מודיעין איילון 07.07.23

המרצה לחינוך ד"ר קובי דביר לאחר אירוע הגאווה: | מודיעין

ד"ר דביר, שחי בעיר עם בן זגו וארבעת ילדיהם, יצא בתחושה קשה מאירוע הגאווה שהתקיים בעיר לאחרונה, בו גודרו המשתתפים בגדר, ולטענתו "הוסתרו" מעין הציבור ‰ טענות קשות יש לו גם נגד מינהל החינוך בעירייה, שלדבריו לא מקדם תוכניות של הקהילה, ואין אפילו טפסי רישום לזוגות חד‑מיניים, כפי שקיים בערים רבות אחרות ‰ העירייה: "בשנים האחרונות חלה קפיצת מדרגה בקידום והסברה למען הקהילה" לסגור אירוע בגדרות? אפילו בירושלים זה לא קורה

בצהרי יום לפני שבועיים, שישי, התקיים במרכז מודיעין אירוע הגאווה השנתי, שסיכם את אירועי חודש הגאווה שצוין ברחבי ישראל. מאות מחברי הקהילה הגאה בעיר, ורבים שאינם חברי הקהילה, השתתפו באירוע, אולם למרות ההתכנסות המשו נ תפת, יצאו משם רבים בתחושות קשות. מי שהיטיב לבטא את תחושות הקהילה היה אחד מראשיה, ד"ר קובי דביר, של נ פני כחמש שנים הקים את ארגון המש נ פחות הגאות בעיר, והעלה את הנושא, בתקווה לקדם את המודעות הכללית לקהילה הגאה. ביום שלמחרת אירוע הגאווה כתב דביר בדף הפייסבוק שלו: "אירוע הגאווה אתמול הראה לנו שלצד ההש נ קעה הכספית, אין קבלה אמיתית של הקהילה בעיר. לסגור אירוע בגדרות, זה צעד שאפילו בירושלים כבר לא עושים. למסך את האירוע בפרגוד ולחסום אותו מפני הרחוב, זה דבר שאין לקבל, ועכ נ שיו הזמן לקום ולהגיד: עד כאן. האירוע בשנה הבאה יהיה חלק מהנוף העירוני, זו נקודת המוצא, עכשיו צריך להתחיל לח נ שוב איך הוא ייראה, והאירוע צריך להצ נ ביע על הכיוון הכללי שאליו צריך ללכת המאבק למען השתלבות הקהילה הגאה בעיר – קבלה. העיר צריכה לקבל את הקהילה כחלק ממנה, היא עוד לא שם". צרכים משלהם דבריו הקשים של דביר עוררו שיח ער בקרב חברי הקהילה, שרבים מהם מעדי נ פים עדיין שלא לחשוף את עצמם בציבור, אך לא כך דביר. , הוא בן זוגו של שי, והשניים 48 דביר, שנה עם 12 מתגוררים במודיעין מזה ), עידו ותום 10 ארבעת ילדיהם: אלונה ( נ � ), שנולדו בתהליכי פו 4.5 ) ועמית ( 8.5) דקאות ברחבי העולם. מי שמנסה להוביל בימים אלה את הקהילה הגאה, שנתונים מסודרים לגבי היקפה כלל לא קיימים, הוא מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, ומרצה לחינוך, האחראי גם על תוכנית להכשרת מורים לאזרחות בתואר שני בסמינר הקיבוצים. "עיקר הפעילות שלי היא בנושא המ נ שפחות, וזה מהרגע שזיהינו שיש צורך בשותפות ‑ להפגיש את הילדים שלנו עם ילדים מרקע דומה, כדי שלא ירגישו היחי נ דים בעולם כי יש להם שני אבות או שתי אימהות", מספר דביר. "למשפחות גאות יש צרכים משלהן, אבל במקביל יש קבוצות אחרות בקהילה שגם להן יש צרכים: בני נוער, צעירים, מבוגרים, וזה זהה לצרכים שיש 'בחיים הרגילים', אבל מורכב יותר". אין מענה במינהל החינוך בשנתיים האחרונות, למרות המאמץ לקדם נושאים שונים הקשורים לקהילה הגאה בעיר, מודה דביר כי חלק גדול מח נ ברי הקהילה העדיפו לחיות את חייהם. "הייתה פחות פעילות של ארגון המ נ שפחות, כי כל משפחה התבססה בקהילה שלה", הוא אומר, "ואין לנו בעיה עם זה, כי בסוף השאיפה של כולנו היא להיטמע בקהילות ולא להיות משהו נפרד. עם זאת, לאורך השנים, בנקודות זמן שונות,

