נגב 03.05.24

לקוראי "ידיעות אחרונות" ˆ ש"ח 5.70 המחיר ˆ יום שישי, כ"ה בניסן תשפ"ד 03.05.24 ˆ באר שבע ויישובי הסביבה

נאחזים בחיים

ערב יום השואה, שלושה ניצולים שמתגוררים בנגב, מדברים על הזכרונות שצפים ועולים בצל המלחמה ועל הדמיון לאירועי ‰ על התופת שעברו בילדותם ‰ 6 , // יעקב לוי 2024 ניצולים ‰ השבעה באוקטובר

"אני לא יודע אריה רייטר: מתי תסתיים המלחמה, קרתה פשלה, אבל אנחנו ננצח"

"ברגע שרוצחים תינוקות רות הרן: במיטות, שאונסים נשים ורוצחים אותן באכזריות, זו שואה"

"איך קרה שכל כך אפרת דרורי: הרבה מחבלים נכנסו לבתים שלנו? איך נתנו לדבר הזה לקרות?"

תקומה במדבר סיוון כהן–שחרי, מנהלת תחום היזמות במרכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב, מסבירה למה עכשיו זה הזמן לבנות מחדש את אזור עוטף עזה // 18 , עודד בר–מאיר

קבלו עידכון אמיר גלבוע מקיבוץ כיסופים, שניצל ממתקפת המחבלים, הקים אתר מיוחד שנותן פיתרון לעומס ההודעות שהחברים מקבלים בימי המלחמה // עודד בר–מאיר, 4

מחפש שקט כוכב הניצחון בחצי גמר הגביע, דיינר קיניונס, עשוי לעזוב את הפועל באר–שבע בסיום העונה בגלל ‰ המצב הביטחוני 34 // נדב דייג

מלחמה מקיר לקיר מהשרטוט המטלטל בדרום ועד לציור שמתאר את שחרור הפנים החדשות ‰ החטופים 7– של הגרפיטי בישראל מה 24 // באוקטובר

ICE ˜ƒ ‡—• ˜ƒ Š” ‚ Ž‚ 10% 

‡ 2 ˜‡ŽŠ‰ ˜–• 10  … 2 D

‡ 40 ‹‡—Šƒ—Œ –‡‡Ž ƒ‰ 8. 90  … 2 D

3  ‡—‡Š—‚ D ‡ 20) ‡ƒŠ•~ ‹ ƒ‰

10  ‡ 2 D ˜ƒŠ’ƒ•Œ ˜ƒ’Œ

‡ 50 '9 Š –‡‡Ž ˜ Š”

10. 90  D

‚‰Œ –†‡Š 1 Š‰‡Œ 10  ‡ 7 D

‡ 20 ‚‡Ž˜’Š 10  … 6 D

‡ 20 ˜ƒ~Œ” ˜ƒ‡’Œ 40%  ‡Ž—‚

7. 90  … 3 D ‡ 100 ‚–• ‚‡‡˜— ˜ƒƒ‰

“Œ ‹‡– ”ƒ ƒƒ€Œ 17 Œ Š ‚ D

‡ 40 ‚Š‰˜Œ 7 ˜ Š” 13. 40 Œ Š ‚ D

˜ƒ’Š—Ž ‚’—~ ˜ƒ‡•—

14. 90  D –”• ‹‡‰ƒ‰ ‡–

˜‡ ’ ‚Œ—Ž ˜ƒ–Ž 6. 90  ‡ 4 D

“ ˜ƒ‡‡ ˜–

105 ˜ƒ‡Ž˜

12. 90  … 2 D ( 270/500/1000 ‹‡„ƒ–~ ‹‡‡€

10  D

9. 90  ‡ 20 D

11. 90  D

D 39 .90  •– ‹‡ƒ 8 Š ‹ƒ‡Œ‡–’ ˜‰– Š’ƒ•Œ Š~ ˜’Œ 1.07×1.80 Š~–—‡ Š€

Š Šƒ ‰ ˜ƒ Š” †

‘ƒ•— –ƒ‚Œ ‹?ƒ‰

‡—• = 7 ˜ Š” = ‡ 8 ‡—• = 10 ˜ Š” = ‡ 8

˜ƒ€Š„Œ 10 ‹‡Ž‡‰ 10

‹‡Šƒ€ PET ƒ‰ = ‡ 25 ˜Š‰˜

 Šƒ— „‰–Œ ˜ƒŠƒ•—Œ

= ‡ 20) ˜ƒ~Œ” ˜ƒ‡’Œ

€†Ž‡ƒ ˜–Œ *

22:30 ƒ ˜—‚ ˜~”Œ = 45 —?”ƒŒ 8:30-13:00 =ƒ ‹ƒ‡ 9:30-21:00 =‚ =~ ‚ ‡˜’ ˜ƒ— * 1-700-502-401 ‹‡”Œƒ ˜ƒ Ž‚ – ~Š ƒ—ƒ ‹‡–‡ Œ‚ –”ƒŒ Š‰Œ ‡~ŠŒ = ‡ 500 ‹ƒŒ‡Ž‡Œ ”Œ— ‹‡–”ƒŒ Š ‚— Œ‚Š ˜ƒŽƒŒ˜‚ ˜ƒŽ˜—‚Š ‹‡‡ƒ— ‹‡–‡ Œ‚ƒ ˜ƒ‡‚ ‡~ŠŒ‚ –Œ€  ƒ~ 24/04-14/05/2024 ”Œ‚ ‘•ƒ˜ ‹‡ŒŠ— ‹‡„–~Œ ‚–‡‰Œ‚ ƒƒ€Œ †Ž–†Ž‡~‚ –˜~Š ‹‡’‡Ž‚ ‡ ‹‡Žƒ— ‹‡–‡ Œƒ ‹‡”Œ ƒŽ‰˜‡‡ ‹‡’‡Ž €”ƒŒ ‚ Ž‚ ‡Ž’Š –‡ Œ ‘‡ŽŠ ‘‡ŽŒ Š † ˜ Š‰ ‹‡”Œ‚ ˜~ ˜ƒŽ—Š ƒ~ •‡’‚Š ˜‡~—– ‚– ‚ †Š†ƒ~~‚ ‡’‡Ž ‹‡’•˜ ‹Ž‡~ ‹‡”Œ‚ƒ ‹‡†‡–’‚

www.peamitstore.co.il DZƉŰŴƉźŰ žŸŸŻſŴů ƇŴŷƀ ƉŸŽƁƃ ƇƉů

2

3.5.2024 ˆ ידיעות הנגב

4

3

ידיעות הנגב ˆ 3.5.2024

אמיר גלבוע. לרכז הודעות רלוונטיות לקהילה

בשבעה באוקטובר אמיר גלבוע ומשפחתו מקיבוץ כיסופים ניצלו ממתקפת המחבלים כשהוא הרחק מביתו קיבל החלטה לסייע לחברי ‰ ועברו להתגורר במלון בים המלח קיבוצו להתגבר על כמות ההודעות המשוגרות אליהם במציאות הנוכחית ובנה אתר על עכשיו הוא שוקל להציע אותו לקיבוצים נוספים ‰ פי קטגוריות וחיפוש מהיר התקבלה הודעה חדשה

3 . 5 . 2 0 2 4

של השבעה הטראומטיים האירועים באוקטובר גרמו לרבים לחשב מסלול מחדש. ) נשוי ואב לשלושה ילדים, חבר 47 אמיר גלבוע ( קיבוץ כיסופים מזה שמונה שנים, בוגר הכש־ של עמותת "תפוח", אשר ניצל fullstack רת ממתקפת המחבלים על קיבוצו, החליט שיש לתת פתרון לעומס ההודעות שמועברות לחברי הקיבוץ לאור רצף האירועים בדמות בניית אתר שייתן מענה לחברים במציאות המלחמתית בה הם שרויים. גלבוע ומשפחתו התעוררו מוקדם מהרגיל באותה שבת שחורה למשמע האזעקות הבלתי פוסקות. באותם רגעים, הוא מציין, משפחתו לא נלחצה במיוחד. כהרגלם הם נכנסו לממ"ד והמ־ תינו לסופה של האזעקה. רק כשהאזעקות לא פסקו הם הבינו שמדובר במשהו חריג. "בנוסף לאזעקות", הוא מספר, "נשמעו קו־ לות חדשים שטרם נשמעו בקיבוץ - קולות של יריות. דרך קבוצת הוואטסאפ של הקיבוץ הבנו שיש חדירת מחבלים לקיבוצים בעוטף וגם לקיבוץ שלנו. השעות חולפות ואנחנו יושבים בממ"ד ומנסים להבין מה קורה בחוץ. כמו כל תושבי המדינה ניסינו להבין ולחבר את כל חלקי התמונה ולחשוב מה כדאי לעשות. לאט לאט מתעוררת אצלנו התחושה ששכחו אותנו". רק ביום ראשון בבוקר, למחרת מתקפת המחב־

שיסייע לחברי קיבוצו להתגבר על שלל ההוד־ עות המשוגרות אליהם במציאות התזזיתית הנוכחית. בזכות הידע והכלים שצבר במהלך קורס בעמותת "תפוח", הוא הגיע למסקנה fullstack שיש צורך לפתח פתרון לעומס ההודעות שמו־ עברות לחברי הקיבוץ לאור האירועים. הפתרון נמצא בדמות אתר שמאפשר גישה להודעות הללו לפי קטגוריות עם אפשרות חיפוש לפי אות או מילים. "האתר", הוא מציין, "פותח בעזרת מתנדבים רבים שנרתמו לפרויקט וסייעו לי בפיתוח וב־ עיצוב בחוויית המשתמש והשרתים של האתר. היום אני יכול לקחת את המוצר הזה ולהציע אותו לקיבוצים ויישובים נוספים, שתושביהם עדיין מפונים, מה שיכול לסייע גם להם לרכז את ההודעות הרלוונטיות לקהילותיהם". חושבים על שיבה הביתה, לקיבוץ? "המחשבות על חזרה הביתה משתנות מדי פעם. ביקרנו בבית לפני כחודש וחצי, בפעם הראשו־ נה מאז תחילת המלחמה. רצינו לחוש את הבית. האופציה של חזרה הביתה קיימת. עוד טרם הח־ לטנו בנושא. ברור לנו שזה לא יהיה אותו קיבוץ ממנו התפנינו לפני יותר מחצי שנה. ניתן לזמן לעשות את שלו". עודד בר־מאיר

