיכה לנוע. היא התמכרה גם לקוקאין ונכנסה לחובות כספיים כבדים בגלל זה. "הייתי קמה בבוקר ומתחילה 'להריח'. היו לי חיי חברה מאוד מפוקפקים. גרתי בדירת שותפים לתקופה והיינו קבוצה של צעירים באותו גיל וכולם במקום הכי נמוך שלהם. לי זה היה נעים כי הרג י שתי שיש מסביבי אנשים שהם כמוני". מה מבחינתך היה הרגע הכי קשה?

צילום: | עדר אוראל כהן

יהודה עדר: "מדובר באחת הדמויות המרתקות ביותר שפגשתי. יש לה חתיכת דרך והיא כנראה לא תהיה קלה אבל אומן טוב מלמד אותך משהו על החיים דרך שיריו ואבימור היא לגמרי כזו"

47

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 24.6.2022