נגב 03.05.24

המידבור עם טכנולוגיות חדשות. הכ־ וונה היתה לחבר סטארט־אפים עם טכ־ נולוגיות ולהטמיע אותם בהתמודדות עם אקלים צחיח ומציאות של מידבור. הנגב היה בליבת העשייה שלי. בעו־ לם יש תופעת מידבור ומחסור במים שהולכים ומתגברים משנה לשנה, והקרקעות פחות פוריות. אלה אתגרים שזיהינו במהלך הדרך. הנגב הוא מרחב הבחינה בתחום הזה. יש כאן מוסדות אקדמיה ומכוני מחקר שעוסקים בתחום הזה וחוקרים את תחום החיים במציאות של סביבה צחיחה. זה מה שסיקרן אותי במעבר מתחום ההוראה לתחום בו אני עוסקת בארבע השנים האחרונות". בכל זאת, גם מסקרנת השאלה לפשר ההסבה הזו שעשית? "היה לי חשוב לאורך השנים להיות במקום בו אני יכולה להשפיע. זה היה בדמי. פתאום זיהיתי הזדמנות שאני יכולה להשפיע ולהיות מעורבת בע־ שייה בתחום הזה באופן משמעותי". אבל בלי שום ניסיון קודם בתחום? ככה לקפוץ לתחום חדש לגמרי עבו־ רך? "נכון. נכנסתי לעולם חדש. זה איפ־ שר לי להתפתח מבחינה אישית. הגע־ תי לתחום הזה עם ההבנה שאני מאמינה בחזון אמיתי להביא לצמיחה כלכלית של הנגב. יש בעולם הרבה מדבריות, אבל המדבר של הנגב שונה". אזור חלוצי סיוון כהן־שחרי מונה את היתרונות של הנגב והבחירה בו. "כאן יש מחקרים פורצי דרך לגבי חיים בסביבה צחיחה, יש כאן יתרונות של אנרגיה סולארית. אנחנו מובילים בהיבט המחקרי. החזון שלי היה לחבר בין המגזר הכלכלי־תע־ שייתי לבין היזמים ולהפגיש אותם עם ההתמודדות עם תופעת המידבור לא רק בנגב, כי אם גם ברמה העולמית". "אנחנו חיים בתנאי אקלים קיצו־ ניים", מאבחנת כהן־שחרי, "יש לנו כאן הרבה יידע בתחום פיתוח הטכנולוגיות באשר לחקלאות מדברית. אנחנו עוד לא מייצרים מספיק אנרגיה מתחדשת.

צילום: גדי קבלו

הריסות קיבוץ בארי. ממליצה על בנייה ירוקה

"מתברר שנושא המאבק במידבור הוא מעבר למחלוקות המדיניות. הקשרים הם בעיקר עסקיים ופחות פוליטיים. נכון להיום יש לנו חמישה שיתופי פעולה עם שותפים ממדינות אפרי־ קה בתחומי החקלאות והמים, ואנחנו מעודדים את הרחבת שיתופי הפעולה הללו. הכוונה שלנו היא לסייע לאותן מדינות, גם כאלה שלא מקיימות עמנו יחסים דיפלומטיים, להתמודד עם תופעת המידבור. לא נוכל לעצור את התופעה הזו, אלא להתמודד ולחיות יחד איתה. באחרונה אפילו חידשנו קשרים עם נספחים כלכליים במדי־ נות שונות, לא רק באפריקה אלא גם באירופה ובמזרח התיכון בתחום המא־ בק במידבור והשלכותיו. מדובר בתחום שהוא על־אזורי". איך עושים את זה? "מדינות לא מעטות מחפשות להת־ מודד עם התופעה הזו. זה לא רק אתגר ישראלי בלבד. זה אתגר גלובלי. בשלב הזה אנחנו לא מזהים פגיעה בקשרים עם ישראל. אנחנו נחשבים כמדינה חלוצה בתחום ההתמודדות עם תופעת המידבור והאקלים המתחמם". לנו, כתושבי הנגב בפרט, ולתושבי ישראל בכלל, יש ממה לדאוג בכל הק־ שור לתופעת המידבור ולהתחממות הגלובלית? "אנחנו צריכים לדאוג לגבי כמות המים העתידית. כמות המים העולמית הולכת ומצטמצמת ככל שכדור הארץ מתחמם והולך. ברור שזה ישפיע גם על חיינו בשגרה, וכמובן גם על תחום החקלאות. צריכים למצוא פתרונות יותר יעילים מבחינה כלכלית למת־ קני ההתפלה ולהפחתת ייצור המים. צריך גם לייצר יותר אנרגיה מתח־ דשת. אם נצליח להפחית את פליטת גזי החממה, אז חיינו ייראו ויהיו טובים יותר". לעודד יזמים לפני כחודשיים החלה עבודה בארגון מרכז החדשנות בדזרטק ואקלים בנגב, כך מציינת סיוון כהן־שחרי, עם בשו־ רה של עיסוק והנגשת מיזמים חדשים שעוסקת בתופעות אקלימיות תוך עידוד צמיחה של חברות פורצות דרך. "אם עד עכשיו עבדנו עם מה שקיים", מציינת כהן־שחרי, "עכשיו אנחנו רו־ צים לעודד יזמים חדשים". מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה? "האמת היא, שלפני חמש שנים לא ידעתי שמה שאני עושה כיום זה מה שאני אעשה. זה בכלל לא עלה אז על דעתי. אני רוצה להרחיב את השפעתי על החיים בנגב בתחומים שונים, מעבר לפעילות העכשווית שלי, כל עוד התוצרים שלי ישפיעו על חיי היום יום בנגב".

