מודיעין 25.03.22

כאשר ההתנהגות המאתגרת הפכה להיות משמעותית, אנחנו מתמודדים. יש הורים שקמים לתינוקות מספר פעמים בלילה, ואני עדיין קמה בשתיים בלילה לניר כשהוא צריך משהו, ואחרי זה צריך להמ ־ שיך לנהל שגרת יומיום. ועם כל זה, אני יותר מאופטימית, ואנ ־ חנו מקווים שעם הצוות של אלו"ט נצ ־ ליח לקדם את הנושא. אין לנו ברירה, גם אנחנו כבר מזדקנים, חייב להיות פתרון טוב שיבטיח לניר ולכל השאר איכות חיים והמשכיות של ההשקעה בהם". "קצב התקדמות איטי" ו � ), מחכה בק 20 רביד דר, אמא של נדב ) צר רוח לגיוס כוח האדם המקצועי לבית, וזאת בעיקר משום שבחמש השנים האח ־ רונות, בהיעדר פתרון מתאים בעיר, היא נאלצת לנסוע מדי בוקר למעון ביישוב רכסים שבשומרון, מרחק של שעה ורבע נסיעה לכל כיוון. "המצב נמרח כמו מסטיק, והאמת שאיבדתי את תחושת הזמן", אומרת דר. "האתגר באמת גדול ‑ גיוס של עשרות מדריכים, כי ילדינו זקוקים להשגחה הצ ־ מודה הזו, ואני חושבת שאם אלו"ט והעי ־ רייה היו מקימים חמ"ל לגיוס עובדים, היינו היום במקום אחר. כרגע המשימה לא פשוטה, אבל ננסה לשאוב עידוד מכך שהבית נפתח אחרי שנים של המתנה, אבל קצב ההתקדמות מאוד איטי, וזה כואב ומתסכל". "ממשיכים בקליטה" המשנה לראש עיריית מודיעין ומחזיק תיק השירותים החברתיים, חבר המועצה עמיעד טאוב, הוא שותף מלא בתהליך הקמת הבית, והוא מבטיח להורים כי העי ־ רייה תעשה את המקסימום כדי לסייע. "האגף לשירותים חברתיים מלווה את הפרויקט מתחילתו, וילווה אותו גם לאחר שכל הילדים יתאכלסו בבית", אומר טאוב, "ובחודשיים האחרונים עס ־ קנו רבות בהשלמת הסכמי התעסוקה המהווים את הבסיס להצלחתו של הבית. "בעבר היו מחלוקות ואי־שביעות רצון מצידנו, גם מול אלו"ט, לגבי קצב התקד ־ מות העניינים, אבל בזכות אנשים טובים שנכנסו לעניינים הדברים זזים כעת. "הבית יקום וייתן מענה לכל הילדים, וכאבם של ההורים שילדיהם עוד לא נכנסו לבית לא נעלם מעינינו. אנח ־ נו מחויבים לעשות הכל למען כניסתם המהירה לבית ולתעסוקה כמו שצריך, זו האחריות שלנו". מאלו"ט נמסר: "הבית במודיעין נפתח לפני מספר חודשים וכיום חיים בו כמ ־ חצית ממספר הדיירים המיועדים. אנו ממשיכים בקליטה מדורגת של דיירים חדשים על מנת לאפשר להם להתרגל לבית, לצוות ולשותפיהם לדירה. אנו נמ ־ צאים לפני קליטה נוספת של דיירים חד ־ שים לבית. כידוע, תהליך גיוס הצוותים הוא מורכב. אלו"ט, בשיתוף עם המשפחות והרשות, עושים מאמצים רבים על מנת למצוא ולהכשיר את האנשים המתאימים ביותר לטיפול בחברים, בין היתר על ידי הצעת תגמול משמעותי של מענק מיוחד צ � המדריכים הראשונים שיקלטו כ 25 ל־ וות הבית. אנו מאמינים כי בעתיד הקרוב נסיים את תהליך קליטת החברים והמד ־ ריכים וניצור צוות מקצועי ומשמעותי שילווה את החברים בהמשך חייהם".

