מוסף שכונות 30.12.22

צילום: שאטרסטוק | יוסף בעת המכירה על ידי אחיו. ביצע תיקון על ידי בנימין

אמר להם בלשון הקודש, בשפת האם שלהם... והאחים נבהלו ולא ידעו מה לענות מול הבושה הגדולה, שהם כולם טעו, והוא אכן המלך המושל, שהושלך לגלות מושפל ומוכה, חף מכל פשע... הוא הצדיק והם החייבים... ולכן אחיי ורעיי היקרים, אסור לנו לשפוט ובטח שלא להעניש את חברינו אלא לדון לכף זכות, שהרי לאחר שנים אנח ־ נו יכולים לגלות שהזקנו והרסנו בני אדם בגלל בדיחה, לשון הרע או סתם קנאה... לכן נשתדל לדון לכף זכות, ואז נינצל מהבושה בין בעולם הזה ובעיקר בעולם הבא... שאכן יבוא יום והאמת תצא לאור... ונגלה דברים לא יפים שאכן יכולנו לחסוך מעצמנו, אילו רק היינו שומרים על הפה שלנו. שבת שלום.

יוסף אומר לאחיו: "עכשיו אתם מרחמים על אבא, אף על פי שלפי הדין הילד (בנימין) נמצא גנב ורשע... ואותי זרקתם לבור ולא ריחמתם על אבא. אני יוסף אחיכם". את המשפט הזה כבר אמר להם בלשון הקודש, בשפת האם שלהם, והאחים נבהלו ולא ידעו מה לענות מול הבושה הגדולה

הבין שהם חזרו למוטב ואין עוד סיבה לצערם, ועוד רגע עלול יהודה לפתוח במלחמה חזיתית מול חילותיו ושריו של פרעה, ומשם אין דרך חזרה. יוסף צועק לכל המצרים שהיו עימו בחדר לצאת, ואז הוא עונה להם, עכשיו אתם מרחמים על אבא, אף על פי שלפי הדין הילד נמצא גנב ורשע... ואותי זרק ־ תם לבור ולא ריחמתם על אבא. אני יוסף אחיכם... את המשפט הזה כבר

הזה עלילה וטמן פח לבנימין. אם כן לא מדובר ברצון האלוקים, אשר יש לקבלו באהבה! אלא חייבים להציל את האח הקטן מהמושל השקרן הזה שמו ־ לם... ועונה יהודה באיום שאם לא ירחם האדון על הנער, דבר שיוביל לצער ענק לאביהם הזקן... הוא יהודה בעצמו ישפוך את דמו של המושל לעפר ויחזיר את הנער, את בנימין, בכל מחיר אל אביו. כשמוע אוזני יוסף את הדברים

חדשות השכונה ˆ יום שישי, ו' בטבת תשפ"ג 30.12.22 25 17:27 : יציאת השבת 16:23 : כניסת השבת

זמני השבת: