נגב 02.08.24

ˆ יום שישי, כ"ז בתמוז תשפ"ד 02.08.24 ˆ באר שבע ויישובי הסביבה

ש"ח 5.70 המחיר

ˆ

לקוראי "ידיעות אחרונות"

מכל הלב דגן פלזנשטיין

שוברים את הקו בין גדרה לחדרה מבטיחים להפוך את הפריפריה למרכז

תרם את הרהיטים שעיצב במסגרת פרויקט בר מצווה לילדי 4 // עוטף עזה

להציל את הילדים פנינה אמור, אשת חינוך וסופרת מבאר–שבע, חושפת בספרה "הצילו, חרם!" מקרים קשים של חרם ונידוי ומזהירה מהתעצמות התופעה ‰ חברתי 26 , בימי מלחמה // עודד בר–מאיר

מסלול אחר מועצת עומר מתנגדת לפתיחת כיתה נוספת בשיטת

מונטסורי ההורים ‰ מחפשים חלופות בבאר–שבע // 14 , יעקב לוי הגישה

יותר מרחבים ‰ פחות כלי רכב פרטיים התוכנית ‰ וריכוז השירותים לתושב ‰ פתוחים האסטרטגית של מינהל התכנון צופה לנגב עתיד האם היא תצא לפועל או שתעלה אבק ‰ מזהיר 6 , כמו יתר התוכניות // עודד בר–מאיר

והכישרון בהפועל שבע ־ באר מקווים שרותם חטואל יעשה קפיצת מדרגה

לזכור אותו

ויוכל להוביל את הקבוצה לצמרת הליגה נדב דייג // ‰ 34

ליין עגילים הושק לזכרו של שחק יוסף מדר ז"ל מדימונה שנרצח במסיבת "נובה" // עודד בר–מאיר, 24

לקוראי "ידיעות אחרונות" ˆ ש"ח 5.70 המחיר ˆ יום שישי, כ"ז בתמוז תשפ"ד 02.08.24 ˆ באר שבע ויישובי הסביבה

שוברים את הקו בין גדרה לחדרה מבטיחים להפוך את הפריפריה למרכז

מכל הלב דגן פלזנשטיין תרם את הרהיטים שעיצב במסגרת פרויקט בר מצווה לילדי 4 // עוטף עזה מסלול אחר מועצת עומר מתנגדת לפתיחת כיתה נוספת בשיטת מונטסורי ההורים ‰ מחפשים חלופות בבאר–שבע // 14 , יעקב לוי הגישה והכישרון בהפועל שבע ־ באר מקווים שרותם חטואל יעשה קפיצת מדרגה ויוכל להוביל את הקבוצה לצמרת הליגה נדב דייג // ‰ 34

להציל את הילדים פנינה אמור, אשת חינוך וסופרת מבאר–שבע, חושפת בספרה "הצילו, חרם!" מקרים קשים של חרם ונידוי ומזהירה מהתעצמות התופעה ‰ חברתי 26 , בימי מלחמה // עודד בר–מאיר

יותר מרחבים ‰ פחות כלי רכב פרטיים התוכנית ‰ וריכוז השירותים לתושב ‰ פתוחים האסטרטגית של מינהל התכנון צופה לנגב עתיד האם היא תצא לפועל או שתעלה אבק ‰ מזהיר 6 , כמו יתר התוכניות // עודד בר–מאיר

ליין עגילים הושק לזכרו של שחק יוסף מדר ז"ל מדימונה שנרצח במסיבת "נובה" // עודד בר–מאיר, 24 לזכור אותו

דגן עם התעודה שקיבל על תרומת האדניות והשולחנות

צילומים פרטיים

בני המשפחה מסייעים בבניית הריהוט

דגן פלזנשטיין עם אביו והריהוט שיצר

התרומה של דגן לשיקום העוטף

, תלמיד כיתה ז' בבית הספר "נגב סיני" במועצה האזורית רמת 13 – דגן פלזנשטיין בן ה הנגב, השתתף בסדנת נגרות במסגרת שנת בר המצווה של בני כיתתו והחליט לתרום "ראיתי בכך את תרומתי ‰ את התוצרים לקיבוץ ארז בעוטף שנפגע בשבעה באוקטובר בני משפחתו סייעו לו במשימה ‰ הצנועה לשיקומם של היישובים" , הוא אומר

2 . 8 . 2 0 2 4

ח � הא בתח לת שנת הל מוד םםי ל � , ת 13 רונה לא שיער דגן פלזנשטיין בן הח מיד כיתה ז' בבית הספר "נגב סיני" שבמועצה האזורית רמת הנגב, כי חודש לאחר תחילת שנת הלימודים תפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", וכי במסגרת פרויקט של שנת בר המצווה שלו הוא ימצא את עצמו יוזם תרומה יוצאת דופן לטובת ילדי עוטף עזה. דגן פלזנשטיין, תושב היישוב רתמים שברמת הנגב, השתתף במהלך השנה האחרונה בסדנת נגרות שהתקיימה במסגרת שנת הבר מצווה של בני כיתתו בבית הספר "נגב סיני" בשיתוף מחלקת הילדים והנוער של המועצה, ועד מהרה דגן התאהב בתחום הנגרות והחל ליצור פריטים שונים במסגרת פעילות הסדנה. לכאורה, מדובר בסדנה רגילה, אלא שבמקרה דנן מדובר היה בסדנה שכל תוצריה אמורים היו להינתן כתרומה לגורמים שמחוץ לסדנה ולא נשארו בידי היוצרים עצמם. "לאור זאת", מספרת צליל פלזנשטיין, אמו של דגן, "תכננו אירוע בר מצווה לדגן, ובסוף השבוע האחרון, לאחר שדגן הניח תפילין בפעם

למישהו אחר, אז מבחינתי, היעד היה אחד מקיח בוצי עוטף עזה, וזאת מתוך הזדהות עם היישוח בים שנפגעו כל כך קשה במתקפת הטרור של השביעי באוקטובר. ראיתי בכך את תרומתי הצנועה לשיקומם של היישובים". בשבוע שעבר עשה דגן את דרכו לקיבוץ ארז והעניק לצוות החינוך של קיבוץ ארז את שולח חנות הפיקניק והאדניות שהוא ומשפחתו יצרו במו ידיהם. "רציתי לעשות משהו משמעותי, והחלטתי, בעצה אחת עם משפחתי, להכין את ריהוט הגן הזה לטובת גן הילדים של קיבוץ ארז. התחושה היא נהדרת. החיוכים והשמחה של הצח וות ושל הילדים בקיבוץ היו שווים את הכל. זה כיף להרגיש שאתה עושה משהו משמעותי". איתן פלזנשטיין, אביו של דגן, מסכם ואומר כי "כיף לראות שילדים יודעים להוציא אל הפועל רעיונות ערכיים כאלה. אני שמח שדגן רכש באותה סדנה ידע וניסיון כבר בגיל כזה והדריך אותנו במיומנות רבה. חשוב מאוד שדגן הצליח לרתום אותנו ליוזמה הזו".

הראשונה, העלה דגן רעיון להכין שולחנות פיח קניק קטנים לילדים וגם אדניות. לצורך מימוש הרעיון, דגן גייס את כל בני המשפחה, וכולנו יחד, בהדרכתו ובהנחייתו של דגן, בנינו את השולחנות ואת האדניות תוך שיתוף פעולה עם אנשי המועצה. זה היה חלק בלתי נפרד מאירוע בר המצווה שלו". איך התחושות ליצור משהו בהדרכת הבן? "זה קודם כל היה מאוד משמעותי עבור דגן ועח בור כל המשפחה שלקחה חלק במיזם הזה, אותו אנחנו רואים כחלק מתהליך השיקום של יישובי העוטף. הרצון שלו ושלנו היה לתרום את התוצח רים האלה לטובת אחד מקיבוצי העוטף, ובאופן ספונטני נבחר קיבוץ ארז שבשער הנגב. אנחנו רואים ביישובי העוטף גם כשכנים שלנו וגם כאחים שלנו, ואנחנו מייחלים לשובם של כל המפונים לבתיהם, כמו גם לשובם הביתה של כל החטופים והחטופות". "בשנה האחרונה", מספר דגן פלזנשטיין, "התח נדבתי לפעול בסדנת נגרות ברמת הנגב במסח גרת בית הספר. התאהבתי בתחום הנגרות, והיה לי ברור שאם צריך לתרום את התוצרים שלנו

מדינה במלחמה

בשער: באר־שבע הרצל צילום: יוסף פנינה אמור הרצל צילום: יוסף

עודד בר־מאיר

באר שבע והנגב

רותם חטואל הרצל צילום: יוסף שחק יוסף מדר ז"ל צילומים: דוברות עיריית דימונה, באדיבות המשפחה

ענר חיים סגן עורכת: נחמה רחמים / עורכת: "מרכז גרפי" ידיעות תקשורת עיצוב: אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: דפנה בראון, הילה מדינה רכזות: אוסנת גרשוני / מנהלת עיתון: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: / ליאת שרון מנכ"לית: / גיא בן יהושע עורך ראשי: colhanegev@yedtik.co.il ˆ 08־6232553 : באר־שבע, טל 75 הפלמח ˆ " "ידיעות הנגב 08-6271058 : , פקס מחלקת פרסום 08-6232757 : פקס מערכת

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, © לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה אחרת) - ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

4

2.8.2024 ˆ ידיעות הנגב

מסלול הטבות בלעדי לאנשי כוחות הבטחון וההצלה

זאת הדרך של הבית לומר לכם תודה מכל הלב!

" מציג בפניכם הזדמנות SAFE נשות ואנשי כוחות הביטחון וההצלה, "אביסרור חד פעמית להשתדרג לבית חדש במסלול רכישה בטוח, עם הטבות בלעדיות שמגיעות רק לכם, עכשיו ולזמן מוגבל בלבד. הצטרפו למאות משפחות שבחרו לגור בפרוייקטים שלנו ברחבי הארץ. אביסרור משה ובניו מובילים סטנדרט בניה פורץ גבולות בלב המדינה. בכל פרויקט קידמנו תכנון אדריכלי קפדני ומדויק, עם מחשבה על הפרטים הקטנים ביותר שיהפכו כל רגע בבית לחוויה בינלאומית.

ההדמיה להחשה בלבד

בני ברק | בת ים | באר יעקב | ראשון לציון | רחובות | ניר צבי-לוד | יבנה | אשדוד | אשקלון | באר שבע | ירוחם התחדשות עירונית: באר שבע, אשדוד, רחובות, ירושלים | תל אביב-שדה דב | רמת השרון | פתח תקווה | ירושלים | מודיעין 077-2313654 לתיאום פגישה אישית, לירון: | , ב״ש Mall מתחם מכירות אזורי: רח' הע"ל - סמוך למתחם רוצים לדעת עוד על הפרויקט?

