מודיעין איילון 08.12.23

ג'ניפר מסטר. "שמעתי את הפחד בקול שלו" צילום: יריב כץ |

מדינה במלחמה מחכים לאנדריי

אנדריי עם אחיו, אמו ודודתו ׀ צילום: אלבום משפחתי

המאבק המשפחתי להשבתו של אנדריי

אחרי שנים שחלם לעלות לישראל, אנדריי עלה לארץ והותיר אחריו זוג הורים ואח בן שרק מחכים לאות חיים ממנו. דודתו אנה 17 קוזלוב מפתח תקווה מנהלת את המאבק המ־ שפחתי להשבתו בשיתוף עם ג'ניפר. אימו של אנדריי יכלה להישאר בארץ רק שלושה שבועות וכעת כששבה לרוסיה, אנה מקווה שבקרוב יהיו לה חדשות טובות עבורה. "כשהיו אזעקות מיד שלחתי לו הודעה, הוא כתב שהמצב לא טוב אבל בכלל לא ידעתי שהוא בדרום, חשבתי שהוא נבהל כי זו פעם ראשונה שהוא מתמודד עם מצב של אזעקות. אז כתבתי לו שיתרגל כי זו ישראל, לא העל־ תי על דעתי שהוא כבר בעזה. "אחרי כל מה ששומעים מהחטופים שחזרו, אני כבר לא יודעת מה אני מעדיפה, שאנדריי יהיה נעדר או חטוף, חלק קיבלו יחס סביר, חלק עברו התעללות, כל רגע משמעותי. היו שנחשפו לאמצעי התקשורת, אז אם אנדריי קורא את זה אני רוצה שידע שאנחנו נלחמים עליו ומחכים לשובו". כל משפחתו של אנדריי שותפה לתחושה של חברתו שעם סיום הפסקת האש, הסיכויי לה־ חזרתו הולכים ופוחתים. "לרגע היתה הרגשה שהוא כבר בבית, אפי־ לו חשבנו שאולי ירצה לשוב תקופה לרוסיה. אנדריי חייב לחזור אלינו, אין בכלל אופציה אחרת". ¿

זלוב נשאה פרי כשלראשונה שמו של אנ־ דריי הוזכר ברשימת החטופים שצפויים לשוב ארצה. "טסתי למשלחת ברוסיה, ראיתי משם כיצד החטופים שבים וזה היה השבוע הקשה בחיי, דמיינתי את עצמי במצב של המשפחות שלהם, מקבלת את אנדריי בחזרה. גם דיברו על האפשרות שיחזירו חטופים רוסים כמחווה לפוטין וגם שחררו צעיר אחד אז מאוד קיוותי שרוסיה תילחם עליו. "ביום חמישי אמצעי התקשורת הז־ כירו את אנדריי כחלק מהרשימה, הק־ צינים המלווים מטעם הצבא לא ידעו על זה כלום, הם אמרו שהם לא יודעים מהיכן המידע אבל אני הייתי משוכנעת שזו האמת. רגע לפני שעליתי על הטי־ סה חזרה לארץ ביקשתי מהקצין שיאסוף אותי משדה התעופה ישר לבית החולים כי הייתי משוכנעת שאנדריי חוזר הביתה". לא רק שמסטר שבה לארץ וגילתה שבן זוגה האהוב עדיין שבוי בעזה, היא גם הבינה שלפחות בשלב הזה אזלו הסי־ כויים לחילופי שבויים בזמן הקרוב. "זה היה מפח נפש ענק לגלות שהוא לא חזר, אבל בבוקר של יום שישי, כשהסתיימה הפסקת האש, הלב שלי ממש נשבר. הב־ נתי שקברו לנו את כל החלומות.

"אני יודעת שאנחנו חייבים להילחם בעזה אבל אני כל כך מפחדת עליו, כל לילה יש לי סיוטים, רק אתמול חלמתי שהוא בבניין שצה"ל מפציץ. אנדריי לא ישראלי, הוא בקושי מדבר עברית, הוא לא רגיל לכל הטרור הזה, לפני שגילינו שהוא חטוף הייתי משוכנעת שברגע שראה את המחבלים נפל על הברכיים והתחנן שי־ סיימו את זה. עכשיו כשאני מבינה לא רק שהוא שרד אלא שהוא עדיין שם בחיים, אני פשוט מעריצה אותו ואת הכוחות שלו. לאנדריי יש חוסן נפשי אבל הוא גם אדם מאוד רגיש ותמים". למרות הקושי, מסטר משתדלת לשמור על אופטימיות ומקפידה להתמקד במח־ שבות חיוביות. "אני משתדלת לא לדמיין אותו שם ולא לחשוב מה עובר עליו. רק מקווה שהוא מזכיר להם שהוא אזרח רוסי. אולי זה יסייע לו. אני בעיקר מדמיינת את הרגעים הטובים שלנו יחד, נשיקות וחיבוקים. אנחנו זוג מאוד חם ואוהב, כל הזמן יחד ובזה אני מתמקדת. מדמיינת את הרגע ששוב אחבק אותו חזק, אעצום עי־ ניים כי זה ייראה כמו חלום, אך כשאפקח אותן אראה אותו שוב מולי, חי ובריא ויחד איתנו. כשיחזור אסתכל עליו שעות, הוא הגבר הכי יפה שראיתי בחיי". ¿

"בשבועות שהוא נחשב לנעדר ממש חליתי, הייתי מקיאה ובמצב לא טוב. כשה־ גיעו הקצינים שמלווים אותנו ואמרו שהוא חטוף הייתי המומה, פעם ראשונה שפתאום היתה תקווה. הם לא מסרו מידע נוסף, אין לנו מושג על מה הם מסתמכים אבל הם אמרו שהוא בוודאות חי וחטוף בעזה". כיצד הידיעה שהוא חטוף השפיעה עליך? "זה שינה הכל. זה אומר שלא רק שיש תקווה אלא יש גם סיבה לקום בבוקר ולהילחם על משהו, כדי שאנדריי ישוב. מאותו רגע זה כל מה שמעסיק אותי, כל בוקר אני קמה ומתעדכנת בפעילות המטה להשבת החטופים, אני מתראיינת בעולם, יוצאת למשלחות, מתראיינת בכלי תקשורת בינלאומיים מחלקת כר־ זות. עושה הכול". האכזבה: "קיוויתי שרוסיה תילחם עליו" בסוף השבוע שעבר מסטר היתה בטוחה שהפעילות הענפה שלה ושל משפחת קו־

23

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 8.12.2023