מדינה במלחמה עושים סדר ברשת

לים, חולצו גלבוע ומשפחתו מביתם שבקיבוץ על ידי חיילי צה"ל. "בדרך החוצה מהקיבוץ", הוא נזכר, "ראינו גופות בשולי הדרך, מכוניות זרוקות והרוסות. כשראיתי את זה, הרגשתי כמו אפוקליפסה. רק אז התחלתי להבין את זה שקרה כאן אירוע שבן אדם לא יכול להבין. כשהגענו לבית המלון בים המלח, התחלנו לשמוע סיפורים שונים על מי שמחבלים נכנסו לביתו או כאלה שנתקלו במח־ בלים בקיבוץ. כולנו יצאנו עם טראומה". כשהוא הרחק מביתו, במלון בים המלח, הח־ ליט אמיר גלבוע, כמי שעוסק בפיתוח ובניית אתרים, לתרום את חלקו לחברה בדמות אתר גלבוע עם משפחתו. "האופציה של חזרה צילומים פרטיים | " הביתה קיימת

בשער: ניצולי שואה צילומים: הרצל יוסף סיוון כהן-שחרי צילום: הרצל יוסף דיינר קיניונס צילום: דניאל כהן

באר שבע והנגב

הדר סספורטס עריכה: לוי בייזרמן / עורך ספורט: ענר חיים / סגן עורכת: נחמה רחמים / עורכת: "מרכז גרפי" ידיעות תקשורת עיצוב: אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: דפנה בראון, הילה מדינה רכזות: אוסנת גרשוני / מנהלת עיתון: תמי לוי / רכזת מערכת: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: / ליאת שרון מנכ"לית: / גיא בן יהושע עורך ראשי: colhanegev@yedtik.co.il ˆ 08־6232553 : באר־שבע, טל 75 הפלמח ˆ " "ידיעות הנגב 08-6271058 : , פקס מחלקת פרסום 08-6232757 : פקס מערכת

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, © לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה אחרת) - ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

גרפיטי צילום: דודי שובל

4

3.5.2024 ˆ ידיעות הנגב

ארזנו לכם את כל היוקרה החלה המכירה לבנייני הבוטיק

ההדמיה להמחשה בלבד

ההצלחה בנאות הדרים ממשיכה! "אביסרור בנאות הדרים באר שבע" קומות במיקום הכי טוב בעיר, הכוללים דירות 7 בנייני בוטיק בעלי ופנטהאוזים מרווחים במיוחד, שיסחטו הרבה מחמאות. XXL חד' 3-6

בני ברק | בת ים | באר יעקב | ראשון לציון | רחובות | ניר צבי-לוד | יבנה | אשדוד | אשקלון | באר שבע | ירוחם התחדשות עירונית: באר שבע, אשדוד, רחובות, ירושלים | תל אביב-שדה דב | רמת השרון | פתח תקווה | ירושלים | מודיעין 050-9009950 לתיאום פגישה אישית, אמנון: | , ב״ש Mall7 מתחם מכירות אזורי: רח' הע"ל - סמוך למתחם רוצים לדעת עוד על הפרויקט?

5

ידיעות הנגב ˆ 3.5.2024

איך זה קרה לנו? ), אמא לשני ילדים, ארבעה נכדים 84( אפרת דרורי ושני נינים, תושבת באר–שבע

הלב שלנו נקרע

, בשנה 1939 נולדה בשנת אפרת דרורי שבה פרצה מלחמת העולם השנייה, בעיר טפוק לצה בהונגריה. היא גדלה במשפחה של נוצרים שאימצו אותה בגיל שמונה חודשים. "אמא שלי זרקה אותי והשאירה אותי בבית חוק לים", היא מספרת, "גדלתי במשפחה הזאת עד גיל שבע, הם שמרו אותי מהמלחמה". בהיותה ילדה עברה טלטלה כשהיא ללא הורים ונותרה לבדה. "היו לי שנתיים גיהנום, ברחתי בלילה, הייתי ישנה בתוך שירותים". את המילים "יהודיה מסריחה" היא שמעה פעמים רבות. עשרה חודשים שהתה במסגרת פנימיה שעק בורה היתה "כמו גן עדן בלי מכות ובלי הטרדות". פגשה את דודתה שדאגה לה, ובשביל 16 בגיל אפרת דרורי אלו היו רגעים של שמחה. "אתם לא יכולים לתאר את האושר הזה, מה שאני פתאום הרגשתי, שפתאום יש לי משפחה, הדודים האלה היו במצב די טוב, סיפרו לי שיש לי אחות, אבל לא מאותו אבא, דיברתי עם אחותי". התחולל מרד בהונגריה ואחותה של 1956 בשנת דרורי הציעה לה ששתיהן יברחו אולי לארה"ב או למדינות אחרות. בסופו של דבר, הגיעה דרורי לישראל כשהיא לבדה. "אני מרגישה שאלוהים עשה לי את כל המעק שה הזה, כדי שהמשפחה היהודית שלי לא תיכחד, ואלוהים כנראה הטיל עליי להמשיך את השושלת המשפחתית". היישר לקיבוץ 1957 דרורי עלתה לארץ בשנת

הלכה ללמוד חינוך מיוחד, 40 מעגן מיכאל. בגיל ק � שנים. "מאוד אהבתי את המ 25 ועבדה במקצוע צוע", היא מספרת. כשהיא משחזרת את מה שעברה כילדה בהונגריה, היא זוכרת רגע מיוחד שחוותה. "אני זוכרת שהייתי בחצר של הבית, היו המון מטוסים, והמאמא (מי שאימצה אותה) השכיבה אותי על הרצפה. שאלתי למה? והיא ענתה לי: 'שלא יראו אותך כי הם עלולים לפוצץ אותך'". בסלון ביתה, בבאר־שבע, מתיישבת דרורי ומחק זיקה בובה. שאלנו אותה לפשר הדבר והיא סיפרה: "כשהייתי בת ארבע הסתובבתי בעיר טפולצה, הייתי מאוד עצמאית, והסתכלתי על חלון ראווה, ראיתי בובה, ואיש אחד, בחור צעיר, קנה לי את הבובה. פחדתי להגיע לבית עם בובה, עוד יגידו שהיה לי טוב, אז הסתרתי את הבובה בין העצים, ובבוקר התעוררתי ולא היתה בובה, מישהו לקח את הבובה, ואז כל כך כאב לי, ולכן היום אני קשוק רה לבובות". אירועי השבעה באוקטובר עוררו אצל דרורי תקופות אפלות מהעבר, והזכרונות שוב צפים ולא מרפים. היא בעיקר כועסת וגם כואבת. "אני חולה ממה שקרה, אני רואה את האמא עם שני הילדים (משק פחת ביבס) והלב נקרע, אני כל הזמן בוכה. איך קרה שכל כך הרבה מחבלים נכנסו לבתים שלנו? זה מחזיר אותנו למה שהיה, אני כואבת וכועסת. איך נתנו לדבר הזה לקרות בארץ שלנו?".

אפרת דרורי. "אני כל הזמן בוכה"

החוויות הטראומטיות ‰ שעברו בילדותם המראות הקשים שמלווים ‰ אותם עד לימים אלה ‰ והחיים בצל המלחמה ניצולי שואה ששרדו את התופת מדברים על הדמיון בין מה שעברו בילדותם לזוועות שהתחוללו ועל ‰ בשבעה באוקטובר הצורך להמשיך להזכיר ולא לשכוח

יעקב לוי // צילום: הרצל יוסף

6

3.5.2024 ˆ ידיעות הנגב

אריה רייטר. "אנחנו ננצח"

"התנהגו אלינו כאל חיות ולא כאל בני אדם" ) נשוי ואב לחמישה ילדים, נכדים ונינים 95( אריה רייטר

"אני לא יודע מתי תסתיים מלחמת 'חרבות ברזל', אבל אני יודע שננצח אותה, אין למחוק את האסון שקרה, זה לא קל, אבל בתקופת השואה עשו מאיתנו חיות. במלחמה הנוכחית קרתה פשלה"

), תושב באר־שבע, נולד בואסלוי 95( אריה רייטר ברומניה. רייטר מספר כי הרומנים אימצו את תורת ל � , כלומר חמש שנים לפני מ 1934 היטלר עוד בשנת חמת העולם השנייה. כילד, הוא זוכר את המגבלות שהוטלו על היהודים כדי להצר את צעדיהם. "קודם יצאו חוקים שיהודים לא הולכים לבית ספר לא יהודי, אחר כך הוציאו את כל הס־ טודנטים היהודים מהאוניברסיטאות, עורכי דין הוצאו מלשכת עורכי הדין ולא יכלו להופיע בבתי משפט, רו־ פאים יהודים לא יכלו לטפל בחולים שאינם יהודים". הגזרות הללו היו רק ההתחלה. לאביו של רייטר היתה מסעדה ובאותה עת יצא חוק שליהודים אסור למכור אלכוהול. "בלי יין אין מסעדה", מספר רייטר. בלית ברירה, אביו של רייטר הכניס שותף גוי למס־ עדה כדי למכור אלכוהול. בהתחלה הגוי התנהג בסדר וסייע, אולם הוא לפתע התהפך והחליט כי המסעדה היא שלו ונשל אותם ממנה. "הוא אמר, רבותיי, זה הר־ שיון שלי, זו המסעדה שלי, ואתם צריכים לעזוב". ע � , ראה רייטר כיצד אביו נלקח מביתו ל 12 כילד בן בודות כפייה. "משם הוא לא חזר", מספר רייטר. מאוחר יותר נודע להם שהוא נהרג. מותו של אביו השפיע עליו מאוד. כבן בכור למשפחה עם שני אחיו הקטנים, האמא והסבתא, העול המשפחתי נפל על כת־ פיו, והוא בעצם מילא את מקומו של אביו. "הפכתי להיות ראש משפחה, עבדתי אצל הגויים כדי להביא קצת אוכל הביתה, אחר כך אחיי הקטנים עבדו, זו היתה תקופה לא קלה". , לקראת סיום המלחמה, לקחו את אריה 15 בגיל רייטר למחנה עבודות כפייה כשהטלאי הצהוב מוד־ בק על חולצתו. "עשינו עבודות דרכים, חתכנו עצים,

שמנו חצץ, הקמנו גם איזה גשר מעמודי עץ עם פטי־ שים גדולים וחבלים. היינו חוזרים הביתה מרחק של ק"מ ברגל, אנשים מתו מהפצצות, חוויתי מכות רק 20 בגלל שאני יהודי. אמא שלי עשתה הכל כדי שיהיה לנו מה לאכול. אני זוכר שפעם הבאתי לחם שהגרמנים זרקו, שמנו את הלחם על האש ואכלנו". יש דמיון בין מה שקרה בשואה להתקפת הטרור בשבעה באוקטובר? "קשה לעשות השוואה כי אז לא היתה מדינה, לא היה צבא ולא ממשלה. לא היה לך בית ולא היה מה לע־ שות. אחת השאלות הגדולות שפעם שאלתי את עצמי היא איך זה יכול להיות שארבעה חיילים נאצים לקחו ת � יהודים למחנות ולא קם אחד לה 1,000 קבוצה של נפל עליהם ולקחת את הנשק ולהרוג אותם? התשובה היא, שבמשך שנים הפכו אותנו לא להיות בני אדם, אתה חיה, אז אם אתה חיה, כמו שאתה רועה עם מקל פרות, היהודים הבינו כי אם ייצאו 100 ומשתלט על למרד, יהרגו את כולנו, לכן לא היתה התקוממות. אני לא יודע מתי תסתיים מלחמת 'חרבות ברזל', אבל אני יודע שננצח אותה, אין למחוק את האסון שקרה, זה לא קל, אבל בתקופת השואה עשו מאיתנו חיות. במלחמה הנוכחית קרתה פשלה, אין מה לדבר". כשורד שואה, אריה רייטר מוזמן לתת הרצאות במו־ סדות חינוך ובכל פורום אחר כדי לשמוע עדות ראשו־ נה ממנו על האסון שקרה ליהודים. באחת הפעמים לקח עימו את שלושת נכדיו: אחד סרן בחיל שריון, השני רב סרן בחיל האוויר, והשלישי בחיל הים. "עומדים לידי שלושת נכדיי, אחד באוויר, אחד בי־ בשה ואחד בים, ניצחנו אותם", הוא מכריז בהרצאות לקול תשואות הקהל.