5

ידיעות הנגב ˆ 2.8.2024

הגדלת ההתחדשות העירונית מכלל ‰ פחות כלי רכב פרטיים הקמת שכונות מגורים ‰ דיור בר–השגה ‰ היקף הבנייה ‰ ורכבת עד פתחת ניצנה ‰ שיותאמו לשינויי האקלים אזורי 28– התוכנית הגרנדיוזית שמחלקת את המדינה ל תכנון חדשים צופה ליישובי הנגב עתיד מזהיר עם ‰ הבטחה לסל שירותים לכל תושב במרחק חצי שעה ועד כמה התושבים ‰ האם הפעם היא תצא לפועל? פרופ' נורית ‰ יכולים לצפות שההבטחות יתממשו? אלפסי: "מבט אל דרום הארץ מראה רצף של שליפות מהמותן, לרבות התפרסות על שטחים פתוחים" בתוך חצי שעה תגיע ליעד התוכנית האסטרטגית החדשה לחיזוק הפריפריה:

ערד. תוקם בסמוך עיר לטובת המגזר הדתי־חרדי

מאיר // צילום: הרצל יוסף – עודד בר

ר � כלי רכב פ שכונות ם מ ט טע טיים, המותאמות להתמודדות עם שינויי אקלים, תמהיל שכולל גם דירות קטנות, הגדלת ההתחדשות העירונית מכלל הבנייה למגורים, דיור בר־השגה ושילוב דיור להר שכרה בתוכניות חדשות, והפיכת אזור הנגב לאזור אטרקטיבי עם סביבת מגורים איכור תית, לא פחות מגוש דן. וגם רכבת עד פתחת ניצנה שעל גבול מצרים. זה נשמע אולי פנטסטי, אבל בתחילת השר בוע פורסמה לראשונה התוכנית האסטרטר גית של מדינת ישראל, שמטרתה לשנות את פני המדינה בשנים הקרובות. ליתר דיוק, מדובר בתוכנית אסטרטגית שנים. 26 , קרי לעוד 2050 לשנת במינהל התכנון צופים פני עתיד ומבקשים כבר עכשיו לספק מענים ולמאפיינים המשר תנים של המשק, של האוכלוסייה, לייעל את השימוש במשאבים, ולהיערך לשינויי האקר לים בעידן של התחממות גלובלית. מדובר בתוכנית ראשונית המבקשת לחלק אזורי תפקוד חדשים 28 את מדינת ישראל ל־ במטרה להתמודד עם ריכוזי האוכלוסייה בין חדרה לגדרה וזאת באמצעות חיזוק הפריפר ריה וצמצום הפערים החברתיים־כלכליים. ככל שהתוכנית נוגעת לאזור הנגב, מדובר בתכנון עתידי של אזור אילת־אילות, אזור הערבה, אזור מצפה רמון, אזור ניצנה, אזור

מנכ"ל מינהל התכנון , רפי אלמליח:

דימונה־ירוחם, אזור ערד, אזור באר־שבע (שיכלול גם את הערים אופקים ורהט) ואזור הנגב המערבי, שיכלול גם את נתיבות. תשתיות אזוריות התוכנית, שקודמה על ידי האגף לתכנון אסטרטגי והאגף לתכנון מרחבי במינהל התר כנון, בהובלתם של שחר סולר וד"ר רוני בר, עוסקת בסוגיות הליבה של המרחב הישראר לי, כמו היערכות לגידול האוכלוסייה, חיזוק הפריפריה, קידום עירוניות איכותית, שמירה על השטחים הפתוחים, התמודדות עם שינויי האקלים, תוך קידום תכנון אזורי, ככל שזה נוגע לאזור הנגב, שתאפשר הגברת שיתופי פעולה במרחב, לצד צמצום חסמים הנובעים מתחרות בין רשויות מקומיות סמוכות. כך, למשל, מציעה התוכנית קידום תשתיות אזוריות במקום תשתיות לכל יישוב בנפרד וקידום מתחמי חינוך ותעסוקה משותפים. כיום, מציינים במינהל התכנון, המצב הוא שכל רשות מנסה למשוך את התקציב אליה וכאשר "השמיכה קצרה", אין מספיק לכולם ופרויקטים שונים, כמו הקמת אזורי תעסוקה, אינם מתממשים. נדבך נוסף בתוכנית האסטרטגית החדשה היא הגברת העירוניות בערים. באזור הנגב, כידוע, יש שש ערים (באר־

"שרטטנו מרחבים חדשים

הכוללים את כלל השירותים שהתושב צריך: חינוך, בריאות, פנאי ונופש, זאת תוך הישענות על מערכת תחבורה מתקדמת"

ראש מועצת רמת הנגב, ערן דורון: "הצורך בלקרב את אזור פתחת ניצנה למרכזו של הנגב ולכלל המדינה הוא צורך מיידי ולא רק בתוכנית לעוד עשרות בשנים"

ראש עיריית דימונה , בני ביטון: "זו תוכנית סדורה הנוגעת לכל המרחבים בארץ, כולל אזור הנגב. העיקרון של אותה תוכנית הוא שיתופי פעולה אזוריים בין רשויות באזור"

צילומים: מועצת רמת הנגב, לע"מ

6

2.8.2024 ˆ ידיעות הנגב

באר־שבע. שמירה על השטחים הפתוחים

פתחת ניצנה. שחרור שטחים צילום: חיים הורנשטיין |

דימונה

נתיבות

מניתוח פרטי התוכנית שהגיעו ל"ידיעות הנגב" עולה כי אמנם בעבר היו מחשבות על שיתופי פעולה עם רצועת עזה, ככל שזה נוגע לאזור הנגב המערבי, כמו הקמת בית חולים משותף ואזורי תעשייה משותפים לישראל ולרצועת עזה, כמו גם פרויקטים סולאריים על גדר המערכת, אולם אירועי השביעי באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" טרפו את הקלפים, והביאו למידה גדולה של אי אמון וחוסר ודאות באשר לאותם שיתופי פעולה לעוד שנים רבות. קרוב וזמין יותר "התוכנית החדשה", אומר מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, מתכתבת עם המגמה המתגבשת בשנים הקרובות, שהכל צריך להיות קרוב וזמין יותר, מבית הקפה שמת־

חת לבית ועד מקום העבודה. לכן שרטטנו מרחבים חדשים הכוללים את כלל השירותים שהתושב צריך: חינוך, בריאות, פנאי ונופש, זאת תוך הישענות על מערכת תחבורה מת־ קדמת". אלמליח מוסיף כי "כחלק מכך, התוכנית עושה מהפכה של ממש בכל הקשור לתש־ תיות במרחב. דגש נוסף הינו פריסת שטחי התעסוקה. תכנון מרחבי מייתר את הנוהג שהתפתח עד היום של 'קניבליזם תכנוני', שהרצון לאזורי תעסוקה הביא לאזורי תע־ סוקה לא רלוונטיים. לצד זאת, התוכנית משמרת את צורות החיים בכפר ובעיר. הכפר מספק את השטחים הפתוחים, מחד, ויקבל את השירותים מהעיר, מאידך. זיהוי ההזדמנויות והאתגרים המשותפים יכולים לאפשר הש־ קעות ממוקדות שישפרו את הביקוש ואת הסיכוי שדברים יתממשו בפועל ולא יישארו

על פי התוכנית, פיתוחים טכנולוגיים חד־ שים יישנו את מרחבי חיינו, ולכן נדרשת היערכות של המערכת התכנונית, וכחלק מאותה היערכות יש לשפר את שינוע המ־ שלוחים והמטענים הקלים, ולייעל ולהוזיל את שרשראות האספקה של מוצרים שונים גם במרחבים ששימושי הקרקע בהם מפוז־ רים. בפועל, מציינים במינהל התכנון, מדובר בשיפור היעילות הכלכלית של העסקים וב־ שיפור היכולת להוביל משלוחים ללקוחות ממרכזי ההפצה המטרופוליניים לאזורי הפריפריה כדוגמת אזור הנגב. כל זאת, על פי התוכנית העתידית, תוך צמצום הנסועה במרחב, מה גם שמערכות בינה מלאכותית יוכלו להיות כלי חשוב בתכנון, ולמפות טוב יותר חוסרים במרחב מסוים, כמו גני ילדים ובתי ספר.

שבע, רהט, דימונה, נתיבות, אופקים וערד), ועל פי התוכניות, עומדות להיבנות בשנים הקרובות שתי ערים נוספות לטובת המגזר הדתי־חרדי, העיר "כסיף" סמוך לערד והעיר "תלה" בשטח השיפוט של המועצה האזורית בני שמעון מצפון ללהבים. על פי אותה תוכנית של מינהל התכנון, מדובר, למשל, על תכנון שכונות מגורים עם מינימום כלי רכב פרטיים של הדיירים באותן שכונות, וכן בשכונות שייבנו כמותאמות לשינויי האקלים ובהגדלת היקף ההתחדשות העירונית מכלל הבנייה למגורים. יעילות כלכלית גם העידן הטכנולוגי נותן את אותותיו בתוכנית האסטרטגית העתידית של מדינת ישראל.

7

ידיעות הנגב ˆ 2.8.2024

רכבת נתיבות. התוכנית מציעה קידום | תשתיות אזוריות צילום: ישראל יוסף

מתחם ההיי־טק בבאר־שבע. פיתוחים טכנולוגיים חדשים יישנו את חיי התושבים

בנייה בדימונה. עתודות קרקע הגדולות ביותר בישראל

בנייה בבאר־שבע. תותאם לאקלים החם ולהתחממות הגלובלית

צילום פרטי

תיות תחבורה יעילות ובטיחותיות וחיבור עם פתחת שלום". "2050 התוכנית האסטרטגית "ישראל עונה על הצורך הזה? "הצורך בלקרב את אזור פתחת ניצ־ נה למרכזו של הנגב ולכלל המדינה הוא צורך מיידי ולא רק בתוכנית לעוד עשרות בשנים. עם זאת, תכנון ארוך טווח וראייה מרחבית של כלל הצרכים היא דבר מבורך, ואני מקווה מאוד שתיושם בתכנית החו־ מש של משרדי הממשלה. יש כאן מרכיבים רבים ושונים, כמו ביטחון, תחבורה, תע־ שייה ומסחר, שיכון ובינוי ואנרגיה. על כן, המערכת חייבת להיות עם יכולת קבלת החלטות לכלל הגורמים הרלוונטיים ול־ "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו, כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה". כך אמר ראש הממשלה הראשון, דוד בן שנה 70 . כמעט 1955 בינואר 15 גוריון ב־ אחרי אותה אמירה מיתולוגית, כשאנחנו בעידן של אחת המלחמות הארוכות בתו־ לדות המדינה ובמציאות של שסע חברתי כשמטבע הלשון "ביחד ננצח" הולך ומ־ תפוגג, נראה שחזון הפרחת השממה של "הזקן" עוד ימתין להגשמתו לא מעט שנים. הרבה מים עברו בנחלי הנגב במהלך עשרות השנים ותוכניות שונות ורבות לפיתוח האזור ולהפרחת השממה, שעו־ ררו תקוות רבות בקרב תושבי הנגב, נגנזו והעלו אבק במגרות, ותוכניות אחרות, גו־ רלן שפר יותר והן יצאו לפועל כעבור לא מעט שנים, לאחר שהוחלט עליהן בדרגים ממשלתיים. עד כמה התוכנית האסטרט־ גית הנוכחית תתגשם ותפריח סוף סוף את הנגב? ימים יגידו. תושבים ששמעו על התוכנית אמרו כי כבר שבעו הבטחות. "ראשי הרשויות כאן בנגב מושכים כל אחד לכיוון שלו, לא עושה רושם שיהיה שינוי. נראה שבשנים האחרונות יש יותר ויותר תוכניות ופחות מעשים וביצוע בשטח. מספיק להיכנס לארכיונים ולקרוא מה הבטיחו במשך שנים", אמר תושב באר־שבע ותיק. תושבת נתיבות אמרה: "עד שלא נראה שינוי בשטח, לא נאמין. שכחו את הר־ שויות בנגב, הפריפריה נשארת פריפריה והמרכז נשאר מרכז. לא ראינו דבר וחצי דבר ממה שהבטיחו שנים. הבטיחו לקרב את הפריפריה למרכז, אבל לא קרה כלום. רכבת נורמלית אין כאן בנגב. כל שבוע מקבלים הודעה על שינויים וביטולים. ככה מקדמים את הפריפריה? לאף אחד לא איכפת, באים ומצטלמים והולכים". תעל את המהלך בזמן סביר". "שבענו הבטחות"