עולות סוגיות שמצריכות התייחסות מיוחדת, כמו למשל אירועי הגאווה ואופיים, ובעיקר, כמעט כל הזמן, חשי נ בות נושא מערכת החינוך, משהו שלא הצלחנו לקדם לצערי בכלל, וחבל, כי שם כולם נפגשים: ילדים, הורים, אנשי חינוך". לדביר יש בטן מלאה על חוסר הע נ שייה, לטענתו, מצד מינהל החינוך העירוני, ולשכת ראש העירייה, חיים ביבס, בנושא זה. "אין במערכת שום תוכנית בנושא הקהילה הגאה, והאמת שגם לא במש נ רד החינוך, אבל לצערי במודיעין אין מענה, וחדרי המורים בעיר לא מקבלים את ההסברה הרצויה", טוען דביר. "אין שום הסברה שקשורה לקהילה, להת נ מודדות של תלמידים מהקהילה, עובדי ההוראה אינם מוסמכים לעסוק בנושא, להסביר מה הצרכים של משפחות הנוער הגאה. פנינו הרבה פעמים למינהל החי נ נוך, לפני הבחירות הקודמות לרשויות המקומיות עשינו עבודת שטח גדולה, החתמנו את נציגי הסיעות המתמודדות על 'מדד הגאווה' ועל התחייבות שלהם לעשות דברים למען הקהילה, ולצערי הסיעה היחידה שלא חתמה הייתה 'שחר עושים חינוך' של מויש לוי, שקיבלו את תיק החינוך. הם דיברו על חינוך, אבל על חינוך בעיניים שלהם". כלומר התעלמו מהבקשות שלכם? "לא קיבלנו מענה, למרות שביקשנו דברים פשוטים וברורים, וכך היה גם בפגישות במינהל החינוך בעירייה, והשיא היה במפגש עם האחראית על מינהל החינוך העל‑יסודי, דלילה אשכנזי, שעזבה בינתיים את תפקי נ דה, ששאלה אותי מה אני מרוויח מכל זה, והיו כאלה ששאלו אותי 'למה אין הסברה על השונות של ילדים עם מש נ קפיים', ככה דיברו איתי. הפטרנליזם הזה על חינוך הזוי בעיניי, ואני איש חינוך, איש אקדמיה שמכשיר מורים, ובעירייה אומרים שהם יודעים לחנך להכלה, אבל הכלה באופן כללי". "נכון, צריך להכיל את השונה באשר הוא שונה, אבל פה יש שונות אחרת שצריך להתייחס אליה, דברים רגי נ שים שילדים ממשפחות גאות או יל נ דים גאים בעצמם מתמודדים איתם, ומי יכול לספר על זה? המחנכת? גם, אבל צריך להביא גם מישהו מהקהילה שידבר על זה, על משמעות היציאה מהארון, ואת זה מינהל החינוך לא הס נ כים לעשות". ראשהעירייה לא בא קרן אור מבחינתו מוצא דביר בפ נ עילות כמה מבתי הספר העל‑יסודיים בעיר, אולם הוא סבור כי לא די בה. "אני מסיר את הכובע בפני רוב מנהלי בתי הספר העל‑יסודיים בעיר,

על מערכת החינוך בעיר: "אין שום הסברה להתמודדות של תלמידים מהקהילה, עובדי ההוראה אינם מוסמכים שקשורה לקהילה,

לעסוק בנושא"

על העירייה: "זו פשוט גישה חינוכית פטרנליסטית הגורסת ש'אם לא נעצים את השונות, אז אולי הכל יהיה בסדר', וזו גישה שעליי כמובן לא מקובלת"

שי אלבלי נ ג / / צילום: קובי קואנקס

היריעות באירוע הגאווה

10

7.7.2023 ˆ ידיעות מודיעין, איילון