נגב 01.07.22

שנה וחצי לאחר האירועהמזעזעשבו הותקפהמיניתבביתה ילדה בתעשר מהנגב, דחו המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון אתבקשתהמשפחה להכיר בבתם כנפגעתפעולותאיבה ‰ אביהשל הילדה: "התחושהשלנו היאשהמדינה בוגדת בנו" ‰ המשפחההגישהערר לביתהמשפטהמחוזי בתל־אביב באמצעותעו"ד רוני אלוני־סדובניק: "אנחנו ננצח ולא נוותר" "המדינהמתירהאתדם ילדינו"

הפרשה שמסעירה את הנגב

עודד בר־מאיר

זה היה אירוע שהסעיר את המדי ־ נה. לפני כשנה וחצי, בחודש ינואר אשתקד, פרצו שלושה תושבי הפ ־

זורה הבדואית לאחד היישובים בנגב ובש ־ לב מסוים התפרצו שניים מהם, נערים בני , לאחד מבתי המגורים ביישוב בעוד 16־17 שאדם נוסף המתין להם ברכבו מחוץ לבית. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, אחד הנ ־ ערים נכנס לחדר השינה של ילדי המשפחה, בו נמו את שנתם ילדה בת עשר ושלושת אחיה הקטנים, ותקף מינית את הילדה בת העשר. באחרונה, כך מתברר, דחו המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון את בקשת מש ־ פחתה של הילדה להכיר בבתם כנפגעת פעולות איבה, ובנוסף לכך, גם בג"צ דחה בשבוע שעבר את עתירת המשפחה בנושא, שהוגשה על ידי באת כוח המשפחה, עו"ד רוני אלוני־סדובניק, ובעקבות זאת הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בתל־אביב נגד משרד הביטחון. מניע לאומני? יש לציין כי גם במבחן הזמן, מדובר באירוע מכונן שהצליח לעורר את זעמם של תוש ־ בים רבים בנגב שהחלו לפעול למען הגב ־ רת הביטחון האזרחי באזור. "אם יש אירוע שהוציא אותי מהאדישות זה האירוע הזה", מספר תושב מהיישוב מיתר, שהצטרף לאחר מכן לוועד להצלת הנגב. "ברגע שדבר כזה קורה לילדה תמימה בתוך הבית שלה, אתה מבין שאף אחד פה לא בטוח, שאף אחד לא מוגן. אנשים חושבים פעמיים אם להוציא רשיון לנשק רק כי הם חוששים שהם ייענשו על ידי המדינה במקרה שיצטרכו לפעול. המקרה הזה הכריח אותנו להבין שאנחנו צריכים לקום ולהגן על מה ששלנו". לפני כארבעה חודשים העביר משרד הבי ־ טחון למוסד לביטוח לאומי את החלטתו לדחות את בקשת משפחתה של הילדה לה ־ כיר בה כנפגעת פעולות איבה. "מקרה זה", נאמר בהחלטת משרד הביטחון, "הוא מסוג המקרים הקשים ביותר שהובאו בפנינו. עם זאת, חרף הצער הרב על תקיפת התובעת והזעזוע מהמקרה החמור אותו חוותה התו ־ בעת, הגענו למסקנה כי לא עמדה בנטל הראייה הנדרש להוכחה כי הפגיעה הינה פגיעת איבה כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה". במשרד הביטחון גם ציינו כי הנער שהואשם בביצוע עבירות המין בילדה הורשע בהתאם להסדר טיעון, שנערך על דעת משפחתה של הילדה, וכי "אין בסעי ־ פי ההרשעה זיקה למניע לאומני. ההרשעה הינה פלילית 'טהורה' בלבד". עוד ציינו במשרד הביטחון כי מדובר בסכסוך פלילי־עברייני על רקע ניסיונות תושבי היישוב בו אירע המקרה המדובר להילחם בפשיעה שבגזרתם. יצוין כי משרד הביטחון שיגר את החלטתו זו לסניף המוסד לביטוח לאומי בבאר־שבע, אך ההחלטה לא הועברה למשפחה ולבאת כוחה. רק לאחר הגשת העתירה לבג"צ, נש ־ לחה ההחלטה לעותרת.

