נגב 02.02.24

מדינה במלחמה חיים אחרים

אני רוצה הביתה ) מקיבוץ ניר 13( איה שרייבר יצחק מספרת על הקשיים שהיא מתמודדת איתם בימים אלה - המרחק מהבית, בית הספר החדש והטראומה של השבת השחורה "אני מתגוררת בקיבוץ ניר יצחק ולומדת בתיכון האזורי 'נופי הבשור'. בשבעה באוקטובר התעוררנו לאזעקת צבע אדום הרגילה שכולנו מכירים, לא חשבנו בכלל איזה אירוע גדול יהיה מאז. בשעה שבע בבוקר הבנתי שיש מחבלים מחוץ לבית שלי שמסתובבים ברחבי הקיבוץ. זה היה פחד אימים ואי אפשר להסביר את החרדה העצומה שהייתה לי באותו היום. אחרי השבעה באוקטובר התפניתי יחד עם כל הקי־ בוץ שלי למלון 'קיסר' באילת, ואחרי בערך חודשיים וחצי עברתי עם כל הקיבוץ למלון 'יו ספלאש' שב־ קיבוץ אילות. אומר את האמת, קשה לי. קשה לי שאני בידיעה שלא אחזור לגור בבית תשעה חודשים. קשה לי שאני צריכה להתמודד בכל שבוע מחדש עם מישהו אחר שהודיעו שנרצח. קשה לי לא לאכול אוכל ביתי. קשה לי שדוד שלי נמצא עכשיו בעזה. קשה לי לא לראות את כל החברים מבית הספר שמפוזרים בכל הארץ. גם התחלנו פה בית ספר חדש, בית הספר האזורי מעלות שחרות, שזה נראה לי אחד הדברים שמקשים עליי פה. בכל יום אני חוזרת הביתה במחשבה שאני לא הולכת שוב לבית הספר מרוב תסכול. אני לא כל כך מתחברת לילדים שם מהסיבה שנגמרו לי הכוחות להיות מי שאני ונגמרה לי הסבלנות שאני גרה בארץ ישראל, אבל אני לא גרה בבית שלי. חסר לי הכל - החברים מבית הספר ובית הספר עצמו. חסר לי מועדון הנעורים, חסר לי הקיבוץ. כל דבר חסר לי ואני מתגעגעת אליו. בבית הספר יש לנו חדר מפונים שתמיד אם היה לי קשה והרגשתי לבד, היית הולכת אליו והיו שם מת־ נדבות וחיילות שעזרו לי בשיעורים פרטניים, אבל עוד מעט סוגרים את החדר. חוץ מזה אין לי שום תמיכה בבית הספר. לפעמים אני מדברת עם אימא ולפעמים עם חברים, אבל לא כל כך. הייתי שמחה לפסיכולוגית או מטפלת. אין לי מה לעשות לגבי ההתמודדות, פשוט ממשיכים הלאה ומנסים לשרוד בשגרה הכל כך לא נורמלית. אני לא כל כך בעניין של חדשות ורדיו, אבל אני רואה ברשתות החברתיות חדשות ולפעמים גם מת־ עדכנת מחברים, אבל הכל ממשיך אותו דבר: הרו־ גים, חטופים ומפונים. בימים האלה של המלחמה קשה להיות נער, בגלל שבתקופת הנעורים אנחנו רוצים לבלות, לצאת, ללכת למסיבות, לצחוק, לדבר, לשחק, ובקיצור לע־ שות חיים, כל זה נגזל מאיתנו בשנייה ואנחנו רוצים פשוט לחזור הביתה".

"כל דבר חסר לי ואני מתגעגעת אליו". איה שרייבר

נגמרו לי הכוחות להיות מי שאני ונגמרה לי הסבלנות שאני גרה בארץ ישראל, אבל אני לא גרה בבית שלי"

ידיעות הנגב ˆ 2.2.2024 39