נגב 04.02.22

תושבים רביםהגיעו ללוותבדרכו האחרונהאתמנחם ליבוביץ', מייסד "מאפייתהראשונים" בבאר־שבעשהלך לעולמו השבוע ‰ חבריםמספריםעל איששהקפיד לתרום בסתר, אהב לארח ותמיד חשב על משפחתו ‰ בנו צ'יקו: "הואאהב את החיים ואהב אנשים" * משהטרבלסי: "לאהיה בו שמץשלשחצנות, אדםשכולו לב גדול" "כאילו תלשו לנו חתיכהמהגוף"

יעקב לוי

אנשים רבים הגיעו לבית העל ־ מין הישן בבאר־שבע ביום שני השבוע ללוות את מנחם ליבו ־

ביץ' ז"ל בדרכו האחרונה ולהיפרד ממנו. הידיעה על פטירתו הכתה בתדהמה רבים שהכירו אותו והביעו צער וכאב על מותו. , הקים את 77 ליבוביץ', שנפטר השבוע בגיל "מאפיית הראשונים" בבירת הנגב בשנת י � . במרוצת השנים הפכה המאפייה לס 1975 פור הצלחה מקומי. המאפייה הפכה לרשת, ועוד ועוד סניפים נפתחו בבאר־שבע וגם בערים אחרות. ילדיו של מנחם, ארקי וצ'יקו, שהמשיכו את דרכו בעסק המשפחתי, הפכו את השם "מאפיית הראשונים" למותג מוכר מאוד בבירת הנגב. "כואב הלב" השבוע, במאפיה הראשית ברחוב סמיל ־ נסקי בעיר העתיקה, אנשים התעכבו מול מודעת האבל ומיאנו להאמין. "כואב הלב", אמרה אחת הלקוחות, "מנחם היה איש עם לב רחב והמון נתינה". דברי אותה לקוחה הם תמצית חייו של מנחם ליבוביץ', שהיה איש של אנשים ונח ־ שב לאדם חברותי במיוחד. "אדם שכולו נתינה בסתר", אמר עליו השבוע נשיא לשכת המבחר והתעשייה בבאר־שבע, משה טרבלסי, שהכיר את לי ־ בוביץ' שנים ארוכות. "היה לו חיוך ושקט נפשי שהיו מאוד מזוהים איתו. לא היה בו שמץ של שחצנות. אדם שכולו לב גדול, אדם אהוב על הבריות". מנחם ליבוביץ' נחשב למוסד בבאר־ שבע, אולם עד שהגיע למעמד הזה, הוא עבד קשה ועבר דרך ארוכה ולא פשוטה. ו � החל לעבוד במאפיות ביפו, עב 11 בגיל דה סיזיפית משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות החשיכה. לאחר שלמד את רזי האפייה, החליט להעתיק את מגוריו לבאר־שבע, התאהב בעיר ובחום האנושי שבה, והקים משפחה שהמשיכה עם השנים את העסק שבנה בעשר אצבעות. בטרם מסע הלוויה, נפגשנו עם ילדיו של מנחם ליבוביץ' במשרדו הקטן ב"מאפיית הראשונים". מי שמכיר את המאפייה שנים ארוכות יודע בדיוק היכן נמצא המשרד - עד הסוף וימינה. בניו סיפרו על האבא שאהבתו הגדולה היתה למשפחה, לרעייתו, לילדיו ונכדיו. "הוא תמיד דאג לנו", סיפר בנו צ'יקו בדמ ־ בלילות גואל דרורי: " למשל היו נשארים פיתות ולחמניות שלא נמכרו ומנחם היה דואג שיגיעו רכבים ויאספו את הסחורה שנשארה כדי לחלק אותה בין אנשים נזקקים בעיר"

צילום: שי שמואלי

דנילוביץ'

רוביק דנילוביץ': "מנחם הפך את המאפיה לרשת מצליחה יחד עם משפחתו שאותה כה אהב. אדם רב פעלים, איש חסד ומתן בסתר, חביב על הבריות,

