נגב 02.02.24

המומים וכואבים בערב המרגש, בניהולה האומנותי של אריאלה בנימין־דומפרוכט, ובהובלתה של רכזת השכבה, ימית קאן, ציינה מנהלת בית הספר מקיף ג', חוה סטרול, כי "יום הולדת , ציון יופי 18 אמור להיות יום שמחה, גיל הנעורים, תחנה משמעותית בחיים, והמ־ ציאות לצערנו כל כך עצובה. ציון יום הול־ דת כשנוכחותה של אלינה נפקדת. עד היום עוד לא מעכלים, המומים, כואבים, כשחלל גדול נפער בליבנו מאז אותה שבת שחורה, בה הבנו שכנראה הנורא מכל קרה. אך היינו אחוזי תקווה שאולי בדרך לא דרך אלינה ניצלה. כל שרצתה לקחת חלק בבילוי תמים עם חברים בחוף הים, כמאפיין את בני הגיל, אך אותו הבילוי היה מלכודת מוות שקטעה את חיי אלינה יקירתנו באיבחה אחת ללא הכנה בהפתעה גמורה". "אלינה היתה קרן אור עם נוכחות עצומה", סיפר אילאי אמסלם, חבר לכיתתה של אלי־ נה, "שאי אפשר היה לפספס ילדה יפה, שמחה, שאהבה את החיים. היא היתה חזקה, דעתנית, חריפה ועם המון ביטחון עצמי. אין אפשרות להכיל, להבין או לקבל את האסון הזה". קרן שמש "אלינה היתה הילדה הכי בולטת מכולם, מסמר הכיתה", סיפר חבר נוסף בכיתתה של אלינה, יריד טדסה, "זאת שעושה הכי הרבה רעש מכולם, מלאה באנרגיות חיוביות. ילדה עם המון שמחת חיים ותמיד עם חיוך על הפ־ נים. הפעם האחרונה שראיתי אותה היתה בסוכות. היא עברה ליד הבית שלי וראתה אותי בסוכה. היא אמרה לי 'שלום' מרחוק. הלוואי ויכולתי לחבק אותה חיבוק אחרון". דודתה של אלינה, אירנה באומשטיין, מציינת כי משמעות שמה של אלינה היא "קרן שמש" כשמה של אלה יוונית. "כזאת היתה אלינה שלנו", היא מציינת, "מאירה את החיים של כולנו. אלינה היתה אלה יוונייה הידועה ביופייה ובחוזקה. כך גם היתה אלינה שלנו, חזקה ויפהפייה מבפנים ומבחוץ. היא הציבה לעצמה יעדים, מטרות והמון חלומות. היא רצתה הכל בבת אחת. חלק מהחלומות היא הגשימה - ציונים טו־ בים, חברות אמת, חדר מעוצב לפי טעמה, רשיון נהיגה. אבל הרבה חלומות יישארו בגדר חלום כי אותם היא כבר לא תוכל לה־ גשים, כי חייה נקטפו כמו פרח". מנהלת בית הספר מקיף ג', "עד היום עוד לא חוה סטרול: מעכלים, המומים, כואבים, כשחלל גדול נפער בליבנו מאז אותה שבת שחורה, בה הבנו שכנראה הנורא מכל קרה"

מאיר – עודד בר שנת הלימודים, לקראת תחילת לפני מספר חודשים, היה מתוכנן להתקיים יום הורים לבוגרי שכבת כיתות י"א בבית הספר התיכון מקיף ג' בבאר־שבע, במסגר־ תו גם תוכנן לדווח לתלמידים ולהוריהם על הישגי התלמידים במבחני הבגרות שנבחנו בכיתה י"א ולהתכונן לתוכנית עבודה בכיתה י"ב.

מדינה במלחמה געגועים וכאב

אחת התלמידות, אלינה וייסברג, התעקשה לקבל את ציוניה ברגע שהתבשרה על המפגש העתידי, ואמרה למח־ נכת שלה כי "אני לא זזה מכאן עד שתעדכני אותי בהישגיי. כשניפגש עם אבא, תספרי שוב". המחנכת, אסתר בארי, לא עמדה בפני נחישותה של

