מודיעין 3.3.23

אסיסט מהמורה שלי ) הן מורה ותלמידה בתיכון פארק המדע בנס 17( ) ומעיין כהן 39( בבוקר מיכל אזולאי ציונה ‰ בערב הן מכדררות יחד בקבוצת הנשים של העיר ‰ ומה שאר התלמידים אומרים על השילוב המנצח? "בתחילת השנה הם היו בהלם, היום זה כבר טבעי לכולם"

רענ ן ו י יס 17 בת ה־ כשמעיין כהן קלעה את אחד הסלים במשחק נגד אליצור פתח תקוה, הייתה זאת לא אחרת מאשר המורה שלה לחינוך גו ־ ), שהגישה לה 39 פני, מיכל אזולאי ( את האסיסט המדוד בדרך לניצחון . כן, כמה 37:81 של עירוני נס ציונה שעות לפני ההתמודדות באולם סט ־ למך, השתיים היו במקום אחר ובסי ־ טואציה אחרת - בתיכון פארק המדע בנס ציונה, כשאזולאי מתזזת את כהן ואת חברותיה לכיתה, במסגרת מער ־ כת השעות היומית. כשנשאלת אזולאי אם היא מוותרת לחברתה לקבוצת הנשים בשעות הבו ־ קר, היא מופתעת. "מוותרת לה? אני מתייחסת למעין כמו כל שאר התלמי ־ דות", מסבירה אזולאי. "היא מצטיינת בהכל, כך שהיא יכולה לתת רק דוגמה טובה לשאר התלמידות. למרות שהיא מתאמנת כל כך הרבה, היא לא מקב ־ לת הקלות בשיעור. האמת, היא גם לא מבקשת. ספורטאית אמיתית". לא מוזר בכלל "עוד כשהייתי תלמידה בחטיבה ומי ־ כל לימדה אותי ספורט, התחברנו אחת לשנייה בזכות הכדורסל", מוסיפה כהן. "מיכל תמיד התעניינה במשחקים שלי, עודדה אותי ותמכה בי בכל האתגרים שהיו לי במהלך הדרך. לכן, כשהתחל ־ נו השנה לשחק יחד בקבוצה, זה לא היה מוזר בכלל. בקבוצה אני רואה אותה כשחקנית ולא כמורה. מערכת היחסים בין כל השחקניות בקבוצה היא פתו ־ חה וטובה, מה שעוזר לי להרגיש בנוח בזמן המשחק". בכל זאת, סיטואציה קצת שונה. התלמידים מודעים לכך שבערב אתן משחקות יחד על אותו פרקט? כהן: "בתחילת השנה כל החברים שלי היו בהלם שאני משחקת בקבוצת הבו ־ גרות של נס ציונה. והיו עוד יותר מופ ־ תעים לשמוע שאני משחקת עם המורה שלנו לספורט. היום זה נראה לכולם משהו טבעי וכולנו התרגלנו לכך". אזולאי: "אני לפעמים מרגישה במ ־ בחן כשבאים לעודד אותנו, אבל אולי גם המורה צריכה להיבחן לפעמים. זה דווקא כיף ומאתגר. נותן לי להרגיש צעירה וחלק מהחבר'ה". כשיש מסירה טובה - בטח יש פר ־ גון. אבל מה קורה כשאחת מאבדת מסירה של השנייה? איך האינטרק ־ ציה ביניכן? כהן: "מיכל תמיד דואגת שתהיה אווירה טובה באימונים. היא תמיד מפ ־ רגנת ומחמיאה כשצריך. אני אוהבת למסור למיכל אסיסטים יפים כי אני יודעת שהיא תקלע. גם אם יש איבוד או מהלך לא טוב, אנחנו לא כועסות

