נגב 02.08.24

רכבת נתיבות. התוכנית מציעה קידום | תשתיות אזוריות צילום: ישראל יוסף

מתחם ההיי־טק בבאר־שבע. פיתוחים טכנולוגיים חדשים יישנו את חיי התושבים

בנייה בדימונה. עתודות קרקע הגדולות ביותר בישראל

בנייה בבאר־שבע. תותאם לאקלים החם ולהתחממות הגלובלית

צילום פרטי

תיות תחבורה יעילות ובטיחותיות וחיבור עם פתחת שלום". "2050 התוכנית האסטרטגית "ישראל עונה על הצורך הזה? "הצורך בלקרב את אזור פתחת ניצ־ נה למרכזו של הנגב ולכלל המדינה הוא צורך מיידי ולא רק בתוכנית לעוד עשרות בשנים. עם זאת, תכנון ארוך טווח וראייה מרחבית של כלל הצרכים היא דבר מבורך, ואני מקווה מאוד שתיושם בתכנית החו־ מש של משרדי הממשלה. יש כאן מרכיבים רבים ושונים, כמו ביטחון, תחבורה, תע־ שייה ומסחר, שיכון ובינוי ואנרגיה. על כן, המערכת חייבת להיות עם יכולת קבלת החלטות לכלל הגורמים הרלוונטיים ול־ "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו, כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה". כך אמר ראש הממשלה הראשון, דוד בן שנה 70 . כמעט 1955 בינואר 15 גוריון ב־ אחרי אותה אמירה מיתולוגית, כשאנחנו בעידן של אחת המלחמות הארוכות בתו־ לדות המדינה ובמציאות של שסע חברתי כשמטבע הלשון "ביחד ננצח" הולך ומ־ תפוגג, נראה שחזון הפרחת השממה של "הזקן" עוד ימתין להגשמתו לא מעט שנים. הרבה מים עברו בנחלי הנגב במהלך עשרות השנים ותוכניות שונות ורבות לפיתוח האזור ולהפרחת השממה, שעו־ ררו תקוות רבות בקרב תושבי הנגב, נגנזו והעלו אבק במגרות, ותוכניות אחרות, גו־ רלן שפר יותר והן יצאו לפועל כעבור לא מעט שנים, לאחר שהוחלט עליהן בדרגים ממשלתיים. עד כמה התוכנית האסטרט־ גית הנוכחית תתגשם ותפריח סוף סוף את הנגב? ימים יגידו. תושבים ששמעו על התוכנית אמרו כי כבר שבעו הבטחות. "ראשי הרשויות כאן בנגב מושכים כל אחד לכיוון שלו, לא עושה רושם שיהיה שינוי. נראה שבשנים האחרונות יש יותר ויותר תוכניות ופחות מעשים וביצוע בשטח. מספיק להיכנס לארכיונים ולקרוא מה הבטיחו במשך שנים", אמר תושב באר־שבע ותיק. תושבת נתיבות אמרה: "עד שלא נראה שינוי בשטח, לא נאמין. שכחו את הר־ שויות בנגב, הפריפריה נשארת פריפריה והמרכז נשאר מרכז. לא ראינו דבר וחצי דבר ממה שהבטיחו שנים. הבטיחו לקרב את הפריפריה למרכז, אבל לא קרה כלום. רכבת נורמלית אין כאן בנגב. כל שבוע מקבלים הודעה על שינויים וביטולים. ככה מקדמים את הפריפריה? לאף אחד לא איכפת, באים ומצטלמים והולכים". תעל את המהלך בזמן סביר". "שבענו הבטחות"

ראש עיריית דימונה, בני בי־ טון, המכהן גם כסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי וכיו"ר הרשות לפיתוח הנגב, "נולדה למעשה אצלי בלשכה לפני כשנתיים במהלך פגישה עם מנהל מינהל התכנון, רפי אלמליח. חלפו שנתיים, והנה השבוע יוצאת התוכנית הזו לאור". עד כמה התוכנית הזו היא לא עוד "תוכנית על הנייר", כמו רבות מהתוכניות לפי־ תוח הנגב? "זו תוכנית סדורה הנוגעת לכל המרחבים בארץ, כולל אזור הנגב. העיקרון של אותה תוכנית הוא שיתופי פעולה אזוריים בין רשויות באזור. למעשה, כבר קיימים שיתופי פעולה כאלה באזור בין הר־ שויות, אבל כאן מדובר בנדבך נוסף וחשוב להעמקת אותם שיתופי פעולה". אפשר להיות אופטימיים שבעוד חצי יובל שנים הנגב עוד יהיה פורח? "שיתופי הפעולה האזוריים יביאו לנו רק טוב. אין יותר טוב מחשיבה אזורית. זה עדיף על חשיבה מקומית רק על ענייני