שירות לאומי לכל | רמלה ולוד

"נמרח כמו מסטיק". הורים לצעירים המחכים להיכנס לבית אלו"ט במפגש שהתקיים במקום השבוע

מריה ברעות וזהירה אלנקיב הן שתיים מבין עשרות צעירים וצעירות בני המגזר הערבי שמתנדבים לשירות לאומי־אזרחי ותורמים לחברה ‰ "אני לומדת ומתקדמת, ועל הדרך מצילה חיים" הצעירים מהמגזר שמתנדבים למען הקהילה

שי אלבלינג

מספר צעירים וצעירות ערבים תו ־ שבי רמלה ולוד, החלו בימים אלה בפעילות במסגרת השירות הלאומי

‑ מערך סיוע למי שאינם מחויבים על פי חוק, או אינם יכולים מסיבות שונות לשרת בצה"ל או בגופי ביטחון אחרים, וכל זאת ביוזמת "האגודה להתנדבות", הפועלת לשילוב מגזרים שונים בקהילות ובארגונים גדולים ברחבי ישראל. ) 19 אחת מאותם צעירים היא מריה ברעות ( מרמלה, שהחליטה להתנדב במסגרת השירות הלאומי־אזרחי, במטרה לתרום לחברה ולקהילה בה היא חיה. "זה דבר שהוא חשוב בעיניי, לעזור לקהילה, ולפני כמה חודשים, כשהציעו לי לבצע שירות לאומי־אזרחי, הגעתי למסקנה שהכי מתאים לי להתנדב במד"א", אומרת ברעות. לדבריה, אחת הסיבות שהובילו אותה להתנ ־ דב בארגון, היא כי התנדבה בו כנערה תלמידת תיכון. "אני מתנדבת בסניף מד"א לוד, ואני שם כמה ימים בשבוע, עושה מה שצריך כדי לעזור לצ ־ וותים הרפואיים, ואני מאוד שמחה שאני פה". ברעות מספרת כי חבריה מעריכים מאוד את פעילותה האזרחית למען הקהילה, העיר והמ ־ דינה. "זה חשוב לי מאוד, וחוץ מהעזרה אני מרגישה שאני לומדת ומתקדמת, ועל הדרך מצילה חיים", היא אומרת. "יש לי עוד בני משפחה שעשו את זה בעבר, ככה שזה די טבעי". "לעשות למען החברה" מי שנחשבת למתנדבת ותיקה היא זהירה אל ־ ), תושבת לוד, שמזה כשנה מתנדבת 23 נקיב ( לשירות לאומי בבית חולים הדסה עין כרם בי ־ רושלים. כמו מתנדבות ומתנדבים אחרים, היא מספרת כי לעובדת היותה ערבייה לא הייתה כל השפעה על החלטתה להתנדב.

מריה ברעות במד"א לוד

שנים שאנחנו פועלים להקמת 16 לה מ־ בית לבעלי צרכים מיוחדים, ובעבר כבר הייתה לנו התנסות לא נעימה, שהובילה למקומות לא נעימים, לכן הפחד תמיד קיים", מספר מנחם. "אנחנו רוצים שכוח אדם איכותי יגיע לבית, ומאמינים שככל שאתה עובד יותר עם הילד, הוא יתקדם, גם אם זה מילימטרים בודדים בכל פעם, ואנחנו עדיין רחוקים מאוד מהיכן שאנחנו רוצים להיות. אנחנו מחפשים מדריכים איכותיים, שייבדקו כמו שצריך, כדי שלא יחזרו על עצמם מקרי התעללות וחוסר יחס כמו ששמענו עליהם לאחרונה". לדברי שפיגל, יש חשיבות גדולה בשי ־ לוב בנו במערכת בהקדם האפשרי. "אמיר נמצא בבית כל הזמן, כי במו ־ דיעין אין מסגרת תעסוקתית, ומסגרות אחרות, שהן יותר ידידותיות, היו מלאות, והעדפנו להמתין לשינוי המלא כי אמיר הוא ילד שקשה לו עם שינויים. "אנשי אלו"ט מדווחים לנו כל הזמן על ההתפתחויות, ועכשיו מדברים יותר על הכנה לאמיר, אבל העדכונים לא משמ ־ חים כי יש מחסור במדריכים, ואנחנו מק ־ ווים שהמקום ייפתח באופן מלא, ואולי דברים יסתדרו בקרוב". גם הוריו של ניר מקווים כי אחרי שנים של אי־ודאות ואכזבות, הם יזכו בקרוב למעט נחת. "התברר שכדי לקלוט את המבוגרים שאינם במוסד חינוכי במהלך היום, צריך שיהיו במרכז תעסוקה, ובימים הקרובים אנחנו אמורים להיפגש עם אנשי המק ־ צוע של מרכז התעסוקה בנאות קדומים, כדי שיכירו את ניר", מספרת שמשוני. "יש לניר שתי סייעות שייתכן שיצטרכו להשתלב במרכז התעסוקה עד שהוא יס ־ תגל, שיעזרו להתמודד עם התפרצויות שעלולות לקרות לו. "כל החיים שלנו, מאז שניר היה קטן,