"אני מרגישה שאלוהים עשה לי את כל המעשה הזה, כדי שהמשפחה היהודית שלי לא תיכחד, ואלוהים כנראה הטיל עליי להמשיך את השושלת המשפחתית"

7

ידיעות הנגב ˆ 3.5.2024

הלב שלנו נקרע

רות הרן. מוצאת נחמה בדור הצעיר

"בשני האירועים היתה השמדה מכוונת ושיטתית" ), מקיבוץ בארי, מתגוררת ב"בית יונה" בבאר–שבע 89( רות הרן

זוכרת כילדה כיצד נדדה עם שורדת השואה רות הרן, משפחתה ברחבי רוסיה, מאודיסה ועד אוזבקיסטן, בתקופת המל־ חמה. "אבא שלי היה רופא וניהל בתי חולים, וכל הזמן ברחנו יחד מבתי החולים שהוא ניהל. היינו באוזבקיסטן, בקזחסטן, כמו כל היהודים שנדדו מזרחה". הרבה סיפורים שמעה מהוריה על האירועים שחוו באותה תקופה. "הרבה מאוד סיפורים סופרו, על הרדיפות של הנאצים, על חר־

ולהבין את הקשר שבין השואה למארג החוויה האנושית במלואה. הייתי דיירת בקיבוץ בארי, חייתי בגן עדן. אהבתי את חיי הקיבוץ, לחיות באווירה פסטורלית: שדות, בוסתנים, מטעים, פריחה, שפע של פריחה בשדות, האנשים מאירי פנים, חלוצים, יצירתיים, אנשי אמת. לפתע הגן עדן הפך לגיהינום". רות הרן משחזרת את מה שחוותה בשבעה באוקטובר. "שמעתי צעקות בערבית, יריות, פתחתי חלון וראיתי את גופתו של השכן,

הפראמדיק, שרועה על הדשא. ראיתי מיטת תינוק ספוגה דם, הורים נרצחו לעיני ילדיהם. זעקתי, זו ממש שואה, עדיין לא ידעתי מה קרה ומה גודל האסון, את בני אבשלום רצחו וגופתו חוללה, רצח חסרי ישע - תינוקות, ילדים, זקנים חולים בצעקות ובכוח נלקחו למנהרות חמאס בעזה בבגדי הלילה", משחזרת הרן. סיפורה של רות הרן הופיע בקמפיין מערך ההסב־ בינואר 24 רה הלאומי לציון יום השואה הבינלאומי ( .) 2024 בשלט ענק מול בניין האו"ם, בטיימס סקוור, בעיתונות ובדיגיטל, מדברת רות הרן על הדימיון המחריד בין הזוועות שהתרחשו מצד הנאצים בר־ חבי אירופה לבין האסון שהתרחש במדינת ישראל. "ברגע שרוצחים תינוקות במיטות, ברגע שאונסים נשים, זורקים אותן על הדשא ורוצחים אותן באכז־

דות, על רעב, על כפור, זה נשאר לי ואני זוכרת את זה", היא אומרת. "אחרי מלחמת העולם אמרו לא עוד, אמרו והאמינו, עם ישראל זכה להרבה עזרה מהעו־ לם כדי להקים את מדינת ישראל. זה צודק לדבר על שואה שקרתה בעוטף". את האמירה של אמה כשעלו לישראל היא זוכרת במיוחד. "אמא אמרה 'לבנות ולהיבנות', וזאת היתה אמירה מאוד חכמה כי באמת עלינו לבנות ולהיבנות, זה תהליך של ריפוי, של חוויה שהיא מלווה אותי". בשבת השחורה, רות הרן שהתה בדירתה בקיבוץ בארי. היא לא האמינה כשהגיעה לארץ כי האירועים שחוותה בילדותה בתקופת השואה יחזרו מול עיניה כמו סרט, והיא תחווה מראות דומים שוב. בנה הבכור אבשלום ז"ל נרצח ושמונה מבני משפ־ חתה, בהם ילדים קטנים, נחטפו לרצועת עזה. במקום מגוריה ב"בית יונה" בבאר־שבע, רות הרן מספרת על

"ברגע שרוצחים תינוקות במיטות, ברגע שאונסים נשים, זורקים אותן על הדשא ורוצחים אותן באכזריות, בשטניות, על לא עוול בכפן - זו שואה"

ריות, בשטניות, על לא עוול בכפן - זו שואה", היא אומרת. הרן מוצאת נחמה בדור הצעיר שמגן על המדינה בחירוף נפש, וכשהיא מזילה דמעות, היא אומרת: "הם מקסימים, הם גיבורים, הם חזקים, שימרו על המדינה הזאת".

, 1945 ל־ 1939 הקשר בין השואה שהתרחשה באירופה בין השנים לאירועי השבעה באוקטובר. "בשני האירועים המטרה היתה הש־ מדה מכוונת ושיטתית. השואה היא הכתם האפל ביותר בתולדות המאה העשרים. ככל שחולף הזמן, כך קשה יותר הצורך להסביר

8

3.5.2024 ˆ ידיעות הנגב

לפעמים כדי לצאת לבילוי צריך פשוט לרדת מתחת לבית

ק"מ בשביל בושם. מספיק לרדת 3 לא צריך ללכת במעלית. "אביסרור סנטר", מרכז קניות, בילוי ופנאי בלב שכונת הפארק בבאר שבע. בואו ליהנות מאחלה של פיצריות, קופות חולים, מאפיות וכל נו....יורדים? מה שחשוב לכם מתחת לבית. מרכז קניות מתחת לבית בשכונת הפארק

* 5810

9

ידיעות הנגב ˆ 3.5.2024

אנשי הביטחון שהגיעו לזירת הירי

צילומים: הרצל יוסף | פקקי ענק בעיר העתיקה לאחר האירוע בגלל חסימת רחובות

קרב יריות שהתפתח בעיר העתיקה לאור יום הבהיל מבקרים רבים ששהו באזור והצליח להוציא מכליהם את אנשי העסקים שדורשים ביטחון ‰ "בלילות מסתובבים כאן אנשים מפוקפקים", אומר בעל עסק באזור, "עכשיו אתה שומע על קרבות באמצע היום. זה בית משוגעים" ‰ ארבעה מתושבי ערוער נעצרו בחשד למעורבות באירוע על רקע סכסוך פלילי "לאן הגענו שיורים באמצע היום?" פחד וייאוש בעיר העתיקה:

לאחר אירוע הירי התפתחה במקום מהומה גדולה ואנשים ניסו לתפוס מקום מחבוא. "שמעתי שש יריות, יצאתי החוצה וראיתי אנשים בורחים. היתה מהומה, בעלי עסקים וקליינטים יצאו לראות מה קרה, בהתחלה חשבנו שמדובר בפיגוע", סיפר בעל חנות למוצרי חשמל. אשה שהגיעה למשוך כסף מהכספומט בסניף הבנק הסמוך סיפרה: "לפתע שמע־ תי יריות, בלי לחשוב הרבה, רצתי לכיוון החנויות ברחוב החלוץ, עברתי את תחנת האוטובוס וניסיתי להתרחק מהמקום כמה שאפשר. זה היה ממש מפחיד, לאן הגענו שיורים באמצע היום וליד תחנת המשטרה?". עם קבלת הדיווח ושמיעת קולות הירי, הגיעו למקום כוחות גדולים של משטרה ומג"ב בפיקודו של מפקד התחנה, ניצב משנה שלומי דראי. מאוחר יותר המשטרה מסרה: "המשטרה עצרה בפעילות ממוקדת ומהירה חמישה תושבי היישוב ערוער בחשד למעורבות באירוע האלימות והירי, שגרמו לפציעתם של ארבעה מתושבי היישוב ערוער, במסג־ רת סכסוך פלילי בתוך המשפחה". "אין להם פחד" בשעה שלאחר האירוע התפתחו באזור פקקי תנועה גדולים ומספר רחובות מקבי־ לים נסגרו על מנת לאפשר למשטרה לאתר את החשודים בירי. אנשים שהמתינו בתחנות האוטובוסים הסמוכות העדיפו לצעוד רגלית מחשש שהאלימות תתפשט. מספר בעלי עסקים סגרו את החנויות והתסתגרו בהן. בעל חנות ממתקים סיפר: "אנשים הסתתרו אצלי כי בהתחלה לא ידענו מה קורה. החשש הראשוני הוא מפיגוע ואפשר להבין למה". על בעלי העסקים בעיר העתיקה עוברות שנים לא פשוטות. רבים מהם נקלעו לק־ שיים. פעם זה היה הקורונה, לפני כן סבבי לחימה בדרום ששיבשו את הפעילות, באח־

