מודיעין איילון 27.10.23
מדינה במלחמה מערך הזיהוי
סא"ל שי שול, האחראי על היחידה לזיהוי חללי צה"ל
כל חלל מטופל ביראת קודש,
הרוגי אסון המסוקים 73 חילוץ היה רק הפרומו במשימה הקשה ‰ ביותר בחייו של סא"ל שי שול מאז השבת הארורה הוא עסוק יום וליל בזיהוי גופותיהם של מאות חיילים ואזרחים ב"שורה", המחנה שערוך לקלוט בתרחיש חללים, והפך 150 קיצון עד לעיר אוהלים עם מכולות קירור עכשיו הוא מדבר על מראות ‰ הזוועה, רגעי השבירה, הריח שלא מרפה ועל המשימה: להצמיד לכל חלל שם ולהביאו "בסוף נזהה את ‰ לקבורה כולם", הוא מבטיח
אין מקום לטעויות
קושניר – מירית סטרומצה // צילום: אוראל כהן
שי שול היה באוקטובר 7- בבוקר ה בארמניה במסגרת משלחת הומניטרית של משרד הבו ריאות, כשהטלפון השמיע אזעקה. אפליקציית פיקוד העורף המותקנת בנייד שלו מכוונת לביתו שבתל-מוו 19:00 נד. הוא מיהר לעלות על טיסה הביתה ובשעה כבר נחת בנתב"ג והמשיך ישירות למחנה שוּרה. ו � ) לוקח חלק מרכזי במשימה חש 48 סא"ל שי שול ) בה מאין כמוה: זיהוי החללים ממתקפת מחבלי החמאס בבסיס צבאי, שמרבית האנשים מעדיפים להתרחק ממנו. הוא נשוי ואב לשלושה. את שירותו הצבאי החל כחובש וסיים כראש ענף מבצעים של חיל הרפואה, ואז שירת שלוש שנים בארה"ב כקצין קישור של אגף טכנוו לוגיה ולוגיסטיקה. בינואר השתחרר מצה"ל והוא עובד כראש אגף תכנון וארגון במרכזים הרפואיים אסותא. כאיש מילואים הוא פעיל בתפקידים הנוגעים לקשר שבין דיפלומטיה צבאית לחיל רפואה וסיוע הומניטו רי, ובמסגרת זו הוא משמש כסגן מפקד אגד הרפואה המטכ"לי ואחראי על יחידת הזיהוי המטכ"לית המטפו לת בחללי צה"ל. יותר גרוע מסרטוני הזוועה ("הריח. הוא שם כל הזמן") במדינה למודת אסונות, הספיק שול להשתתף בלא מעט אירועים קשים, שחקוקים וצרובים בתודעה הישו
הרוגי אסון המסוקים, 73 ראלית. "ההשתתפתי בחילוץ אירוע קשה ביותר שאני נושא איתי עד היום", הוא אומר. "הייתי בראש הנקרה כשהחזירו את גופותיהם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר והורדתי אותם מהרכב של הצלב האדום לצורך זיהוי. הייתי ברעידת האדמה שהו תחוללה השנה בטורקיה וטיפלנו בפצועים בבית חולים שדה. אני יודע מניסיון שמדינת ישראל מתייחסת להו
מעבר לכל תרחיש קיצון ("המקררים התמלאו בתוך דקות") עד לפני שלושה שבועות איש כמעט לא שמע על שורה, בסיס האם של מפקדת הרבנות הצבאית שנמצא סמוך לרמלה. ואז החלו להגיע לשם מאות גופות של אזרחים
רוגיה וחלליה בצורה שונה ממדינות אחרות בעולם. אנחנו מגיעים לזיהוי ודאי ומלא של כל אחד ואחת". וגם הפעם זה יקרה? "כן. ומיותר לציין שכל זיהוי הוא מאה אחוז. כל חלל מטופל ביראת קודש, ואנחנו מגיעים למקסימום פרטים מזהים. אין טעויות. התהליך ארוך, וכולל שלבים של אי ודאות וזוועות שכל הסרטונים שראיתם לא יכולים להעביר. התינוקות, המראות הבלתי אפשריים, תכפילי אותם בעשר. אלה המראות שאנחנו רואים בחדרים במחנה שורה מדי יום. והריח, הריח. הוא שם כל הזמן, גם כשאתה עוזב את המקום וגם אחרי שאתה שם את הבגדים בכביסה. זה לא עוזב אותי. בימים הראשונים הלכתי עם מסכה עד שהבנתי שזה לא עוזר".
וחיילים שהוצאו מהעוטף והובאו לצוו רך זיהוי ושחרור לקבורה. הבסיס שינה את פניו באחת. בכניסה אליו הוקמה עיר אוהלים עם מכולות קירור, שקלו טו לתוכן כמויות של גופות שלא נראו כאן מעולם. הליך הזיהוי לעיתים מורו כב וארוך, והיו משפחות שהגיעו למקום כדי לברר מה עלה בגורל יקיריהן והתו עמתו עם השוטרים בכניסה לבסיס. איך התחלתם לעבוד? "יש כאן יחידה שנקראת מענ"ח – מרכז איסוף נתוני חלל. זו יחידה שעוו בדת גם בשגרה ומוכנה לאירוע קיצון. תרחיש הקיצון שאליו נערכים הוא זיהוי של עשרות בודדות של חללים, המקום חללים, שזה נחשב 150 היה בנוי לקלוט . כמעט כפי עשר. 1,400 המון, והגיעו כשהגעתי לכאן בשבת התחילו להגיע החללים הראשונים. המקררים התמלאו
"התהליך ארוך, עם הרבה שלבים ואי ודאות, ועם זוועות שכל הסרטונים לא יכולים להעביר. התינוקות, המראות הבלתי אפשריים, תכפילי אותם בעשר. והריח, הוא שם כל הזמן, גם כשאתה עוזב את המקום ושם את הבגדים בכביסה. בימים הראשונים הלכתי עם מסכה עד שהבנתי שזה לא עוזר"
16
27.10.2023 ˆ ידיעות מודיעין, איילון
Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease