נגב 03.05.24

מלכת המדבר שחרי, מנהלת תחום היזמות במרכז החדשנות ־ סיוון כהן לדזרטק ואקלים בנגב, מאמינה בשינויים • אחרי שעברה מתחום החינוך לעסוק בקידום נושא המידבור, היא פועלת לקדם סטארטאפים ושיתופי פעולה חוצי יבשות • למרות המלחמה, היא מצליחה ליצור קשרים עם מדינות באפריקה שנאבקות בסוגיות סביבתיות קשות • וסבורה שדווקא עכשיו, זה הזמן לתכנן ולבנות מחדש את אזור עוטף עזה • "זו הזדמנות לשקם מחדש את חיינו לא רק מבחינה פיזית, נפשית וכלכלית, אלא גם מבחינה אקלימית"

| צילום: הרצל יוסף | עודד בר־מאיר |

את סיוון אם הייתם שואלים כהן־שחרי לפני כחמש שנים מה היא רוצה לעשות בחיים, הדבר האחרון שהיא חשבה עליו היה תחום המאבק בתופעת המידבור וההתחממות הגלובלית. כבוגרת לימודי ספרות וחינוך באוניברסיטת בן־גוריון, היא בכלל חיפ־ שה, כדבריה, הזדמנויות להתפתח באזור הנגב, בדגש על תחום החינוך. לגלגל ההיסטוריה יש כידוע תוכניות משלו, ולאחר מספר שנים של הוראה ועיסוק בתחום החינוך, עשתה סיוון כהן־ שחרי הסבה לתחום שעד אז היה עבורה נעלם אחד גדול. "חיפשתי כיוון מקצועי חדש אחרי חופשת הלידה הראשונה שלי", מספרת כהן־שחרי, מנהלת תחום היזמות במ־ רכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב, הממוקם בבאר־שבע, "וראיתי הזדמנות בלעבור לעבוד ב'צד השני' של המג־ זר השלישי ולעבוד בקרן פילנתרופית שעובדת למען הנגב ומשפיעה על הנגב כמקום שאני עצמי חיה בו. לתחום האק־

לים הגעתי באופן מקרי לחלוטין. הקרן בה התקבלתי לעבוד החליטה לעסוק בשני תחומים חשובים לנגב - הראשון הוא סביבה ומידבור, והשני היה תיירות חקלאית. החליטו עבורי שאני אעסוק במידבור וסביבה, ומשם השאר היסטו־ ריה". כאן ביתי ), תושבת באר־ 39 סיוון כהן־שחרי ( שבע, נשואה ואם לשתי בנות, נולדה שנים היא 16 וגדלה בחולון. זה קרוב ל־ מתגוררת בבאר־שבע. ה"רומן" שלה עם אזור הנגב החל כאשר היא הלכה ללמוד ספרות עברית וחינוך באוניברסיטת בן־ גוריון. "כבר אז", היא מספרת, "הבנתי שהנגב זה המקום שאני רוצה לחוות אותו ולב־ נות כאן את ביתי. הבנתי שהחיים כאן טובים יותר מאשר במקומות אחרים". תוך כדי לימודיה באוניברסיטה הת־ חברה לתנועת "איילים", התגוררה

בכפר הסטודנטים באשלים, ולאחר מכן בכפר הסטודנטים בשכונה ד' בבאר־ שבע. היא ניהלה את כפרי הסטודנטים של "איילים" בשכונה ד' ובעיר העתיקה. "התקופה ההיא", היא מציינת, "נתנה לי הזדמנות להיות חלק בלתי נפרד מההוויה הבאר־שבעית. גם הבאתי את עצמי לידי ביטוי וגם נהניתי מזה. זה היה רכיב חשוב מאוד בחיים שלי". בתום לימודיה האקדמיים היא שימשה כמורה לספרות בבית הספר לחינוך סבי־ בתי במדרשת שדה בוקר וכרכזת חבר־ תית בפנימייה שבמקום. "היו לי חברים", היא מספרת, "ולא היתה לי שום סיבה לא להיות כאן בלב המדבר תוך רצון להתפ־ תח באופן מקצועי". עשתה 2019 חלפו מספר שנים ובשנת כהן־שחרי מהפך בחייה כשהיא פורשת מתחום ההוראה ועוברת לעבוד בקרן מיראז', שעוסקת בפיתוח הנגב, כמנהלת פרויקטים. "זה קרה בתקופת הקורונה", היא נזכ־ רת, "כשהמטרה היתה לשלב את תחום

סיוון כהן־שחרי (ראשונה מימין) עם נציגים מאירופה צילום פרטי | בסיור בנגב

צילום פרטי | כהן־שחרי (במרכז) עם נציגים ממדינות אפריקה

3.5.2024 ˆ ידיעות הנגב 18