הייתה החלטה חשובה, שיש בה רווח לכל הצ ־ דדים. אני נפגשת עם הרבה מקרים ומצבים. זה עשה לי טוב. גם למדתי דברים שקשורים ללימודים, וגם תרמתי לחברה, ואני עושה את זה באהבה. "התנדבות היא משהו שתמיד עשיתי, מאז כיתה י"ב בתיכון, והייתה לי אחלה תקופה, כולל בי ־ מים הקשים של הקורונה. ממש עכשיו אני סוגרת שנה, ואני אמשיך עוד קצת, זה עושה לי טוב". מתנדבים ערבים 850 ראש מטה האגודה להתנדבות, המפעילה את השירות הלאומי, יגאל וינר, מעריך מאוד את המתנדבים מקרב צעירי המגזר הערבי. "השירות האזרחי־לאומי בחברה הערבית הוא אחד הכלים המשמעותיים באמצעו ־ תם צעירים בוגרי מערכת החינוך או כאלה שנפלטו ממנה יכולים לתרום לקהילה שלהם, ולחברה הישרא ־ לית כולה", אומר וינר. "התרומה הזו, שבאה לידי ביטוי בהתנדבות של שנה או שנתיים, מאפשרת להם לעסוק בתחומים רבים ומגוונים כמו חינוך, בריאות ורווחה, וכך הם מקב ־ לים כלים ומיומנויות שיאפשרו להם להשתלב בעולמות התעסוקה, ההכ ־ שרה המקצועית, האקדמיה, ולהיות מעורבים בפעילות החברה". על תרומת המגזר הערבי למערך השירות הלאומי אומר וינר: "המערך הערבי באגודה צעירים וצעירות, וכלל 850 להתנדבות מונה כ־ המתנדבים מלווים על ידי רכזים מקצועיים, חלקם בוגרי השירות האזרחי־לאומי בעצמם, המהווים מודל לחיקוי לצעירים, ומקדמים אותם בכלל התוכניות בהן הם פועלים".

"אמא ואבא היקרים שלי אף פעם לא אמרו לי 'לא'. גדלתי במשפחה שלא מבדילה בין גזע ומין וצבע, באווירה של תרבות מודרנית, מתקדמת", מספרת אלנקיב. "אני יודעת שלא כל אב ערבי מרשה לבת שלו לעשות דברים כאלה, אבל לי היה מזל כזה, וההורים שלי הם הכוח שלי".

צילום: טל זיגדון

"כלים ומיומנויות". יגאל וינר

במסגרת התנדבותה מסייעת אל ־ נקיב למחלקות בית החולים בכל הנדרש, ועובדת בבית החולים בימים ראשון עד חמישי. עובדת היותה סטודנטית שנה ד' לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, הייתה גם היא גורם בהחלטתה לבצע שירות לאומי־אזרחי. "ישבתי יום אחד באוניברסיטה וחשבתי על זה שבא לי לתרום ולעשות למען החברה, ובשלב מסוים חברה שנכנסה לשירות לאומי סיפרה לי על זה, ומשם זה התגלגל", אומרת אלנקיב. "זו

11

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 25.3.2022