נגב 01.12.23

"

קטיה וסרגיי בייזר. נאבקים לשחרור בנם

לכל אחד מגיע לחזור הביתה שבע, אמו של החייל החטוף ניק בייזר, צופה ־ קטיה בייזר מבאר בימים אלה בשחרור השבויים ברגשות מעורבים: "העסקה פעילה במטה משפחות החטופים ‰ צריכה לכלול את כולם" ‰ ואף נפגשה עם האפיפיור: "הוא הבטיח את התמיכה שלו" ומחכה לרגע שתוכל לחבק שוב את בנה האהוב: "אני חולמת דמעות של אמא ‰ על זה כל יום" צילום: הרצל יוסף | יעקב לוי

השתנו חייה לפני כחודשיים של משפחת בייזר מבאר־שבע מהקצה )19 אל הקצה, כשבנם החייל ניק בייזר ( נחטף לעזה בשבת השחורה. מאז הם לא שמעו ממנו והם לא יודעים מה מצבו ומה ) וסרגיי 42 עלה בגורלו. ההורים קטיה ( ו � ) מודאגים וח 15 ) והאחות ניקול ( 56) ששים מאוד, ובעיקר חיים באי ודאות. ניק בייזר לא נכלל בפעימות עסקת הח־ טופים הנוכחית, ובשל היותו חייל צה"ל סביר להניח שחמאס ישתמש בו ובחיילים החטופים האחרים בתור קלף מיקוח עיק־ רי, כך ששחרורו ושחרורם של יתר חיילי צה"ל החטופים צפוי להיות מורכב. "ההתמודדות קשה מאוד כי אני מר־ גישה שאני גם בשבי, הלב שלי לא פה", אומרת השבוע האם קטיה בעיניים דומ־ עות. "אבל כנראה שזה שבי יותר פשוט ממה שהוא עובר, כי יש לי את היכולת לזוז, לנוע, לדבר, לאכול וכל שאר הד־ ברים". השיחה האחרונה ניק בייזר גדל בבירת נגב. הוא למד בבית הספר היסודי בשכונת נחל עשן והמשיך אחר כך לתיכון "רגר". אחרי שנתיים עבר ללמוד עיבוד שבבי בבית ספר המקצועי בקריה למחקר גרעיני. ניק נחשב לבחור סקרן שמתעניין כמעט בכל דבר. "הוא מאוד כישרוני וס־ קרן, תמיד אוהב ורוצה לנסות הכל ול־ בדוק את היכולות שלו ולנסות כל מיני דברים בכל מיני תחומים", מספרת האם קטיה, ומוסיפה שיש לו תחביבים רבים, בהם ציור, טאקוונדו, ברייקדנס, טניס ושחייה. , 18 באפריל השנה, כשמלאו לו 30 ב־ התגייס ניק לצה"ל, ולאחר סיום הטירו־ נות, החל את שירותו הסדיר בבסיס של

"שמענו ברקע קולות ירי ושמענו שיש חדירת מחבלים לבסיס והוא אמר 'אל תדאגו, הכל יהיה בסדר, תשמרו על עצמכם, הכל יהיה טוב' והשיחה הסתיימה" "החשש שלי הוא שהם ירצו לשמור חטופים כדי לקבל עוד ועוד הפסקות אש, וירצו לשמור את הנכס האסטרטגי של חיילים חטופים להרבה הרבה זמן. זה מאוד מפחיד אותנו"

בצהריים, חבר 12:00 בסביבות השעה ילדות של ניק התקשר להורים ומסר לקטיה שיש בידיו סרטון של ניק. "אני שולח לך סרטון, בבקשה תגידי שזה לא ניק", הוא אמר לקטיה בבכי. "הבנתי שמשהו לא טוב קורה", מספרת קטיה. "ראיתי את הסרטון שפורסם בטלגרם הערבי, ראיתי שזה ניק ושהוא נחטף. כך ראינו את ניק שלנו. מאז אין להם שום מידע". האחות ניקול מוסיפה, "ראינו שהם מובילים אותו. הוא היה במכנסי שורט וחולצה וכפכף אחד, וגם הכפכף הזה נפל והוא הלך לעזה יחף". עוד באותו ערב הגיעו לבית משפ־ חת בייזר קציני צבא כדי להודיע להם רשמית שמחבלי חמאס חטפו את ניק לעזה. "ניק נחטף בשעות הבוקר המוקד־ מות במעבר ארז, הנקודה הכי צפונית", מציינת קטיה. עסקה של כולם בשבוע שעבר יצאה לפועל עסקת הח־ טופים שבמסגרתה שוחררו בכמה פעי־

אוגדת עזה הממוקם בסמוך למעבר ארז. ב � באוקטובר ניק היה בבסיס, ו 7 ב־ רגע שהחלו האזעקות, הוריו התקשרו 06:30 אליו. "שוחחנו איתו בבוקר בשעה כשקיבלתי התרעות בטלפון", מספרת קטיה, "שמענו ברקע רעש של טילים ואזעקות והוא אמר שהם התעוררו מקו־ לות הפיצוצים ונכנסו למיגונית. שאלתי אותו אם הספיקו להתמגן, לשים קסדה ושכפ"ץ, והוא אמר שלא כי כל הזמן יש ירי, וברגע שתהיה הפוגה, הם יילכו לחדר להתמגן". שמעו ההורים בחדשות 07:00 בשעה שיש חשש לחדירת מחבלים וההורים המודאגים כתבו לבנם הודעות בוואט־ סאפ, אבל ניק לא ענה. האחות ניקול התקשרה אליו וניק ענה. זאת תהיה השיחה האחרונה שלהם. "שמענו ברקע קולות ירי ושמענו שיש חדירת מחבלים לבסיס והוא אמר 'אל תדאגו, הכל יהיה בסדר, תשמרו על עצמכם, הכל יהיה טוב' והשיחה הסתיימה", משחזרת קטיה. חששותיהם רק הלכו וגברו, והם שוב ניסו להתקשר אליו, אבל הטלפון של ניק כבר לא היה זמין.

מות חטופים וחטופות על רקע הומניטרי. העסקה כללה בעיקר ילדים ואימהותיהם ונשים מבוגרות. נכון לעכשיו לא ידוע מתי ישוחררו חיילי וחיילות צה"ל החטופים, ובני משפחותיהם חוששים ודואגים מאוד. השבוע שוחררו עשרות חטופים במ־ סגרת העסקה. איך הרגשת? "מצד אחד, אני מאוד שמחה על אלה שמשתחררים למשפחות. מצד שני, זה כעס, פחד וחוסר יכולת לעשות משהו, כי לדעתי לכל אדם, לא קשור אם זה גבר או אישה, אם הוא צעיר או מבוגר, לכל אחד מגיע לחזור הביתה למשפחה שלו. זה בן אדם, ולכל משפחה מגיע לקבל את היקר שלהם הביתה, לכן הסלקציה הזאת היא מאוד אכזרית. כשנפגשתי עם שר הביטחון, יואב גלנט, עם בני גנץ ועם גדי אייזנקוט, ובכל הפגישות שעשיתי, תמיד אמרתי שאני מבינה שקשה מאוד לעשות עסקה שכוללת את כל החטופים בבת אחת, אבל חייבים לעשות עסקה של כולם, ואולי להחזיר אותם בקבוצות, כי אני מבינה שבעזה הם נמצאים במקומות שונים וקשה מאוד לאסוף את כולם ול־

1.12.2023 ˆ ידיעות הנגב 10