מוסף יום ירושלים 19.5.23

רננות - המכון למוזיקה יהודית - מוגש מטעם מכון רננות -

התזמורת ׀ צילום : אדם בר

אלי יפה מנצח ׀ צילום : יוני ריקנר

רחל ערמון ׀ צילום : ישראל ערמון

הזמן, השכחה, כור ההיתוך וחוסר העניין מצד מרבית האוכלוסייה, כל שכן בתקשורת. כיום אנחנו חווים רנסנס אמיתי של התעניינות במה שנחשב בעבר לרבים, ‘גלותי’ ולא רלבנטי, אולי גם פרימיטיבי. אנשים נמצאים בחיפוש של זהות, פונים למקורות היהדות וגם למקורות המשפחתיים, מחפשים להתחבר, מוצאים גם את הסיפור האישי שלהם שזור בסיפור של המקורות הקהילתיים שלהם, וזה בא לידי ביטוי גם בהתעניינות מחודשת, רעבה ממש, במוזיקה היהודית המסורתית, בפיוט. ההתעניינות, בפרט במוזיקה המזרחית הקלאסית סוחפת גם אנשים שאין להם מקורות מזרחיים, בפשטות – כי מדובר במוזיקת נשמה, ואנשים היום פתוחים מספיק להבין ולראות את היופי שבה. גם מוסיקאים מוכרים, מהמיינסטרים של המוסיקה הישראלית כיום מאוד מעריכים את עולם הפיוט ואת פייטניו. מאוד מרגשת ומורגשת אותה חצייה של גבולות תרבותיים וההסתכלות במה שמעבר לקיים – ההערכה למוזיקה המזרחית, למקאמים, לחזנות הספרדית מאוד גדלה בציבור הכללי בישראל, מדינה מערבית באופייה, ורבים מתעניינים במה שנתפס פעם כז’אנר מזולזל, חלטורה. בפעילות הלימודית שמנהל המכון מזה שנים, מתעניינים בחזנות הספרדית גם מי שאינו ממוצא מזרחי בהכרח, גם מי שאינו דתי. זה בולט וזה יפה, הפכנו לחברה עשירה מבחינה תרבותית ופעילות המכון מכוונת גם להראות את זה במגוון הפעילויות התרבותיות שלו. המכון מקיים מזה שנים לימודי חזנות אשכנזית וספרדית בשיתוף מיטב החזנים והמורים (אלי יפה, צבי וייס, אבריימי קירשבוים, משה חבושה, רוני איש רן, שלמה נחמיאס, דניאל נעים ועוד) ומכשיר חזנים ברמה גבוהה מאוד, שאף מהם משמשים חזנים בקהילות נכבדות ברחבי העולם. כמו כן המכון הקים

כמה מילים עלי, רחל ערמון מנכ”ל רננות והמסלול האישי שלי בדרך למכון רננות במקור, אני ממשפחה חילונית עם מעט מסורת, ממרכז הארץ, רקע מוזיקלי מפותח שהמשיך אחר כך גם באקדמיה. במשך השנים התקרבתי למקורות, גם המשפחתיים שלי וזה קרה בהדרגה. בעקבות הערה של אחד ממורי, רפי קדישזון, התחלתי להעריך מוזיקה מזרחית קלאסית ובעצם את מה ששמעתי גם בבית בלית ברירה (ימי שישי, סרט ערבי ממצרים ששודר באופן קבוע בערוץ יחיד שכולם צפו בו, ריגש מאוד את ההורים שלי, בפרט בחלקו המוזיקלי, אמא ממוצא מצרי ואבא יליד בגדד). באקדמיה התחלתי להתוודע דווקא לתורת המקאם, התחלתי לנגן בעוד (כלי נגינה שהסבים שלי שלטו בו) ולשיר פיוטים. מכון רננות כבר אז החל לעניין אותי – הוא שמר והפיץ חומרים של מוזיקה יהודית מסורתית שרציתי להכיר והתחלתי להקשיב להם. פעם, אף הסתננתי לאחד השיעורים של המכון בחזנות ספרדית, בהיכל שלמה, בירושלים. יש לציין שכולם שם, הכילו אותי יפה כצופה והעריכו את ההערכה שלי. בהמשך, הבנתי שהסיפור שלי לא היה רק שלי, זה היה סיפורם של רבים אחרים. ההתעניינות האישית שלי, התחלתי לשים לב, היתה טיפה בים של התעניינות של עוד אנשים סביבי, אנשים התחילו להתעורר ולערער על המקובל, להתעניין במקורות שלהם ולהעריך את דור העבר והתרבות שלו שבעצם היא חלק מהסיפור האישי של כל אחד ואחת ובסה”כ – חלק מהתרבות המוסיקלית היהודית שהתגבשה במשך דורות בקהילות שונות בעולם, מתוך זיקה וקשר למקורות היהודיים ולחיי הקהילה היהודית. חשוב לי לציין לגבי המכון בעצם ימינו אלה – פעילותו של המכון היתה בגדר עבודת קודש של ממש – להציל, לשמר, להנחיל מסורות מוזיקליות של קהילות ישראל השונות, כנגד