ראש עיריית דימונה, בני בי־ טון, המכהן גם כסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי וכיו"ר הרשות לפיתוח הנגב, "נולדה למעשה אצלי בלשכה לפני כשנתיים במהלך פגישה עם מנהל מינהל התכנון, רפי אלמליח. חלפו שנתיים, והנה השבוע יוצאת התוכנית הזו לאור". עד כמה התוכנית הזו היא לא עוד "תוכנית על הנייר", כמו רבות מהתוכניות לפי־ תוח הנגב? "זו תוכנית סדורה הנוגעת לכל המרחבים בארץ, כולל אזור הנגב. העיקרון של אותה תוכנית הוא שיתופי פעולה אזוריים בין רשויות באזור. למעשה, כבר קיימים שיתופי פעולה כאלה באזור בין הר־ שויות, אבל כאן מדובר בנדבך נוסף וחשוב להעמקת אותם שיתופי פעולה". אפשר להיות אופטימיים שבעוד חצי יובל שנים הנגב עוד יהיה פורח? "שיתופי הפעולה האזוריים יביאו לנו רק טוב. אין יותר טוב מחשיבה אזורית. זה עדיף על חשיבה מקומית רק על ענייני

על הנייר". שיתוף הציבור "למעשה", מציינת בשיחה עם "ידיעות הנגב" ליאת פלד, סמנכ"לית תכנון מרחבי במי־ נהל התכנון, "יש כבר מספר תוכניות שמתגבשות, למשל, לגבי הנגב המערבי והנגב המ־ זרחי, ואנחנו נתאים אותן עם התוכנית האסטרטגית. לגבי הנגב המערבי, למשל, גיב־ שנו חלופות רעיוניות ואנחנו בתהליך של שיתוף הציבור עם כל הרגישויות של האזור הזה לאחר השביעי באוקטובר. אנחנו ניתן דגש על פריסה תכנונית אזורית לגבי הגדלת וחיזוק היישובים, כולל חיזוק קשר תחבורתי מאזור הנגב המערבי לבאר־שבע. אנחנו מתקדמים לפיתוח של רכיבי התכנון מעבר לעקרונות הר־ עיוניים של התוכנית". תושבי אזור הנגב כבר שבעו תוכניות לפיתוח האזור. רובן כלל לא מומשו ונותרו מעלות אבק במגירה. האם הפעם מצבה של התוכ־ נית החדשה יהיה שונה?

פרופ' נורית אלפסי

לצמצם פערים "קראתי את עיקרי התוכנית והתרשמתי שהיא אומרת את הדברים הנכונים", כך אומרת פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן־גוריון ונ־ שיאת האגודה הגיאוגרפית הישראלית, "התוכנית מבוססת על הכרה בפערים המרחביים בישראל ובנגישות הנמוכה של תושבים בצפון ובדרום להזדמנויות. היא משקפת הבנה, שסביבה עירונית מגוונת היא הפתרון לרבות מהמצוקות. זה הכיוון שהתכנון הולך אליו בכל רחבי העולם. לצד החשיבות העצומה של ריכוזים עירוניים, מבינים גם את החשיבות של נגישות אישית ותחבורה ציבורית לצד הרכב הפרטי. גם שינוי החלוקה למחוזות הוא צעד בכיוון הרצוי. החלוקה הקיימת עיוורת לשינויים בגיאוגרפיה העירונית של ישראל והיכולת להתייחס לדינמיקה הזו היא חיובית". פרופ' אלפסי מוסיפה ומציינת כי "לאחר שאמרנו את זה, קשה שלא להתייחס לפער העצום שבין שיח התכנון לבין ההתנהלות בפועל. דיבורים על עירוניות מגובשת נשמעים במינהל התכנון כבר שנים רבות ונכללים בתוכניות מתאר ארציות ומחו־ זיות למעלה מעשרים שנה. למרבה הצער, ההתנהלות התכנונית בישראל לא משקפת את הרעיונות הללו. מחקר שערכנו מראה שבשלושים השנים האחרונות תוכננו בי־ שראל למעלה ממאה וחמישים שכונות חדשות, כולן במבנה זהה ואנטי עירוני במובהק. שכונות בעלות קישוריות נמוכה מאוד לעיר שבה הן מוקמות, תלויות רכב, וכאלה שמיועדות למגורים בלבד עם מי־ עוט של תעסוקה ומסחר בנגישות קרובה. מנגנוני תכנון עוקפים בקלות תוכניות ארציות, מחוזיות ומקומיות, וחותרים לה־ קמה של מגורים, אזורי תעסוקה ותשתיות, במנותק מהתכנון הכוללני. מבט אל דרום הארץ מראה רצף של שליפות מהמותן, לר־ בות תכנון של יישובים חדשים והתפרסות על שטחים פתוחים וחקלאיים פעילים". "מסיבה זו", מסכמת פרופ' נורית אלפסי, "קשה לשמוח בלב שלם כאשר מינהל התכ־ נון מציג תוכנית חדשה, גם אם עקרונותיה חיוביים. אנשי מקצוע וחוקרי תכנון ביש־ ראל יודעים כי מערכת התכנון כולה זקוקה למבנה חדש ולתהליך קבלת החלטות, שי־ קנה כוח לתכנון האסטרטגי המוצע. גם הח־ לוקה האזורית החדשה לא תועיל ללא שינוי מינהלי תואם. נדרשים אמצעים לעיגון של כללי התכנון האיכותיים בדרך שתצמצם את הפער שבין השיח לבין התנהלות מע־ רכת התכנון".

סמנכ"לית תכנון מרחבי במינהל התכנון, ליאת "יש פלד: כבר מספר תוכניות שמתגבשות, למשל, לגבי הנגב המערבי והנגב המזרחי, ואנחנו נתאים אותן עם התוכנית האסטרטגית"

הרשות שלך. תוכנית כזו אמורה להושיב את ראשי הרשויות באזור סביב שולחן עגול וכל ראש רשות יביא לשולחן את ענייניו. אני מאמין שיהיה לנו נגב אחר בעוד חצי יובל שנים, ושגם נזכה לשדה התעופה הבינלאומי בנבטים ולפיתוח הנגב. יש לנו כאן עתודות קרקע הגדולות ביותר ביש־ ראל שממתינות לפיתוח ולהפרחת השממה. תמיד מדברים על החלטות היסטוריות ברוח חזונו של בן גוריון להפרחת הנגב. אני מע־ ריך שהתוכנית האסטרטגית החדשה היא בגדר של החלטה היסטורית שתפריח יותר את הנגב, ושמדינת ישראל לא תתרכז רק בין גדרה לחדרה". אתגרים גדולים "אזור פתחת ניצנה", מציין ראש המוע־ צה האזורית רמת הנגב, ערן דורון, "הוא בעל פוטנציאל גדול לתת מענים לאת־ גרים הגדולים ביותר שיש למדינת יש־ ראל בנושא ביטחון המזון, ייצור אנרגיה, דיור, פיתוח תעסוקתי והתיישבותי, וכן בחיזוק וטיפוח הקשר עם העולם הערבי באמצעות מסוף הגבול בניצנה. פתחת ני־ צנה ורמת הנגב יהוו את עתודת השטחים המרכזית למדינת ישראל, וניתן להתחיל כבר היום בתכנון ויישום של שחרור שטחי אש לטובת חקלאות ותיירות, פיתוח תש־

"זו לא עוד תוכנית. לגבי הנגב המ־ ערבי, למשל, יש היום תקציבים, בהם תקציבי השיקום של מינהלת תקומה בעקבות אירועי השביעי באוקטובר. אנ־ חנו, למשל, נייצר הקבלה בין התוכנית האסטרטגית לתוכניות של 'תקומה' על מנת לקדם פרויקטים לטובת תושבי המ־ רחב והרשויות הכלולות בו. הכוונה היא לתת מענה גם לשנים הקרובות. תוכניות קיימות יותאמו לתוכנית האסטרטגית לפי המרחבים התיפקודיים באזור הנגב, כמו באר־שבע, דימונה, ערד, נגב מערבי, נגב מזרחי וניצנה. לא יהיה צורך לחכות שנים כדי ליישם את התוכנית הזו". 25 מהי בעצם הבשורה של אותה תוכנית אסטרטגית? "החזון שלנו משלב שיתופי פעולה לכל האזורים. התושב רק ירוויח מזה. מרחקי נסיעה יתקצרו, רמת השירותים תעלה, ואזור מגוריו והיישוב בו הוא חי רק יפות־ חו וישודרגו. הראייה לטווח הרחוק תעזור לנו לתת מענה לטווח הקצר והבינוני, כמו לגבי התמודדות עם מצבי חירום, כמו שח־ ווינו בשביעי באוקטובר". חשיבה אזורית "התוכנית הזו", אומר ל"ידיעות הנגב"

בתוך חצי שעה תגיע ליעד

8

2.8.2024 ˆ ידיעות הנגב

בס"ד

אידאל אנרגיות סולריות בע"מ דודי שמש וחשמל

5 שנות אחריות עד

ציפוי אמאיל

התקנת דודי שמש חשמל ומערכות סולריות שירות מהיר, מקצועי ואדיב מחירים מיוחדים לבעלי מקצוע

תו בטיחות לשמירה על איכות המים

1-800-800-464

סניפים בכל הארץ:

מח' קבלנים חיפה : | , קרית אתא 31 חיפה : דרך חיפה | תלפיות 5 ירושלים: הסדנא נתניה : | 9 מח' קבלנים אזור : הפרדס | 9 אזור : הפרדס | , קרית אתא 31 דרך חיפה 23 באר שבע : הדסה | , אזה"ת הקלה 4 אשדוד: הנגר | 9 בית שמש : החרש | 17 המסגר

