נגב 01.10.25

שבע ליוו בדרכו האחרונה את סמ"ר צ'אלצ'או שמעון דמלאש ז"ל שנפל בשבוע – מאות מתושבי באר ‰ חבריו סיפרו שלמרות ילדותו הלא פשוטה, התעקש להתגייס לשירות קרבי ‰ שעבר ברצועת עזה חברו ‰ לאחר שקרוב משפחתו נפל, הוצע לו לעבור לתפקיד אחר אך הוא התעקש להמשיך בלחימה ליחידה: "היית הלב שלנו. אנחנו מתגעגעים אליך, תשמור עלינו מלמעלה" "נפלת בכאב גדול אך גם בגאווה עצומה"

אתה מתגעגע למשפחה ולהורים. אנחנו מתגעגעים אליך, תשמור עלינו מלמעלה. תמיד תהיה איתנו בלב". חבר הכנסת משה סולומון (הציונות הד־ תית), אמר: "צ'אלה, אתה נמנית עם אותן נשמות גדולות. הגעת מאתיופיה מתוך אמונה ואהבה. נפלת בראש השנה בכאב גדול אך גם בגאווה עצומה". הרב אליעזר מנגשה, רב הקהילה האתיופית בבאר־שבע, אמר למשפחתו של שמעון: "כל העם איתכם. הקהילה שלנו תהיה איתכם לנצח. השכול הזה הוא לא פרטי, השכול הזה הוא של כולנו. של הקהילה, של עם ישראל. צ'אלצ'או לא נפל לחינם. הוא הגן בגופו ובנפשו על עם ישראל, על מדינת ישראל. הוא נפל כחייל והלך כצדיק". סא"ל דותן מלול, מג"ד החטיבה, ציין: "אנחנו עומדים בפני פרידה שעדיין אינה נתפסת. חטיבת הנח"ל נלחמת כבר קרוב לשנתיים בכל הגזרות ברצועת עזה. חב־ ריך ומפקדיך מספרים עליך שהיית לוחם דומיננטי בפלוגה, חבר שדאג לכולם. היית שקט וצנוע, אך בעל כריזמה חזקה שהשפיעה על כל הפלוגה". עוצמות שקטות נפילתו של דמלאש מדגישה שוב את המחיר האישי והקולקטיבי שמערכת הל־ חימה גובה מלוחמים צעירים אשר יוצאים למשימות קשות שמציבות אותם בפני איום חמקמק כמו ירי צלפים. סיפורו של דמלאש ז"ל, עם הרקע הקשה, הרצון לשרת קרבי ואהבת הפעילות, מצ־ מהמגזר טרף לרשימה ארוכה של חללים האתיופי. חבריו הצביעו על תחושת אחריות: גם לאחר שאיבדו לוחם קרוב, שמעון בחר להמשיך להילחם מתוך תחושת שליחות, וסיפרו כי הוצע לו לסיים את תפקידו כלוחם, אך הוא התעקש להמשיך. "מבחינה ערכית וחינוכית, שמעון הוא דמות בגדוד שלנו", סיפר אחד החיילים. "אני לא חושב שאפשר להגיד את זה על הרבה אנשים. היו לו עוצמות שקטות. הוא היה אחד שאפשר להעביר איתו בכיף שמירה של שעות רבות. נשרף לי הלב". בתוך כך, נפתח השבוע על ידי עמו־ תת גרניט (בוגרי גדוד הנח"ל) קמפיין גיוס כספים למען משפחתו של דמלאש ז"ל. "הוא היה בן, אח וחבר אהוב, שתמיד הקרין חום, רעות ואומץ לב", נכתב בע־ מוד על צ'אלצ'או ז"ל, "נפילתו השאירה חלל עצום בלב משפחתו ובקרב חבריו לגדוד, אבל יחד עם הכאב הגדול, נולדה גם מחויבות - לא להשאיר את משפחתו להתמודד לבד עם השבר. יחד, נבטיח שז־ כרו של צ'אלצ'או דמלאש ז"ל לא יישכח לעולם, ושמשפחתו לא תצעד לבד".