רונה המלחמה בעזה, ועכשיו אירוע מהסוג הזה שלא תורם ולא עוזר להם להרים את הראש. בשיחות על המצב רבים מהם נשמ־ עים מיואשים. "אירועי אלימות מסוג זה מנחיתים מכה נוספת ומעמיקים את המשבר הכלכלי", אמרו בשלישי אחר הצהריים כמה בעלי עסקים. בעל חנות בגדים שעימו שוחחנו היה נסער: "בדרך כלל אירועים מהסוג הזה מתרחשים במחשכים, אבל באירוע כזה כל הגבולות נחצו. לעבריינים האלה אין פחד". לא מדובר באירוע האלימות הראשון בת־ קופה האחרונה בעיר העתיקה. קדמו לאירוע מספר מקרים של התנכלויות, דקירות וירי, כולל שוד של בעלי תכשיטים. "היום נעשה יותר מפחיד, פעם הייתי סוגר 16:00 בשעות הערב המאוחרות והיום בשעה אני כבר בבית. אני לא רואה נוכחות של משטרה. לצערי המצב הולך והופך להיות יותר מסובך ויותר מסוכן", סיפר בעל חנות תכשיטים. סוחרים בעיר העתיקה מתמודדים עם קשיים כלכליים שהלכו והחריפו מאז הקמת מרכזי המסחר הגדולים והקניונים. סבבי הלחימה ברצועת עזה, נגיף הקורונה, ועתה מלחמת "חרבות ברזל" רק העמיקו את המ־ שבר, ורבים מהם שוקלים אם כדאי להמשיך לנהל את העסק או לסגור אותו ולעבור למ־ קום אחר. "כרגע, מבחינתי, כל האופציות פתוחות", אומר בעל מסעדה ברחוב קק"ל, "ציפיתי שהמצב ישתפר, אבל זה לא קורה. בלילה מסתובבים כל מיני אנשים מפוקפקים, ועכ־ שיו אתה שומע על קרבות ויריות לאור יום, זה בית משוגעים". "אפס סובלנות" בנוגע לאלימות ולירי שהתרחשו ביום שלישי השבוע בעיר העתיקה, המשטרה מסרה כי פתחה בחקירת האירוע. "במס־ גרת המאבק הנחוש וחסר הפשרות שמנהל

יעקב לוי

מרחב הנגב של המחוז הדרומי נגד תופעות הפשיעה והאלימות, בהתאם למדיניות שקבע מפקד המחוז, ניצב אמיר כהן, וב־ מטרה למנוע הסלמה ולסכל באופן ממוקד פעילות פלילית הפוגעת בשלום הציבור ולחזק את ביטחונו של האזרח הנורמטיבי, פעלו באופן מיידי כוחות משטרת תחנת באר־שבע וזיהוי פלילי שהגיעו למקום ופתחו בסריקות, איסוף ממצאים בזי־ רה ופעולות לאיתור חשודים מעורבים באירוע". עוד נמסר מהמשטרה: "בתום פעולות חקירה מהירות הצליחו כוחות המשטרה להתחקות אחר חשודים מעורבים, ואיתרו בסמוך לאזור התעשייה עמק שרה כלי רכב ובו שלושה חשודים במעורבות באירוע וביצעו את מעצרם. חשוד נוסף נעצר בסמוך למקום האירוע, עת ניסה להימלט מהשוטרים וחשוד אחר נעצר במרכז הר־ פואי 'סורוקה'. כלל החשודים, תושבי היישוב ערוער, נעצרו לחקירה שמנוהלת בתחנת באר־שבע, ועל בסיס חומר הראיות שייאסף כנגדם, הם יובאו בפני בית משפט השלום בבאר־שבע בבקשה להארכת מע־ צרם". המשטרה מבהירה: "המחוז הדרומי של משטרת ישראל יטפל באפס סובלנות במחוללי פשיעה בתחום האלימות והירי, וישקיע את כל המשאבים הדרושים לכך, גלויים וסמויים, על מנת לשים ידו על עבריינים, למצות עימם את הדין ולהרחי־ קם מהחברה למען שלום הציבור ובטחונו". בעל חנות תכשיטים: "היום נעשה יותר מפחיד, פעם הייתי סוגר בשעות הערב המאוחרות והיום בשעה אני כבר בבית. אני לא 16:00 רואה נוכחות של משטרה"

לא כך תכננו בעלי העסקים בעיר העתיקה לחזור לעבודה אחרי חופ־ שת חג הפסח. ביום שלישי השבוע, בשעות הצהריים, כאשר רבים מהמבקרים בעיר העתיקה בדיוק חיפשו מקום לאכול ארוחת צהריים, נשמעו קולות ירי בלב רחוב העצמאות שנחשב לציר מרכזי בעיר העתי־ קה, ממש במקביל למדרחוב. תוך דקה הפך המקום לזירת קרב כאשר קטטה פרצה בין מספר אנשים מהמגזר הבדואי, ככל הנראה על רקע סכסוך פלילי. על פי הידוע עד כה, מכונית מסוג סקודה אפורה עצרה סמוך לסניף בנק הפועלים, אז יצא ממנה אלמוני רעול פנים כשבידו אקדח, והוא החל לירות לעבר אנשים אח־ רים במקום. בסרטון שהופץ ברשתות החברתיות ניתן גם לראות אנשים רצים עם מה שנראה כא־ לות או מקלות בידיהם. האירוע התרחש מטרים בלבד מתחנת המשטרה. 300 כ־ חשדו שמדובר בפיגוע צריך להבין שאירועים מהסוג הזה רק פו־ געים בעיר העתיקה, שגם ככה חלקים נרח־ בים ממנה סובלים ממוניטין ירוד כבר שנים ארוכות. כל אירוע מהסוג הזה, בעיקר על רקע המצב הביטחוני בעזה, יגרום למבקרים באזור להעדיף בפעם הבאה את אזורי מרכזי הקניות הגדולים בפאתי העיר, ומי שייפגע מכך הם כמעט כרגיל בעלי העסקים בעיר העתיקה. בעל חנות בגדים: "בדרך כלל אירועים מהסוג הזה מתרחשים במחשכים, אבל באירוע כזה כל הגבולות נחצו"

3.5.2024 ˆ ידיעות הנגב 10

לשכת הדובר שבתרבות באר שבע תוכנית מיוחדת ליום העצמאות במשכן לאמנויות הבמה 11:00 בשעה 11/5/24 , שבת מנחה: העיתונאית עינב קרנר

הכניסה חופשית!

מבט על העיר מרכז המבקרים 'באר אברהם' - צאו אתנו למסע מרתק בזמן

אגף הפיקוח

סגירת עסקים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה סגירת עסקים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי צה"ל: 1959 - על פי חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, התשי"ט 1963 - על פי חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג 1972 - ועל פי חוק עזר לבאר שבע (פתיחת עסקים וסגירתם), התשל"ב בערבי ימי הזיכרון: , ערב יום הזיכרון לשואה 5/5/24 , יום ראשון, כ"ז בניסן תשפ"ד ערב יום הזיכרון , 12/5/24 , ולגבורה וביום ראשון, ד' באייר תשפ"ד ) ועד 19:00 לחללי מערכות ישראל, החל משקיעת החמה (שעה ) - יהיו סגורים המקומות 06:00 לזריחת החמה למחרת (שעה האלה: •"בתיעינוג"-תיאטרון,קולנוע,קונצרט,דיסקוטק,מופעימחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט וכל עינוג וכיו"ב. • "בתיקפה" -לרבותבתיאוכל:מקוםשמוכריםבודבריאוכלאו משקאות לשם אכילה או שתייה בו במקום, למעט קיוסק, הערה: לא כולל בתי קפה בתחום בית מלון, אכסניה וכיו"ב. בימי הזיכרון: יום הזיכרון לשואה ולגבורה 6/5/24 , יום שני, כ"ח בניסן תשפ"ד , יום הזיכרון לחללי מערכות 13/5/24 , וביום שני, ה' באייר בתשפ"ד ) ועד צאת הכוכבים ( שעה 06:00 ישראל, מזריחת החמה (שעה ), יהיו סגורים "בתי עינוג". 19:00 קיום חובה לפי חוקים אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר. בעלי העסקים מתבקשים להקפיד על שמירת החוק, אגף הפיקוח העירוני יוודא עמידה בהוראות החוק. לרגל חגיגות העצמאות, אירוע אשר יתקיים ביום שני, ה' באייר , בסמוך לבמות המרכזיות במתחם בית העירייה, 13/5/24 , תשפ"ד תתאפשר הפעלת עמדות רוכלות ומכירה חד-יומי לאירוע. אישור הרוכלות הינו ליום החגיגות בלבד ומותנה באישור אגף לעמדת ₪ 730 הפיקוח העירוני ובתשלום מראש של אגרה בסך ממכר. לא תתאפשר מכירת מזון , מכול סוג שהוא ,ללא רישיון לניהול עסק מאגף רישוי עסקים בעיריית באר שבע. רוכלים המבקשים לעסוק בממכר פריטים שאינם מזון קרי צעצועים, בלונים, מוצרי פופ וכו' ו/או רוכלים אשר בידם רישיון עסק לפי פריט א' לממכר מזון במסגרת אירועים אלו, מתבקשים להגיע 6.9 למשרדי אגף הפיקוח - למרכז דיווח ובקרה, בימים א',ב',ג',ה', בין .18:30-16:30 וביום שלישי בין השעות 12:00-09:00 השעות רוכלים המבקשים לעסוק בממכר משקה ומזון ואין ברשותם רישיון עסק לכך, מוזמנים לפנות למשרדי האגף לרישוי עסקים בעיריית ) – לגב' 207 (קומת ראשונה חדר 1 באר שבע ברח' כיכר מנחם בגין ליאורה הקר, על מנת להסדיר את ההליכים הנדרשים על פי חוק, בימים א',ב',ה' בין השעות .18:30-16:30 וביום שלישי בין השעות 13:00-09:00 לפרטים נוספים, יש לפנות למרכז דיווח ובקרה באגף הפיקוח, ), במשרדי אגף הפיקוח, בבניין 6 (שלוחה 08-6205111 טלפון , באר שבע. 32 השופליין, רחוב הרצל הפעלת עמדות רוכלות ומכירה - חגיגות יום עצמאות תשפ"ד

הביקור במרכז המבקרים 'באר אברהם' מציע לנו מסע מרתק בזמן המקשר אותנו באמצעות סיפורו של אבי האומה אל סיפורה של באר שבע. הנכם מוזמנים לחוויה אורקולית מרגשת, סיור מודרך, ביקור בתערוכת צילומים וכמובן, ביקור בבאר הקדומה. מלבד הסיורים הקבועים, 'באר אברהם' מציעה מגוון אירועים מיוחדים לקבוצות, למשפחות, למוסדות חינוך ולארגונים, כמו כנסים, טקס קבלת ספר תורה, אירועי בר/בת מצווה ועוד. *8305 : לפרטים נוספים והזמנת סיורים

אגף לוגיסטיקה וחירום

הפסקת חשמל ממושכת עשויה להתרחש בשעת חירום כמו גם בעת שגרה בשל פגעי מזג האוויר. הערכות נכונה מקלה על ההתמודדות. איך מתכוננים? בעזרת ראשי התיבות מנתק"ת – מזון, נוזלים, תאורת חירום, קבלת התרעה ותקשורת יש להיערך עם מלאי מים ומזון שאינו דורש קירור מזון ומים – .1 היערכו לחלופות תאורה ממקור שאינו חשמלי כמו סוללות/סולארי/אחר תאורת חירום ורדיו - .2 יש לוודא שיש ברשותכם אמצעי התרעה נוספים כמו יישומון פיקוד העורף בטלפון הנייד, פורטל החירום קבלת התרעה - .3 הלאומי במחשב הנייד ורדיו הפועל על סוללות וודאו שהטלפונים טעונים, הצטיידו במטענים ניידים תקשורת - .4 בנוסף, מומלץ להצטייד בערכת עזרה ראשונה, שמיכות, מוצרי היגיינה וכן יש להצטייד מראש בפריטים נוספים החיוניים לכם בהתאם למאפייני המשפחה, כמו מזון לתינוקות, תרופות, ציוד ייחודי לאנשים עם מוגבלות וכדומה. www.oref.org.il להנחיות המלאות יש להיכנס לאתר פיקוד העורף: לרשותכם! 106 מוקד הערכות נכונה להפסקת חשמל מנתק"ת

בית יד לבנים

טקס יום הניצחון על גרמניה הנאצית בפארק 08:30 בשעה 09/05/24 , חמישי, א' באייר תשפ"ד החייל האוסטרלי, רחוב אבא אחימאיר בשכונה י"א הציבור מוזמן!