9

ידיעות הנגב ˆ 2.8.2024

מנהלת אגף הרווחה בעיריית באר־שבע, אתי כהן, פורשת מתפקידה ‰ מדובר באחד האגפים החשובים והרגישים ברשות המקומית ‰ העירייה: "כהן הובילה פרויקטים שהפכו למודלים ארציים" אגף הרווחה מחפש מנהיג חדש

מפגש ריפוי המועצה האזורית בני שמעון ערכה מפגש הוקרה מיוחד לנהגי האמ־ בולנס המתנדבים של המועצה, המסייעים בתחנות מד"א באזור וביישובים שלהם. המפגש אשר נערך במתחם "עינות בר" שבגבעות בר הוקדש להבעת תודה והערכה על ההתנדבות המו־ רכבת במיוחד במלחמה הנוכחית. האירוע כלל סדרת סדנאות ריפוי והתחדשות שכללו סדנאות מים, סדנאות נשימה וטבילה בקרח, לצד שיחות פתיחה שהאירו את התהליך שהמתנדבים עברו. בנו־ סף, נהנו המתנדבים מארוחה מפ־ נקת וחלוקת שי. ניר זמיר, ראש מועצת בני שמעון, אמר: "חשוב לנו להודות למתנ־ דבים שלנו ולתמוך בהם בתקופה מאתגרת זו. המפגש הזה היה הזד־ מנות לבטא את הערכתנו ולתמוך בהם פיזית, ולא פחות חשוב מכך, נפשית". נבחרת הנוער של אופקים תתחרה באליפות מכבי העולמית לילדים מול קבוצות נוער בכדורגל מכל נערים מקבוצת מ.כ 18 העולם. כ־ מתנ"ס אופקים ייצגו את העיר מטעם המשלחת של "מכבי יש־ ראל" בלונדון. מנהל בית הספר לכדורגל, דודו דראי, ומאמני הקבוצה הרמן עמר, חנוך נזרוב ושגיא גנון, ילוו את שחקני הקבוצה במשלחת ויעניקו להם שמירה, ליווי ותמיכה בעת שיתחרו בקבוצות מדנמרק, דרום אפריקה, צרפת, אוסטריה, ארגנ־ טינה, גרמניה ובריטניה. ראש העירייה, איציק דנינו, נפגש עם צוות הקבוצה, שחקניה והורי הנערים, והודה להם על הנכונות והרצינות שהפגינו, וביקש מהם לשמור על עצמם, על אחת כמה וכמה לנוכח התקופה המאתגרת ביטחונית ברחבי העולם. "ההיש־ גים חשובים, אבל הרבה יותר חשוב הביטחון שלכם. אני רוצה שתטוסו, תהנו, תבלו, תשחקו ושתחזרו הביתה לשלום, בריאים ושלמים. אתם מסבים לנו גאווה גדולה ואני גאה בכל אחד ואחד מכם. יישר כוח לאילנה איטח ול־ דודו דראי על ההשקעה והמסירות בנוער שלנו, הבאתם אותם להישג מדהים, ועיריית אופקים שמחה לעמוד לצד הקבוצה ולסייע לה ככל הניתן". עודד בר־מאיר לונדון מחכה להם

צילום עיריית באר־שבע | אתי כהן (משמאל) לצד דנילוביץ' בחנוכת "מרכז יותם" המספק מענה לבעלי מוגבלויות

אחוז מההוצאות 60 עומדים על מצב בו ו � אח 75 ממומנות על ידי הממשלה במקום אחוז על ידי הרשות". 40 זים, ו־ אתי כהן החלה את עבודתה בעירייה כעו־ בדת סוציאלית במחלקה בשכונה ד' ושי־ משה במספר תפקידים, בהם רכזת נערות בסיכון, טיפול פקידת סעד לחוק הנוער ומדריכת ראש צוות. כמו כן, ניהלה את המחלקה לעבודה קהילתית במשך שנים רבות. ניסיונה הרב בתחום העבודה הסוציאלית ובתפקידים שבהם עסקה, לא נעלמו מעיני הגורמים האחראים בעירייה. היא נבחרה לסגנית וממלאת מקום מנהלת האגף, ולא־ חר מכן למנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים, תפקיד שבו כיהנה בעבר אסתר עמר ז"ל. "להיות בתפקיד מנהלת אגף רווחה מש־ מעותו עבודה מסביב לשעון ומפגש בלתי פוסק עם מצוקות וקשיים", אומרים עובדי האגף. אתי כהן הבינה זאת מיד כשקיבלה עליה את האחריות לנהל את אגף הרווחה, וב־ תחילת תפקידה היא הצהירה: "התפקיד שלנו הוא לסייע ולעזור ולשם זה נבחר־ נו. אני מקבלת את התפקיד בחרדת קודש, כולי מגויסת למשימה החשובה, ואעשה הכל כדי להקל על המצוקות ולעזור לא־ נשים הזקוקים לכך". מוציאים מכרז על רקע הפרישה הקרובה, נמסר מעיריית באר־שבע: "במסגרת תפקידה כמנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הובי־ לה אתי פרויקטים ושירותים למגוון האוכ־ לוסיות החל בתחום המוגבלויות, מרכזים טיפוליים מעונות יום שיקומיים, קשישים, ועוד. התוכניות והפרויקטים דוגמת בית משפט קהילתי, המיזם לביטחון תזונתי, ועוד, הפכו למודלים ארציים". בימים אלה נערכת העירייה לפרסום מכרז לבחירת מנהל/ת אגף הרווחה והשי־ רותים החברתיים.

יעקב לוי

גל הפרישות של בעלי תפקי־ דים בכירים בעיריית באר־שבע שנות עבודה, אתי 35 נמשך: אחרי

כהן, מנהלת אגף הרווחה בעירייה פורשת, לאחר ששימשה במגוון תפקידים באגף והגיעה עד לראש הפירמידה. בחודשים האחרונים הודיעו על פרישה עוזר ראש העירייה, צביקה כהן, מנכ"לית העירייה, אבישג אבטובי, ומבקר העירייה, אבי פוגל, שיסיים את עבודתו בעירייה בסוף השנה. ההערכה היא כי המגמה של חילופי דורות בתפקידים הבכירים בעי־ רייה תימשך. אגף הרווחה והשירותים החברתיים נחשב לרגיש ביותר בעירייה ונוגע בעשרות אלפי אנשים ומשפחות. מדובר ביחידה מקצועית אשר ייעודה שיפור איכות החיים וטיפול במצוקות חברתיות לרווחת תושבי העיר. אגף הרווחה על שלוחותיו, אחראי לה־ בטיח לכל אדם, משפחה או קהילה בעיר, את מירב הרווחה הכלכלית, ולהגן על אלו המתקשים עקב מצוקה, משברים, עוני, אבטלה או ניצול. נושאי הטיפול העיקריים של אגף הרווחה משתרעים על יריעה רחבה הכוללת משפ־ חות השרויות בעוני, ילדים ונוער במצבי סיכון, אלימות במשפחה, נפגעי סמים ואל־ כוהול, זקנים, מובטלים או חסרי הכשרה מקצועית, ועוד. "כדי להיות בתפקיד מנהל אגף רווחה צריך לבוא עם לב, נשמה ואוזן קשבת", נהג לומר סגן ראש העירייה, יצחק מרציאנו

תקציב אגף

הרווחה בעיריית באר־שבע לשנת 2024 עומד על 340 כ־ מיליון שקל. ההוצאות ממומנות על ידי הממשלה )60%( והרשות המקומית )40%(

צילום פרטי | אתי כהן

ז"ל, שהיה ממונה על האגף. עובדים באגף מסכימים מאוד את הדב־ רים. "הרבה פעמים עובד שמעניק שירות הוא גם פסיכולוג. קשישים שמגיעים לפה מחפשים גם מישהו שיקשיב לבעיות שלהם ויספק להם פתרון רגשי. מן הסתם צריך מנהל שיידע גם לתת מענה לעובדים שנו־ תנים שירות לאוכלוסיה לא פשוטה. להיות פסיכולוג של הפסיכולוגים, מעבר לניהול השוטף של המחלקה והעבודה מול המנגנו־ נים השונים של עיריית באר־שבע". עבודה מסביב לשעון עומד 2024 תקציב אגף הרווחה לשנת מיליון שקל. במהלך השנים, 340 על כ־ אותן פעולות רווחה נופלות על כתפיה של הרשות המקומית, ומנגד, מימון משרדי הממשלה הולך ופוחת. גזבר העירייה, ליאור דיעי, ביטא זאת בישיבה של ועדת הכספים שהתקיימה בסוף חודש מרץ. "חשוב מאוד להבין", אמר דיעי, "שהמדינה בהסכמים שלה מול העי־ אחוזים מההוצאות 75 רייה מתחייבת לממן של קהילת הרווחה והשירותים המיוחדים. בפועל, לאורך השנים, אנחנו הולכים וג־ דלים בהשקעה עירונית. היום אנחנו כבר

עובדים באגף: "תפקיד של מנהל אגף רווחה כולל מפגשים בלתי פוסקים עם מצוקות וקשיים"

צילום: נועם דראי | נבחרת הנוער

2.8.2024 ˆ ידיעות הנגב 10

בס"ד

דודי שמש, חשמל ומערכות סולריות

ציפוי אמאיל

תו בטיחות לשמירה על איכות המים

בהנהלה חדשה!

08-628-2828 , באר שבע 99 ההסתדרות 08-628-5055

11 ידיעות הנגב ˆ 2.8.2024

ארוכה הדרך הביתה:

תושבי ניר יצחק אמורים לחזור בסוף החודש הבא לביתם, אך טרם ברור כמה מהם יבחרו לשוב לעוטף ‰ חלק מהמשפחות כבר החלו לברר אפשרויות לגבי יישובים מרוחקים מהאזור ‰ גם סוגיית הרישום למסגרות חינוכיות טרם הוסדרה ‰ בתוך כך הוארכו התגמולים שמקבלים התושבים עד לסוף השנה המכשולים של קיבוץ ניר יצחק