צילום: הרצל יוסף | " מנחם ליבוביץ' ז"ל בסניף הראשון של "מאפיית הראשונים

כוח אדם. כל הזמן הבגדים שלהם היו מכו ־ סים בקמח. המשאיות היו מביאות את הקמח בשקים והם היו פורקים אותן. הם עבדו נורא קשה להקים את האימפריה הזאת". מה תזכור ממנו? "מנחם היה איש צנוע ונחמד. אף פעם לא היה לנו איזשהו ויכוח של שכנים או ויכוח כלשהו. היה ממש איש נעים ואיש טוב. הוא היה איש של נתינה. בלילות למשל, היו נשארים לחמים, פיתות ולחמניות שלא נמ ־ כרו, ומנחם היה דואג שיגיעו רכבים ויאספו את הסחורה שנשארה כדי לחלק אותה בין אנשים נזקקים בעיר". פורץ דרך ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', ספד למנוח במילים מרגשות. "אנחנו נפר ־ דים מדור המייסדים, פורץ דרך", אמר דני ־ לוביץ'. "מנחם, אוהב העיר באר־שבע ואהוב על תושביה, הפך את 'מאפיית הראשונים' לשם דבר, ממאפיה בעיר העתיקה של באר־ שבע לרשת מצליחה, יחד עם משפחתו שאותה כה אהב. אדם רב פעלים, איש חסד ומתן בסתר, חביב על הבריות, שהפך למוסד בפני עצמו". בנימה אישית אמר דנילוביץ': "אהבתי מאוד את מנחם. דמותו המיוחדת תחסר לנו מאוד בנוף הבאר־שבעי". מנחם ליבוביץ' הותיר אחריו אישה, איל ־ נה, ארבעה ילדים: צ'יקו, אריק, חנה ויפית, נכדים. יהי זכרו ברוך. 13 ו־

לתת ולהושיט עזרה לאחרים שלא שפר מזלם, והוא הקפיד שהמשלוחים יגיעו לי ־ עדם". מי שהכיר את מנחם ליבוביץ' והיה איתו בשכנות טובה הוא גואל דרורי, שמתגורר ברחוב סמילנסקי, בצמוד ל"מאפיית הרא ־ שונים". דרורי, יקיר העיר, צלם ואמן רב־ תחומי, מספר על ההיכרות עם מנחם מזה למעלה מארבעה עשורים. "כשאני הגעתי , 1975 להתגורר בסמילנסקי בפברואר בדיוק מנחם וצביקה (צביקה ויטמן, שהיה בתחילה שותפו של מנחם ליבוביץ' - י.ל) הגיעו ופתחו את המאפיה ליד הבית שלי באותו זמן. המשאיות של המאפיה והמ ־ שאיות של הציוד שלי הגיעו ביחד". דרורי מספר כי באותה תקופה לא היו כבי ־ שים בסביבה ורק דרכי עפר, והמצב לא היה הכי אידיאלי לסביבת מגורים. "כולם שאלו אותי, 'מה, אתה משוגע לגור שם? מנחם וצ ־ ביקה היו בעצמם עובדים כי לא היה להם אחד הביקורים הזכורים במאפייה היה של שמעון פרס ז"ל שלא הסתיר את התרגשותו והתרשמותו העמוקה מאישיותו של מנחם ליבוביץ'

עות. "כולם אהבו אותו מאוד". צ'יקו מצביע על המקרר במשרד, פותח את הדלת שלו ומראה לנו את תכולתו - מלא בבקבוקי שתייה ומאכלים שאביו הכין לפ ־ גישה הקבועה עם חבריו שכונתה "הפרלמ ־ נט של ליבוביץ'". "הוא כל כך אהב לארח, אהב את החיים, אהב אנשים", סיפר הבן. אחד מחבריו הקרובים של מנחם הוסיף: "אנחנו פשוט בהלם. כואב לנו הלב. כאילו תלשו לנו חתיכה מהגוף. החיים שבירים מאוד". פרגון מהנשיא אחד הביקורים הזכורים במאפייה היה של שמעון פרס ז"ל, שביקר במהלך כהונתו כנ ־ שיא המדינה במאפייה בעיר העתיקה. פרס לא הסתיר את התרגשותו והתרשמותו הע ־ מוקה מאישיותו של מנחם ליבוביץ', שדאג להעסיק בעסקיו יהודים וערבים, ולא הבחין בין גזע, דת או מין. הגם שילדיו ניהלו את העסק, מנחם ליבו ־ ביץ' הקפיד להגיע כל בוקר למאפיה, לב ־ דוק אם הכל עובד כשורה, ובעיקר לשוחח עם קליינטים ולהיות מעורב. באחד הראיונות ל"ידיעות הנגב" סיפר ליבוביץ' כי העבודה ממלאת אותו ונותנת לו המון סיפוק, אבל יותר מכל ראה בעבוד ־ תו סוג של שליחות לסייע למיעוטי יכולת. "שליחים היו מגיעים לקחת לחמניות ופי ־ תות ומחלקים אותם לאוכלוסיות נזקקות", סיפרו קרובי משפחתו, "היה חשוב לו מאוד

שהפך למוסד בפני עצמו"

4.2.2022 ˆ ידיעות הנגב 12