טקס זיכרון והנחת זרים לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה 08:30 בשעה 13/5/24 , שני, ה' באייר תשפ"ד ב"בית יד לבנים" מוסדות וגופים המעוניינים להניח זר יפנו ל"בית יד לבנים" 050-6483940, 08-6840195 ' לפזית ביטון בטל אירוע פתיחת 'תערוכת עצמאות' של אומני באר שבע והנגב , בספרייה 17:00 בשעה 7/5/24 , שלישי, כ”ט בניסן תשפ”ד 12 העירונית, דרך המשחררים מר מוטי שדה (אסייג), יו”ר ועדת התערוכות דברי פתיחה: סגנית וממלאת מקום ראש העיר באר שבע מחזיקת במעמד: תיק החינוך, ד”ר חפצי זוהר ראש מנהל תרבות בחברת כיוונים יאיר נגיד חיים שפיר, מוטי שדה (אסייג), פנינה ברקאי, אמנים משתתפים: טניה שומוב, רות באומן, מיכאל ליפל, אלין חביב, עליזה בורשק, דוד אוחנה, פרידה שדה, בתיה בן איון, גיורא רוזנפלד, סוניה ברששת, לנה זילברברג, אברהם גרוס, נטלי ריינר, שמעון יציב, ינקו הרצנו, יבגני קופמן, נח שמיר, יהודית שטרית, לודה טובוסוב, דוד מנדל, חדוה בוגר, טרז בן זכר, משה אורון, אלעד לוי, אירן זוילי, יעל אזולאי, אבי אסרף. שעות פתיחת הגלריה: 11:45-09:00 :’ , ו 18:45-13:00 :’ , ב’,ד’,ה 18:45-11:00 :’ א’,ג 08-6277899 ’ טל 27/5- התערוכה תנעל ב

אגף משאבי אנוש

עדכון קבלת קהל

תושבות ותושבים יקרים, , יום הזיכרון לחללי 13/5/24 , ביום שני, ה’ באייר תשפ”ד וישובו 13:00 צה”ל, משרדי העירייה יעבדו עד השעה

15/5/24 , לפעילות ביום רביעי השירותים החיוניים יפעלו כסדרם.

! 24/7 לשירותכם 106 מוקד

עדכון קבלת קהל - אגף רישוי עסקים תושבים יקרים, , כ”ז בניסן תשפ”ד, תתקיים באופן 5/5/24 , החל מיום ראשון קבוע קבלת קהל פרונטאלית באגף רישוי עסקים .13:00-09:00 בימי ראשון בין השעות עדכון קבלת קהל – מחלקת פניות הציבור ,7/5/24 , שלישי, כ"ט בניסן תשפ"ד החל מיום תתקיים קבלת קהל פרונטאלית במחלקת פניות הציבור .13:00-11:00 בימים ראשון, שלישי וחמישי בין השעות

מס' המקומות מוגבל!

11 ידיעות הנגב ˆ 3.5.2024

ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', טען בישיבת המועצה האחרונה כי יש לעודד תמהיל מאוזן של בניית צמודי קרקע לצד מגדלים גבוהים על מנת למנוע הגירה שלילית ‰ דנילוביץ': "תושבי מיתר, להבים ועומר לא משלמים ארנונה לבאר־שבע, אבל הם צרכנים של העיר" צמודי קרקע ימנעו הגירה שלילית

יעקב לוי

מה הדרך הנכונה ביותר לפי־ תוח הנדל"ן בבאר־שבע במקביל להתחדשות עירונית בכל הנוגע

להשארת אוכלוסייה איכותית בעיר? דיון מעניין בנושא התפתח באחרונה במועצת העירייה בנוגע לתוכנית ליישום ההתחד־ שות העירונית, שלדעת חלק מחברי המוע־ צה, צריכה להתקדם בקצב מהיר יותר. חבר המועצה צח ברק ציין: "אפשר לומר בכנות שהקצב של התחדשות עירונית אצ־ לנו בעיר הוא לא משביע רצון. כמות הפ־ רויקטים די מועטה". בשלב זה פרס ראש העיריה, רוביק דנילוביץ', את משנתו, ממנה ניתן להבין כי הוא בעד תמהיל מאוזן של בניית בתים צמודי קרקע במקביל לב־ נייה לגובה אותה מעודדת הממשלה. "באידיאל הספרותי של מתכנני הע־ רים", הסביר דנילוביץ', "הם תמיד יגידו לך תצופף, תגביה. הם תמיד הכי חכמים, הם יודעים הכל, אבל מה לעשות, עיר זה דבר דינאמי, עיר זה לא נוסחה, זה לא איזה משהו מדעי, וכל עיר מתנהלת בזכות הדי. אנ.איי שלה". מהדברים של דנילוביץ' עולה מסקנה די ברורה: אם זה היה תלוי בו בלבד, בבאר־ שבע היו נבנים יותר בתים צמודי קרקע. כאן המקום לציין כי קיימת מחלוקת בין משר־

דנילוביץ': "מתכנני הערים תמיד יגידו לך תצופף, תגביה. הם תמיד הכי חכמים, הם יודעים הכל, אבל מה לעשות, עיר זה דבר דינאמי"

צילום: הרצל יוסף | " בונים לגובה בבאר־שבע. "לציפוף יש מחיר

דנילוביץ'. "בסוף התושבים האלה הם לא חלק מהעיר"

לסיכום אמר דנילוביץ': "אני לא מפחד קומות, אבל 50 או 40 מגובה, מבניינים של לציפוף יש מחיר". בסביבתו של ראש העיריה הסבירו כי במקביל לעמדות של מתכנני הערים לב־ נות לגובה, יש למצוא פתרונות למוסדות חינוך, מוסדות ציבור ואמצע תחבורה, על מנת שהעיר תמשיך להיות אטרקטיבית גם עבור אנשים שמחפשים לשפר דיור באזור הנגב.

ולעמוד באתגרי הביקוש למשפרי הדיור כדי שאלו יישארו להתגורר בעיר. החלטה זו הגיעה עקב ההגירה של אוכלוסייה אמי־ דה יותר ליישובי הלווין של בירת הנגב. "מה זה מיתר? עומר? להבים? גבעות בר?", אמר דנילוביץ', "אלה תושבי באר־שבע. עכשיו הם לא משלמים ארנונה לבאר־שבע, הם צרכנים בבאר־שבע, כן, הם מקבלים בבאר־שבע את השירותים, אבל בסוף הם לא חלק מהעיר".

די הממשלה והעירייה בעניין אופי הבנייה. לדוגמה: שכונת כלניות ועתה בניית שכונת רקפות שמתאפיינות בכמות מצומצמת של דירות קרקע על שטח גדול, היא בניגוד לע־ מדת משרדי הממשלה. "המדינה פחות מעו־ דדת סוג של דיור כזה", אמר דנילוביץ'. בקדנציה הקודמת שלו, עצר ראש העי־ רייה את יישום הסכמי הגג שהיו במחצית י � אלף יחידות דיור, כי הע 20 הדרך לבניית רייה ביקשה בניית מגורים בתמהיל מאוזן,

רכיבה חשמלית ומסוכנת בני אדם נפגעו בשנה שעברה בתאונות דרכים במעורבות 83 מתוכם בבאר־שבע 42 , של אופניים חשמליים ברחבי הנגב

יחידת המשמר האזרחי־סביבתי בבאר־שבע יוצאת לדרך ‰ תאכוף בין היתר עבירות של השלכת פסולת ומטרדי רעש נלחמים בפשיעה סביבתית

עודד בר־מאיר

2023 בני אדם נפגעו בשנת 83 בתאונות דרכים במעורבות של אופניים חשמליים ברחבי הנגב. כך עולה מנתוני משטרת ישראל, שפרסמה השבוע עמותת "אור ירוק". הנתונים מצביעים על כך שבשנה שעב־ בני אדם בתאונות 42 רה נפגעו בבאר־שבע דרכים במעורבות של אופניים חשמליים. , 12 בני אדם, בדימונה - 19 בנתיבות נפגעו , 2 , בתל שבע - 2 , בערד - 4 באופקים - ברהט - אדם אחד ובמצפה רמון נפגע אדם אחד. מנכ"ל עמותת "אור ירוק", עו"ד יניב היתה שנת 2023 יעקב, ציין כי "שנת שיא במותם של רוכבי האופניים החשמ־ ליים בתאונות דרכים. הכאוס וחוסר הסדר מובילים גם לנפגעים רבים, ולכן חייבים להחזיר את הסדר למדרכות ולכבישים כדי לצמצם את מספר הנפגעים הגבוה. בערים רבות אין מסלולי רכיבה מופרדים לבטי־ חות הרוכבים והאכיפה מועטה ולא אפקטי־ בית. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לעודד ראשי וראשות ערים לסלול שבילי רכיבה שיפרידו את הרוכבים מכלי הרכב ומהולכי הרגל, ובמקביל יש להגביר את האכיפה המשטרתית והעירונית". בנוסף, הוא אומר, "חייבים לקיים הסברה לציבור אודות החוק החדש המחייב לוחיות

עודד בר־מאיר

מערך המתנדבים הסביבתיים שהוקם על ידי המשרד להגנת הסביבה והמחוז הדרומי של

צילום המחשה: הרצל יוסף

משטרת ישראל, כחלק מהמאמץ להגב־ רת השיטור והאכיפה הסביבתיים, נחנך מתנדבים. יחידה 21 בבאר־שבע ויכלול זו מצטרפת ליחידת המשמר האזרחי־ סביבתי שהוקמה באחרונה במשטרת מחוז חוף. תוכנית המשמר האזרחי־סביבתי היא פיילוט ראשון מסוגו, הכולל עשרות מתנדבים, ומהווה מכפיל כוח בתחום הגנת הסביבה. המתנדבים שנבחרו לפיילוט אותרו מבין מתנדבים בעלי ותק של למעלה משנתיים במערך הסיור של המשטרה, ועברו הכשרות ייעודיות לתחום. מערך המתנדבים יאכוף וימנע עבירות סביבתיות, בדגש על השלכות פסולת, רעש, ועוד. השרה להגנת הסביבה, עידית סיל־ מן: "אנחנו מודים למתנדבים החדשים שהצטרפו למשמר האזרחי הירוק בבאר־ שבע, ויתגברו את מאמצי המשרד לה־

צילום: דוברות המשטרה

יחידת המשמר האזרחי־סביבתי

גנת הסביבה ומשטרת ישראל במלחמה בפשיעה סביבתית. המטרה של היחידה היא לשפר את איכות חיי התושבים, ואנחנו מקווים שהפיילוטים בתחנת באר־שבע ובמחוז חוף יוכיחו את עצמם והתוצאות יורגשו בשטח". להקמת היחידה, שתהווה מכפיל כוח בתחומה בתחנת באר־שבע, מונה מב"ס מתנדבי הגנ"ס מתחנת באר־שבע, רס"מ גיא קראט, ונבחרו מתנדבים מהסיור בעלי ותק של שנתיים ומעלה. לאחר הכשרה של שישה שבועות, המ־ תנדבים הוסמכו במטרה לטפל בעבירות סביבתיות בדגש על השלכת פסולת, זיהום אוויר, מטרדי רעש וצער בעלי חיים.

