מודיעין איילון 18.10.24

צילום: גדי קבלו | " שקד. "ההתייצבות שלי בשדות היא מסר לחמאס

צילום: אביהו שפירא | " גרשוביץ'. "יש פגיעות ישירות בתשתיות

החממות בנתיב העשרה שייקה שקד שתל תחת מטחי רקטות: "חיילים חירפו נפשם כדי שנוכל לעבוד"

השדות בכפר גלעדי גיל גרשוביץ' נחוש להמשיך: "לא חשבתי לרגע להתפנות" בעוד רבים מתושבי הצפון התפנו מבתיהם, גיל גרשוביץ' ממשיך לצאת מדי יום לשדות עמק החולה. למרות סכנת הטיע לים והקושי בגיוס עובדים, גרשוביץ' וחבריו נחושים להמשיך ולעבד את השטחים החקלאיים. "אם אנחנו לא נהיה על האדמות האלה, לא יהיה פה אף אחד אחר," הוא מסביר. "אנחנו יודעים שאיפה שאין תושבים אין צבא". גרשוביץ', תושב כפר גלעדי, מנהל את גידולי השדה של מספר קיבוע צים בעמק החולה. הוא נשאר בביתו בעוד משפחתו התפנתה. "כבר שנה שאנחנו עובדים בזמן שטילים נופלים בשטחים שלנו, אבל אנחנו שורדים". הנזקים שנגרמו לשדות כתוצאה ממטחי הטילים והיירוטים הם עצומים. "אין כמעט יום בלי נפילות ויירוטים, חלקם עוברים לנו מעל הראש. יש פגיעות ישירות בתשתיות, כמו טיל שפגע במכונת השקיה אלף שקל. בנוסף, יש נזקים 50 גדולה וגרם לנזק של כ עקיפים רבים: ריבוי הנפילות מרתיע פועלים מלהגיע לעבודה, ובצדק. גם מטוסי ריסוס מתקשים להגיע לשע דות. לצערי, אין גורם שמוכן לפצות על הנזקים הללו ואין עם מי לדבר. המצב לא נעים, אבל אנחנו מתמודדים". חושש להגיע מדי יום לשטח? "על עצמי אני לא חושש, אני לא מתרגש מזה. אני חושש בעיקר על הילדים והמשפחה. לראות אותם פעם בשבוע זה לא פשוט, וגם הם חווים תלאות וטרטורים. התרגלנו אבל שום דבר בעצם לא רגיל". למה החלטת להמשיך לעבוד? יכולת להתפנות. "אני לא מכיר את המושג הזה. מה זה להתפנות? לעזוב וללכת? אין מצב. זה לא עלה בדעתי אפילו לרגע. אני דור שלישי בגליל העליון. סבי וסע בתי משני הצדדים הקימו את קיבוץ דן. לגור בגליל זה אומר להתמודד, ואנחנו פה כדי להישאר. אני לא מכיר משהו אחר". דניאל דדון הקימו את קיבוץ דן. לעזוב וללכת? אין מצב" גרשוביץ: "אני דור שלישי בגליל העליון, סבי וסבתי משני הצדדים השטחים החקלאיים שבאחריותו משתרעים מאזור אגמון החולה עד קריית שמונה. למרות המצב הביטע חוני, גרשוביץ' מגיע לעבודה מדי יום. "השטחים שלנו ק"מ מהגדר," הוא מסביר. "יש המון 4 נמצאים יותר מ נפילות, אבל לרוב האדמות אינן מוגדרות כשטח צבאי סגור. הבית, לעומת זאת, נמצא כרגע בשטח צבאי סגור".

מאז השבת השחורה, שייקה שקד מנתיב העשרה כמעט ולא עזב את הבית והאדמות שלו, גם לא כשרקטות נפלו על המושב. תחת אש הוא התייצב לעבוד בחממות ולא אמר נואש גם בימים קשים מנשוא. מאנשיו, שקד החל לעשות 20 שבועיים בלבד אחרי שהמושב איבד מדי יום את הדרך מהמלון בתל אביב לנתיב העשרה כדי להמשיך 300 בעבודה החקלאית. נכון להיום, למושב שמנה כאלף איש שבו תושבים. "למרות שהגעתי לגיל פנסיה, לא היה סיכוי שאעזוב את החממות לטובת הפינוקים בתל אביב", הוא אומר. "ההתייצבות שלי היא מסר לחמאס: עם ישראל לא מוריד את הראש וממשיך קדימה בכל הכוח. הבית והאדע מות שלי נמצאים בנתיב העשרה, ולמרות הסכנה, אנחנו פה כדי להישאר ולא לעזוב". נכדים, נמנה על 12 ), אב לארבעה ילדים וסב ל- 72 שקד ( אחרי הפינוי מחבל 1982 מייסדי המושב, שהוקם בשנת ימית. החקלאות תמיד הייתה בנשמתו, ובשנים האחרונות הוא מגדל עגבניות ועגבניות שרי. בדצמבר, כשקיבל אישור לראשונה לישון במושב, 28 ב ביקרו אותו אזעקות, נפילות טילים והפגזות צה"ל ברקע. בהמשך הצטרפה אליו אשתו. ילדיו מגיעים בעיקר בסופי שבוע. "הטילים גרמו לנזקים כבדים למשק", הוא אומר. "רוב החממות והעגבניות נשרפו. הצלנו מה שאפשר, עקע רנו את מה שניזוק ושתלנו שוב עגבניות. גם מערך העוע עובדים נותרו לנו שלושה. הנזק הכספי 15 בדים נפגע: מ נאמד במאות אלפי שקלים, ורק לאחרונה קיבלנו מהמע דינה פיצוי – והוא חלקי בלבד. הכיסוי הוא רק על הפגיעה הישירה ולא על הגידולים שנפגעו ועל מה שהיינו צריכים לגדל ולא יכולנו". חשבת לפרוש מתחום החקלאות? ע � באוקטובר כן, עכשיו כבר לא. כשהמשק הזה יפרח, י 7 "לפני ה - בוד ויהיה ירוק, זה יהיה הניצחון של ישראל על החמאס. יש חיילים שחירפו את נפשם ונפצעו כדי שאוכל לייצר כאן ירקות. כשהחיילים רואים את הגידולים בחממות, זה מחזק אותם. הם מרגישים שיש הצע 14 דקה ללחימה שלהם. יכולתי לבלות בחוף הים, לשבת בקומה ה ברויאל ביץ' ולאכול שלוש ארוחות ביום שמכין שף חבל על הזמן, אבל היה לי יותר חשוב שהמשק יעבוד". אלי לוי

שקד: "יכולתי לשבת 14- בקומה ה ברויאל ביץ' ולאכול שלוש ארוחות שף ביום, אבל היה לי יותר חשוב שהמשק יעבוד"

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 18.10.2024 19