אזולאי, שחגגה השבוע יום הול ־ , החלה את דרכה בבית הספר 39 דת לכדורסל של אליצור רמלה ובהמשך שיחקה גם בבאר יעקב ומכבי רחובות. בשש השנים האחרונות היא בנס ציונה. "אבל למה לדבר עליי? מעיין היא זו שתגיע רחוק מאוד, מחכה לה קריירה ענקית בחו"ל", מפרגנת המורה לתל ־ מידה. כהן לומדת מדעי המחשב ופיזיקה י � שנים, מכ 11 ומשחקת כדורסל כבר תה א'. "התחלתי לשחק כדורסל כת ־ חביב, כי כל החברים שלי הלכו לחוג ורציתי להצטרף גם, אבל עם הזמן הבנתי שזה יותר מתחביב עבורי ושא ־ ני מאוד אוהבת את הספורט הזה. מאז המחלקה בנס ציונה התפתחה, והיום אנחנו משחקות בפעם הראשונה בלי ־ גת נערות א', כרגע בפלייאוף העליון. בנוסף, הצטרפתי השנה לקבוצת הבו ־ גרות במטרה לעלות לליגה הלאומית. בקיץ אחרון הייתי חלק מסגל נבחרת הקדטיות שסיימה שלישית באליפות אירופה דרג ב'". בדרך ללאומית שלא יהיה לכם ספק, קבוצת הנשים של עירוני נס ציונה מנצחת, והרבה. עם , הכתומות ניצבות בודדות 0:13 מאזן בפסגת מחוז מרכז בליגה הארצית ונ ־ ראות בדרך הבטוחה לעבר הופעה היס ־ טורית בשנה הבאה בלאומית. "חשוב מאוד שגם תהיה קבוצת נשים מובילה בנס ציונה", מסבירה אזולאי. "אני מאמינה שבעזרת השם נעלה השנה ללאומית ואז השמיים הם הגבול". כהן: "הושקעו משאבים רבים השנה במטרה לבנות קבוצה טובה וחזקה שתצליח לעלות לליגה הלאומית. לי באופן אישי זה מאוד חשוב, משום שלנערה בגילי הליגה הלאומית תא ־ תגר אותי מכל הבחינות, ואני אוכל ללמוד ולהתפתח כהכנה לליגת העל. כמו שלקבוצת הבוגרים בנס ציונה יש קבוצה בליגת העל, אני לא רואה שום סיבה שגם לקבוצת הנשים לא תהיה קבוצה תחרותית בליגת העל לנשים. יש לנו את היכולות והרצון, ואין סיבה שלא נגשים את היעדים הללו". כהן: "גם אם יש איבוד כדור או מהלך לא טוב, אנחנו לא כועסות ומנסות להבין איפה טעינו. מיכל תמיד תעודד אותי ותתמוך בי, גם כאשר אני טועה"

אזולאי וכהן במדי נס ציונה. "כולם התרגלו" צילום |

באדיבות המועדון

גם באים לעודד אותי. בשנה שעברה, כשהקבוצה עלתה לגמר גביע המדינה לנערות ב', בית הספר ובעיקר מיכל דאגו להסעה לכל התלמידים שרצו להגיע לעודד ולצפות במשחק בהיכל קבוצת שלמה. היה משחק מדהים שב ־ סופו גם ניצחנו וזכינו בגביע המדינה בפעם הראשונה בהיסטוריה של המו ־ עדון. מעבר לכך שמחתי מאוד לראות בקהל את החברים שלי מבית הספר, גם אלה שפחות מתעניינים בכדורסל". הפרשי הגילים בכלל משחקים תפ ־ קיד בתוך הקבוצה? אזולאי: "כשאני באימונים או במשחק אני לא חושבת בכלל על הפרש הגי ־ לים, אין לזה מקום במגרש. אני באה אחוז שלי וליהנות". 100 לתת את ה־ כהן: "הקבוצה שלנו מורכבת גם משחקניות צעירות שמשחקות בליגת הנערות, וגם משחקניות יותר בוגרות שיש להן ניסיון משחק בליגות הג ־ בוהות. למרות זאת, הפרשי הגילאים לא מורגשים כלל בקבוצה. יש לנו מטרה אחת משותפת - לעלות לליגה הלאומית. אנחנו קבוצה מגובשת שמ ־ שחקת יחד וכולן חברות של כולן, לא משנה בנות כמה הן".

ומנסות להבין איפה טעינו. מיכל תמיד תעודד אותי ותתמוך בי, גם כאשר אני טועה". אזולאי: "מעיין צודקת. אנחנו יוד ־ עות במה כל אחת טובה ובאיזו עמדה במגרש למצוא אחת את השנייה. תמיד כיף לי למסור ולפרגן לה, לטוב ולרע". אתן מדברות על כדורסל במהלך שעות הלימודים? כהן: "אני משחקת כדורסל הרבה שנים כך שכולם כבר יודעים שזה חלק משמעותי מהחיים שלי, גם המורים וגם החברים שלי בבית ספר. כולם תומכים ומתעניינים בי, ובמשחקים החשובים אזולאי: "לפעמים אני מרגישה במבחן כשבאים לעודד אותנו, אבל אולי גם המורה צריכה להיבחן לפעמים. זה נותן לי להרגיש צעירה וחלק מהחבר'ה"

29

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 3.3.2023