בוועדה הובהר כי אף תושב לא ייפגע כלכלית מהקיזוז, כך ששווי מענק האכלוס יהיה שווה או גבוה יותר ממענק השיבה שיקוזז. "אירוע מורכב" בעקבות החלטת הוועדה נמסר מקיבוץ ניר יצחק: "הקיבוץ מברך על החלטת ועדת העבודה והרווחה להארכת זכאות האכלוס העצמאי לחברי הקיבוץ. החלטה זו משק־ פת לקיחת אחריות והבנה של גודל האירוע איתו אנו נאלצים להתמודד בחודשים האח־ רונים, ומבהירה את מחויבות המדינה לת־ קומה מלאה וכנה של קיבוצנו האהוב. חברי קיבוץ ניר יצחק רואים מחויבות וחשיבות רבה בשיבה הביתה ויישוב ביתנו כקהילה חזקה ומלוכדת בה לכל אחד ניתן זמן ומרחב התמודדות עם האירוע המורכב". עוד נמסר מטעם הקיבוץ כי "כזכור, בחודש אפריל האחרון, בהנחיית צו אלוף, הוחלט שאין מניעה לשוב לקיבוץ ניר יצחק על אף העובדה שסמוך לקיבוץ מתנהלת מלחמה והאזור מוגדר כשטח צבאי סגור. בעקבות ההחלטה בוטלה הזכאות למענקי האכלוס עבור תושבי הקיבוץ, לרבות הת־ גמול עבור חברי הקיבוץ ששוהים באכלוס עצמאי. כאמור, עם החלטת ועדת העבודה והרווחה יוחזרו המענקים והזכאויות לתו־ שבי הקיבוץ". השאלה העומדת לפנינו היא איך לעצב את החגים והימים הלאומיים, שלכל אחד מהם נדרשת כמובן התייחסות מתאימה ורגישה. ישנה כבר היערכות מוקפדת לקראת חגי תשרי הקרובים". מנכ"ל "פנים", איגוד ארגוני יהדות יש־ ראלית, יותם ברום, ציין כי "לכל קהילה תהיה האפשרות להעמיק ולהתאים את התכנים שמתאימים לזהותה מבלי רצון להשפיע על אורחות חייה ואמונתה. אנחנו מאמינים שזהות יהודית ישראלית היא חלק מהחוסן הלאומי שלנו". תמר אלפרוביץ', ראש המינהלת ליהדות ישראלית: "המטרה היא לבנות תוכנית מותאמת קהילה בהתאם לאופי התושבים על מנת שיוכלו לחגוג כל אירוע בצורה המתאימה והולמת להם אישית וקהילתית"

עודד בר־מאיר

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה בסוף השבוע האחרון את בקשת הממשלה והביטוח הלאומי

להארכת התגמולים לתושבים המפונים, בהם תושבי יישובי עוטף עזה, ששוהים בא־ שקל ליום 200 כלוס עצמאי, העומדים על בדצמבר 31 שקל לילד עד ה־ 100 למבוגר ו־ על פי החלטת הממשלה. 2024 בתוך כך אישרה הוועדה להשיב את הז־ כאות למענקי האכלוס לתושבי קיבוץ ניר יצחק, אשר עוד בחודש אפריל האחרון נקבע כי הם רשאים לשוב לביתם. בעוד שעל פי מערכת הביטחון ניתנה אז האפשרות לתושבי הקיבוץ לשוב לקיבוץ, השוכן ק"מ ספורים מגדר המערכת עם רצו־ עת עזה, לאחר שפונו ממנו עם תחילת המ־ לחמה בשביעי באוקטובר, בחרו אנשי הקי־

צילום: הרצל יוסף | קיבוץ ניר יצחק. תושביו עדיין מתגוררים בבתי מלון

צעירים, כבר החלו לברר בחודשים האחרו־ נים אפשרויות להתגורר ביישובים מרוח־ קים מאזור חבל אשכול בו ממוקם קיבוצם. בימים הקרובים אמורה קהילת הקיבוץ להחליט לאן מועדות פניה לקראת מועד עזיבתם את בית המלון בעוד כחודש, כאשר ברקע גם עדיין תלויה ועומדת סוגיית רי־ שומם של ילדי הקיבוץ למסגרות החינו־ כיות עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה. על פי החלטת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יהיו תושבי קיבוץ ניר יצחק זכאים למענקים רטרואקטיבית מראשון במרץ האח־ רון תוך ניכוי מענק השיבה החד פעמי שהש־ תלם למי ששב לגור בקיבוץ. במהלך הדיון

בוץ שלא לשוב לקיבוץ מתוך החשש בשל המציאות הביטחונית באזור כל עוד נמשכת הלחימה ברצועת עזה. עם פרוץ המלחמה פונו אנשי ניר יצחק לאילת, שם הם שהו בתחילה במלון "קיסר", ולאחר מכן, במהלך החודשים האחרונים הם עברו להתגורר זמנית במלון "יו ספלאש" שבקיבוץ אילות הסמוך לאילת. מועד עזיבתם את המלון נקבע לראשון בספטמבר הקרוב, והם אמורים לשוב לקי־ בוץ, אך עד כה, כך נודע ל"ידיעות הנגב", לא ברור כמה מתושבי הקיבוץ אכן ישובו בפועל לקיבוץ, לאחר שחלק ממשפחות אנשי הקיבוץ, בעיקר משפחות עם ילדים

בימים הקרובים אמורה קהילת הקיבוץ להחליט לאן מועדות פניה לקראת מועד עזיבתם את בית המלון בעוד כחודש

משקמים את העוטף בצורה מותאמת לכל יישוב קיבוצים ומושבים מעוטף עזה ומספר שכונות מאופקים הצטרפו לתוכנית "צומחת שוב" שנועדה לשקם את החוסן 50 הקהילתי של היישובים שנפגעו בשביעי באוקטובר • במסגרת המיזם, כל קהילה תתאים לעצמה תוכנית שיקום פרטנית

עודד בר־מאיר

תחת הכותרת "צומחת שוב" הוש־ קה בימים אלה תוכנית חדשה לשיקום החוסן הקהילתי של

קהילות עוטף עזה. מדובר במיזם משותף של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ו"פנים", איגוד ארגוני היהדות הישראלית, במטרה לסייע ליישובי עוטף עזה בשיקום הקהילתי, ולייצר קבוצות שיעמיקו את הזהות האישית, הקהילתית והלאומית על רקע המשבר הקשה שחוו בעקבות אירועי השביעי באוקטובר. תוכנית זו, כך מציינים יוזמיה, צפויה לתת מענה לעשרות אלפי התושבים בעוטף, שחלקם כבר חזרו לבתיהם וחלקם עדיין מפונים. בתוכנית "צומחת שוב" הושקעו כשמו־ נה מיליון שקל מכספי הממשלה וכשמונה מיליון שקל נוספים שגויסו מקרנות, בהן הפדרציה היהודית של ניו־יורק וקרן פוזן. קיבוצים 50 עד כה הצטרפו לתוכנית כ־ ומושבים מהמועצות האזוריות אשכול, שדות נגב, שער הנגב וחוף אשקלון, וכן מספר שכונות מהערים אופקים ושדרות. התוכנית מופעלת בשיתוף פעולה

צילום: הרצל יוסף | צעדה של תושבי העוטף. מחזקים את הזהות הישראלית

עם ארגונים חינוכיים, בהם המדרשה באורנים, בינה, מרכז הרצוג, מכון שיטים . והחברה למתנ"סים מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטיש־ מיות, אבי כהן סקלי, ציין כי "תושבי העוטף מתחילים לחזור ליישובים שהם ביתם לאחר שחוו אובדן קשה ומצבי חיים שטרם הכרנו. הם עברו את המציאות הזו כיחידים וכקהילה. המטרה שלנו היא לסייע לאוכלוסייה לחזור לנהל את חייה תוך הענקת כלים להתמו־

דדות עם הטראומה הנוראית. ביחד עם השותפים שלנו בנינו תוכנית שתענה על צרכים אלה, ואנחנו שמחים על כך". לדברי תמר אלפרוביץ', ראש המינהלת ליהדות ישראלית, "המטרה היא לבנות תו־ כנית מותאמת קהילה בהתאם לאופי התוש־ בים על מנת שיוכלו לחגוג כל אירוע בצורה המתאימה והולמת להם אישית וקהילתית. הליווי הקהילתי כולל התייחסות מפור־ טת ללוח השנה העברי והישראלי, כאשר

2.8.2024 ˆ ידיעות הנגב 12

13 ידיעות הנגב ˆ 2.8.2024

הורים מעומר מחפשים לילדיהם כיתה בבאר–שבע המאבק להרחבת המסלול המונטסורי: הורים תושבי עומר פנו לראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', בבקשה לקלוט תלמידים העולים לכיתה א' במסגרות חינוכיות בבירת הנגב ‰ הסיבה: בקשתם לפתוח כיתה א' רביעית ביישוב נדחתה ומספר התלמידים בכל כיתה עשוי לגדול ‰ ההורים: "ההשקעה בחינוך ילדינו היא בעלת ערך שלא ניתן לכמת" ‰ מועצת עומר: "פועלים לפי התקנות"

יעקב לוי

פנים כי השקעה בחינוך ילדינו היא בעלת ערך שלא ניתן לכמת, והיא קריטית לעתיד היישוב עומר". מעיריית באר־שבע נמסר: "אנחנו גאים בהזדמנויות החינוכיות המגוונות בעיר באר־ שבע ושמחים על ההערכות המצוינת להן זוכה המסלול המונטסורי בבית הספר 'נטעים מיתרים'. הביקוש הרב אליו מכלל תושבי העיר מעיד יותר מכל על הצלחתו. נכון לע־ כשיו בית הספר אינו מוגדר בית ספר ייחודי על־אזורי על ידי ועדת הייחודיים של משרד החינוך, ואיננו קולט תושבי חוץ". ממועצת עומר נמסר בתגובה לפניית "ידיעות הנגב": "מועצה מקומית עומר פוע־ לת לפי התקנות והכללים של משרד החינוך אשר קובעים מספר מוגדר של תלמידים בכיתה שמעליו ניתן לפצל כיתה. בהקשר זה נציין כי המצב זהה גם בלהבים ובמיתר הס־ מוכים לעומר. מעולם לא התקבלה החלטה להגדיל את מספר התלמידים בכיתה א' למ־ ספר מסוים של תלמידים כפי שנטען. ראש המועצה התחייב עוד בטרם כניסתו לתפקיד לפעול לשיפור איכות החינוך ביישוב ולה־ עניק לילדי וילדות עומר את הכלים הלי־ מודיים הטובים ביותר, ולשם אנו צועדים". יוסי כהן: "מהו הרציונל החינוכי והכלכלי שעומד מאחורי ההחלטה לצמצם את מספר הכיתות ולא לפתוח כיתה א' רביעית?"

