מוסף שכונות 26.08.22

חדשות השכונה

'הסבתות של בומרנג'. | מיזם משנה חיים צילום: האלבום הפרטי

כשעלה הרעיון להופיע בהצגת ילדים ביריד הקיימות ביד אליהו, נרתעתי, אך מצד שני מאוד רציתי לנסות. האמנתי שההופעה בפני קהל ילדים והורים עשויה לעזור לי לשפר את בטחוני העצמי. תמיכתה ואמונתה של רעות המדהימה ביכולתי עודדו אותי להופיע בהצגה כמספרת הסיפור". לפתוח את הלב "אני פעילה בתחומים שונים ומגוונים והשתתפתי בלא מעט מעגלי עשייה והתנדבות, אבל מפגשי 'בומרנג' לא דומים לאחרים", מספרת דינה דנון דאבוש, "דווקא בגלל המסרים הפ ־ שוטים והחשובים והכוונה הטהורה והכובשת. אנו, 'הסבתות של בומר ־ נג', חשות חלק בלתי נפרד מהיצירה ומהעשייה. אנו נהנות מפתיחות, כנות, ביטחון ואמון הדדי, והכל בני ־ צוחה בתבונה רבה, בסבלנות אין קץ ובגובה העיניים של רעות. המסגרת נותנת מקום של כבוד לפסיפס הת ־ רבויות של המשתתפות והקהילה. אני מרגישה שהפעילות שלנו תורמת לקירוב לבבות בין הקבוצות השונות בקהילה". גם משפחות הגמלאיות מ'הסבתות של בומרנג' מאושרות מהמיזם. "אימי יצאה לפנסיה לפני שנתיים. היא עבדה שנים רבות בפירמת עורכי דין

שרה בוך, אחת המשתתפות במיזם: "נמאס לי מפעילויות שהן כיף, ונמאס לי שצריך אותי כי אני סבתא של מישהו. אני לא מחפשת כיף, אני מחפשת משמעות"

חה, חברים ושכנים על מקום קהילתי חם, יצירות, שיעורי משחק וסדנאות מגוונות, על שולחן כיבוד מפנק וח ־ ברויות חדשות שנוצרות, על שיתוף ואחווה. היא אף צירפה את אחותה. 'בומרנג' הוא בית חם שנותן תק ־ ווה לדור השלישי, וההרגשה שהרוח חזקה מכל, שהקול הפנימי הוא קולו של הילד הנצחי. והכי חשוב - שכולנו נהיה שם, ביום מן הימים. "תודה על תרומה כה חשובה לקהילה, תרומה ערכית ומוסרית. "תבורכי. יישר כוח רעות יקרה". ויש גם כמובן פידבק מהדור הצעיר של המיזם. "נהניתי מכל הכיוונים, גם מל ־ ראות את היריד 'לכל המשפחה', שבו גם המוכרות וגם השחקניות הן הסב ־ תות. הילדות והילדים צופים בהצגות ויוצרים יצירות מתוקות, מאושרים למצוא ספרים וצעצועים (שלא גור ־ מים עוד נזק אקולוגי), וההורים יכולים לעמוד וליהנות, לראות את השמחה הזאת ביחד איתנו. היה כיף, מחמם את הלב וחשוב", מספרת יערה לוקיץ, מתנדבת 'צעירה' ביריד.

יוקרתית ונחשבת", אומרת ענת קל ־ ריסי, בתה של אילנה בנימין. "היא היתה יד ימינו של יושב הראש, גידלה דורות של עורכי דין וזכתה להערכה רבה, אהבה והוקרה. המשרד היה עבורה בית חם, והיא היתה קשורה נפשית ורגשית אליו. לאחר פרישתה, ולצד המגפה שפקדה את העולם, היא הרגישה אבודה. הפרידה והפרק החדש בחייה גרמו לה למתח רגשי ולחוסר נוחות. פרידה לא קלה. ליוויתי אותה בצמידות באותה העת בניסיון לבנות עבורה שגרה בריאה ומטפחת, לג ־ רום לה לפתוח את העיניים ואת הלב לראות ולהרגיש שהחיים ממשיכים והם יפים וחשובים. "את המקום היפהפה שבו פגשנו את רעות ברחוב אחד העם בחודש יוני הכרתי עוד קודם לכן. נהגתי להגיע לשם מעת לעת ללימודים ועבודה על פרויקט שעסקתי בו. רציתי להכיר אותו לאמא. רעות קיבלה אותנו עם חיוך ענק והעבירה תחושה של שייכות וחמימות. אמא פורחת כיום, משגשגת רגשית. היא מספרת לכל בני המשפ ־

7

חדשות השכונה ˆ יום שישי, כ"ט באב תשפ"ב 26.08.22