מוסף יום ירושלים 19.5.23

תיאטרון החאן ממשיך לרגש, להצחיק ולגעת במקומות הכי המנהל ‰ מעניינים על הבמה האמנותי של התיאטרון, אודי בן משה, מספר על תהליך העבודה התפקיד החשוב של היצירה ‰ ומסביר איך ‰ וצוות השחקנים מעניקים לקהל חוויית צפייה שהיא מרפא לנפש: "אנחנו כאן כדי לתת השראה ומזור לצופים שלנו" ההצגה הכי טובה בעיר

על ידי ראש 70 יאטרון החאן הוקם במהלך שנות ה־ העירייה טדי קולק ז"ל והוא נכס צאן ברזל תרבותי בהוויה הירושלמית. אודי בן משה, המנהל האמנותי של החאן מזה ארבע שנים, שימש קודם לכן כבמאי הבית של התיאטרון במשך חמש שנים וכבמאי פרילנס בתיאטראות הבימה, הקאמרי ובית לסין. "אנחנו, החאן", אומר בן משה בגאוות יחידה מוצדקת, "התיאטרון הרפרטוארי היחידי בירושלים עם להקת שחקנים קבועה שמשתנה. אנחנו מפיקים ארבע־חמש הצגות בשנה עם אג'נדה אמנותית ברורה ומעלים את ההצגות למינויים ולקהל הרחב עם אנסמבל אמיתי. בקרוב למשל, יעזבו אותנו אריה צ'רנר הנפלא ויהויכין פרינדלנדר שהוא מוסד שנה. למרות זאת, לא 30 בפני עצמו שיוצא לגימלאות אחרי ויתרתי עליו כל כך מהר, והוא מופיע בהצגות 'בתחילת קיץ ' ו'עלייתו ונפילתו של ארתורו אוי' מאת ברכט. אנחנו 1970 תיאטרון שנתמך בחלקו על ידי המדינה ובחלקו על ידי תמיכה עצמית ואנחנו לוקחים לא מעט סיכונים כדי לתת לקהל הרחב את החוויה העוצמתית והאמנותית הטובה ביותר. אנחנו למשל התיאטרון היחיד בעולם שהמשיך לעבוד בקורונה והראשון גם שחזר מהקורונה. עשינו הצגות באוויר הפתוח והצגות בקפסולות. העלינו את ההצגה 'תהילה' באוויר הפתוח בשכונת ימין משה והפקה בבית הנסן על החולים, הרופאים והאחיות . הקהל פשוט הלך אחרי השחקנים 1948 שטיפלו במגיפה של והדמויות בהצגה והרגיש חלק פעיל בהצגה. יצרנו רפרטואר חכם שאיפשר לנו לעבוד בניגוד לאחרים. כך למשל, העלינו בבריכת הסולטן את ההצגה 'תעלולי סקפן' מאת מולייר, הצגה שגם רצה בספרד ובחודש ספטמבר תעלה גם במרוקו והיא אחת ההצגות הוותיקות ביותר. במהלך הקורונה, נכנסה שירלי דשא לחדר וכתבה את המחזה 'סבתות', שמספר על ארבע סבתות שכמהות ומתגעגעות לנכדים שלהן בתקופת הקורונה. פעם ותמשיך והיא מצחיקה ומרגשת עד 100 הצגה שרצה כבר דמעות". בן משה צריך להיות גאה בעיקר בעובדה שתיאטרון החאן כל הזמן מפלרטט עם המציאות, נמצא עם היד על הדופק ונותן לקהל הרחב הזדמנות להרגיש שמה שמוצג לפניהם הוא אקטואלי ורלוונטי. נוגע בנימי הנפש של היום־יום, מתכתב איתו מצד אחד אבל גם מעניק אסקפיזם. "תיאטרון החאן מקפיד כל הזמן להגיב למציאות", אומר בן משה. "הוא מדבר לקהל הירושלמי והוא נותן לבאי התיאטרון את האפשרות לצחוק, לדמוע לחשוב ולהרגיש את המציאות העכשווית, ההווה, תוך שזירה לעבר והיקש שמרתק אותו כל פעם מחדש. לאחרונה העלינו את המחזה 'נתן החכם', מחזה קלאסי שנכתב ומספר על צלאח א־דין כובש את ירושלים, אבל גם 18 במאה ה־ מראה הלכה למעשה את הסובלנות, הכבוד בין הדתות והשלום ביניהן כי הדמויות הן מכל הדתות ויש ביניהן הרמוניה. יש גם את המחזה של איה קפלן שמבוסס גם על הרומן 'סיפור על אהבה וחושך' של עמוס עוז ששוזר גם את סיפור חייו של עוז ואת 'נער האופניים', הצגה מרגשת שמבוססת על ספרו של אלי עמיר. אנחנו מביאים את כל התמהיל של החברה הישראלית עם שחקנים מכל גווני האוכלוסייה. כל צופה בקהל רואה על הבמה את עצמו ואת השונה ממנו". התפקיד שלכם, של תיאטרון כמו החאן, הוא הלכה למעשה להיות המזור לצרות היום־יום של הצופים? "התפקיד שלנו הוא לשמש מראה. אני מאמין וכך גם כל חבריי לתיאטרון החאן, שתפקידנו הוא לרפא. כמו דוקטור של הנפש שמעניק לקהל שיושב בהצגה מרגיש את ההתרחשות על הבמה באופן כן ואמיתי כי ההצגה עוסקת במשפחתו, בעמו, בעברו ובחבריו. אנחנו רוצים להעניק עושר והשראה וחיים. הקהל רואה את השחקנים מכל קשת האוכלוסייה והפסיפס שלנו כאן בישראל והוא מתחבר והוא לומד משהו גם על האחר. יש כאן מהלך קלאסי שבו אתה גם משקף את המציאות וגם נותן מזור למי שיצא מהבית וחוזר אליו קצת יותר שמח, קצת יותר נלהב, קצת יותר נרגש וקצת יותר חי. בשביל זה אנחנו פה".

ההצגה 'נער האופניים'. "מרגשת"

יהוכין פרינלנדר. "מוסד בפני עצמו"

ירושלים של זהב

| " אודי בן משה. "שיקוף המציאות צילומים: יעל אילן

56