הדיוק, הנאמנות למוריהם, שליחי ציבור, חזנים, רבנים ופייטנים פעלו באופן חכם ושקט כדי לשמור על הציבור היהודי הכללי קרוב לחיי בית הכנסת ולקהילה, וזה מאוד בולט במקרה היהודי. הם “קידשו” מנגינות חילוניות אהובות, הכניסו אותן לבית הכנסת ואנשים אהבו להגיע ולשמוע. כך, בתבונה רבה, הם שמרו על ה”ביחד” היהודי, על הקהילה ועל הקשר והחיבה למסורת היהודית. “מכון רננות נקרא ד”ר יצחק רקנטי יו”ר רננות. בתחילתו המכון למוזיקה דתית ונוסד בתשי”ח, על ידי המחלקה לתרבות תורנית במשרד 1958 החינוך. מאז הוא פועל באופן רצוף גם בשימור גם בנהנחלה וגם בהפצה של מוזיקה יהודית לגווניה ולעדותיה השונות, לפעמים בשיתוף פעולה עם גופים אחרים לפעמים באופן עצמאי. בשנים מוקדמות יותר עסקנו בהקלטה של עדות ישראל השונות שמרכיב את הפסיפס עדות ותת עדות 27 של עם ישראל והקלטנו שונות. במהלך השנים היו לרננות כמה וכמה מנהלים שאחד מהם עשה את הפעולה הגדולה הזו של ההקלטה והוא החזן והפייטן עזרא ברנע. במשך שנים רבות עסקנו ואנחנו עוסקים בהוראה של נוסחי וסגנונות של עדות שונות בייחוד הספרדית הירושלמית והאשכנזית. אנחנו מלמדים את נוסח החזנות את הפיוטים ואת נוסח הקריאה בתורה גם ילדים וגם מבוגרים. בשנים האחרונות אנחנו פועלים בשיתוף פעולה צמוד עם תזמורת הלאדינו הישראלית שמביאה את תרבות הלאדינו גם בארצות הבלקן וגם בארצות צפון אפריקה ומרוקו הספרדית”.

משפחה במעברה

ומקדם הרכבים תרבותיים שונים כמו – תזמורת הלאדינו הישראלית המצליחה בניהולו המוסיקלי של ד”ר אריאל לזרוס, חתן פרס הנשיא ותזמורת המזרח צ’לרי ירושלים בניהולו המוסיקלי של אלעד הראל, מקדם את נושא שירת הנשים, מקיים ימי עיון בנושא מוסיקה ויצירה יהודית ומפיק אירועי מוסיקה יהודית בכל הז’אנרים לאורך השנה. המכון ממשיך בעבודת התיעוד שלו, ויש עדיין מה לתעד – בפרט בתחום מסורת השירה הליטורגית של נשים. כיום נשים מחפשות את מקומן בעולם התפילה ויש מה לקבל מהדורות הקודמים בהקשר הזה ומה לקדם בהווה – הפרויקט הבא של מכון רננות. אבל יותר מכל המכון מכוון כיום להנגיש את החומרים שאצר – לציבור הרחב. למכון רננות יש שיטות לימוד מיוחדות ללימוד טעמים בכל הנוסחים – חומר מעשי נגיש באתר האינטרנט וכן ארכיב מעניין של אוצרות מוסיקליים יהודיים מכל העולם. הייתי רוצה להוסיף שככל שאני עובדת יותר בתחום ומתוודעת לחומרים המסורתיים בתחום, אני מבינה שהדורות הקודמים לא רק השאירו לנו מסורות מוזיקליות מעניינות אלא גם מסר חינוכי, כאשר פעלו כפי שפעלו, בתחום בית הכנסת ובעצם בחיי התרבות היהודיים. בבד עם השמירה על המסורת, Scanned by CamScanner