רכיבה על אופניים חשמליים

זיהוי בכלים חשמליים. שילוב של שיפור תשתיות, הסברה ויצירת אווירה הרתעתית ימנעו עבירות תנועה, ישיבו את תחושת הביטחון לתושבים, ויובילו להפחתת מספר הנפגעים בתאונות דרכים".

3.5.2024 ˆ ידיעות הנגב 12

עצרת הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 תשפ״ד 20:00 | 5.5 | כ״ז בניסן | יום ראשון המשכן לאמנויות הבמה באר שבע 19:50 הדלתות תינעלנה בשעה

דברים: ראש העיר באר שבע מר רוביק דנילוביץ׳, רב העיר וראש אבות בתי הדין, הרב יהודה דרעי שליט"א, קריאת פרק תהילים קדיש

הדלקת נרות על ידי שורדי שואה:

גב׳ מירה נוחם מר פאול קינן מר אריה רייטר

אמירת קדיש הרב ישראל חדאד שליט"א, תפילת "אל מלא רחמים" מר אבי בוגנים, יואב לימור מנחה:

גב׳ לריסה ליטבק גב׳ יהודית פרידמן גב׳ יהודית בודנהיימר

בביצוע שחקני מרכז מצוינות בתיאטרון, בית הספר למשחק בנגב "גודמן" ובשיתוף תיאטרון באר שבע

מסכת “אולי”

המסכת "אולי", מבוססת על סיפוריו של אורי, האמיתיים וגם אלה המומצאים, בניסיון לספר את סיפור השואה דרך עיניו של ילד, שלימים יהפוך לאחד מעמודי התווך בספרות הישראלית.

ניהול והפקת הטקס: אגף האירועים, עמותת עמך | חברת כיוונים

האירוע מאושר על ידי כלל גורמי הביטחון ופיקוד העורף. במקרה של התרעה במהלך האירוע, המארגנים יעצרו את האירוע ויפנו את הקהל באופן מסודר. ״נדרתי הנדר לזכור את הכל. לזכור ולעולם לא לשכוח״

13 ידיעות הנגב ˆ 3.5.2024

על פוסט טראומה ואובדן אישי:

באילו מקרים ניתן להסתייע במאמני חוסן?

קופת חולים כללית החלה לספק לתושבי נהגב שירות חדשני של אימון חוסן הניתן באופן פרטני ואישי ‰ מאמני החוסן עברו הכשרה אינטנסיבית במתן כלים פרקטיים, וכאלו שנועדו לאפשר למטופלים התמודדות טובה יותר אל מול המצוקות והקשיים הרגשיים השונים הניצבים בפניהם תוכנית חדשה להתמודדות עם מצבי לחץ

קשיי שינה

משבר על רקע אישי, משפחתי או במקום העבודה

מחשבות שליליות

לדברי ד', "קיבלתי כלים להתמודדות עם פחד וחרדה שעזרו לי מאוד. בזכות התר־ גילים שביצעה עם מאמנת החוסן והתרגול בבית, אני מרגישה שאני מצליחה להיות יותר מרוכזת במה שקורה עכשיו, ופחות להיות בחרדה ממה שעלול לקרות". מצוקות רגשיות השירות מיועד גם למצוקות שאינן קשו־ ), איבד לפני 45 רות למצב הביטחוני. ש' ( כחצי שנה את אחיו שנהרג בתאונת דרכים. הוא מרגיש שמאז האירוע הגעגוע לאח שנהרג משתלט על יומו, מקשה עליו לתפ־ קד, וגורם לכעס על בני משפחתו לעיתים קרובות שלא לצדק. ש' הופנה למאמן חוסן, קיבל כלים לה־ תמודדות עם אבל ואובדן, טכניקות הר־ פיה וויסות רגשות. "בזכות הפגישות", הוא אומר, "הבנתי שאני צריך את התמיכה של החברים והמשפחה שלי בהתמודדות עם האבל, וברגע שהבנתי את זה, וגייסתי אותם, חוויתי הקלה גדולה מאוד". מ � ו 18 מאמני החוסן נותנים שירות לבני עלה בבאר־שבע, אופקים, נתיבות, ירוחם, דימונה ורמת נגב. ניתן לקבוע פגישה ללא הפניה, על ידי קביעת תור במשרד מרפאה.

עודד בר־מאיר

), תושבת באר־שבע, לא 55 ד' ( הייתה מסוגלת להסדיר נשימה כשהיה עובר לידה טנדר בצבע

קושי בניהול סדר יום

לבן. מאז השבעה באוקטובר, היא מספרת, הפחד האיום שבכל רגע יתקפו אותה מחב־ לים, כמעט ולא מאפשר לה לצאת מהבית. בביקור במרפאת שירותי בריאות כללית אליה היא משתייכת, ד' שיתפה את מנהלת המשרד בתחושות הקשות שפוגעות בשגרת יומה ובאיכות חייה. היא הופנתה לקבלת שירות חדש וייחודי לכללית, שנועד בדיוק עבורה ועבור רבים במצבה: מאמני חוסן. אימון חוסן הוא שירות פורץ דרך וייחודי לכללית, שפותח על ידי צוות מומחים מבית החולים לבריאות הנפש "שלוותה", יחד עם אנשי מקצוע נוספים מהכללית וממשרד הבריאות. מדובר בתוכנית התערבות קצרה וממוקדת, שנועדה לתת כלים להתמודדות עם מצבי לחץ, מתח ואובדן בחיי היומיום. מאמני החוסן, כולם בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה או עובדים סוציאליים, עברו הכשרה אינטנסיבית במתן כלים פרקטיים, וכאלו שנועדו לאפשר למטופלים התמו־ דדות טובה יותר אל מול המצוקות והקשיים הרגשיים השונים הניצבים בפניהם. מאמני

התמודדות עם אבל או אובדן

צילום: כללית, מחוז דרום | 18 מאמני החוסן. השירות ניתן למבוגרים מעל גיל

החוסן הוכשרו לסייע למטופלים להתמודד עם קשיים רגשיים המתעוררים תוך שאיפה לשיפור איכות חייהם. כמו ספורט "מדובר בכלים פשוטים ליישום, אך דור־ שים תרגול ושיתוף פעולה של המתאמנים, בדיוק כמו באימוני ספורט או באימון אישי

או עסקי", מסבירה ד"ר גלי זהר, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית במחוז דרום של כללית. "ניתן להיעזר במאמני החוסן כשיש קשיי שינה, דאגות, משבר על רקע אישי, משפחתי או במקום העבודה, מחשבות שלי־ ליות, קושי לווסת רגשות, קושי בניהול סדר יום, קושי במציאת איזון בין הבית לעבודה, רצון לפתח תחביב או עיסוק מהנה, התמו־ דדות עם אבל או אובדן, ועוד".

הבריחו בשר מיאטה לארץ שני צעירים מהנגב ניסו להבריח מהשטחים באמצעות רכב ק"ג של בשר כבש 120 פרטי וללא מערכת קירור

מרכז לדיפלומטיית ספורט, ראשון מסוגו בארץ, הוקם באוניברסיטת בן־גוריון במטרה להעמיק את ההבנה של יחסי הגומלין בין ספורט לדיפלומטיה מפתחים מדיניות דרך ספורט

עודד בר־מאיר

במהלך פעילות של מפקחי היחי־ דה המרכזית לאכיפה ולחקירות (פיצו"ח) במשרד החקלאות, הצ־

עודד בר־מאיר

מרכז לדיפלומטיית ספורט, ראשון מסוגו בארץ, הוקם בימים אלה באוניברסיטת בן־

ליחו מפקחי המשרד לסכל באחרונה ניסיון ק"ג בשר כבש טרי. הבשר 120 הברחה של כ־ המוברח אותר ברכב פרטי במעבר מיתר ללא תווית המעידה על יצרן הבשר, וזאת בניגוד להוראות החוק. הובלת הבשר התבצעה באמצעות רכב פרטי, ללא מערכת קירור, בתוך שקיות ניילון באופן שמהווה סכנה לבריאות הצי־ בור. הבשר הושמד על פי החלטת רופא וטרינר ממשלתי וכנגד החשודים בניסיון הברחת הבשר, צעירים מאזור באר־שבע ש � לחייהם, נפתחו הליכים מ 30 בשנות ה־ פטיים. חקירה ראשונית העלתה כי מקורו של הבשר המוברח הוא בכפר הפלסטיני יאטה שבדרום הר חברון. בחקירתם טענו החשו־ דים כי הבשר נרכש מאטליז והם התכוונו

צילום: הרצל יוסף

גוריון במטרה להעמיק את ההבנה של יחסי הגומלין בין ספורט לדיפלומטיה. באוניברסיטת בן־גוריון ציינו עם הקמת המרכז, כי יותר ויותר מדינות מבינות את תפקיד הספורט בזירה הדיפלומטית הבינלאומית כמקור לקידום ערכים ואינטרסים. כך, למשל, "דיפלומטיית טניס השול־ חן" יזמה בשעתו את היחסים בין ארצות הברית לבין סין, וכך גם קטאר זכתה למעמד בינלאומי בעקבות אירוח משח־ . 2022 קי הגביע העולמי במונדיאל כעת, עם הקמת המרכז, שבראשו יע־ מוד פרופ' שרון פרדו, חקר תפקידו של

אוניברסיטת בן־גוריון

הספורט בדיפלומטיה יאתגר גישות מסורתיות הממוקדות במדינה וישפוך אור על מספר רחב של תחומי ידע רל־ וונטיים, בכלל זה יחסים בינלאומיים. על פי התוכנית, מרכז המחקר החדש צפוי לקיים כנס שנתי בינלאומי להצגת תוצרי המחקרים, לייצג את האוניברסי־ טה בכנסים בינלאומיים, ולטפח ולקדם שיתופי פעולה מחקריים בארץ ובעולם.

