מודיעין איילון 19.11.21

הצעה: לציין את "נובי גוד" בעיר מודיעין

מודיעין: קבלו סופגנייה מהעירייה

חג החנוכה מתקרב, ומחלקת תרבות הדיור באגף קהילה בעירייה, יוצאת שוב בפרויקט מגבש ומהנה ברוח החג. הרעיון מאחורי הפרויקט, שנקרא "שכנים מדליקים", הוא פשוט ‑ שכנים בבניינים ברחבי העיר יוכלו לציין את החג ביחד בלובי הבניין או באירוח אצל אחד השכנים, ולקיים הדלקת נרות משותפת. זאת כאשר אגף קהילה יחלק סופגניות ושירוני חג לבניינים שמצטרפים לפעילות. לאורך השנים נחשב הפרויקט למו ־ צלח במיוחד והוא מאפשר יצירת היכרות וגיבוש בקרב השכנים וחוויה עבור הילדים שמאירה את הבניינים באווירה חמימה וחגיגית. דיירי בניינים המעוניינים להשתתף, בנובמבר. 22 יכולים להירשם עד ל־ חודשמתחם הכושר בעמק החולה חובבי הכושר ואלה שרוצים להתחיל בשגרת חיים בריאה יותר, ישמחו בוודאי לדעת שפארק מתקני הכושר בטבע ברחוב עמק החולה פינת יאיר פרג עבר שדרוג ומתיחת פנים. השבוע הסתיימו העבודות לחידושו של הפארק על ידי העירייה, הכו ־ ללות את החלפתם של מתקני הכושר הישנים במתקנים חדשים, וכן הוספת מתקנים, חלקם מותאמים גם לילדים. בנוסף, במסגרת העבודות שבוצעו לחידושו של הפארק, נבנתה הצללה, הונח דשא סינתטי, והוחלפו האספלט שמסביב למתחם הכושר ותאורה. כנסיית סנט ג'ורג' בלוד חוגגת עם התושבים גם השנה את חגו של גאורגיוס פטרון הקדוש - קוטל הדר ־ קון והמזוהה עם הנצרות האורתודוק ־ סית בארץ ובעולם. בנובמבר, מציינת 16 כמדי שנה ב־ לוד את החג המיוחד - "חג לוד", הוא חגו של סנט ג'ורג', הקדוש החשוב ביותר בנצרות האורתודוקסית העו ־ למית. תיירים, שגרירים ונוצרים מכל רחבי ישראל והעולם מגיעים מדי שנה לעיר, שנחשבת לאחד היעדים הפו ־ פולריים ביותר למאמינים הנוצרים, במטרה להשתתף בחגיגות לזכרו של הפטרון גאורגיוס. כנסיית סנט ג'ורג' מצויה במתחם "פארק השלום" בלוד, שבו מרוכזים המקומות הקדושים לשלושת הדתות; בית הכנסת היהודי "שערי השמיים", המסגד המוסלמי "אל עומרי", וכא ־ מור, כנסיית סנט ג'ורג' - כנסייה יוונית אורתודוקסית שהוקמה בשנת על חורבות הכנסייה הביזנטית 1870 , על שם הקדוש גאורגיוס. 4 מהמאה ה־ לוד: חוגגים לסנט ג'ורג'

