מודיעין איילון 19.01.24

הוא נלחם עד טיפת הדם האחרונה ארתור מרקוביצ'י ז"ל הקריב את חייו בנובה באוקטובר ‰ הוא עצר 7 – מרקוביצ'י היה בין השוטרים שאיבטחו את המסיבה ליד קיבוץ רעים ב את המחבלים בגופו, והציל את חייהם של מאות מבלים, שמאז שומרים על קשר עם משפחתו ‰ נריה שרעבי, ניצול מהמסיבה: "אני לא מרבה לקרוא לאנשים גיבורים, אבל ארתור גיבור אמיתי"

מיד כשהחל ירי הטילים, הוא יצר קשר עם אשתו, וביקש שייכנסו לממ"ד – זו הייתה השיחה האחרונה ביניהם. במ־ קביל, החל לפנות את המבלים הרבים במסיבה, אבל מהר מאוד השוטרים הבינו שיש משהו יותר מסובך, ומדובר בחדירה של מחבלים. יחד עם שאר השוטרים, ניסה להרוויח זמן ולהקים מחסום מאולתר, תוך כדי שהם קוראים למבלים להתפנות כמה שיותר מהר. במקביל, ומהכיוון ההפוך, המחבלים החלו להתקדם לעברם בדה־ רה, כשהם יורים עליהם. מרקוביצ'י כבר בוודאי הבין באותו שלב שהוא כבר לא ישוב לביתו. בסרטונים שמשפחתו של מרקוביצ'י מצאה, רואים את השניות האחרונות שלו בחיים, בזמן שהוא יוצר מחסום עם שוט־ רים נוספים, תוך שהוא יורה על המחב־ לים שמנסים לטבוח במבלים. מ � מרקוביצ'י התכתב עם ה 8:53 בשעה פקדת שלו והודיע לה שהוא פצוע. נריה שרעבי, שבילה במסיבה והיה עד לכל האירוע, מספר: "הייתי לוחם בכפיר, ולאחרונה השתחררתי. איך שהיריות התחילו, חבר שהיה איתנו כבר נחטף, וחייל נהרג סמוך אליי. לקחתי ממנו את הנשק וניסיתי לחבור לשוט־ רים. זו פשוט הייתה מלחמה, מאות מח־ בלים דהרו לכיוון שלנו. נפצענו כולנו – רסיס אר.פי.ג'י פגע לי בזרת, אח שלי ובן דוד שלי נפצעו. במקביל, אח שלי, שהוא חובש קרבי, התחיל לטפל בפצו־ פצועים. אספנו 30 עים, והתחלנו עם לכיוון שלנו עוד ועוד אנשים, ובסוף היו פצועים. מרקוביצ'י ועוד 110 לידינו חברים שלו אמרו לנו לברוח, כי הם ראו שהמחבלים מתקרבים. הצלחתי לשמוע אותם אומרים אחד לשני שהם הולכים למות". שרעבי מספר כי בשלב זה המבלים התחילו לסגת לאחור. "ואז ראינו אנ־ שים נופלים סביבנו כמו זבובים, ואת ארתור נלחם שם עד טיפת הדם האחרו־ נה. בזכותו הגענו להסתתר סמוך לאיזה טנק. הוא עיכב אותם ואיפשר לנו לרוץ מטרים אחורה. אני יודע שהוא 600 כ־ נפל, כי ראיתי שהוא קיבל כדור ברגל, אבל הוא המשיך להילחם תוך כדי שהוא פצוע עד השנייה האחרונה. בסוף, הם ירו עליו אר.פי.ג'י, ומדבר כזה כבר אי אפשר לשרוד. אני לא מרבה לקרוא לאנשים גיבורים, אבל ארתור הוא גי־ בור אמיתי". ¿