להעבירו לביתם לצורך ארוחת שבירת צום הרמדאן. במשרד החקלאות הבהירו כי מעבר מיתר אינו מיועד להעברת תוצרת חקלאית, ולכן בנוסף להעברת הבשר באופן לא חוקי וללא קירור, החשודים גם הפרו את צו קביעת נקודות המעבר שקבע צה"ל. מעבר מיתר. לא מיועד להעברת תוצרת צילום: אביגיל עוזי | חקלאית

3.5.2024 ˆ ידיעות הנגב 14

בס״ד

15 ידיעות הנגב ˆ 3.5.2024

החלה הקמת שכונת "אריאל שרון" בדימונה

בכמה נמכר

דונם בחלק הצפון 424 העבודות לפיתוח השכונה החדשה, המשתרעת על שטח של אחוז מתוכן 20 יחידות דיור, כאשר 406 מערבי של העיר, יצאו לדרך ‰ התוכנית תכלול יהיו דירות קטנות

נדל"ן

יחידות דיור 30 במסגרת "בנה ביתך", י � ד 250 צמודות קרקע בבנייה קבלנית ו־ יחידות 77 רות גג־גן. בנוסף לכך ייבנו עוד דיור בבנייה סמי רוויה מדורגת בבנייה חדשנית. בשכונה גם יוקמו מעון יום תלת־ כיתתי, שני אשכולות גנים תלת־כיתתיים ובית כנסת. לפני כחודש פרסמו רשות מקרקעי יש־ ראל ומשרד הבינוי והשיכון מכרז מקוון של "דיור במחיר מטרה" לרכישת זכויות י � יח 213 חכירה בשישה מתחמים לבניית דות דיור בבנייה רוויה למגורים ולמסחר בשכונת אריאל שרון בדימונה, כאשר מדובר בשיווק חדש של מגרשים המיועדים למגורים במסגרת התוכנית להקמת הש־ כונה החדשה. בנוסף לכך, גם פורסם על ידי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון מכרז מקוון לרכישת זכויות חכירה בא־ יחידות דיור 144 רבעה מתחמים לבניית בבנייה רוויה למגורים ומסחר בשכונה החדשה. על פי התוכנית, תכלול שכונת אריאל יחידות דיור, 406 שרון בדימונה בסך הכל אחוז מהן יהיו דירות קטנות של 20 כאשר מ"ר לכל יחידת דיור. 80 עד

רחוב אברהם מחרז

‰ דירת ארבעה חדרים בשטח מ"ר קומה שבעה עשר 140 אברהם מחרז בשכונה ברחוב בבאר־שבע נמכרה תמורת ב' מיליון שקל. 1.45 89 ‰ דירת ארבעה חדרים בשטח ח"ן מ"ר קומה שמינית ברחוב בבאר־שבע נמכרה בשכונה ו' מיליון שקל. 1.14 תמורת ‰ דירת ארבעה חדרים בשטח מ"ר קומה ראשונה ברחוב 85 בבאר־ יצחק רגר בשכונה ד' אלף 900 שבע נמכרה תמורת שקל. ‰ דירת ארבעה חדרים בשטח מ"ר קומה שנייה ברחוב 78 אברהם אבינו בשכונה ד' 815 בבאר־שבע נמכרה תמורת אלף שקל. ‰ דירת ארבעה חדרים בשטח מ"ר קומת קרקע ברחוב 70 הישנה ברנפלד בשכונה ו' 800 בבאר־שבע נמכרה תמורת אלף שקל. ‰ דירת שלושה וחצי חדרים מ"ר קומה שלישית 83 בשטח ביאליק בשכונה ב' ברחוב 870 בבאר־שבע נמכרה תמורת אלף שקל. ‰ דירת שלושה חדרים בשטח מ"ר קומה שלישית ברחוב 60 שדרות ירושלים בשכונה ט' 700 בבאר־שבע נמכרה תמורת אלף שקל. 40 ‰ דירת שני חדרים בשטח סוסו מ"ר קומה שנייה ברחוב בבאר־שבע הכהן בשכונה ד' אלף שקל. 700 נמכרה תמורת הנתונים באדיבות תיווך "רימקס פלוס", באר־שבע. עודד בר־מאיר

צילום: הרצל יוסף | בנייה בדימונה. תאוצת הבנייה בעיר נמשכת

החלו בימים אלה. שכונת אריאל שרון משתרעת על שטח דונם והיא אמורה להיבנות בחלק 424 של הצפון־מערבי של דימונה. דונם לטובת 95 על פי התוכנית, יוקצו 234 דונם לתשתיות דרכים, ו־ 90 מגורים, דונם יוגדרו כשטחים פתוחים. יחידות דיור 49 השכונה החדשה תכלול

עודד בר־מאיר

הקמתה של שכונת המגורים הח־ דשה בדימונה, שכונת אריאל שרון, הנושאת את שמו של ראש

הממשלה המנוח, צוברת תאוצה. השבוע הודיע ראש עיריית דימונה, בני ביטון, כי עבודות לפיתוחה של השכונה החדשה כבר

מפתחים את התיירות בערד חדרי אירוח בערד ‰ במסגרת 720 רשות מקרקעי ישראל מגבשת תוכנית לבניית המכרזים מוצע ליזמים מגרשים על אם הדרך למצדה ובטיילת מואב

צילום: אלעד גרשגורן | חניון לילה במצדה. מפתחים באזור מתחמי מלונאות

דונם. 826 תפרסת על שטח של כ־ גם לגבי המכרז הזה, מדובר בשיווק חדש של מתחמים באזור המלונאות ומבני הצי־ בור, הכולל שטחים למגורים ונופש על דונם. התוכנית גם כוללת 51 שטח של כ־ במסגרת אותו מכרז כשמונה דונם לטובת מסחר ומשרדים, כארבעה דונם לטובת דונם לטובת מרכז 95 מסחר ותיירות, כ־ דונם לטובת תיירות 178 ספורט ונופש, וכ־ ונופש. ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד התיירות ציינו, עם פרסום המכרזים, כי הם מיועדים למומלצי משרד התיירות בלבד, וכי המועד צ � בד 30 האחרון להגשת הצעות נקבע ל־ מבר השנה.

בעות המזרחיות בחלקה הצפוני־מזרחי של ערד על אם הדרך למצדה המתפרסת על מ � דונם. מדובר בשיווק חדש של ה 3,960 כ־ תחמים האלה באזור הגבעות המזרחיות של ערד, כולל שטחים למתחמי תיירות מדב־ דונם לטובת שטחי 297 ריים בהיקף של כ־ ט � דונם לטובת ש 3,600 תיירות ונופש, וכ־ חים פתוחים. במסגרת המכרז השני מוצע ליזמים לרכוש זכויות חכירה בארבעה מתחמים למלונאות, נופש ומסחר בטיילת "מואב" ת � חדרי אירוח. המ 525 בערד בהיקף של חמים הללו הם חלק מתוכנית למלונאות ומבני ציבור בחלק הצפון־מזרחי של העיר, על ציר התיירות הראשי ברחוב מואב, המ־

עודד בר־מאיר

חדרי 720 תוכנית לבניית כ־ אירוח בערד הולכת ומתגבשת ברשות מקרקעי ישראל, בשיתוף

משרד התיירות. בימים אלה פרסמה רשות מקרקעי ישראל, בשיתוף משרד התיירות, שני מכרזי מלונאות ותיירות בערד בהיקף חדרי אירוח. 720 כולל של המכרז האחד הוא לרכישת זכויות חכירה בארבעה מתחמים לתיירות מדברית באזור הגבעות המזרחיות של העיר בהיקף של חדרי אירוח. 168 המתחמים המשווקים במסגרת אותו מכרז מיועדים לתיירות והם חלק מתוכנית הג־

צילומים: הרצל יוסף

רחוב שדרות ירושלים

3.5.2024 ˆ ידיעות הנגב 16

כסף קטן

מה חדש

• חברת "נגב אקולוגיה" כינסה את מאות עובדיה, יהודים וערבים שמרביתם מתגוררים בנגב, להרמת כוסית לרגל חג הפסח ועיד אל־פיטר. האירוע התקיים ברוח של שותפות, תקומה בדרום הארץ ועם תקווה ותפילה לשחרור החטופים. כאות למחויבותה לקהילה בדרום, נגב אקולוגיה שמפעילה כעשרה אתרי מיחזור בפריסה ארצית והיא מחברות המיחזור הגדולות בישראל, בחרה לקיים את האירוע בעיר נתיבות. • קרן פועלים לתקומה של בנק הפועלים אישרה מהלך תמיכה במכללה האקדמית ספיר, הממוקמת בשער הנגב בעוטף עזה, בהיקף של כעשרה מיליון שקלים. במסגרת המהלך, הסיוע של הקרן יתמוך בפיתוח ויישום תוכנית לימודים תלת־שנתית חדשה במכללה האקדמית ספיר שתתמקד בחקר האתגרים האזוריים ובפיתוח פתרונות יזמיים לפתרונם. כל הסטודנטים במכללה האקדמית ספיר ישתתפו בתוכנית הלימודים הייחודית שתקנה להם כלים לביצוע מחקר עצמאי וליזמות, ותעודד אותם לפתח מיזמים בעלי אימפקט בכל אזור עוטף עזה והנגב המערבי. • המשרד להגנת הסביבה פיתח כלי גיאוגרפי־חישובי חדש לתכנון עצמאות אנרגטית שמקורה מהשמש ביישובי חבל תקומה עבור רשויות מקומיות, יזמים וקהילות בחבל, תוך שמירה על שטחים פתוחים ועל הסביבה. מהכלי החדש שפיתח המשרד עולה, כי הפוטנציאל הסולארי הכולל בשטח המבונה 577 בחבל תקומה מסתכם בכ־ מגוואט 323 מגוואט, מתוכו על גגות מבנים.