קבוצה המונה עשרות תושבים מהיישוב עומר התאגדה ופנתה לראש עיריית באר־שבע, רוביק

המועצה המקומית עומר: "מעולם לא התקבלה את מספר התלמידים בכיתה א' למספר מסוים של תלמידים כפי שנטען" החלטה להגדיל

צילום: הרצל יוסף

דנילוביץ', בבקשה לקבל את ילדיהם העו־ לים לכיתה א' לבית הספר "נטעים" הפועל ברוח הגישה המונטסורית. לדברי ההורים, הם התאכזבו מהחלטת ראש מועצת עומר, ארז בדש, שאמנם הצהיר על הפיכת בית הספר "עומרים" ביישוב למונטסורי, אך ללא פתיחת כיתה א' נוס־ פת, רביעית במספר, שהיתה אמורה לדברי ההורים להיפתח בשנת הלימודים תשפ"ה. המשמעות היא שבכל כיתה בבית הספר יל־ תלמידים. 30 מדו מעל "מאחר ולתפיסתנו בית הספר 'עומרים' אינו מספק את המענה החינוכי הראוי עבור ילדינו, גם ובשים לב לפתיחת כיתות בש־ נ � תלמידים בכיתה, א 30 כבה א' עם מעל חנו רוצים לבחון אופציות נוספות", כתבו ההורים לדנילוביץ'. על פי ההורים מעומר, לאורך השנה הם היו בקשר עם נציגות ההורים מבאר־שבע ועם המלווה הפדגוגית של בית הספר "נטעים", והתרשמו שמדובר במסגרת חינוך שתואמת לערכי השיטה המונטסורית. שיטת מונטסורי היא גישה חינוכית לי־ לדים שעיקריה מבוססים על המחקרים של הרופאה והמחנכת האיטלקית, מריה מונ־ טסורי. על פי שיטתה ומחקריה, היא יצרה סביבת למידה הבנויה מחומרים שמטרתם מיועדים לפעילויות למידה עצמאיות. גורמים במועצה אומרים לגבי טענות ההורים כי "אך ורק טובת הילדים עומדת

יוסי כהן. "החלטה שתפגע בילדים"

ארז בדש. "התחייב לפעול לשיפור החינוך"

לנגד עיניהם. התקן של משרד החינוך לכי־ תלמידים, הוספת כיתה רביעית 34 תה הוא משמעותה שהמועצה תצטרך לממן אותה". "החלטה מאכזבת" באופוזיציה מתחו ביקורת על החלטת המו־ עצה. חבר סיעת "קהילה", יוסי כהן, הגיש שאילתה לכינוס ישיבת מועצה שלא מן המ־ ניין שתדון בהחלטה שמסעירה את ההורים. "משמעות ההחלטה לפתוח רק שלוש כי־ 33 תות בבית הספר 'עומרים' היא ציפוף של ילדים בכיתה, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם רווחת הילדים, עם היכולת לתת יחס אישי לכל ילד, ועם הישגי הילדים הצפויים כתוצאה מכך", טוען כהן. בשאילתא שהגיש הוא מבקש הבהרות: "מהו הרציונל החינוכי והכלכלי שעומד מאחורי ההחלטה לצמצם את מספר הכיתות ולא לפתוח כיתה א' רביעית?". כהן מוסיף: "אני חבר אופוזיציה ענייני,

המטרה להגיע להסכמות ולפתוח את שנת הלימודים בצורה חלקה". יחד עם זאת, כהן מבקש "את כל הנתונים הרלוונטיים, את חוות הדעת המקצועיות, ואת כל מערך השיקולים שהביא להחלטה, שהשלכותיה עשויות להיות מרחיקות לכת עבור הילדות והילדים הרכים העולים מן הגן לבית הספר וצריכים לחוות 'נחיתה רכה', לרכוש מיומנויות קריאה, כתיבה, מושגים מתמטיים ראשוניים, כישורים חברתיים ומיומנויות למידה בסיסיות בשנת לימודיהם הראשונה והמשמעותית בבית הספר". נציגי ההורים שביקשו לבחון את המעבר, מסרו בתגובה: "ההחלטה שניתנה על ידי ראש המועצה, ארז בדש, הקובעת הגדלת תלמידים 32 מספר הילדים בכיתות א' ל־ (מספר ילדים בכיתה הגבוה מהממוצע הארצי בגיל יסודי) מאכזבת ומחמירה את אי האמון בין מועצת עומר להורים. מצעד מאוד שההורים נאלצים לחפש חלופות מחוץ ליישוב עומר. על ראש המועצה לה־

תאונות בעשור האחרון 100 מעל 2023־ ל 2014 תאונות קשות במעורבות משאיות כבדות התרחשו בבאר־שבע בין השנים 27־ שבע תאונות קטלניות ו • מנכ"ל עמותת "אור ירוק": "משאיות הן פצצות מתקתקות שנוסעות לידינו בכביש" משאיות מסוכנות בבאר־שבע:

נתוני העשור האחרון 164 תאונות דרכים ברחבי הנגב במעורבות משאיות 106 תאונות במעורבות משאיות שבע – בבאר 22 מהתאונות היו קטלניות

15 במעורבות של משאיות כבדות, בהן 101 תאונות קשות ו־ 48 תאונות קטלניות, תאונות קלות. "משאיות מעורבות בתאונות דרכים קט־ לניות בשיעור גבוה מחלקן במצבת כלי הרכב", אומר עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת "אור ירוק", "הן למעשה פצצות מתקתקות שנוסעות לידינו בכביש. למשאיות מאפיינים ייחודיים המגבירים את הסיכון לתאונת דר־ כים - משקל המשאית, הגודל והגובה בשילוב מהירות הנסיעה מקשים על הנהג לעצור בפ־ תאומיות, מגדילים את מרחק העצירה כמו גם

קטלניות התאונה". לדברי עו"ד יעקב, הגיע הזמן לרפורמה מקיפה בתחום כלי הרכב הכבדים אשר תוביל לירידה במספר התאונות הקטלניות. "תוספת נהגים מקצועיים, הקפדה על שעות הנהיגה לפי החוק, חיזוק מערך האכיפה בנושא תקי־ נות המשאיות והגברת המודעות והמקצו־ עיות של הנהגים הן פעולות שיש להטמיע במהירות וביעילות כדי להציל חיי אדם. במ־ שרד התחבורה חייבים לקחת אחריות ולייצר תוכנית מוסדרת שתוביל לצמצום מספר ההרוגים הגבוה".

עודד בר־מאיר

ו � תאונות דרכים במע 164 מפחיד. רבות של משאיות כבדות במשקל של שלושה וחצי טון אירעו בבאר־ ), מהן 2014־2023( שבע בעשור האחרון קשות. 27 שבע תאונות קטלניות ו־ כך עולה מנתוני עמותת "אור ירוק", המ־ בוססים על נתוני הלשכה המרכזית לס־ טטיסטיקה, שפורסמו השבוע. הנתונים מצביעים על כך שבעשור האח־ תאונות דרכים 164 רון אירעו ברחבי הנגב

צילום ארכיון: הרצל יוסף

תאונה עם משאית. מספרים מפחידים

2.8.2024 ˆ ידיעות הנגב 14

פסטיבל סמילנסקי פסטיבל דרומי לתרבות ולאמנות בעיר העתיקה 22/08/24 – 20/08/24 , ימים שלישי עד חמישי הכניסה חופשית! מבט על העיר

אגף הפיקוח סגירת עסקים בערב תשעה באב

מדבריום - פארק החיות ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל

על פי חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה ועל פי על פי חוק עזר לבאר שבע 1997 - מיוחדת), התשנ"ח .1972 - (פתיחת עסקים וסגירתם), התשל"ב , המקומות הבאים יהיו סגורים 12/8/24 , ביום שני, ח' באב תשפ"ד החל משקיעת החמה ועד לזריחת החמה למחרת: מקומות בילוי ואוכל כגון תיאטרון, קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, בתי אוכל, חנויות וקיוסקים. *לא כולל בתי אוכל בבתי מלון ואכסניות. *קיום חובה לפי החוק הבא אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר. *בעלי העסקים מתבקשים לשמור על הוראות החוק, אגף הפיקוח העירוני יוודא ביצוע סיורים לשמירה על הוראות החוק. אגף משאבי אנוש עדכון קבלת קהל לא יתקיימו קבלת ,13/8/24 , ביום שלישי, ט’ באב תשפ”ד קהל ומענה טלפוני במשרדי העירייה ובמוקד המידע הספריה העירונית (מרכזית) 08-6277899 ' , טל 12 דרך המשחררים 'אחה"צ מהספרים' 17:00 ימי שלישי בשעה "אמא שלי תמיד ממהרת" מאת הדסה יובל 13/8/24 "ספסל החברות" מאת ודני מדור 20/8/24 עדכון קבלת קהל ספריית הילדים והנוער תהיה סגורה לקבלת קהל בימים שני, (כולל) עקב עבודות שיפוץ ושדרוג 7/8/24 , עד שישי 29/7/24 האולם. נפתחה ההרשמה למרוץ הילדים של באר שבע המרוץ יתקיים בפארק הילדים ביום חמישי, כ"ג באלול .20:00-16:00 בין השעות 26/9/24 , תשפ"ד בלבד. 12-4 * מיועד לילדים בגילאי * מהרו להירשם באתר עיריית באר שבע או/ו באתר חברת "כיוונים", מספר המקומות מוגבל. בית הספר להורים והשירות הפסיכולוגי חינוכי באר שבע מזמינים אתכם למפגש בזום בהנחיית ענת צייטלין, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית, שיעסוק בליווי של ההורים לילדיהם במעבר לגן עירייה. .18:30 בשעה 5/8/24 , המפגש יתקיים בזום ביום שני קישור למפגש באתר עיריית באר שבע. ***** שלישי משפחתי לקטנים ולגדולים הכניסה חופשית! מינהל החינוך, תרבות, נוער וספורט הורים לילדים העולים לגן עירייה, מוזמנים למפגש הכנה במיוחד עבורכם! והתשלומים בשל צום תשעה באב. * השירותים החיוניים יפעלו כסדרם. לשירותכם! 106 מוקד

תדמיינו לכם הזדמנות להיפגש עם בעלי החיים באופן ייחודי, לחוויה חדשה שטרם הכרתם! דונם הסמוכים 140 - המדבריום משתרע על שטח של כ לכניסה המערבית של העיר באר שבע. מדובר במגה פרויקט המהווה מרכז חדשני, ראשון מסוגו בישראל לאינטראקציה חינוכית בין האדם ובעלי החיים. הפארק שם את המבקר ב”נעלי בעלי החיים” באמצעות כלים התנסותיים ובכך מאפשר להכיר את בעלי החיים, את תרומתם לכדור הארץ, את יחסי הגומלין בין בעלי החיים השונים, את התנהלותם המשפחתית ומאפשר הבנה של הפארק מתאים ​. מערכות אקולוגיות על פני כדור הארץ לכלל הגילאים ומשלב חוויה, ריגוש, סקרנות, חדשנות ויצירתיות, תוך לימוד, הנאה והעשרה.

