נגב 03.11.23

בא לכם לספר לנו משהו מיוחד? איפה חגגתם ועם מי ביליתם? colhanegev@yedtik.co.il : כנסו ודווחו

מציצים

צילום באדיבות המרכז לפליטים בנגב

עצב מהול בתקווה מנכ"ל העמותה "המרכז אורי בסן–דבש, לפליטים בנגב" ומנהל מרכז "הילל" במכללת ספיר אורי בסן־דבש (מימין) עם איברהים עוראב מוסה, יו"ר העמותה. כואבים עם המשפחות וביישובים הסמוכים, אנחנו מתמקדים בסיפוק כל הצרכים העולים מהמצב, תוך הסברה מותאמת למתקשים בשפה ותיווך המצב לקהילה במטרה שלא יפלו בין הכיסאות. אנחנו מפעילים מערך עזרה למשפחות בטיפול בילדים, בארוחות חמות ופעילויות הפוגה לילדים ובני הנוער. בנוסף, אנחנו פועלים עם תנועת 'הילל' במכללת ספיר לפעילות "גם אנחנו כמו כל עם ישראל כואבים עם המשפחות ומשתדלים לתת מעצמנו ככל שניתן למען כל מי שנפגע, אך בעיקר הרבה עצב מהול בתקווה, תקווה שאנחנו נתגבר על האסון ונצא ממנו חזקים יותר עבורנו ועבור כל יושבי הארץ". הסברה ישראלית בעולם". מה התחושות והרגשות? "מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' אני פועל יחד עם חברי העמותה לחילוץ מבקשי מקלט המתגוררים בעוטף עזה

הראלה ישי. מארחת חיילים

בית פתוח שדכנית, מאמנת לחיים הראלה ישי, טובים ומנטורית "המלחמה הגיעה כרעם ביום בהיר. ממש כמו כולם, גם אני 'ביליתי' את היום הראשון בהלם מוחלט מלווה בפחדים רבים. מאז שההלם ירד, גם אני כמו הצבא שלנו, העברתי הילוך ואני מוצאת את עצמי במילואים משלי - אני מתעסקת כמה שאפשר בעזרה לזולת, לקנות ציוד ואוכל שחסר, לחפש דירות זמניות לאנשים שרוצים לעזוב את הטירוף ולברוח מהשגעון, וכמובן בעזרה מלאת אהבה לחיילים היקרים שלנו. בביתי מתארחים כעת קבוצת חיילים שישנים, אוכלים ומתקלחים בחופשיות, וכמובן מוקפצים עם הרכב שלי לאן שצריך. אני מוצאת את עצמי מעבירה ימים ולילות בהתכתבויות עם חיילים ומשפחות, מוודאת כל הזמן שכולם בסדר, מה הם צריכים ואיך ניתן לסייע ליקיריהם". איך התחושות? "התחושות קשות, העיסוק שלי בעשיית טוב משכיח ממני מחשבות קשות ורעות ומעודד אותי, עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, יחד ננצח".

מדינה במלחמה מרימים את המורל

אנשים טובים באמצע הדרך ‰ חמ"ל מתנדבים וגיוס תרומות אלון ריף מעביר שיעורים בזום ואושרית חג'ג' מבשלת אוכל ‰ לחיילים ותומכת בילדים הקטנים תושבי הנגב עזבו את העיסוקים ‰ השוטפים שלהם והתגייסו לסייע בימי המלחמה הראלה ישי פתחה את ביתה אפרת זיו־אספיס הקימה ‰ לחיילים

אלון ריף. חייבים להיות מאוחדים

אושרית חג'ג'. מבשלת אוכל לחיילים

מרגיש גאווה מורה לחינוך גופני ומנכ"ל אלון ריף, עמותת הפועל - הליגה למקומות עבודה "מאז המלחמה אני מעביר שיעורים בזום, ומשתדל לשמור כמה שאפשר על שגרת לימודים לתלמידים. מצד שני, אני גם עובד במשרד עמותת הפועל, שם אנחנו עושים דברים שאפשר בתקופה הזאת. מעבר לזה, כמו כל עם ישראל תורם חלק מהזמן לעזרה לחיילים ולצוותים רפואיים, ובזמן שנשאר נמצא עם המשפחה". איך התחושות? "התחושות והרגשות אצלי קשים מאוד. בהתחלה היה כעס ותסכול רב, ואחר כך הרגשתי גאווה בעם הזה שמתאחד ברגעים קשים. אני מאוד מקווה שאחרי שננצח במלחמה, האנשים במדינה יהיו הרבה יותר קשובים אחד לשני, ושנבין שבסופו של דבר מדינת ישראל היא מדינה קטנה עם המון אויבים. נוכל להתגבר על כל האויבים האלה רק אם נהיה מאוחדים. צריך להגיד תודה גדולה לכל מי שנמצא באזורי הלחימה. אני מקווה שישמרו על עצמם ויחזרו לשלום. לאנשי העוטף, ליבנו איתם והם הגיבורים האמיתיים שלנו".

תמיכה לילדים מנהלת רשת גני הילדים אושרית חג'ג', "גן פעוטון אושרית"

"מאז שהתחילה המלחמה בכל יום אני מדברת ומתעדכנת יחד עם צוות הגן על מצבם של הילדים, ויחד אנו דואגות לתת

את התמיכה והתיווך לילדים בתקופה הקשה הזאת. בכל יום אנחנו שולחות לילדים בגנים סירטונים ושירים, ועורכות פעילויות כדי ליצור שגרה מסוימת גם בימים אלה. זוהי השליחות שלי: לחזק, לעטוף ולבנות חוסן לילדים. גם בתקופה הקשה הזו. בנוסף, לצד חיזוק העורף האזרחי, אני מבשלת ושולחת אוכל לחיילים כדי לחזק את החזית". איך את מרגישה בימים הקשים? "בימים קשים כל עם ישראל חווה קושי וכאב. אך לצד הכאב, אני מתמלאת באופטימיות כשאני רואה שמול הרוע של אויבנו מציב עם ישראל מגדלור של טוב ותקווה".

לוי בייזרמן, נחמה רחמים // צילומים פרטיים

3.11.2023 ˆ ידיעות הנגב 32