שי אלבלינג בסיעת "מודיעין חופשית" סבוריםשישלציין בעיר אתתחילתהשנההחדשהעבור ציבור התושבים יוצאי חבר העמים ‰ העירייה: "הקהילהמוזמנת לפנות למנהלתאגףקהילה" צילום: קובי קואנקס צילום פרטי שי אלבלינג פנייה של כמה מחברי קהילת יוצאי מדינות חבר העמים המתגו ־ ררים במודיעין לחברי סיעת "מו ־ דיעין חופשית" במועצת העיר, הביאה לה ־ עלאת הצעה לסדר בנושא חגיגות ה"נובי גוד" ‑ ראש השנה האזרחית ‑ ברחבי העיר, כפי שנהוג ברשויות רבות בארץ. במספר ערים באיזור השפלה והמרכז, כמו למשל בראשון לציון, חולון ובת ים, מציבות העיריות עץ אשוח במרכז העיר או בסמוך לבניין העירייה כאות הזדהות עם יוצאי מדינות חבר העמים. "במודיעין אין התייחסות לחג שלנו וזה מתסכל", אומר אלכס בליצקי, תושב העיר. "חגים כמו המימונה וחג הסיגד ליוצאי אתיופיה נחגגים בעיר בכל שנה, ואות ־ נו משום מה השאירו בצד, ואנחנו מקווים שנה 30 שהגישה תשתנה. הגיע הזמן אחרי מתחילת העלייה מברית המועצות". בהצעה למועצת העיר שהגיש בשבוע שעבר חבר המועצה איתי אלמוג־בר, ביק ־ שו חברי סיעת מודיעין חופשית כי הנהלת העירייה תפעל לציון החג, למשל באירוע הרמת כוסית עם חברי הקהילה, בקונצרט או בהקרנת הספירה לאחור של השנה על מסך ענק, כמחווה כלפי תושבי העיר. "בעיר ישנם אלפי תושבים דוברי רוסית", נכתב בהצעה, "והיה נכון לחגוג את נובי גוד כמסר של הכרה בתרבות ובמנהגים של חלק לא מבוטל מאוכלוסיית העיר". מועצת העיר דחתה את ההצעה, אולם ראש העירייה חיים ביבס הציע לאלמוג־בר לפנות לאגף הקהילה של העירייה בנושא. אנה ז'רוב, שעלתה לישראל מאחת ממדינות חבר העמים ומתגוררת עם מש ־ פחתה במודיעין, מקווה שההצעה שהועלתה תוביל למהלך שיגביר את המודעות לחשי ־ בות ציון חג הנובי גוד בקרב יוצאי מדינות חבר העמים בעיר. ז'רוב סבורה כי היעדר מידע ודעות קדו ־ מות משפיעים על מקבלי ההחלטות לפעול בנושא. "אחת הבעיות היא חוסר הבנה של מש ־ מעות החג עבור יוצאי חבר העמים, כמו למשל השיח על כך שמדובר בחג שמזוהה עם נוצרים וגויים", אומרת ז'רוב. "עבור ־ נו מדובר בחג חשוב, אותו ציינו במקומות בהם נולדנו וגדלנו ללא קשר לזהות הדתית שלנו. נובי גוד היה עבורנו, כיהודים במ ־ דינות חבר העמים, החג הכי משפחתי, יום בו הרגשנו שייכים לחברה בה אנחנו חיים. בניגוד למשל לחגים קומוניסטיים מובה ־ במאי, נובי גוד היה חג 1 קים, למשל כמו לאומי שכולם לקחו בו חלק". לדברי ז'רוב, היא וחבריה המתגוררים בעיר נוהגים לציין את החג מדי שנה. "אנחנו קבוצה של כמה משפחות שחוגגות את כניסת השנה החדשה יחד", היא אומרת. "גם הילדים שלנו, שנולדו פה והם ישרא ־ לים בכל מובן המילה, חוגגים איתנו את החג, בינואר הם לא הולכים לבית 1 ויודעים שב־ הספר ושיחכו להם מתחת לעץ האשוח מת ־ נות לחג. אין פה עניין של נצרות, אלא מנהג של שנים, מסורת שחברי קהילת מדינות חבר העמים לשעבר מבקשים להמשיך ולקיים. "לצערנו, לא נעשה פה כמעט כלום במהלך השנים, וזה למרות שהנהלת העי ־ רייה מציגה את העיר כליברלית, חופשית ושוויונית", אומרת ז'רוב. מהעירייה נמסר: "אגף קהילה מקיים פעילויות לטובת צרכי הקהילות השו ־ נות בעיר. בתשובה להצעת חבר המוע ־ צה, המליץ ראש העירייה, כי אם הקהילה מעוניינת לקיים אירוע לכבוד הנובי גוד, היא מוזמנת לפנות למנהלת אגף קהילה לתיאום הפעילות". עץ אשוח בקניון בבת ים כמה בתים במושב פונו מיושביהם לאחרששריפתקוציםהתקרבה לרחוב השלושה במושב ‰ לוחמי האשהצליחו להשתלטעל השריפה בתוך כמהשעות השריפה במושב זיתן: "זו היתהשבתמפחידה"

"חגים כמו המימונה וחג הסיגד ליוצאי אתיופיה נחגגים בעיר בכל שנה, ואותנו משום מה השאירו בצד, ואנחנו מקווים שהגישה תשתנה"

מזרחית ערה, האש מכיוון שדה הקוצים התקדמה במהירות לכיוון ואדי נחל איילון, הממוקם עשרות מטרים מבתי התושבים. על אף שחשבו כי האש לא תדלג מעל תוואי הנחל, שהוא עמוק יחסית, הצליחו הלהבות לחצות את הוואדי ואחזו בשיחים יבשים ובעצים הנמצאים קרוב מאוד לחצ ־ רות המשקים של חלק מבתי המגורים בר ־ חוב השלושה, בעיקר בשטח הסמוך לסמטת התאנה. במשך קרוב לשעתיים נאבקו לוחמי האש בלהבות, ורק בזכות העבודה המאומצת נמנעה פגיעה בכמה בתים הסמוכים מאוד לתוואי הנחל. , כשכוחות הכיבוי 15:00 לקראת השעה והמשטרה הודיעו כי הושגה שליטה על האש, הורשו תושבי הרחוב לחזור לבתיהם. "זו היתה שבת מפחידה מאוד", אומרת חדווה עמרם, תושבת המקום.

שריפת קוצים שפרצה בשעות הבוקר של יום שבת האחרון בשדה פתוח ממזרח למושב זיתן, הסמוך ללוד, כובתה לפני שהספיקה להסב נזק חמור לרכוש. הודות לתגובה מהירה של שירותי הכיבוי וההצלה שהגיעו למקום ופעלו ביעילות, נמנעה פגיעה בקו הבתים הראשון של התו ־ שבים המתגוררים ברחוב השלושה במושב. על פי עדויות התושבים, השריפה פרצה , בעיצומו של אחד 11:00 מעט אחרי השעה הימים החמים והיבשים של השבוע שעבר. ראשונים הבחינו בשריפה כמה מתושבי רחוב השלושה, המתגוררים בחלק המזר ־ חי של הרחוב, שחצרותיהם פונות לכיוון .1 והמחלף של כביש מספר 40 כביש "המשפחה שלי ישבה בסלון ופתאום

במשך קרוב לשעתיים נאבקו לוחמי האש בלהבות, ורק בזכות העבודה המאומצת נמנעה פגיעה בכמה בתים הסמוכים לתוואי הנחל

השטח שנשרף במושב זיתן

הריחה ריח שרוף, וכשהם הסתכלו החו ־ צה הם ראו שריפה בחורשה שלא רחוקה מהמחלף", משחזר אבי פדלון, תושב זיתן. "כמובן שהיו עוד אנשים שראו שיש שרי ־ פה והם התקשרו מיד לכיבוי אש". מאחר שמדובר בשטח פתוח ובו עצים ושיחים יבשים, ובאותה השעה נשבה רוח

שי אלבלינג

34

19.11.2021 ˆ ידיעות מודיעין, איילון