ענר חיים לא יגיעו אנשים החשש לפיו רבים להלוויה של סמ"ר צ'אלצ'או שמעון דמלאש ז"ל, חייל צה"ל שנפל ברצועת עזה בשבוע שעבר, התבדה במהירות. תו־ שבים רבים מבאר־שבע ומאזור הנגב נענו לקריאות של חבריו ברשתות החברתיות והגיעו ללוות את דמלאש בדרכו האחרו־ נה. סמ"ר שמעון דמלאש, תושב באר־שבע, ג � במותו. הוא שירת כלוחם ב 21 היה בן של חטיבת הנח"ל. הוא נפל ביום 932 דוד רביעי שעבר, במסגרת הקרבות בעיר עזה (צפון הרצועה). האירוע התרחש בשעות הערב, כאשר דמלאש היה מוצב בעמדת מגנן. על פי הדיווחים, דמלאש נפגע מירי של צלף. הוא נפצע אנושות מיד לאחר הפגיעה. הצוות הרפואי ניסה לטפל בו, אך בסופו של דבר נקבע מותו. לאחר הירי, כוחות צה"ל פתחו בסריקות באזור במטרה לאתר את המחבל שביצע את הירי, אך עד כה הוא לא אותר. שנפל מאז 912 דמלאש ז"ל הוא החלל ה־ באוקטובר. 7 פרוץ המלחמה ב־ גאווה לקהילה דמלאש עלה בילדותו מאתיופיה עם משפחתו שנקלטה בבאר־שבע. חבריו סי־ פרו כי תמיד נחשב למנהיג שקט, שהת־ עקש להתגייס לשירות צבאי. "שמעון היה חבר אמיתי", ספד לו אחד מחבריו, "מישהו שאתה יכול לסמוך עליו. הוא גדל בתנאים לא קלים, אבל תמיד בחר לראות את הצד החיובי בכל דבר. אני אתגעגע אליו מאוד". דמלאש הותיר אחריו הורים ואח קטן. בעקבות העובדה שמדובר במשפחה קטנה, חששו חבריו כי ההיענות להלוויה תהיה מצומצמת, אך לבסוף הגיעו מאות תוש־ בים לבית העלמין הצבאי שבשכונה ט' בבאר־שבע. ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', סיפר כי הכיר את דמלאש כנער. "האמונה

אליעזר מנגשה, רב הקהילה האתיופית שבע: – בבאר "צ'אלצ'או לא נפל לחינם. הוא הגן בגופו ובנפשו על עם ישראל, על מדינת ישראל. הוא נפל כחייל והלך כצדיק" חברו ליחידה, מאור אוחיון: "היית הלב שלנו. סיפרת כמה אתה מתגעגע למשפחה ולהורים. תשמור עלינו מלמעלה. תמיד תהיה איתנו בלב"

צילום: דובר צה"ל | צ'אלצ'או שמעון דמלאש ז"ל

דמלאש נפל בקרב שנה וחצי לאחר בן דודו, ארמיאס מקוריאו ז"ל, גם הוא תושב באר־שבע. "ליוויתי גם את בן דודך, אר־ מיאס ז"ל. שניכם תיזכרו לדורי דורות כאלה שהצילו את מדינת ישראל. אתם חרוטים בספר הזהב של האומה. העיר באר־שבע אבלה וכואבת, מרכינה ראש עם לכתך, אחד מבניה היפים. אתה, צ'אלה, גאווה למשפחה, גאווה לקהילה המפוארת, גאווה לעיר באר־שבע". חברו ליחידה, מאור אוחיון, סיפר: "היית הלב שלנו. סיפרת כמה קשה לך, כמה

שלך החלה בעלייה לארץ ישראל", ספד לו דנילוביץ' בהלוויה. "השתוקקת לשרת בצה"ל, למרות הקושי והאתגרים. אני מלווה אותך כבר הרבה מאוד שנים, במ־ רכז פידל, במנהיגות של בני הנוער יוצאי הקהילה האתיופית. פגשתי אותך במערכת החינוך, ולפני שנה בדיוק, אותך ואת הגי־ , במרכז 932 בורים הגדולים, גדוד גרניט הספורט של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב. ראיתי אתכם, עם האש בעיניים, נחושים ללכת לשחרר את אחינו ואחיותינו החטו־ פים ולהגן על המדינה שלנו".

צילומים: הרצל יוסף

משפחתו של דמלאש ז"ל. "השכול הזה לא פרטי"

ההלוויה של צ'אלצ'או שמעון דמלאש ז"ל. "חבר שדאג לכולם"

24

1.10.2025 ˆ ידיעות הנגב