על הנייר". שיתוף הציבור "למעשה", מציינת בשיחה עם "ידיעות הנגב" ליאת פלד, סמנכ"לית תכנון מרחבי במי־ נהל התכנון, "יש כבר מספר תוכניות שמתגבשות, למשל, לגבי הנגב המערבי והנגב המ־ זרחי, ואנחנו נתאים אותן עם התוכנית האסטרטגית. לגבי הנגב המערבי, למשל, גיב־ שנו חלופות רעיוניות ואנחנו בתהליך של שיתוף הציבור עם כל הרגישויות של האזור הזה לאחר השביעי באוקטובר. אנחנו ניתן דגש על פריסה תכנונית אזורית לגבי הגדלת וחיזוק היישובים, כולל חיזוק קשר תחבורתי מאזור הנגב המערבי לבאר־שבע. אנחנו מתקדמים לפיתוח של רכיבי התכנון מעבר לעקרונות הר־ עיוניים של התוכנית". תושבי אזור הנגב כבר שבעו תוכניות לפיתוח האזור. רובן כלל לא מומשו ונותרו מעלות אבק במגירה. האם הפעם מצבה של התוכ־ נית החדשה יהיה שונה?

פרופ' נורית אלפסי

לצמצם פערים "קראתי את עיקרי התוכנית והתרשמתי שהיא אומרת את הדברים הנכונים", כך אומרת פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן־גוריון ונ־ שיאת האגודה הגיאוגרפית הישראלית, "התוכנית מבוססת על הכרה בפערים המרחביים בישראל ובנגישות הנמוכה של תושבים בצפון ובדרום להזדמנויות. היא משקפת הבנה, שסביבה עירונית מגוונת היא הפתרון לרבות מהמצוקות. זה הכיוון שהתכנון הולך אליו בכל רחבי העולם. לצד החשיבות העצומה של ריכוזים עירוניים, מבינים גם את החשיבות של נגישות אישית ותחבורה ציבורית לצד הרכב הפרטי. גם שינוי החלוקה למחוזות הוא צעד בכיוון הרצוי. החלוקה הקיימת עיוורת לשינויים בגיאוגרפיה העירונית של ישראל והיכולת להתייחס לדינמיקה הזו היא חיובית". פרופ' אלפסי מוסיפה ומציינת כי "לאחר שאמרנו את זה, קשה שלא להתייחס לפער העצום שבין שיח התכנון לבין ההתנהלות בפועל. דיבורים על עירוניות מגובשת נשמעים במינהל התכנון כבר שנים רבות ונכללים בתוכניות מתאר ארציות ומחו־ זיות למעלה מעשרים שנה. למרבה הצער, ההתנהלות התכנונית בישראל לא משקפת את הרעיונות הללו. מחקר שערכנו מראה שבשלושים השנים האחרונות תוכננו בי־ שראל למעלה ממאה וחמישים שכונות חדשות, כולן במבנה זהה ואנטי עירוני במובהק. שכונות בעלות קישוריות נמוכה מאוד לעיר שבה הן מוקמות, תלויות רכב, וכאלה שמיועדות למגורים בלבד עם מי־ עוט של תעסוקה ומסחר בנגישות קרובה. מנגנוני תכנון עוקפים בקלות תוכניות ארציות, מחוזיות ומקומיות, וחותרים לה־ קמה של מגורים, אזורי תעסוקה ותשתיות, במנותק מהתכנון הכוללני. מבט אל דרום הארץ מראה רצף של שליפות מהמותן, לר־ בות תכנון של יישובים חדשים והתפרסות על שטחים פתוחים וחקלאיים פעילים". "מסיבה זו", מסכמת פרופ' נורית אלפסי, "קשה לשמוח בלב שלם כאשר מינהל התכ־ נון מציג תוכנית חדשה, גם אם עקרונותיה חיוביים. אנשי מקצוע וחוקרי תכנון ביש־ ראל יודעים כי מערכת התכנון כולה זקוקה למבנה חדש ולתהליך קבלת החלטות, שי־ קנה כוח לתכנון האסטרטגי המוצע. גם הח־ לוקה האזורית החדשה לא תועיל ללא שינוי מינהלי תואם. נדרשים אמצעים לעיגון של כללי התכנון האיכותיים בדרך שתצמצם את הפער שבין השיח לבין התנהלות מע־ רכת התכנון".