סיוון כהן־שחרי. חלק בלתי נפרד מההוויה הבאר־שבעית

מלכת המדבר

לומדים מאיתנו כשמדובר ב"אור לגויים", מתברר שגם בתקופה בה בעולם יש ביקורת חריפה נגד ישראל על רקע מלחמתה ברצועת עזה נגד החמאס, וגם באו"ם לא בדיוק אוהדים אותנו, נושא המאבק במידבור חוצה גבולות. "לפני כשנתיים", מספרת כהן־שחרי, "יצרנו קשר עם גוף הנקרא 'האמנה הבינלאומית למאבק במידבור', הפועל בחסות האו"ם, ובמסגרת שיתוף הפעו־ לה עם הגוף הזה, מיפינו אתגרים של מדינות באפריקה החוות תופעות של מידבור, כמו אתיופיה, מאוריטניה, ניז'ר ומאלי. במסגרת הקשר הזה על מדינות אפריקה, חלקן אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל, הגיעו לארץ נציגיהן של עשר מדינות כדי ללמוד את נושא המאבק במידבור". האווירה העוינת כיום כלפי ישראל ברחבי העולם לא משפיעה על הקשר שלכם עם אותן מדינות?

יש שאיפה כזאת. הנגב יכול להיות אזור חלוצי בנושא הזה. הנגב יכול להיות דגם לשימוש באנרגיית השמש. יש לנו יתרון בקטע הזה. השמש, כמא־ מר הקלישאה, לא מגישה חשבון חשמל והיא איתנו כדי להישאר". לדברי כהן־שחרי, למלחמה הנוכחית יש השלכות באשר לתחום בו היא עו־ סקת. "המלחמה", היא אומרת, "מהווה הזדמנות מצוינת בכל הקשור לתכנון ובנייה מחדש של אזור עוטף עזה. זו הזדמנות לשקם מחדש את חיינו לא רק מבחינה פיזית, נפשית וכלכלית, אלא גם מבחינה אקלימית". איך עושים את זה? "השיקום צריך להיות מותאם לתנאי האקלים באזור שלנו. רצוי מאוד לה־ תאים את השיקום לתנאי האקלים שלנו באזור הזה, שהולך להיות קיצוני יותר ויותר. זה אומר, למשל, שיש לבנות בנייה ירוקה שמתאימה לאקלים מדברי וצחיח. בקטע הזה, יש מצב שנהיה אור לגויים שילמדו מאיתנו".

להפוך את הנגב למקור ידע בינלאומי סיסטם יזמי ־ להתמודד עם אתגרי האקלים והמידבור העולמיים • לפתח אקו בנגב • להגדיל ולגוון את התעסוקה • אלה הם רק חלק מהיעדים של מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב

לאית שבסופו של דבר מגיעה לצלחות שלנו. מטרת התוכנית היא איתור טכנולוגיות מהשדה האקדמי והיזמי לשדה הייצור והטמעתן בתאגידים מקומיים ובינ־ לאומיים בתחום ההשקיה והחקלאות, בהם גם חברת "נט־ פים", שמרכז פעילותה הוא בקיבוץ חצרים. "דווקא בעת הזו", מציינת ד"ר יהודית זילברשטיין, מנה־ לת המרכז, "אנו רואים במרכז החדשנות כבעל תפקיד משמעותי בפיתוח הנגב והדרום. זו שליחות עבורנו לסייע בשיקומו של חבל ארץ זה, להביא מעסיקים ולקשר אליהם עובדים תושבי הדרום על מנת לגרום לשגשוג תעשיית ההיי־טק באזור. מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים שם לו למטרה לפתח טכנולוגיות מדבר שייצאו מהנגב ויגי־ עו לעולם כולו, ויסייעו לפתור אתגרים קריטיים בעלי חשיבות עולמית. אנו נפעל לשיתופי פעולה וחיבורים בין יזמים וחברות סטארט־אפ ובין גופים שמחפשים מוחות יצירתיים שיובילו שינוי בתחום האקלים, ויהפכו את הנגב הישראלי למקור ידע עולמי בתחום".

מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב הוקם במ־ טרה לממש את הידע הייחודי שפותח בנגב, לה־ ביא להנבטת חברות סטארט־אפ, לענות לאתגרי האקלים והמידבור העולמיים, לפתח את האקו־סיסטם היזמי בנגב, להגדיל ולגוון את התעסוקה בנגב עם מאות משרות טכנולוגיות חדשות. המרכז הוקם כשיתוף פעולה בין חמישה שחקנים מובי־ inne� לים באקו־סיסטם הישראלי - קרן מיראז', חממת , המכון הישראלי לחדשנות, אוניברסיטת בן־גוריון gev ." 19 ו"קבוצת במסגרת אירוע השקה שהתקיים באחרונה הוצגה תוכנית ההנבטה הראשונה של המרכז בשיתוף פעולה עם חברת "נטפים". התוכנית מבקשת לאתר פתרונות טכנולוגיים העונים על אתגר הטיפול במים בהשקיה ממי נגר עיליים. מדו־ בר בבעיה המשפיעה על תפקוד מערכות ההשקיה בקרב מיליוני חקלאים ברחבי העולם, ועל איכות התוצרת החק־

ד"ר יהודית | זילברשטיין צילום: נקודת אלה פאוסט ־ אור

3.5.2024 ˆ ידיעות הנגב 22