מודיעין איילון 20.09.24

גלבוצקי: "בקרוב תגיע גם תקופת החגים, וכולנו יודעים איך זה מרגיש לשבת סביב שולחן חגיגי משפחתי כילד ולהרגיש חלק ממשפחה חמה ואוהבת"

ימים בפנימייה, מבלי שיש חוויה 365 של בית ומשפחה, היא קשה מאוד. "אנו רואים שאצל ילדים שמשולבים במשפחות מלוות, ישנו שיפור משמעות תי בהיבט הרגשי, התנהגותי ובתפיסת עתיד חיובית. אחת הבוגרות שלנו אמרה: 'גדלתי בבית שאבא מרביץ לאימא וככה חשבתי שזה זוגיות. בגיל נכנסתי למשפחה מלווה, שם לא היו 16 צועקים, ולא מרימים ידיים. היום אני נשואה ויש לי ילדה קטנה ואני יודעת שבבית שלי לא תהיה אלימות'". ילדים 7,000- בישראל חיים כיום כ ונוער בסיכון השוהים בפנימיות של משרד הרווחה, שירות ילד ונוער. מתות ת � ילדים ומתבגרים, מ 1,500 כם, כ - מודדים עם מצב רגשי ומשפחתי קשה במיוחד, שכן הם למעשה נעדרי עוגן משפחתי. "ילדים אלו חווים תחושת בדידות עמוקה וחוויית תלישות, שמעצבת את תפיסת עולמם כמרחב נטול שייכות, חום או תקווה", אומרת מנכ"לית עמות תת ילדים בסיכוי, עדנה גלבוצקי: "הפת נימייה מספקת את צרכיהם החומריים והרגשיים ומהווה מענה משמעותי עבור ילדים אלו, אך ההתמודדות עם תחלות פה תדירה של דמויות, וכן העובדה כי השהות בפנימייה מסתיימת עם הגעת , מעלה צורך בעיגון 18 החניך לגיל דמות משמעותית שתהיה חיצונית לפנימייה. המלחמה המתמשכת חידדה לכולנו עד כמה המשפחה משמעותית עבורנו. הורים תומכים ועוטפים את הילדים במציאות המטלטלת ומעניקים להם הגנה וביטחון, אבל לא לכל ילד או ילדה יש מעטפת מעין זו". החגים והבדידות ("החרדות גוברות") "בתקופה זו של מלחמה, יש צורך הכרחי במשפחות שמוכנות לפתוח את הלב והבית למען ילדים הגדלים בפנית מיות רווחה בכל הארץ". מה קורה לילדים בתקופה הזאת? "דווקא בשנה זו, שילדים בה סובלים יותר מחרדות וטראומות, לצד חוסר היציבות והמציאות המערערת מאז תחית לת המלחמה, יש קושי למצוא משפחות המוכנות להתנדב לתוכנית 'משפחה מלווה' בקרוב תגיע גם תקופת החגים, וכולנו יודעים איך זה מרגיש לשבת סביב שולחן חגיגי משפחתי כילד ולהרגיש חלק ממשפחה חמה ואוהבת". מנהלת תחום אגף משפחות ילדים ונוער בקהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, שלומית בירנבוים: "ימי המלת חמה חידדו יותר מכל את הצורך הגובר בתחושת המשפחתיות כדי להתמודד עם מצבי הטראומה וחוסר הוודאות. גם בימים אלו אנו ממשיכים לפעול עבור ילדים ללא עורף משפחתי הנמצאים בפנימיות ברחבי הארץ באמצעות ליווי צמוד ובמסגרת תכנית 'משפחה מלווה' שמעניקה לילדים אלו הזדמנות להתאת רח אצל משפחות. לקראת השנה החדת שה, נמשיך ונפעל ליצור מעטפת לכל ילדי הפנימיות הזקוקים לכך. "אנו מזמינים משפחות מלוות חדשות להיות חלק מקהילה משמעותית ומשנת חיים".