סמנכ"לית תכנון מרחבי במינהל התכנון, ליאת "יש פלד: כבר מספר תוכניות שמתגבשות, למשל, לגבי הנגב המערבי והנגב המזרחי, ואנחנו נתאים אותן עם התוכנית האסטרטגית"

הרשות שלך. תוכנית כזו אמורה להושיב את ראשי הרשויות באזור סביב שולחן עגול וכל ראש רשות יביא לשולחן את ענייניו. אני מאמין שיהיה לנו נגב אחר בעוד חצי יובל שנים, ושגם נזכה לשדה התעופה הבינלאומי בנבטים ולפיתוח הנגב. יש לנו כאן עתודות קרקע הגדולות ביותר ביש־ ראל שממתינות לפיתוח ולהפרחת השממה. תמיד מדברים על החלטות היסטוריות ברוח חזונו של בן גוריון להפרחת הנגב. אני מע־ ריך שהתוכנית האסטרטגית החדשה היא בגדר של החלטה היסטורית שתפריח יותר את הנגב, ושמדינת ישראל לא תתרכז רק בין גדרה לחדרה". אתגרים גדולים "אזור פתחת ניצנה", מציין ראש המוע־ צה האזורית רמת הנגב, ערן דורון, "הוא בעל פוטנציאל גדול לתת מענים לאת־ גרים הגדולים ביותר שיש למדינת יש־ ראל בנושא ביטחון המזון, ייצור אנרגיה, דיור, פיתוח תעסוקתי והתיישבותי, וכן בחיזוק וטיפוח הקשר עם העולם הערבי באמצעות מסוף הגבול בניצנה. פתחת ני־ צנה ורמת הנגב יהוו את עתודת השטחים המרכזית למדינת ישראל, וניתן להתחיל כבר היום בתכנון ויישום של שחרור שטחי אש לטובת חקלאות ותיירות, פיתוח תש־

"זו לא עוד תוכנית. לגבי הנגב המ־ ערבי, למשל, יש היום תקציבים, בהם תקציבי השיקום של מינהלת תקומה בעקבות אירועי השביעי באוקטובר. אנ־ חנו, למשל, נייצר הקבלה בין התוכנית האסטרטגית לתוכניות של 'תקומה' על מנת לקדם פרויקטים לטובת תושבי המ־ רחב והרשויות הכלולות בו. הכוונה היא לתת מענה גם לשנים הקרובות. תוכניות קיימות יותאמו לתוכנית האסטרטגית לפי המרחבים התיפקודיים באזור הנגב, כמו באר־שבע, דימונה, ערד, נגב מערבי, נגב מזרחי וניצנה. לא יהיה צורך לחכות שנים כדי ליישם את התוכנית הזו". 25 מהי בעצם הבשורה של אותה תוכנית אסטרטגית? "החזון שלנו משלב שיתופי פעולה לכל האזורים. התושב רק ירוויח מזה. מרחקי נסיעה יתקצרו, רמת השירותים תעלה, ואזור מגוריו והיישוב בו הוא חי רק יפות־ חו וישודרגו. הראייה לטווח הרחוק תעזור לנו לתת מענה לטווח הקצר והבינוני, כמו לגבי התמודדות עם מצבי חירום, כמו שח־ ווינו בשביעי באוקטובר". חשיבה אזורית "התוכנית הזו", אומר ל"ידיעות הנגב"

בתוך חצי שעה תגיע ליעד

8

2.8.2024 ˆ ידיעות הנגב