מודיעין איילון 22.09.23

על יוסף, ישבו איתנו מעל שעתיים ושם נולד המיזם שלנו, משהו שנציין מעכשיו מדי שנה". במסגרת המיזם יתרמו בני משפחת יוסף מדי שנה מלגות לימודים בבית הספר "אטיליו" לבישול ואפייה של כץ וקרוליצקי, שיינתנו לצעירים המגיעים מרקע כלכלי ואישי קשה. "זו מתנה גדולה מאוד לילדים האלה, משהו שנותן להם תקווה, כיוון בחיים, מיקוד לתעסוקה וקריירה, מרחיק אותם מעולמות אחרים", אומרת רחל, "ולכן זה חשוב עבורנו". "החיבור הזה מדהים בעינינו, זה בעצם הסיפור שלנו, של יוסף", מוסיף אלרן. "להרבה מהחבר'ה האלה יש רצון גדול לעסוק בתחום, אבל אין להם את המשא־ בים, בטח לא להתחיל בעולם הזה, וכאן אנחנו באים לעזור, כי אנחנו יודעים על מה מדובר". "אמנם אין יום שלא חושבים על יוסף, ולעולם לא נוכל למלא את החלל שהוא השאיר, אבל חשוב לנו 'להשאיר אותו בתמונה'", מסכמת רחל. "הכאב בלתי נתפס, לא משהו שאפשר להסביר, הג־ , זה משהו שאי 24/7 עגועים מטריפים אפשר להתרגל אליו, הגעגוע הופך ונהיה קשה יותר, אבל מצאנו דרך לה־ עביר את המסר שלו, וזה מאוד מאוד חשוב". ¿

סים של חברת סופרבוס, עליהם נרשם "תנהגו נכון – תוסיפו חיים", על שמו השני של יוסף ‑ חיים. במקביל, החליטו רחל ואלרן להנציח את זכר בנם בעיסוק אותו אהב יותר מכל. "בחרנו שני מוסדות חינוך, האחד של של תוכנית היל"ה, מסגרת בה יוסף הוציא תעודת בגרות, והשני במוסד לבני נוער בסיכון בבית"ר עילית, שם הקמ־ נו מטבח גדול ומשוכלל", מספר אלרן. "פרט לחיבור של החבר'ה האלה לבישול בתנאים ראויים, אנחנו מחברים אותם לנושא של זהירות בדרכים, ומעת לעת מועברות במקומות אלה הרצאות בנושא נהיגה בטוחה. זה חשוב לנו מאוד". פרויקט המלגות פרויקט ההנצחה המרכזי של הוריו של יוסף נולד כתוצאה מצפייה של רחל באחת מתוכניות הבוקר בטלוויזיה לפני מספר חודשים. "ראיתי שף בשם מיכאל כץ, בעל בית ספר ללימודי קולינריה באור יהודה, שעובד עם השף צ'יקו קרוליצקי, והוא סיפר שהם עובדים עם בני נוער בסיכון במטרה להכניס אותם לעולם הבישול והמסעדנות", מספרת רחל. "הזמנו את מיכאל וצ'יקו אלינו הביתה, הם שמעו

שהנורא מכל קרה. העולם קרס באותו הרגע". מאוחר יותר הבינו רחל ואלרן כי יוסף נהרג במקום. "הוא איבד שליטה על הרכב, עבר מנ־ תיב לנתיב, והצמיג הקדמי פגע במדר־ כה. הרכב, בגלל רגע של חוסר תשומת לב, נכנס בקיר", מספרת רחל. "ראינו אותו לאחר מכן, ללא דימומים, עם חו־ לצה לבנה, והג'ל בשיער, מוכן לעבודה, כאילו לא קרה כלום". ההנצחה ימים ספורים אחרי שהסתיימה השבעה על בנם, ערכו רחל ואלרן מפגש בביתם, בו ביקשו לבדוק דרכים להנצחת זכרו. "היה חשוב לנו להעלות רעיונות, וכ־ מות האנשים שהגיעו הפתיעה אותנו. כל אחד לקח על עצמו פרויקט", מספר אלרן. "חברים מבית הספר, חברים שלנו מהעבודה, קרובי משפחה. כמות ההצעות שעלו הייתה בלתי נתפסת". ואכן, בשבועות שלאחר מותו, הושקו ברחבי העיר יוזמות שונות להנצחתו של יוסף: חבריו של אלרן מהעבודה אספו כסף לרכישת ספר תורה, בית כנסת חדש שנפתח בעיר נקרא על שמו ‑ "לב יוסף" ‑ ובני המשפחה פתחו קמפיין לזהירות בדרכים, שכלל גם שלטים על אוטובו־

לו לבוא איתנו לירושלים, אבל הוא אמר שלא יוכל כי התחייב לעבוד באותו סוף שבוע". "בשישי בבוקר עוד פגשנו אותו, נתתי לו נשיקה תוך כדי שארגנתי דברים", נזכרת רחל, "והוא אמר שיעשה את השבת בבית עם כמה חברים". במוצאי שבת, כשהם בנסיעה מירוש־ לים למודיעין, קיבלו רחל ואלרן שיחת טלפון מאחד מחבריו של יוסף. "החבר שאל אותי איפה יוסף, ואנח־ נו הנחנו שהוא בעבודה", אומרת רחל, "וידענו שהוא פחות זמין שם". למרות שהניחו שהוא במשמרת, ניסו רחל ואלרן להתקשר לבן, אבל לא זכו למענה. "בשלב זה הרגשנו שאולי משהו לא בסדר, אז התקשרנו למסעדה, ואחד הב־ עלים אמר לנו שיוסף לא הגיע, ושזה מוזר כי הוא אף פעם לא איחר למשמרת, וסיפר שהם התכוונו לנסוע לבית שלנו לראות מה קורה", ממשיכה רחל. זמן קצר לאחר מכן התקשר אל זוג ההורים חבר נוסף של יוסף, שסיפר להם על תאונה קשה שהתרחשה בשיקוע הח־ שמונאים בעיר. "כשהגענו לשם ראינו שהכביש חסום", מספר אלרן, "וראינו גם את הרכב של רחל, מסוג יונדאי, שיוסף נהג בו, ומה־ צד השני הבחנו בניידת של זק"א והבנו

"הגעגועים מטריפים ". רחל ואלרן 24/7 כהן עם דיוקן של יוסף ז"ל

13

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 22.9.2023