אלינה וקיימה עמה פגישה, דיווחה לה על ציוניה, מבלי שגם היא וגם תלמידתה לא שיערו שהמפגש העתידי בהשתתפותה של אלינה במסגרת יום ההורים כבר לא ית־ קיים. נערה בוגרת אלינה וייסברג, תלמידת כיתה י"ב, נר־ צחה בשבעה באוקטובר במתקפת הטרור הרצחנית של מחבלי החמאס באותה שבת שחורה בעת שבילתה באותו סוף שבוע עם החבר שלה ועם חברים נוספים בחוף זיקים. בשבוע שעבר קיימו בני משפחתה של אלינה ז"ל, חבריה ללימודים, הצוות החי־ נוכי של בית הספר והנהלת בית הספר, אירוע מרגש ועצוב לרגל יום הולדתה של אלינה. 18 ה־ "כשנפגשתי עם התלמידים רגע לפני תחילת שנת הלימודים", סיפרה מחנכת הכיתה, אסתר בארי, "אלינה סיפרה לי שהיא אוהבת לרקוד ולאפות, וכששאלתי אותה מה היא היתה רוצה לבקש ממני כמ־ חנכת, היא ענתה לי בכנות האופיינית רק לה, שכשהיא עצבנית היא יכולה להיות תוקפנית, ולכן היא צריכה לפעמים עזרה להירגע. ראיתי אותה וחיוך קטן עלה לי. איזו נערה בוגרת וחכמה, שיודעת מי היא ומה היא רוצה, שטותניקית אבל מתוקה". בארי ממשיכה ומספרת על אלינה. "אלינה תמיד היתה הראשונה בכל, חוץ מבכיתה, אבל באמת עם המון אומץ, היא הראשונה ששינתה את שם הקבוצה בוואטסאפ, הראשונה שעודדה את כולם אחרי בגרות שכולם עוברים. הראשונה להחמיא, לאהוב, ובעיקר להציק לכו־ לם, גם לי. כמו שכתב אחד התלמי־ דים - 'אלינה היא הלב של הכיתה' והיא ממשיכה לחיות בכל אחד ואחד מאיתנו".

מתגעגעים לקרן אור של הכיתה צילומים באדיבות מקיף ג' | תמונתה של אלינה וייסברג ז"ל. ניבטה על הבמה כך הכירו ‰ נחושה, מצחיקה, שטותניקית וחכמה שבע את אלינה – התלמידים והמורים במקיף ג' בבאר וייסברג ז"ל, שנרצחה בשבת השחורה בעת שבילתה בני משפחתה, חבריה ‰ עם החבר שלה בחוף זיקים ללימודים והצוות החינוכי קיימו אירוע מרגש ועצוב לרגל "אלינה היא הלב של הכיתה והיא ‰ 18 – יום הולדתה ה ממשיכה לחיות בכל אחד ואחד מאיתנו"

עזרה לזולת אלינה ז"ל הגיעה לבאר־שבע לפני ארבע שנים מנהריה והתגוררה עם אביה. לדברי דודתה, אירנה באומשטיין, "אלי־ נה היתה בעלת ביטחון עצמי גבוה למרות חייה הקשים בנהריה. היא הגיעה לבאר־ שבע ומצאה את אבא שלה. היא היתה , אבל נראתה כבת עשר. 13 קטנטונת בת הסתכלתי עליה וחשבתי בליבי כמה הילדה הזאת אמיצה וחדורת מטרה".

בבית הספר היא שילבה את הלמידה עם הרצון לסייע ולהעניק לזולת, והיתה פעילה במסגרת מסל"ן וברשתות החב־ רתיות באשר למשמעות חברות וזוגיות טובה בקרב בני נוער. באותה שבת שחורה הגיעה אלינה עם החבר שלה ועם שלושה חברים נוספים לחוף זיקים, ובמשך יותר משבוע בני משפחתה לא ידעו דבר על גורלה, והיא הוגדרה כנעדרת, עד אשר המשפחה הת־ בשרה על מציאת גופתה.

התלמידים שרים ומנגנים לזכרה

האולם היה מלא בבני משפחה והמון חברים

אלכס, אביה של אלינה ז"ל, בערב לזכרה

"אלינה תמיד היתה הראשונה בכל, חוץ מבכיתה, מחנכת הכיתה אסתר בארי: אבל באמת עם המון אומץ היא הראשונה ששינתה את שם הקבוצה בוואטסאפ, הראשונה שעודדה את כולם אחרי בגרות שכולם עוברים"

"אלינה היתה קרן אילאי אמסלם, חבר לכיתה: אור עם נוכחות עצומה שאי אפשר היה לפספס ילדה יפה, שמחה, שאהבה את החיים"

2.2.2024 ˆ ידיעות הנגב 20