צילום: יובל חן

רוני אלוני־ סדובניק

עו"ד רוני אלוני־ סדובניק: "במשטר דמוקרטי הפקידים של משרד הביטחון וביטוח לאומי אינם מוסמכים לקבוע שמקרה פשיעה איננו לאומני"

צילום אילוסטרציה: שאטר סטוק | הילדה הותקפה במקום בו היא אמורה להרגיש הכי בטוח

היישוב כי אותו אירוע היה בגדר של מסר לכלל התושבים שמשמעו כי עליהם לפנות את אדמות היישוב או שמעשים כאלה ייש ־ נו. בערר גם נטען כי תושבי הנגב והדרום סו ־ בלים בו זמנית גם ממלחמה יומיומית "מש ־ בשת שגרה" עם חלק נוסף של אותם פל ־ סטינים בדואים, "הפעם בתנועת מלקחיים מצד הפלסטינים ברצועת עזה, וכי המדינה מתעלמת מהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם לפיה תקיפה מינית שמבצע בן לאום אחד בבן לאום שני באזור המצוי בסכסוך בין שני עמים יוכר כפשע מלחמה". הערר, כך על פי ההערכות, יידון בחודשים הקרובים. זעם במשפחה "החלטת בג"צ לא הפתיעה אותי", אמר השבוע א, אביה של הילדה ל"ידיעות הנגב". "זו החלטה שמבזה את כולנו. זו החלטה שמ ־ בזה את ילדי ישראל. אם כך המדינה רואה את מעמדה של ילדה שנפגעה מאירוע כזה, זה מצביע על יחסה של המדינה למקרה הזה. המדינה לא רוצה לקחת אחריות מתוך ראייה שאם מקרה כזה יוכר כפעולת איבה, אז יהיו לזה השלכות משפטיות וכלכליות. התחושה שלנו היא שהמדינה בוגדת בנו. אם היה מדובר בילד של כל אחד מהשופטים או של מי שקיבל את ההחלטה לא להכיר בי ־ לדה שלי כנפגעת פעולות איבה, הם בטוח

בג"צ הורה על מחיקת העתירה לאור ההח ־ לטות של משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי, אך החליט גם לאפשר הגשת ערר לוועדת העררים. בערר, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל־אביב, בשבתו כוועדת ערר לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, נטען כי גיל הילדה בעת שהותקפה מינית והיעדר איבחון כי הנער התוקף אינו סובל מהפרעת פדופיליה מהווים ראייה למניע איבה מתוך שנאה. עוד נטען בערר כי ימים בודדים לאחר הארוע הגיע ליישוב אדם המזוהה עם אר ־ גון פשיעה במגזר הבדואי, והודיע לתושבי אביה של הילדה: "אם כך המדינה רואה את מעמדה של ילדה שנפגעה מאירוע כזה, זה מצביע על יחסה של המדינה למקרה הזה. המדינה לא רוצה לקחת אחריות מתוך ראייה שאם מקרה כזה יוכר כפעולת איבה, אז יהיו לזה השלכות משפטיות וכלכליות"

היו חושבים אחרת. התחושה היא שהמדינה מתירה את דם ילדינו ומעבירה לפושעים מסר לפיו הכל מותר ומותר לפגוע בילדים ובחלשים מבלי שייענשו כראוי". לדברי עו"ד רוני אלוני־סדובניק, באת כוח משפחת הילדה, "במשטר דמוקרטי הפקידים של משרד הביטחון וביטוח לאומי אינם מוסמכים לקבוע שמקרה פשיעה אי ־ ננו לאומני, כשהשר הממונה עליהם מצהיר מעל כל במה פומבית שהוא כן חושב שהפ ־ שיעה הבדואית היא לאומנית. משרדנו היה הראשון שניצח את משרד הביטחון בבית המשפט וקבע את התקדים ההיסטורי בו כנפגעת 18 הוכרה ליפז חימי ז"ל בת ה־ איבה על אף שנאנסה טרם רציחתה. משרד הביטחון ניהל נגד הילדה המנוחה ומשפח ־ תה מלחמת עולם אכזרית כדי לא להכיר בה. נאלצנו אז לזמן את האנס הפלסטיני לחקירה, והוכחתי שהמניע שלו כן היה לאומני. כך גם בכל שישה המקרים שהוכרו לאחר מכן, נאלצנו לנהל מלחמה משפטית נגד משרד הביטחון ולהגיע לבתי משפט והנה גם במקרה הכל כך מזעזע כאן, שוב אנו חווים את אותה האפליה הגזענית־מג ־ דרית נגד נפגעות תקיפה מינית לאומנית. גם הפעם אנחנו ננצח ולא נוותר, אבל הפעם אנחנו גם נתבע את המוסד לביטוח לאומי ואת משרד הביטחון על רשלנות מקצועית באפליה מגדרית, שכן הגיעו מים עד נפש".

1.7.2022 ˆ ידיעות הנגב 20