הערכות נכונה להפסקת חשמל מנתק"ת הפסקת חשמל ממושכת עשויה להתרחש בשעת חירום כמו גם בעת שגרה בשל פגעי מזג האוויר. הערכות נכונה מקלה על ההתמודדות. איך מתכוננים? בעזרת ראשי התיבות מנתק"ת – מזון, נוזלים, תאורת חירום, קבלת התרעה ותקשורת יש להיערך עם מלאי מים ומזון שאינו דורש קירור מזון ומים – .1 היערכו לחלופות תאורה ממקור שאינו חשמלי כמו סוללות/סולארי/אחר תאורת חירום ורדיו - .2 יש לוודא שיש ברשותכם אמצעי התרעה נוספים כמו יישומון פיקוד העורף בטלפון הנייד, פורטל החירום קבלת התרעה - .3 הלאומי במחשב הנייד ורדיו הפועל על סוללות וודאו שהטלפונים טעונים, הצטיידו במטענים ניידים תקשורת - .4 בנוסף, מומלץ להצטייד בערכת עזרה ראשונה, שמיכות, מוצרי היגיינה וכן יש להצטייד מראש בפריטים נוספים החיוניים לכם בהתאם למאפייני המשפחה, כמו מזון לתינוקות, תרופות, ציוד ייחודי לאנשים עם מוגבלות וכדומה. לרשותכם! 106 מוקד www.oref.org.il להנחיות המלאות יש להיכנס לאתר פיקוד העורף: אגף לוגיסטיקה וחירום נזכור את כולן וכולם! באוקטובר, איבדה העיר באר שבע את טובי בניה ובנותיה - אלו שנרצחו בטבח הנורא ואלו שנפלו בהגנה על המדינה. 7- מאז ה מתוך רצון לכבד את זכרם/ן ואת בני המשפחות, הביא ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ', לאישור מועצת העיר יוזמה להקמת צוות מטעם העירייה שייפגש עם משפחות הנופלים/ות והנרצחים/ות ויקבל מהן את הבקשות להנצחה. לאחר שנקבל מהמשפחות את הבקשות, יגובשו המלצות לגבי אופן ההנצחה של כל אחד ואחת מהנרצחים והנופלים. בימים הקרובים יפנו חברי הצוות למשפחות ויתאמו את הפגישות. .sebastiank@br7.org.il במקביל ניתן לפנות גם באמצעות הדוא"ל

אגף התנועה

מוקד הביטחון לשירותך! 08-6877777 בטלפון 106 או באמצעות המוקד עירוני שעות ביממה 24 מוקד הביטחון מאויש ופעיל המחלקה הוטרינרית 'בואו לאמץ חבר לחיים' יום אימוץ והפנינג כלבים ססגוני

עדכון בנושא קבלת קהל אגף התנועה במנהל הנדסה בעיריית באר שבע עבר למשכנו ​ , קומה א', 1 החדש בבניין העירייה (מרכזי) בכתובת: מנחם בגין .266-261 חדרים מספר 09:00 בימים שני וחמישי בין השעות קבלת קהל, תתקיים 18:30 עד 16:30 ובימי שלישי בין השעות 13:00 עד 08-6463751 בתיאום מראש במספר מענה טלפוני, יתקיים בימים ראשון, שלישי וחמישי 11:00 עד 09:00 בין השעות 08-6463751 :' בטל

20:30-16:30 בין השעות 8/8/24 , חמישי 6 ברחבת הדשא ברחוב רינגלבלום

הכניסה חופשית!

15 ידיעות הנגב ˆ 2.8.2024

הוועידה ששמה את הצפון במרכז המטרה: חזרה לשגרה

14.8 ,' ועידת 'צפון אדום מרכז רפפורט חיפה 9:30 להרשמה מהירה: חינוך בשגרת חירום איפה מתחילים מתמשכת: הילדים המפונים כיתה א'?, כיצד נבחנים תחת טילים? מנהלי אגפי חינוך ורווחה ברשויות מדברים על: חוסן נפשי, אישי וקהילתי : בעלות ובעלי עסקים איך מצילים עסק שהוא גם מפעל חיים? בין נושאי הוועידה: ראשי הרשויות המופגזות, המפונות והמאוימות איך לא מאבדים בשיחה: את הצפון? התנהלות תחת מלחמה: הדרך לספק שירותים בסיסיים לתושבים הרחוקים מביתם

ועידת 'צפון אדום'

את ראשי הצמרת הפוליטית, הכלכלית והקהילתית לדון בסוגיות של "החיים עצמם" 14.8־ "ידיעות תקשורת" תפגיש ב ‰ בין המשתתפים: ראשי רשויות, בכירים בתחומים מגוונים וגם יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן והשחקנית ליטל שוורץ

פה הכללית של מרכז השלטון המקומי וכן דוד אזולאי, ראש המועצה המקומית מטולה. לצד ראשי הרשויות הרבים יטלו חלק באירוע גם ניצן עמית - מנהי לת הקהילה של קיבוץ יראון וכן ד"ר מיכל מקל, סגנית מנהל המרכז הרי פואי רמב"ם ואחראית תחום רופאים ופיתוח תחומי רפואה. ד"ר מקל תעי סוק בהיערכות הרפואה בימי חירום. בוועידת "ידיעות תקשורת" בחיפה ישי תתפו גם בכירים בתחומי חינוך, תרבות ורווחה בישובי הצפון, וביניהם: אילי נה טרוק, ראש מינהל החינוך בעיריית חיפה, יוחאי וולפין, מנהל קהילה של קיבוץ מנרה, פנינה אייזנברג-בורנשי טיין, מנהלת הקהילה של קיבוץ כפר סאלד, אהרון אזולאי, מנכ"ל אשכול רשויות המפרץ ודפנה צורי, המשמשת כמנהלת תיאטרון קריית מוצקין. הוועידה תסוקר באופן נרחב בפלט־ פורמות השונות של קבוצת "ידיעות תקשורת" ובהן מקומוני הקבוצה . mynet ורשת

גיל בן נון

ההתפתחויות האחרונות בצי פון רק הדגישו את המתח הרב והקשיים שבהם נתונים מאות

אלפי ישראלים, שנותרו ללא תשובות ופתרונות. ועידה מיוחדת שתתקיים י � באוגוסט בחיפה מטעם "יד 14 בי עות תקשורת" תעסוק בכל הנושאים הבוערים הקשורים להמשך המלחי מה ולניהול החיים האזרחיים בערים וביישובים. בוועידה, שאותה תנחה שרון כידון, נדון בדרכים לספק שירותים בסיסיים לתושבים שנמצאים רחוק מהבית, איך להמשיך בפעילות מוסדות החיי נוך וכן כיצד מנהלים את נושאי הרי ווחה, הסיוע לתושבים, תרבות ועוד. עוד נדון בתפקידה של חיפה כבירת הצפון, וכן בנכסים האסטרטגיים של הצפון וכיצד אפשר לשמור ולהגן עליהם מפני חיזבאללה, ומהן נקודות המפתח שדורשים ביישובי הצפון מהי ממשלה.

צילום: טל שחר | ליטל שוורץ

צילום: אלכס קולומויסקי | יאיר גולן

צמרת ארצית ומקומית

והשחקנית והקומיקאית ליטל שוורץ, ילידת קרית ים. כמו כן ישתתפו ראשי הרשויות הבאים: יונה יהב, ראש העיר חיפה, משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום העימות; משה קוניני סקי, ראש עיריית כרמיאל המשמש גם כיו"ר אשכול בית הכרם וסגן יו"ר האסי

בוועידה יתארחו בין היתר השר לפיי תוח הנגב והגליל, יצחק וסרלאוף, מנכ"ל משרד הכלכלה עו"ד אמנון מרחב, האלוף (מיל') יאיר גולן, יו"ר 'הדמוקרטים' ולשעבר אלוף פיקוד צפון

היא תוכנית חדשה ופורצת דרך שתכליתה בניית חוסן חברתי מסע ישראלי – דרך ארץ והעמקת הזהות הישראלית מתוך חיבור למורשת היהודית ולשורשים. תוכנית ייחודית לתואר שני במדעי שמותאמת לתושבי הנגב * היהדות – דרך ארץ מסע ישראלי במסגרת הלימודים תלמידי התוכנית פוגשים עולמות שונים ומגוונים: לימודי ירושלים וא"י לצד תרבות יהודית בדגש על תולדות הקהילות היהודיות בארצות האסלאם ותרבותן וקשת הזהויות היהודיות בישראל. חלק משמעותי מן הקורסים הם קורסי שטח וסיורים לימודיים באזור ירושלים ובנגב המערבי.

התוכנית מותאמת לאנשי חינוך, שיטור ומנהל קהילתי, ומציעה רשת תמיכה ליוזמות חינוכיות בקהילה ואפשרות לפרויקט גמר מעשי.

יחס אישי, קהילה לימודית ואווירה משפחתית

יום לימודים בשבוע )במשך שנתיים(

חלק מהקורסים יתקיימו בצורה מקוונת

50% מלגת לימודים של )אפשרות למלגות נוספות על בסיס סוציו-אקונומי(

לסטודנטים תוצע הסעה מאורגנת ומסובסדת לירושלים

info@shechter.ac.il | schechter.ac.il | 077-9971116 : לפרטים ולתיאום פגישת ייעוץ

*התואר מוענק באישור המל"ג

16

2.8.2024 ˆ ידיעות הנגב

החיים הטובים

פאלאס להבים מזמינה אתכם להצטרף לקהילה החמה והאיכותית שלנו הנחה בדמי השימוש! 50%- וליהנות משנת ניסיון במחיר חסר תקדים ומ

פעילויות ספורט

עשירה קולינריה

אירועי תרבות

רפואה מתקדמת

טיולים והדרכות

דירות יוקרה

פאלאס. הבחירה של החיים הטובים | * 3666 רוצים לשמוע עוד? אנחנו מחכים לכם

פריסה ארצית: רעננה מודיעין להבים תל-אביב ראשון לציון

*בכפוף לתקנון החברה

17 ידיעות הנגב ˆ 2.8.2024

בס"ד

"...כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו..."

אני מחפשת בדחיפות תורם כליה

לבני היקר והאהוב ישראל דוד 1+ נשוי 40 בן הצעד הזה יכול להציל חיים ולתת לו סיכוי לחיים בריאים בחיק משפחתו, אם אתם או מישהו שאתם מכירים יכול לעזור בתרומת כליה או במציאת תורם, אני יודעת שזאת בקשה לא טריוויאלית אך תרומת הכליה יכולה להעניק לבני הזדמנות שניה

צילום: דובר צה"ל | מוטי רווה ז"ל

"איש אדמה פשוט, חזק ואמיץ"

סמ"ר (במיל') מוטי רווה ז"ל מהיישוב שני, שנפל בקרב ברפיח, התעקש להתנדב ללחימה בעזה לאחר שלא שירת בצבא כחייל סדיר ‰ רעייתו מיכל: "נלחמת על הארץ הזאת" עודד בר־מאיר

052-4612935 טלפון ליצירת קשר lilitomer87@gmail.com | Lyly4@walla.co.il דוד אירית

אני גאה בך שעברת את כל המכשולים ושב־ חרת תמיד נכון. אני אזכור אותך לעד בליבי, הזיכרונות שצברנו יחד ילוו אותי כל החיים. אני אשמור על המשפחה שלך מכל משמר. שמור על כולנו מלמעלה". ראש המועצה האזורית דרום הר חברון, אלירם אזולאי: "מוטי גדל בהר חברון כמת־ נדב בחווה חקלאית, התחתן והקים את ביתו ביישוב שני ליבנה. בתחילת המלחמה גויס להגנה באזור הר חברון, ולאחר שסיים את המשימה ביקש להתנדב לתפקיד נוסף ול־ סייע ככל הניתן בלחימה. תמיד היה נכון להתנדב, להושיט יד, ולהיות איפה שצרי־ כים אותו. צוותי המועצה מלווים ונמשיך לחבק את משפחתו וחברי היישוב בשעה קשה זו". הודעה מצמררת יום לאחר נפילתו ועוד בטרם הותר דבר מותו לפרסום, התקיים טקס סיום שלב א' של קורס חובשים של מגן דוד אדום - במסגרתו אמור היה מוטי ז"ל לקבל את תעודת הסיום. במהלך הטקס התקבלה במד"א פנייה על מנת לאבטח רפואית הודעת איוב למשפחתו של חלל צה"ל שנפל בקרב. צוות מד"א הוז־ נק מיד, ורק בהמשך התברר לחבריו לקורס ולצוותי מד"א בגזרת דרום הר חברון שהם נוסעים לביתו, ושמוטי ז"ל נפל בקרב. אביה גולדשטיין, פראמדיק מד"א ומדריך הקורס, ספד לו: "בצירוף מקרים מצמרר, כשעה לאחר טקס הסיום, קיבלנו בתדהמה וצער רב את הבשורה על נפילתו של מוטי ז"ל. הוא היה מלא בשמחת חיים, מוטיבציה, חדות ומקצועיות. איבדנו מתנדב משמעותי שהיה מלא שאיפות לתרום ולהציל חיים. החלטנו להקדיש את המשך הלמידה והקור־ סים לזכרו. יהי זכרו ברוך". שמעון אלקובי, מנהל מרחב נגב במד"א: "אנו מרכינים ראש לזכרו של גיבור ישראל ומתנדב מד"א שנפל בקרב בזמן שהיה אמור לחייך בטקס הסיום של הקורס. אנחנו שול־ חים למשפחתו תנחומים גדולים".

