מוסף דימונה21.01.21

עושים תרבות

דימונה בתנופה

פסטיבל מרוקו | בדימונה צילום: מירי משה

שעת סיפור בספריה העירונית

להקת שליחי הנשמה.

פסיפס קהילות

פסנתר כנף מוצב ברחוב בעיר

ריים. על פי התוכניות, צפויים לקום בשנים הק־ רובות עוד מרכזי מורשת, אחד ליהדות מרוקו, שני ליהדות תוניסיה ושלישי ליהדות רומניה. המהפכה התרבותית בעיר מוצאת את ביטויה גם בתחום התשתיות. העיר מתהדרת באמפיתיאטרון מקומות שנבנה במתחם האגם בפארק 2,500 בן בן־גוריון, באולם הספורט שמתקיימים בו מופעים סגורים, בספרייה משודרגת, וכמובן בבית הקולנוע המקומי סינמטק דימונה שהקימו האחים ליאון ומשה אדרי, מפיקי הסרטים שגדלו בדימונה והחלו כאן את הקריירה הקולנועית שלהם בבית הקולנוע המקומי. "דימונה לוקחת את היתרונות שלה וממנפת אותם", מדגיש חזן. "אנחנו חיים ברב־תרבותיות עם קהילה ססגונית כמו קהילת העבריים. הם חלק בלתי נפרד מהתרבות של העיר שהולכת ומתפתחת. הנכס הג־ דול של העיר הוא ההון האנושי של העיר, שזה בעצם לב התרבות המקומית. כשפוגשים בעיר את האומ־ נים המקומיים, אז פוגשים אנשים שמהווים את הפסיפס האנושי של העיר".

"התחלנו לגעת במספר תחומים של תרבות שתהיה משהו מתמשך", הוא אומר. "הקו המנחה שלנו הוא לבנות על תרבות מקומית וגם לחשוף יוצרים מקו־ מיים שמתגוררים בעיר. יש לנו כאן את תיאטרון דימונה, כשהקו המנחה הוא לעשות הפקות מקור שעניינן הוא סיפורה של דימונה. סיפור שמגיע לא מתוך בכיינות, כי אם להעלות על הבמה את סיפורה של העיר מתוך אהבה לעיר וזיקה אליה, כפי שזה בא לידי ביטוי בהצגה 'דימונה אהובתי' שנכתבה על ידי יוצרים מקומיים. זה חלק מהמהפכה הת־ רבותית, שאנחנו מאפשרים חשיפה לכותבי שירים וסיפורת לבטא את עצמם ברבים ושלא ישאירו את יצירותיהם במגירה". לדברי חזן, דווקא תקופת הקורונה הייתה הזדמנות אדירה כדי לחשוף את תוצרתם של היוצרים מקו־ מיים. "הפקנו למשל לוח שנה שמעוטר ביצירותיהם של בני המקום, קיימנו תערוכות ברחבי העיר, של־ טים על בניינים שבהם הוצגו יצירות של תושבים מאחר שנמנע מאיתנו להציג זאת בגלריות נוכח מג־ בלות הקורונה. בימים כתיקונם אנחנו נותנים בכל מופע של העירייה מקום לאומנים בני העיר". פסיפס אנושי חזן אומר שיש לא מעט נקודות ציון במהפכה התר־ בותית שמתרחשת בדימונה בשנים האחרונות. "אם היית אומר לפני עשור שהולכים להביא לכאן את האופרה הישראלית, היו סוקלים אותי באבנים", הוא מציין. "לפני שנתיים הבאנו לדימונה את האופ־ רה הישראלית והעלינו פה את 'חליל הקסם' יחד עם תושבי העיר. אבן דרך נוספת היא הקמת מגמת המ־ חול בבית הספר 'אחווה' של קהילת העבריים בעיר בשיתוף פעולה עם להקת 'בת־שבע' כשתלמידי המ־ גמה ניגשים לבחינת בגרות במחול. בארבע השנים האחרונות גם מתקיים בדימונה מדי שנה פסטיבל פיסול שכולל הצגת יצירות פיסול של אומנים מקו־ מיים ושל אומנים מבחוץ. ואם בפסטיבלים עסקינן, אז מתקיימים כאן כבר מספר שנים פסטיבלי יין ובירה, פסטיבלים של מוזיקת נשמה, פסטיבל מחול ופסטיבל פולקלור בינלאומי. זה מתחבר עם אופייה של העיר. דימונה היא עיר רב־תרבותית". הרב־תרבותיות של דימונה מתבטאת גם בארבעת מרכזי המורשת הפועלים בעיר ומוקדשים ליהדות רוסיה, יהדות בוכרה, יהדות הודו וקהילת העב־

אלא קודם כל אכסניה ליצירה מקורית ומקומית. עיין ערך 'דימונה אהובתי', 'פיפטי־פיפטי־פיפטי', 'סבטלנה' ו'שק שינה' שנוצרו על ידי יוצרים מקו־ מיים שנולדו, גדלו ומתגוררים בדימונה ואשר מע־ לים את סיפורה של העיר לדורותיה". כיצד היית מגדיר את המהפכה התרבותית בהק־ שר של תיאטרון דימונה? "המהפכה התרבותית היא בעצם ההתעקשות שלנו לספר את סיפורה של דימונה ולא סיפור אחר. אין בארץ תיאטרון דומה לנו. אני מאמין שאחרי שה־ קורונה תחלוף יבינו בארץ שצריך מוסד כמו שלנו. נורא קל לייבא הצגות מבחוץ, אבל זה מפורר את המרקם החברתי. אנחנו דווקא שומרים על היצירה המקומית ומשמרים את סיפורה של העיר דימונה". מקום למקומיים לדברי מנהל אגף התרבות בעיריית דימונה, מאיר חזן, המהפכה בעולם התרבות המקומי אינה מתב־ טאת רק באירוע כזה או אחר.

אורי וידיסלבסקי. "תרבות היא צילום | " משאב פרטי

מאיר חזן. "דימונה היא עיר רב־ | " תרבותית צילום פרטי

שומרים על היצירה המקומית

אורי וידיסלבסקי, מנהל אומנותי של תיאטרון דימונה: "אנשים מחפשים במקום מגורים לא רק דיור בר השגה, חינוך ותעסוקה כי אם גם תרבות. דימונה צועדת לקראת התפיסה שתרבות היא מקדם מאוד חשוב לצמיחתה של העיר"

מאיר חזן, מנהל אגף התרבות בעיריית דימונה: "דימונה לוקחת את היתרונות שלה וממנפת אותם. אנחנו חיים ברב־ תרבותיות עם קהילה ססגונית כמו קהילת העבריים. הנכס הגדול של העיר הוא ההון האנושי של העיר, שזה בעצם לב התרבות המקומית"

2021 ינואר I 34