דור שני לליווי ("הוריי היו משפחה מלווה") מי שמלווה ילדי פנימיות היא סיגל בר־און, יו״ר משותף של תשלובת ד״ר פישר, שמונתה לאחרונה ליו"ר ועד מנהל בעמותה. בר־און, אם לארבעה ודור שני של משפחות מלוות מספרת על החוויה האישית שלה: "ההורים שלי היו משפחה מארחת לילדה בת שלוש, והיום הילדה הזו בעצמה אמא לארבת עה ילדים (בר און היא בתה של דבורה פישר ז"ל, שהצטרפה למקימות עמותת ילדים בסיכוי). כילדה לא התלהבתי מהסידור הזה. הייתי בגיל העשרה, ובת דיעבד נראה לי שנוסף עוד מישהו שהת תחרה בתשומת הלב של ההורים שלי, אך עם זאת היה לי ברור שנתינה ומעות רבות חברתית היא חלק מחיי". השנים עברו ובר־און החליטה גם היא 17 עצמה להירתם לפרויקט: "לפני כ שנה, כשאמי נפטרה, הצטרפתי להנהת לת עמותת 'ילדים בסיכוי' כנציגת המת שפחה. בנוסף, במסגרת תפקידי בד״ר פישר, אני מתנדבת יחד עם העובדים בפעילויות שונות למען ילדי הפנימיה ויום אחד שאל אותי מנהל הפנימייה אם אני יכולה לקחת אלי הביתה שני אחים. הסכמתי ולאחר מכן בעלי ואני החלטנו שאנחנו רוצים להיות משפחה מלווה". שנים, הגיע למשפחתה 15 וכך לפני כ־ : "הילדים התגייסו מייד לקבל 7 ילד בן את פניו, ובהתחלה הכל היה נהדר, אך היו גם אתגרים לדוגמא, ללמד את הילד החמוד שלכל אחד מארבעת ילדיי יש גם חיים משלו ושלעיתים יש לתת פרטיות ושקט. הסברנו לו שיש חוקים בבית. די מהר הוא הבין את העניין, ומאז הדברים הולכים בצורה חלקה". באילו קשיים נתקלתם? "חוסר אמון. בהתחלה הוא כל הזמן בירר האם באמת נגיע לקחת אותו. לאחר מכן עלו שאלות כמו למה אני בפנימייה והילד שלכם לא, שאלות שצריך לענות עליהן ברגישות על מנת לשמור גם את כבוד המשפחה הביולוגית שלו. "צריך לזכור שלהיות משפחה מלווה זו זכות לצד מחויבות גדולה: דאגנו לאסוף אותו מהפנימיה, בילינו איתו בימים שהיה אצלנו, שיחות נפש, תמיכה, חיזוק וכו". איך הליווי תורם לכם כמשפחה? "קודם כל מרגש לראות את מעורת בות ילדיי. מבחינתנו הוא בן משפחה לכל דבר. יש סיפוק רב שהקשר של כל השנים מניב תוצאות נהדרות - תמיד עודדנו אותו לעצמאות, להשיג הישת גים, לא לוותר ולפתח ביטחון עצמי. כשהיה קטן הכנתי לו פתק עם משפת טים מחזקים, כאלו שהוא יכול להגיד לעצמו לפני השינה בפנימיה, כשאנחנו לא איתו. משפטים כמו אתה יכול, אנת חנו אוהבים אותך, ועוד. היום כבר ניתן לראות שהבחור שכבר השתחרר מהצבא ולומד מקצוע הוא בעל ביטחון עצמית שהפך לחלק בלתי נפרד ממשפחתנו". בשנה האחרונה הקשר ביניכם התהדק בשל המצב? "הקשר שלנו איתו הדוק באופן קבוע, חלק מילדי וגם הוא חזרו 7.10־ לאחר ה לגור איתנו לתקופה. ביתנו הוא ביתו ואנחנו גאים בו על הישגיו". ¿

צילום: עטרה גרסטל | גלבוצקי

איש צוות: "בן שואל תמיד 13 מי הצוות הכונן שנשאר בשבת, אומרת 15 בת שהיא שונאת שמגיע סוף השבוע ומחכה למוצאי שבת שכולם יחזרו"

המחשה: שאטרסטוק

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 20.9.2024 25