yakov-levi@yedtik.co.il ||| יעקב לוי

צילום: לאודר | " קמפיין לגיוס מהנדסים במרכז "לאודר

מרכז מאתרים עובדים. "לאודר" לקידום התעסוקה בנגב הוביל קמפיין גיוס למשרות ,ICL הנדסה בנגב עבור חברת מהמעסיקים המובילים בישראל. 180 בעקבות הקמפיין, כ־ אקדמאים מאזור הדרום שלחו קורות חיים, ובמרכז לאודר קיימו יום ראיונות בהשתתפות ICL מועמדים נבחרים. חברת מגייסת בימים אלו עובדים למשרות של מהנדסי מכונות ומהנדסי תהליך למפעלי נחשבת ICL החברה בדרום. לחברה המעניקה תנאי העסקה תחרותיים, ואף מספקת לעובדים מאזור הדרום הסעות לאתרי החברה. המהנדסים בחברה מייצרים פתרונות לאתגרים הגדולים ביותר של האנושות בתחומי המזון, החקלאות והתעשייה. מרכז לאודר מסייע , כמו למעסיקים רבים ICL ל־ בנגב, ביצירת הזדמנויות תעסוקה חדשות. קרן כהן, מנהלת מרכז לאודר לקידום תעסוקה בנגב, מסרה: "אלפי מהנדסים חסרים בתעשייה הישראלית ובנגב מצוי המענה לכך, הון אנושי איכותי המורכב מבוגרי המוסדות האקדמיים באזור. יצירת חיבורים, כמו החיבור שבין צעירים אקדמיים בנגב וחברות תעשייה, הם המפתח לקידום התעסוקה בנגב ולעידוד צעירים לקבוע בו את ביתם". נועה כסיף, מנהלת ישראל, מסרה: "דרך ICL גיוס שיתוף הפעולה עם מרכז לאודר, מעמיקה את הקשר ICL חברת הקרוב שלה עם הקהילה בדרום. מציעה לעובדיה ICL חברת בדרום משרות מרתקות, בתנאים טובים, עם אופק תעסוקתי עשיר ואפיקים לפיתוח עצמי".

מפנקים. עשרות מעובדי החברה הראו רוח התנדבות יוצאת דופן ונרתמו למשימה החשובה, שהיא רק חלק מהפעילות ההתנדבותית של אנשי "אדמה" למען הקהילה בדרום, ובעיר באר־שבע, בפרט, לאורך השנה כולה. בעקבות המלחמה, נפגעה ההכנסה של מהציבור בישראל, כך על פי 20% נתוני ארגון "לתת", ולכן למיזם אריזת סלי המזון חשיבות מיוחדת השנה. אילנה סיסו, מנהלת תפעול קשרי קהילה בחברת "אדמה", אמרה: "אריזה וחלוקה של סלי מזון בחגים הינה מסורת רבת שנים. התנדבות העובדים, הנתינה והחיבור לקהילה הם בראש סולם הערכים של אדמה. השנה קיבלו אריזות המזון וחלוקתן משמעות מיוחדת, למרות ובעקבות המצב במדינה, חברת אדמה מסייעת לחוסן הקהילתי ברחבי העיר". × × × חדר מתאמנים ומתחברים. הכושר הבין־דורי נחנך באחרונה בשכונת ממשית בדימונה. מדובר בחדר כושר המיועד לקהל הרחב שזכה לשם "ממשית אקטיב". חדר 16 הכושר מיועד לנערים עד גיל ולבני הגיל השלישי. בחדר הכושר ציוד ייעודי ומיוחד והוא מותאם ליכולות ולנתונים הפיזיים והגילאים של בני נוער ומבוגרים כאחד. לדברי ראש העירייה, בני ביטון, חדר הכושר יוביל קונספט ייחודי שבו "הסבא מביא את הנכד", ו"הסבתא מביאה את הנכדה", או ההפך. בחנוכת חדר הכושר לקחו חלק ראש העירייה, בני ביטון, סגניתו מרינט וקנין, ומחזיק תיק הספורט במועצה, אסי

דלית רביב, עוטפים את העסקים. מנהלת החטיבה הקמעונאית, משנה למנכ"ל בנק הפועלים, קיימה סיור לקוחות עסקיים ביישובי העוטף. במהלך הסיור, נפגשה עם בעלי עסקים ששיתפו על אתגרי התקופה, ברמה האישית, המשפחתית והעסקית, ובתוכניות הכלכליות השונות לשיקום העסקים והקהילה ביישובים שנפגעו במלחמה. במהלך הסיור ביקרו בבתי העסק: שרות שדה לחקלאי בע"מ, לוריא טכנולוגיות בע"מ, סופר דהן, דפוס העיר, טרבלסי קרמיקה ויבולי אשכול גידול וסחר בע"מ. לקוחות הבנק שיבחו את הצוותים בסניפים על הליווי, האכפתיות והקשר האישי אשר סייעו להם באופן משמעותי לצלוח את אתגרי התקופה. לסיור הצטרפו מנהל אזור הדרום בבנק הפועלים, ירון קיסר, מנהלת התפעול מירי נגר, היועץ האסטרטגי של מנהלת החטיבה, תום בן דוד, ומנהלי סניפים ומחלקות עסקיות מהאזור. דלית רביב: "התרגשתי מאוד לבקר את לקוחותינו בעוטף ולשמוע מקרוב את הסיפורים האישיים על האירועים אותם חוו בתקופה זו, ואיך אנחנו כבנק יכולים להמשיך ולסייע להם בחזרה לשגרה עסקית. נמשיך לעמוד לצד לקוחותינו ולהעניק להם פתרונות פיננסיים, מעטפת שירות וייעוץ מקצועי". × × × חברת "אדמה מכתשים" מכל הלב. החליטה לעשות מעשה וחברה לעמותת "הרחב לבך" המסייעת למשפחות שידן אינה משגת באזור באר־שבע. העובדים ומתנדבי העמותה הכינו למשפחות סלי מזון

סיור בעוטף. מימין: תום בן דוד, אשרת בוקובזה, דלית רביב, שלמה (סמי) כהן, הלקוח אמנון כהן, ירון קיסר ומירי צילום: יחסי | נגר ציבור חנוכת חדר כושר בשכונת ממשית צילום: | בדימונה לשכת הדובר עובדי חברת "אדמה מכתשים". חבילות למען צילום: | משפחות אדמה

איפרגן. × × ×

ידיעות הנגב ˆ 3.5.2024 17

מלכת המדבר שחרי, מנהלת תחום היזמות במרכז החדשנות ־ סיוון כהן לדזרטק ואקלים בנגב, מאמינה בשינויים • אחרי שעברה מתחום החינוך לעסוק בקידום נושא המידבור, היא פועלת לקדם סטארטאפים ושיתופי פעולה חוצי יבשות • למרות המלחמה, היא מצליחה ליצור קשרים עם מדינות באפריקה שנאבקות בסוגיות סביבתיות קשות • וסבורה שדווקא עכשיו, זה הזמן לתכנן ולבנות מחדש את אזור עוטף עזה • "זו הזדמנות לשקם מחדש את חיינו לא רק מבחינה פיזית, נפשית וכלכלית, אלא גם מבחינה אקלימית"

| צילום: הרצל יוסף | עודד בר־מאיר |

את סיוון אם הייתם שואלים כהן־שחרי לפני כחמש שנים מה היא רוצה לעשות בחיים, הדבר האחרון שהיא חשבה עליו היה תחום המאבק בתופעת המידבור וההתחממות הגלובלית. כבוגרת לימודי ספרות וחינוך באוניברסיטת בן־גוריון, היא בכלל חיפ־ שה, כדבריה, הזדמנויות להתפתח באזור הנגב, בדגש על תחום החינוך. לגלגל ההיסטוריה יש כידוע תוכניות משלו, ולאחר מספר שנים של הוראה ועיסוק בתחום החינוך, עשתה סיוון כהן־ שחרי הסבה לתחום שעד אז היה עבורה נעלם אחד גדול. "חיפשתי כיוון מקצועי חדש אחרי חופשת הלידה הראשונה שלי", מספרת כהן־שחרי, מנהלת תחום היזמות במ־ רכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב, הממוקם בבאר־שבע, "וראיתי הזדמנות בלעבור לעבוד ב'צד השני' של המג־ זר השלישי ולעבוד בקרן פילנתרופית שעובדת למען הנגב ומשפיעה על הנגב כמקום שאני עצמי חיה בו. לתחום האק־

לים הגעתי באופן מקרי לחלוטין. הקרן בה התקבלתי לעבוד החליטה לעסוק בשני תחומים חשובים לנגב - הראשון הוא סביבה ומידבור, והשני היה תיירות חקלאית. החליטו עבורי שאני אעסוק במידבור וסביבה, ומשם השאר היסטו־ ריה". כאן ביתי ), תושבת באר־ 39 סיוון כהן־שחרי ( שבע, נשואה ואם לשתי בנות, נולדה שנים היא 16 וגדלה בחולון. זה קרוב ל־ מתגוררת בבאר־שבע. ה"רומן" שלה עם אזור הנגב החל כאשר היא הלכה ללמוד ספרות עברית וחינוך באוניברסיטת בן־ גוריון. "כבר אז", היא מספרת, "הבנתי שהנגב זה המקום שאני רוצה לחוות אותו ולב־ נות כאן את ביתי. הבנתי שהחיים כאן טובים יותר מאשר במקומות אחרים". תוך כדי לימודיה באוניברסיטה הת־ חברה לתנועת "איילים", התגוררה

בכפר הסטודנטים באשלים, ולאחר מכן בכפר הסטודנטים בשכונה ד' בבאר־ שבע. היא ניהלה את כפרי הסטודנטים של "איילים" בשכונה ד' ובעיר העתיקה. "התקופה ההיא", היא מציינת, "נתנה לי הזדמנות להיות חלק בלתי נפרד מההוויה הבאר־שבעית. גם הבאתי את עצמי לידי ביטוי וגם נהניתי מזה. זה היה רכיב חשוב מאוד בחיים שלי". בתום לימודיה האקדמיים היא שימשה כמורה לספרות בבית הספר לחינוך סבי־ בתי במדרשת שדה בוקר וכרכזת חבר־ תית בפנימייה שבמקום. "היו לי חברים", היא מספרת, "ולא היתה לי שום סיבה לא להיות כאן בלב המדבר תוך רצון להתפ־ תח באופן מקצועי". עשתה 2019 חלפו מספר שנים ובשנת כהן־שחרי מהפך בחייה כשהיא פורשת מתחום ההוראה ועוברת לעבוד בקרן מיראז', שעוסקת בפיתוח הנגב, כמנהלת פרויקטים. "זה קרה בתקופת הקורונה", היא נזכ־ רת, "כשהמטרה היתה לשלב את תחום

סיוון כהן־שחרי (ראשונה מימין) עם נציגים מאירופה צילום פרטי | בסיור בנגב

צילום פרטי | כהן־שחרי (במרכז) עם נציגים ממדינות אפריקה

3.5.2024 ˆ ידיעות הנגב 18