מודיעין איילון 31.05.24

הוא הפעיל לחץ שגרם לי להרגיש כאילו חונקים אותי אבל לא העזתי להתנגד, ידעתי שזה מציל את חיי".

עם התינוקות באסותא ׀ צילום: בית החולים אסותא

החברות החדשה חיבור עמוק ברגע

לוי: "מלחימה קשה בעזה פתאום אני בחדר שקט לבד במיטה, לא הצלחתי להירדם, ביקשתי אטמי אוזניים כמו שהיו לי בקרב, נכנסתי לחרדה" בן עזרא: "היה נחמד לדעת שיש גם חיים חדשים בבית החולים, אבל היה מאוד מפחיד להחזיק תינוק קטן, הרבה יותר מפחיד מלהיות בנגמ"ש"

לוי מובל לחדר טראומה ועובר שני ניתוחים במשך שבע שעות. כשהוא מתל עורר הוא מבקש לברר מה שלום חייליו מהצוות. "המחשבה הראשונה שלי הייתה עם איזו טראומה השארתי את החיילים, הם עדיין בשטח נלחמים וכל יום חשבתי עליהם. זה דיסוננס עצום, מלחימה בעזה פתאום אני בחדר שקט לבד במיטה, לא הצלחתי להירדם, ביקשתי אטמי אוזניים כמו שהיה לי שם, נכנסתי לחרדה". הפציעה בצוואר אומנם מקרינה ליד אך ברמת השיקום הפיזי לוי משתל פר ומתפנה לטפל גם בנפש. בעמותת "אחים לנשק" הוא פוגש את בן עזרא ובין השניים נוצר חיבור עמוק. "שיבצו אותנו באותו חדר בפעילות של העמול תה וקלטנו כמה יש לנו במשותף. שנינו טופלנו באותו מקום, שנינו נפצענו בתל חילת התמרון, אלו המעגלים שלנו היום להכרת חברים. קל להתחבר ולהיות בחל ברת אנשים שחוו משהו דומה. גם בלי לדבר על מה שקרה אנחנו מבינים אחד את השני. רק מי שהיה שם מסוגל להל בין. מבחינה פיזית אני די משוקם, אבל מבחינה אנושית ונפשית זה תהליך, לא מסיימים את זה פתאום". בן עזרא ולוי הגיעו לאחרונה לבית החולים אסותא אשדוד, להודות לצוותים הרפואיים על כך שהצילו את חייהם. כחלק מהביקור הם התרגשו גם לעבור במחלקת היולדות ולראות מקרוב חיים חדשים. הם אף הצטלמו כשהם אוחזים את התינוקות. "אף פעם לא חשבתי שיש גם חיים חדשים בבית החולים, היה נחמד לראות את זה אבל היה מאוד מפחיד להחזיק תיל נוק קטן, יותר מפחיד מלהיות בנגמ"ש", אומר בן עזרא ולוי מוסיף בחיוך, "זה היה ממש מרגש, לראות נשים שבשיא המלחמה מביאות חיים חדשים לעולם. הייתי המום שהרשו לנו להחזיק תינול קות, זו חתיכת אחריות, לא פחות מלחיץ מלהיות בעזה". ¿

בן עזרא ולוי השבוע. "כל כך הרבה דברים משותפים יש בינינו"

המארב בג'אבליה "מיליון מחשבות שניות" 3- ב ) מחטיבת הנחל, 21 גם סמל נעם לוי ( תושב כפר אורנים היה במוצב באיו"ש ועם תחילת המלחמה הוחלף על ידי גדודי מילואים. "לא היינו ממש מודעים למה שקרה, המ"פ אמר לנו לארוז מהר ולהיות מוכנים לצאת לדרך. לא השל באוקטובר, היינו 7 תמשו בכח שלנו ב בכוננות. שלושה שבועות באימונים בצפון ובדרום, לקחו לנו את הניידים והיינו מנותקים, יש לי מכרה שנרצל חה בנובה וגיליתי על זה רק כשנפצל עתי. יום אחד הצלחתי להעביר הודעה למשפחה שאני בבסיס קרוב לבית והם חיכו שעות, עברו בכל אוטובוס שהגיע עד שמצאו אותי, הם נתנו לי חיבוק כל כך חזק שאפילו לא ראיתי את הפנים שלהם, נכנסנו לעזה באופן רגלי רק בסוף אוקטובר". לוי הוא אחד מהפצועים אנוש הראשול נים מאז תחילת התמרון בעזה והוא נפצע מאש כחותינו. "התקדמנו לכיוון ג'בליה, התפקיד שלי היה להיות מקדימה עם המ"מ. הלל כנו בשיירה ארוכה עם מרווחים ובאזור הווילות הכוח שלנו הותקל על ידי מחל בלים שהתחבאו באחד המבנים. המ"מ