ארתור מרקוביצ'י ז"ל, תושב חולון בחייו ושוטר במקצועו, תועד עד השניות האחרונות בחייו בעודו מנסה להגן על הצעירים ממסיבת נובה שהתקיימה ליד קיבוץ רעים בעוטף באוקטובר. 7 עזה בבוקר הנורא של ה־ אחד הצעירים שנכח במסיבה מספר כי מרקוביצ'י הציל בגופו מאות מהנוכחים, תוך שהוא יודע מראש שאין לו סיכוי לחזור בחיים הביתה. עכשיו מספרים גם בני משפחתו על העדויות שזורמות אליהם מאז האסון, איך האדם הכי יקר להם הקריב את חייו כדי להציל צעירים רבים. וגם: ניצול מהמסיבה מתאר את רגעי הקרב שבו נהרג מרקוביצ'י. "הוא הציל את חיי במחיר חייו, לעולם לא אשכח לו את זה". הגבורה: "עיכב את המחבלים" מאות מהניצולים מהטבח במסיבה בר־ עים אינם מודעים לכך שרב-סמל אהרון ארתור מרקוביצ'י ז"ל, היה המגן האחרון שלהם מפני עשרות המחבלים שדהרו לכיוונם: "במשך שעתיים הוא עמד עם נשק ושתי מחסניות בלבד, וניסה להגן מפני כל מחבל שהגיע לכיוון הצומת. בזמן שאנחנו ברחנו – שיירה ענקית של מחבלים התקדמה לכיוונו", מספר נריה , אחד הניצולים מהמסיבה 22 שרעבי, שחב למרקוביצ'י את חייו. "אנשים מה־ מסיבה נמלטו תוך כדי שיורים עליהם, ובזכות זה שהוא עיכב את המחבלים, אנחנו הצלחנו לברוח. הוא נפצע מכדור, המשיך לירות ובסוף ירו עליו אר.פי.ג'י. ארתור הצליח להציל בחייו כל כך הרבה אנשים". הבית: "הייתה לו שפה משלו" מרקוביצ'י נולד בבוקרשט שברומניה למינה ולזאב מרקוביץ', 1977 בשנת וכשהיה בן שנתיים עלתה המשפחה לי־ שראל והתמקמה בחולון. כשהיה בן חמש נולדה אחותו שירלי, שי שגב \\ צילומים: אלבום משפחתי

מרקוביצ'י ז"ל עם אשתו רויטל

אלמנתו, רויטל:

"ארתור היה איש משפחה שתמיד אהב ודאג לילדים ולבית"

שמתגוררת עד היום לצד הוריה בעיר. "הייתה לנו ילדות מאושרת", מספרת שירלי קנר-מרקוביץ', מורה למתמטיקה בתיכון עתידים בעיר. "הוא סיים בהצל־ חה את תיכון הולץ, שירת בצריפין, למד תעשייה וניהול באוניברסיטת בר אילן, ובהמשך התגייס למשטרה". , מרקוביצ'י הכיר את 24 לקראת גיל רויטל, ולאחר כשנה וחצי השניים ני־ שאו, ועברו להתגורר בירושלים. נולדו , סתיו, 19.5 להם ארבעה ילדים: נועם, .8 , ושי שלמה, 13 , יובל, 18 "ארתור היה איש משפחה שתמיד אהב ודאג לילדים ולבית", מספרת אלמנתו רויטל. "הוא תמיד דאג שלא יחסר כלום ולכן עבד אינספור שעות, והיה גם אח־ ראי על השמחה והצחוק בבית. בכל פעם שהוא רצה להירגע, הוא היה מסתובב בבית ופשוט שר".

המשטרה: הגשמת חלום

מרקוביצ'י עבד שנים רבות כאזרח שעובד במשטרת ישראל בתפקיד רכז ועדות רכש במחלקת רכישות ומכירות, ואחראי על הסכמי המשטרה עם חברות חיצוניות. לפני שנתיים וחצי הגשים מרקוביצ'י חלום והתגייס באופן רשמי למשטרה. עם זאת, בשל דאגה רבה למשפחתו וכדי שלא ייחסר להם דבר, עבד בעבודות נו־ ספות בתגבור ובאבטחה. ביום שישי של ערב שמחת תורה, מרקוביצ'י יצא לעבודה כשוטר כדי לאבטח במסיבה הענקית. הוא עבד כל הלילה והיה אמור לחזור לביתו לקראת באוקטובר. 7 הצהריים של יום שבת,

"זו פשוט הייתה מלחמה". נריה שרעבי

הניצול, נריה שרעבי: "בזכותו הגענו להסתתר סמוך לאיזה טנק. הוא עיכב אותם ואיפשר 600־ לנו לרוץ כ מטרים אחורה. ראיתי שהוא קיבל כדור ברגל, אבל הוא המשיך להילחם"

"היה אחראי על השמחה והצחוק בבית". עם המשפחה

18

19.1.2024 ˆ ידיעות מודיעין, איילון