מודיעין איילון 11.08.23

"מתחננת שיעזרו לי". | ילנה ותהילה קנדוב צילום: קובי קואנקס

ללא מסגרת חינוכית | רמלה תהילה בת העשר יושבת בבית כבר חצי שנה תהילה קנדוב סובלת מפיגור שכלי ואוטיזם, וזקוקה למסגרת שתתאים לצרכיה לטענת אימה, היא למדה בבית ספר ‰ "מגשימים", אך הוא לא התאים לה, ומאז העירייה: ‰ לא נמצא לה מוסד חינוכי חלופי משרד ‰ ממתינים לתשובה לגבי שיבוצה החינוך: נבחנת קליטתה למסגרת לימודים לשנת הלימודים הקרובה

קשה להאמין שזה קורה בימים אלה, אבל מזה כשישה חודשים יושבת בביתה ילדה בת עשר וחצי הסו־ בלת מפיגור שכלי ואוטיזם, ללא מסגרת חינוכית, וכל זאת משום שבעיריית רמלה ובמשרד החינוך לא מצליחים לאתר מס־ גרת שתתאים למצבה. לטענת אמה של הילדה, ילנה קנדוב, אוזלת היד של הרשויות בנושא הטיפול בבתה גרמה לה לעוגמת נפש גדולה, וכעת, שלושה שבועות בלבד לפני פתיחת שנת הלימודים, לא נמצא הפתרון שיחזיר את בתה לבית הספר, וזאת לדברי האם, אחרי שהיא מצידה עשתה כל שהתבקשה על ידי הרשויות. "אין לי יותר מה לעשות, אני ממש שבו־ רה, במצב קשה, אחרי חצי שנה נוראית שהילדה הקטנה שלי בבית", אומרת קנ־ דוב השבוע בעיניים דומעות. "פניתי לכל מי שהיה אפשר, אבל שום דבר לא קורה, אין עם מי לדבר. אני גרושה מזה כשנה, מגדלת שלושה ילדים, ואם לא יעזרו לי באופן מיידי אני לא יודעת מה יהיה אית־ נו, אי אפשר להמשיך ככה". כיתה לא מתאימה קנדוב מתגוררת במרכז רמלה, ובתה הקטנה, תהילה, אובחנה כבר בגיל שנ־ תיים כמי שסובלת מפיגור שכלי ואוטיזם. במשך מספר שנים התגוררה המשפחה בנתניה, ולפני למעלה משנה עברה לגור ברמלה, אז גם החלה קנדוב בפעולות לאיתור מסגרת מתאימה לבתה. "בנתניה הילדה הייתה בבית ספר מעו־ רב לאוטיסטים ולילדים עם פיגור. הצוות ידע לעבוד עם ילדים עם הגבלות שכליות ולא היו שום בעיות, וקיווינו שזה יקרה גם ברמלה", מספרת האם. "כשהגענו לעיר, ואחרי שהעברתי את כל המסמכים לאגף

החינוך, שובצנו לבית הספר 'מגשימים', שהוא בית ספר לילדים עם בעיות תקשו־ רת, בו לומדים בעיקר אוטיסטים, ולמרות שהיא עם פיגור וזה שונה, החלטנו לתת לזה הזדמנות, והאמת שלא הייתה ברירה, לא הציעו לנו מסגרת אחרת". לדברי קנדוב, כבר מהשלב הראשון היא הבינה כי בתה מתקשה להסתגל ללימודים במסגרת זו. "הכל שם בנוי לילדים רגילים, נורמ־ טיביים, והיא, במצבה, רגילה לכיתות שהן כמו חממה, עם חצרות פרטיות וח־ דרי רוגע, ושם פשוט אין את זה", מספרת קנדוב. "בכל הפסקה היא הייתה יוצאת לחצר פתוחה עם עוד כמה עשרות אוטי־ סטים, והייתה נכנסת ללחץ מזה, כי היא לא הייתה רגילה לדבר הזה. היא לא ילדה שמדברת או מתקשרת". "בנוסף, הצוות לא ידע איך לגשת אליה, אז קרה שבכל פעם שהייתה בעיה היו מת־ קשרים אליי ואומרים לי לקחת את היל־ דה כי היא לא מסתדרת, ואני לא כועסת עליהם בקטע הזה, הם פשוט לא ידעו ולא יודעים איך להתמודד עם זה". חבולה ופצועה למרות הקשיים שחוותה בתה, החליטה קנדוב לתת למערכת הזדמנות, אולם ככל שהתקדמה שנת הלימודים, היא הבינה כי מסגרת זו אינה מתאימה למצב של בתה. "בין החודשים דצמבר ומרץ עברנו תקופה נוראית", מספרת קנדוב, "תהילה הייתה חוזרת הביתה הרבה פעמים פצועה, עם חבלות, והצוות לא היה מעדכן אותנו. זה היה מוזר ומזעזע בעיניי שהיא ככה, וזאת ילדה שלא מדברת והצוות לא עי־ דכן, ופשוט לא הצלחתי לקבל מהם תשו־ בות מה קורה שם". בחודש מרץ השנה חזרה תהילה לביתה

"הצוות לא ידע איך לגשת אליה, אז קרה שבכל פעם שהייתה בעיה היו מתקשרים אליי ואומרים לי לקחת את הילדה"

/ שי אלבלינג // צילום: קובי קואנקס /

8

11.8.2023 ˆ ידיעות מודיעין, איילון