חזר אחורה לראות מה קורה ובמקביל טנק צבאי הגיע לכיווננו וירה במבנים מסביב. פתאום אני רואה אותו הולך ומל מטר ממני, זה לא מרחק 40 תקרב, כמעט שהוא אמור להגיע אליו, ואז חטפתי רסיסים מאחד מהמבנים שהוא ירה בהם. זה היה פשוט ביש מזל, נפצעתי בצוואר וניסיתי לעצור את הדם". מה הרגשת? "מרוב אדרנלין לא הרגשתי כאב בכלל, רק פעימות בצוואר, מיהרתי להוריד את הקסדה ומשקפי המגן. זכרתי שאמרו לנו שבעת פציעה הבן שאדם שהכי יכול לסייע לנו זה אנחנו בעצמנו אז הפעלל תי כמה שיותר לחץ על הצוואר. חשבתי מיליון מחשבות בשלוש שניות, אני זוכר שחשבתי 'ככה אני עומד למות? איך אני מסוגל לעולל את זה למשפחה שלי?'. גם חשבתי שזה לא הגיוני שאני הולך למות, כי אני מרגיש כל כך חי ובהכרה. נלחמל תי להישאר בהכרה ולא הסכמתי שירדיל מו אותי. הם חשבו שנפצעתי בווריד אבל בפועל זה היה בעורק הראשי. בהתחלה רצו להעלות אותי לטנק אך הצוות סירב כי לא היה להם גורם רפואי, זה הציל את חיי, כי לקחו אותי בנגמ"ש עם רופא עד לגבול ומשם פינה אותי מסוק. מיד הבין את חומרת 669 הרופא של ל � דקות טיסה ו 8 המצב והעדיף לחסוך קחת אותי לבית החולים הציבורי אסותא באשדוד ולא למרכז הארץ, כל הטיסה

טוגל ממזכרת בתיה נהרג בתקרית. דקות הייתי בקו האש עד שהנמר 20" לקח אותי למנחת מסוקים ומשם הטיסו אותי לבית החולים אסותא אשדוד כשאל דקות 45 ני במצב קשה ולא יציב, תוך כבר הייתי בחדר ניתוח, רגע לפני שהל רדימו אותי דחפו לי טלפון עם אמא שלי על הקו, אמרתי לה שאני פצוע וזהו". מה הרגשת כשהתעוררת? שעות במחלקה 10 "התעוררתי אחרי הכירורגית כשהמשפחה שלי וחברה שלי לצידי. לא יכולתי לדבר בגלל הניתוח בבטן. באופן אירוני הם שמחו שנפצעתי כי ככה יצאתי משם. רק למחרת השגתי נייד ונכנסתי לאינטרנט לקרוא על אדיר ז"ל אבל כשהמסך נפתח ראיתי את הפל נים של גל. המשפחה לא רצתה לספר לי אבל בשעה שאני נפצעתי אנוש גל נהרג בנקודה אחרת בצפון הרצועה. הייתי בשוק, אפילו לא יכולתי ללכת ללוויה שלו אבל מאז אני מבקר את המשפחה. "אלה היו ימים מאוד קשים. שלחל תי לצוות שלי סרטון כי רציתי לעודד אותם, זכרתי שהם עדיין שם בשטח והיה חשוב לי לחזק אותם. בתקופה הזאת הצוות בבית החולים הפך להיות כמו משפחה, אחרי חודש הועברתי לשיקום בשיבא. עם הזמן הכאבים פחתו, אני עדיין חושב להמשיך בתחום הביטחון ואם אוכל גם אחזור להילחם עם החברים שלי בעזה".

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך © כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל:

03-6521990 ,08-9387310 : טל' מערכת † , ראשון לציון 1 רח' נח מוזס ˆ " "ידיעות חולון טל' מודעות ומנהלה: † , ראשון לציון 1 רח' נח מוזס ˆ מודעות ומנהלה 03-5599616 ,03-5565556 : טלפון לוח חולון † 03-6381600 ,03-5377813

9

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 31.5.2024