לוחם צה"ל ומתנדב חניך בקורס מד"א, סמ"ר (במיל') מוטי רווה ), מהיישוב שני שבנגב נפל 37 ז"ל (

בקרב ברפיח ביום חמישי שעבר. הלווייתו התקיימה ביום שישי האחרון בבית העלמין בסוסיא. אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה, בהם גם חבריו במד"א בשיירת אמבולנסים. הוא הותיר אחריו אישה, שתי בנות, הורים ושמונה אחים ואחיות. סיפורו של רווה יוצא דופן. הוא גדל כחרדי ולא שירת בצבא. במלחמה הוא ביקש להת־ גייס, עשה טירונות מקוצרת וביקש להיות בחזית. עקב עבודתו בבנייה היה לו רשיון נהיגה לכלים כבדים והוא שירת כמפעיל צמ"ה בחטיבת גבעתי. לאחר מותו הועלה מדרגת רב"ט לדרגת סמ"ר. רעייתו מיכל ספדה לו: "איך אפשר לסכם עולם ומלואו בכמה שורות? אהוב שלי, איש אדמה פשוט, חזק ואמיץ. נלחמת על הארץ הזאת, נלחמת להתגייס מאז שהכרנו, וכ־ שהגיעה ההזדמנות, נלחמת בשיניים עד שהצלחת. הדרך הייתה ארוכה, אבל צלחת אותה בזכות האיש שהיית, בזכות השורשים שנטעת. ידעת מה אתה רוצה, כיוונת חזק והגעת. תמיד חיזקת אותי. בכל פעם שהל־ כת לקרב, שמרת עלינו משם". יעל, אחותו של מוטי, ספדה לו: "תמיד היית הכי חייכן והייתה לך ענווה. היית האוזן הק־ שבת שלי והחבר הכי טוב שלי. תודה שבחרת להיות אח שלי והיית איתי לאורך כל הדרך. אביה גולדשטיין, פראמדיק מד"א: "הוא היה מלא בשמחת חיים, מוטיבציה, חדות ומקצועיות. איבדנו מתנדב משמעותי שהיה מלא שאיפות לתרום ולהציל חיים"

מיכל רווה: "ידעת מה אתה רוצה, כיוונת חזק והגעת. תמיד חיזקת אותי. בכל פעם שהלכת לקרב שמרת עלינו משם"

2.8.2024 ˆ ידיעות הנגב 18

לא מה שחשבתם הנדסאי מכונות שלושה בוגרים וסטודנט במגמה להנדסאי מכונות במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע מספרים איך בזכות הלימודים במגמה הם בנו ובונים לעצמם קריירה תעסוקתית מבטיחה

- מוגש מטעם המכללה הטכנולוגית באר שבע -

תחום מרתק ומבטיח בתעשייה, ביקוש גדול מאוד ושכר התחלתי גבוה יחסית. תכירו: הנדסאי מכונות, עמוד השדרה של תעשיות עתירות ידע וטכנולוגיה (ראו מסגרת), ואחת המגמות האטרקטיביות במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע. ), שקיבל באחרונה, את 48( לליעד איזנברג הדיפלומה שלו מהמכללה, לקח שנים להבין שבלי תעודת הנדסאי מכונות, הוא לא יצליח להתקדם בתחום. “אני כבר במקצוע הזה הרבה שנים, והבנתי שאם אני רוצה להתפתח לעבודות ברמה קצת יותר גבוהה, חייבים תעודה ביד”, מדגיש ליעד. “אומנם, הייתי זקן הכיתה, אבל השקעתי מאוד בלימודים וסיימתי בהצטיינות. קיבלנו בסיס מאוד טוב. המכללה השקיעה מאוד במעבדות. אהבתי גם שחלק מהמרצים באו מהתעשייה. תמיד קיבלנו עזרה. אביחי (אביב, ראש המגמה) הוא בחור מדהים, שליווה ותמך בנו, כולל בפרויקט הגמר. הרגשתי תמיד שיש לי למי לפנות ועם מי לדבר”. הנדסאי מכונות נמצאים בליבן של תעשיות עתירות ידע וטכנולוגיה. העבודה בתחום כוללת תהליכי מחקר, תכנון, פיתוח, ייצור ותחזוקה של מערכות שונות ומגוונות המהוות את התשתית לכל תעשייה מודרנית מפותחת. בין המערכות, שאיתן לומדים לעבוד הסטודנטים במגמה למכונות במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע, נמצאות מערכות אוטומטיות מבוקרות ומפקדות מחשב, כגון רובוטים, מערכות בקרה בתהליכי ייצור אוטומטיים, בקרה וביקורת איכות, מערכות המשלבות מכונות ) לא התחיל את הקריירה 40( גם ארז חדד התעסוקתית שלו כהנדסאי מכונות מצטיין: “למדתי במכללת ‘ספיר’ תואר ראשון בקולנוע, והבנתי שזה משהו שלא כל כך 4- ישמש אותי לתעסוקה. עבדתי ב’אינטל’ כ שנים, בתור קבלן מכונות בפרויקט מסוים. בסיום הפרויקט, רק מי שהיו לו תעודות של מינימום הנדסאי נכנס לחברה. אז החלטתי ללכת ללמוד. התרשמתי מתגובות של אנשים ב’פייסבוק’ מהמכללה הטכנולוגית. ואני לא מתחרט לרגע אחד; הייתה לי חוויה מאוד טובה, עם אחל’ה מרצים שמאוד עזרו ותמכו באחל’ה אווירה”. כבר כסטודנט שנה שנייה, “עבדתי ב’אינטל’ קריית גת, וברגע שסיימתי את הלימודים נפתחו שם תקנים, ועכשיו אני עובד ‘אינטל’ רגיל”.

מיכאל ביטון מקבל דיפלומה

) הייתה תדמית מוטעית 35( למיכאל ביטון על המכללה הטכנולוגית: “למדתי שנתיים הנדסת מכונות במכללת ‘סמי שמעון’, והייתה לי סטיגמה שהטכנולוגית פחות טובה, אבל כשראיתי באמת את המכללה עצמה הבנתי שזה לא נכון, ושאנשים ניזונים משמועות וסיפורים, וחבל שכך. מאוד אהבתי את המכללה. לשמחתי, גם אחות של אבא שלי היא חלק מהמשפחה הזאת ועובדת במגמת

בניין. ברוך ה’, סיימנו גם בהצטיינות את הלימודים, וקיבלתי עכשיו את הדיפלומה. אני מאוד מרוצה מהלימודים המעצימים מאוד, עם מעטפת חמה ומלטפת”. זה כמעט שנה, “אני מועסק כמנהל עבודה באתר בנייה במפעל ‘אינטל’ קריית גת. התחלתי לעבוד שם בתוך כשבוע ימים מסיום הלימודים”.

משמאל אביחי אביב

בימים אלה, מתחיל ליעד “לעבוד בחברת Atlas ‘אדוורדס ישראל ואקום’ מקבוצת העולמית, כטכנאי אחזקה במפעל Copco ‘אינטל’ קריית גת, שקנו מ’אדוורדס’ מערכות רבות”.

הנדסאי מכונות בלב התעשיות

כיתות מיוחדות של ‘התוכנית הלאומית’ ופרויקטים מגוונים עם ‘אינטל’ וחברות אחרות. קיימת מגמה מתמשכת של העלאת הרף של אחוזי הדיפלום, תוך התגברות על אבן הנגף החשובה של סיום והגנה על פרויקט הגמר. אנחנו מלווים באופן פרטני את הסטודנטים תוך כדי הלימודים. אחרי הלימודים, נשמר הקשר עם בוגרים, שחלק מהם מעבירים אליי דרישות לעובדים בוגרי המכללה; הבוגרים יודעים שיש להם פה בית”.

,CNC אלקטרוניקה, בקרה וכו', מערכות , בקרת Solidworks- שרטוט הנדסי ב ועוד. 3D , מדפסות XYZ מידוד ראש המגמה למכונות במכללה הטכנולוגית, אביחי אביב: “אנחנו 3- משתדלים לתת לסטודנטים שלנו ב ההתמחויות (מערכות אנרגיה וגז טבעי, תיב”ם ומכטרוניקה) כמה שיותר מעבדות וקורסים רלוונטיים בתעשייה, עם צוות מרצים בעל ניסיון וותק בתעשייה. מעבדות המגמה הן עתירות תשתית, עם הכי הרבה ציוד בעלות הגבוהה ביותר לעומת כמעט כל המגמות האחרות במכללה. יש לנו

מעבדת אחזקה

), שבקרוב יתחיל את 42( ולסיום, אמיל אמילוב לימודי שנה ג’ לתואר הנדסאי מכונות במכללה, נמשך תמיד לתחום המכונות: “למדתי עיבוד שבבי בפנימיית ‘נחלים’, ועבדתי בתחום CNC המכונות, כבקר איכות, מפעיל מכונת ב’תעשייה האווירית’ באר שבע ומכייל מכשירי מדידה. כיום, חזרתי לכיולים, ואני עובד ב’ווישיי’ באר שבע. לפני שנתיים, החלטתי ללמוד לתואר הנדסאי מכונות, כי זה משפר את תנאי השכר, ואתה צובר עוד ידע חשוב ומתעדכן בטכנולוגיות החדשות. הלימודים מאתגרים; אתה מגיע בערב מעבודה במשרה מלאה, וגם הגיל עושה את שלו”... והוא מסכם: “המרצים וראש המגמה במכללה עוזרים מאוד. יש תגבורים, והלימודים ממש מעולים”.

אמיל אמילוב

ארז חדד עם הדיפלומה

1-800-206-205 : לקבלת פרטים נוספים

19 ידיעות הנגב ˆ 2.8.2024